עורך הדין - גיליון 53

משפט צבאי | בעיני עורך הדין

עו"ד רן כהן רוכברגר אלוף משנה במיל', לשעבר הסנגור הצבאי הראשי בצה"ל, מנהל משרד עורכי דין רן כהן רוכברגר ושות' באוקטובר 7 אתגרי מערכת המשפט הצבאית אחרי

מה יהיה דינם של מאות מחבלי חמאס המצויים במעצר מנהלי? כיצד מתייחסת מערכת המשפט הצבאי לחיילים

בעניין באופן הטיפול המשפטי במחבלים. צריך לומר דבר נוסף בהקשר זה. כפי שלאחר השואה, אחרי שתיאודור אדורנו, הפילוסוף הגרמני-יהודי, טען שלא ניתן (או שברברי) לכתוב שירה, ואחרי שמאליה עלתה אז גם השאלה איך ניתן בכלל להחיל את המשפט האנושי על אותן זוועות בלתי נתפסות, שאלה דומה עלתה במידת מה גם ביחס לתוחלת הפעלת הכלי המשפטי המוגבל למול פלצות טבח השבעה באוקטובר; לצידה עלו גם שאלות נוקבות ביחס לאיך נכון לפעול לנוכח היות חטופינו מוחזקים בידי אותם מרצחים וכנראה אלה הכריעו לבסוף את הכף, כך שלא צפוי כנראה קידום של הליכים פליליים נגד אותם אנשי דמים. נתייחס אפוא לשלושה תחומים אחרים שבהם אסון שבעה באוקטובר ומלחמת ׳חרבות ברזל׳ הביאו להשפעה משפטית ניכרת על דיני הצבא והביטחון. החמרת מדיניות ההעמדה לדין פלילי מערכת המשפט הצבאית עצמאית ונפרדת מזו האזרחית. התביעה הצבאית היא האמונה על האכיפה בצבא בהקשרים הפליליים והיא שמגישה במקרים שהיא רואה בהם לנכון כתבי אישום לבית הדין הצבאי. ככלל, מערכת המשפט הצבאית הפלילית מקבילה לזו שב'אזרחות׳ וחיילים נידונים במסגרתה גם בגין עבירות פליליות ״רגילות״ שבדיני העונשין וגם בגין ׳עבירות צבאיות׳ ייחודיות הקבועות בחוק השיפוט הצבאי שאין להן מקבילה באזרחות. מדיניות התביעה הצבאית עצמאית ושונה מזו של התביעה הכללית, וככלל היא מחמירה יותר. עניינים מסוימים שבאזרחות היו מסתיימים בגניזת תיק - כמו תיק סמים קל - עלולים להפוך לאישום פלילי בפני בית הדין הצבאי, על כל המשתמע. עניינים מסוימים שבאזרחות כלל לא מהווים עבירה עלולים להיחשב עבירה צבאית מצד חייל, שתידון בהליך פלילי מלא. מדיניות ההעמדה לדין של התביעה הצבאית היא שקובעת אם אירוע יטופל בפלילים או בכלים משמעתיים או פיקודיים בלבד. מדיניות התביעה הצבאית היא-היא המשתנה המשמעותי ביותר מבחינת החיילים ביחס לאופן שבו יידון עניינם. במהלך המלחמה החמירה התביעה הצבאית את מדיניות ההעמדה לדין כלפי חיילים באופן משמעותי. ההחמרה נעשתה בתכוף לאחר פרוץ המלחמה, באופן מפורש ורשמי, ביחס לעבירות של היעדר מן השירות שלא ברשות (עריקות) בנוגע לחיילי סדיר ולחיילי מילואים. רף ההעמדה לדין בעבירות אלה הופחת באופן משמעותי, כך שגם היעדרויות קצרות למדי הובילו עתה להגשת כתב אישום במקום הסתפקות בדין משמעתי. השינוי החריף ביותר היה ביחס

המבצעים עבירות על רקע של פוסט טראומה? האם צפוי שינוי בהכרה במעמד "חלל צה"ל"? האירועים הרצחניים הביאו לפתחה של מערכת המשפט הצבאי סוגיות והתמודדויות קשות, אשר לחלקן עדיין אין מענה מלא האסון הנורא של שבעה באוקטובר טלטל באופן העמוק ביותר את כל אורחות חיינו. מטבע הדברים, גם עולם המשפט, שנועד להסדיר את חיי החברה והפרט במדינה, הושפע באופנים רבים. איך הושפע עולם המשפט הצבאי - ומהם האתגרים מכאן והלאה? נציג כאן כמה מההיבטים המשמעותיים. העמדה לדין של הנוח׳בות ומחבלי חמאס בפתח הדברים נקדים נוריד מהשולחן סוגיה אחת, שהגם שהיא אולי היסודית ביותר - למעשה לא טופלה כלל. הכוונה היא לשאלה של איך לפעול משפטית מול כל אותם מחבלים נתעבים, נוח׳בות ומרצחים אחרים, שפשטו בשבעה באוקטובר על יישובינו וזרעו מוות וחורבן - מעשים שהם כמובן גם בבחינת פשעים חמורים ונפשעים. עד היום, בחלוף כמעט שנתיים מהאירועים, לא נתקבלה החלטה מצד קברניטי המשפט במדינה איך לנהוג באותם מחבלים. האם יועמדו לדין פלילי? האם יישפטו בפני בית משפט צבאי ייעודי (כדוגמת מה שהיה בעבר ׳בית המשפט הצבאי בלוד׳) או בפני בתי המשפט ה׳אזרחיים׳ בישראל או שמא יוקם טריבונל ייעודי אד-הוק לכך? אילו עבירות ייוחסו למחבלים? לפי איזה סדרי דין ינוהלו המשפטים ומה הדין המהותי שבנתיבו תצעד התביעה? הלכה למעשה, אותם מחבלים מוחזקים מאז ועתה עתה כברירת מחדל במסגרת מעצר מנהלי, ככלל מתוקף חוק הלוחמים הבלתי חוקיים, כשמעצרם מוארך מעת לעת. ההחלטה שלא להחליט באשר למסגרת המשפטית נובעת משורה ארוכה של אתגרים משפטיים ומעשיים הכרוכים בהחלטה זו, ולצידם גם היבטים אסטרטגיים. לפני מספר חודשים נדמה היה כאילו מערכת המשפט בישראל תתכוונן להגעה להחלטה עקרונית בעניין בקרוב, כמענה ליוזמה שננקטה דווקא בארה״ב, עם הקמת ׳כוח משימה מיוחד׳ שנועד להביא צדק לקורבנות הטבח, מתוך חשש שהמשפט בישראל יישאר מאחור. אך נראה לפי שעה שלא חלה התקדמות אמיתית

2025 ספטמבר | 53 גליון | עורך הדין | 32