עורך הדין - גיליון 53

ההתמקדות של השופט ג'ובראן בפן הליברלי דמוקרטי של המדינה, תוך התחמקות מעימות בין המאפיין היהודי והדמוקרטי, הציבה אותו במקום בטוח ופחות מבוקר מבחינה ציבורית ומשפטית יורם רבין ויניב ואקי בוחנים את יסודות העבירה "המתה בקלות , ולמרות שהם צופים 2019- דעת", שנכנסה לספר החוקים רק ב כי בעתיד תהיה זו העבירה הפלילית השכיחה ביותר בתחומה, עדיין אין הלכה סדורה לגביה, כמוה הם מציעים. במסגרת נבדקים מצאו קרנית מלכא-טיב וליאת 221 מחקר אמפירי בין פרנקו כי בתקופת הקורונה הועמקו הפערים וחוסר השוויון בחינוך, בשל הסגרים והלמידה המקוונת, בין היתר, בשל ). בהקשר 612 ' פערים דיגיטליים בין המרכז לפריפריה (עמ של החלת דיני העבודה הישראלים גם על פועלים פלשתינאים שעובדים בהתנחלויות, סבורה איריס קנאור כי בית המשפט העליון טעה "בחסות פעלולים דוקטרינריים", של המרת כללי ברירת הדינים בשיטת מירב הזיקות, ובכך גרם לשימור הסדר המשפטי הקיים בשטחים, וזאת בשל "ההשוואה להתיישבויות בלתי חוקיות שאין זה ראוי שישמשו כקנה מידה להשוואה" .) 780 (עמ' עוד מצויים בספר מאמרי ביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה (אריאל בנדור); על תמיכות מינהליות (השופטת דפנה ברק ארז); על תרומתו של ג'ובראן לקידום הדיאלוג החוקתי בין בית המשפט לרשות השופטת (בל יוסף); על האבחנה בין חקיקה רטרואקטיבית פלילית לאזרחית (יניב רוזנאי); על עילת מיצוי ההליכים בעתירות חוקתיות (אמנון רייכמן ומורן ברדה מלכה); על חוק דודי השמש בדיור הציבורי (יובל אלבשן); על המתה כפעולה עונשית לשם משטור, בהקשר של הגנה על כבוד המשפחה (מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים); וכן על הצורך בפיתוח כלים לפיקוח על שיקום נאשמים ואסירים (רון שפירא). בתחום המשפט המסחרי והאזרחי מופיעים מאמריהם של דניאלה אסרף, תמר גדרון ואחסאן כנעאן, שני וייס, שי נועם וקובי קסטיאל, אמיר חורי, שרון חנס וזאיד פלאח. בנושא המקצוע המשפטי מופיעים מאמרים מאת שולמית אלמוג וגל אמיר, שפרה מישלוב ואדוה מסילתי, רביע עאסי והשופט מוחמד עלי.

במישורים כלליים יותר של הזכות לשוויון, מנתחות הדרה בר- 1,200,000 מור וגלית אהרון את שוק העבודה הישראלי בקרב מהם 60%- האנשים המשתייכים למגזר החרדי (למרות שכ ). חרף "היפוך התפקידים" בחברה 505 ) (עמ' 20 מתחת לגיל 80%- החרדית (לפיו נטל התעסוקה מוטל בעיקר על הנשים, ש מהן עובדות), הן מוצאות כי מבחינה אמפירית עולה גם מספר הגברים החרדים הנוטלים חלק כמפרנסים משניים בשוק .) 533 העבודה, וזאת ביחס ישיר למספר הילדים שבבית (עמ' רינת קיטאי סנג'רו מבקשת להרחיב את הלכתו של ג'ובראן בנוגע למשפטי זוטא בדין הפלילי, במטרה להבטיח את זכויות הנאשמים, וכחלק מכך לקיים אותם לא רק בשאלת ההודאות, אלא גם בעניינים אחרים, לרבות חיוניותן של ראיות חפציות .)936 ' (עמ מוחמד ס' ותד בודק את היסטוריית הקשר בין המשפט הפלילי המהותי, לבין המשפט החוקתי, ושואל אם המחוקק חופשי ). המתח 900 ' להפליל כל התנהגות שהוא חפץ בהפללתה (עמ נובע מכך שהמשפט החוקתי עוסק במתן זכויות ובטוב, ואילו המשפט הפלילי עוסק בצמצומן של הזכויות וברע. הוא מציע להשתמש בגישה הספקנית ולא בגישה הדוגמטית לעניין זה, תוך "הטלת ספק בטבעם של הטוב והרע, הנכון והלא נכון, ולדרוש לא רק היגיון אלא גם ראיות מהותיות". אם הייתה מהפכה חוקתית בישראל, היא לא הגיעה למשפט הפלילי. בדיני העונשין

ההשפעה החוקתית היא הזניחה ביותר, כללה רטוריקה נאה במקרים נדירים והתייחסות שיפוטית אגבית

השופט יוסף אלרון סבור כי אימוץ גישה המבקשת להגביל את טיעוני נאשמים ל"שיח של ראיות", במקום ל"שיח של זכויות", תערער את שווי המשקל הקיים בניהולם של משפטים פליליים ). אסף הרדוף שואל עד כמה שינו חוקי היסוד את 842 (עמ' המשפט הפלילי בישראל, ביחס לדין המהותי, הדיוני ודיני הראיות, בכל אחד משלושת העשורים מאז המהפכה החוקתית. במבט רוחבי, שאינו אמפירי, הוא מגיע למסקנה כי "אם הייתה מהפכה חוקתית בישראל, היא לא הגיעה למשפט הפלילי. בדיני העונשין ההשפעה החוקתית היא הזניחה ביותר, כללה רטוריקה נאה במקרים נדירים והתייחסות שיפוטית אגבית", .)892 ' הוא כותב (עמ

59 | עורך הדין