עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

שמה שקורה היום אין מטרתו לעזור לבית המשפט או בכלל לעשיית צדק, ויש גבול אנושי של מה שהשופטים יכולים לעשות בתקן חסר. בינתיים מבזים את נשיא בית המשפט, שר המשפטים אינו 'מכיר בו' שר בכיר אומר ׳נדרוס אותו׳, אין לי מלים כלפי הלשון האלימה הזאת. אנחנו נפגשים בעידן שאיננו של חיוכים וכיף. את יודעת אוֹֹרי, אני מסתכל על הקיר מולי [מביט על תמונות מקמפ דויד והסכם ירדן] וזה עושה לי נוסטלגיה לימים אחרים".

"ושוב, תמיד היה שיג ושיח שהיו בו פוליטיקאים, וכך נבנתה הועדה לבחירת שופטים. השאלה היא המינון. בשעתו היה כמעט בכל המקרים קונצנזוס אחרי מו״מ, ולא הייתה הצבעת רוב ומיעוט למעט מקרים בודדים. בגדול הוועדה הייתה פורום שעבד בקונצנזוס, ומה שקורה עכשיו הוא פוליטיזציית יתר וניסיון להטביע חותם פוליטי על שופטים בגלל החלטה פלונית או אלמונית. יש שופטת שלום שלא מקדמים על בסיס החלטה שיפוטית שהיא נתנה. מאיימים באופן מעשי על שופטים, כך שכששופט כותב פסק דין הוא יחשוב מה יגידו. דבר זה הרסני למערכת. אני רק יכול להצדיע לכך שלמרות המצבים האלו המערכת עובדת". "שר המשפטים בעיני חידה עצובה, כשהוא יושב בוועדת הסניגוריה הציבורית הוא מקצועי וענייני, אבל שהוא מגיע לנושאים של ביהמ״ש העליון הוא מתנהג בצורה קוטבית והפוכה נגד הנשיא. גם נגד היועמ״שית, כולנו זוכרים את החלפת המנעול... כמותו גם יו״ר ועדת החוקה, אתה שואל את עצמך למה? אתם רוצים לתקן או להרוס?" אם היית צריך להצביע על מהלך אחד שמחר בבוקר מצמצם את הבעיה - מה הוא? "בעיני מהלך משולב של הגדלת מספר השופטים ומילוי התקנים הקיימים היה עוזר לייעול וצמצום לוחות הזמנים וגם מינוי שופטים לתקנים פנויים קיימים״. פיצול תפקיד היועמ״ש מה עמדתך לעניין יוזמת פיצול תפקיד היועמ״ש? זו הרי איננה יוזמה חדשה. "יכלו לבנות מלכתחילה - בקום המדינה - מודל אחר, אבל אימצו את המודל המנדטורי וזה עבד ועובד. עניין ארבעת הכובעים של היועמ״ש: תביעה כללית, ייעוץ, ייצוג ואינטרס ציבורי אינו פשוט, אני מודה. מעבר לעומס עבודה אדיר, התפקידים לא פשוטים בעיקר בממשק שאתה גם תובע בהעמדה לדין וגם יושב בישיבות ממשלה ומייעץ, וזו לא התחושה הכי נעימה. חייתי עם התחושה הזאת כשהייתי יועמ״ש, אבל, כאמור זה עבד וזה עובד. לאורך כל שנות המדינה, ויש דרכים לגשר או לצמצם את הממשק הלא נוח בין יעוץ לבין תביעה פלילית". "אקח את עצמי. ישבתי בכל ישיבות הממשלה וסברתי שהיועמ״ש צריך להשתתף. התפיסה שלי הייתה שאם במועצת מנהלים בחברה בינונית היועמ״ש יושב בישיבות, לא כל שכן היועמ״ש של המדינה. כמובן הבאתי איתי ניירת כדי לא לבזבז את הזמן. לא התחככתי עם שרים, לא הלכתי לאירועים, לא הפכתי את עצמי לחבר של השרים. הייתי עובד ציבור שעובד איתם ועומד לרשותם, שעונה לשאלות ונותן חו״ד. הלכתי פעם אחת לבת מצווה אצל שר משפטים שעבדתי איתו. מעבר לכך לא הלכתי לאירועים שלא לדבר על אירועים פוליטיים, ועל זה הייתי מאוד מקפיד. אני מניח שגם יועצים משפטיים אחרים פעלו בדומה. אבל מה שמציעים עכשיו קרוב למחיקת מעמדו המקצועי של היועץ המשפטי והפיכתו למשרת הממשלה, ולא הציבור וזו הזדמנות לומר מילה טובה על עמידתם של היועצת המשפטית והמשנים לה בטלטלות התקופה, כשומרת ושומרי הסף".

מה לדעתך המחיר של מצב שבו איוש תקנים הופך לכלי מיקוח? "תראי, תמיד היה מו״מ על מינוי שופטים והוועדה הקיימת עד עכשיו היא עצמה עירוב בין פוליטיקאים ובין אנשי מקצוע, נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים, שני פוליטיקאים, שני שרים ובהם שר המשפטים שבראש הועדה, שני נציגי לשכת עורכי הדין וזה עבד בגדול בסדר, ואני אומר כמי שהיה חבר הועדה ויו״ר ועדת משנה וגם מצא עצמו במקרים מעטים במיעוט. ועדה זו מילאה את תפקידה על פי רוב בהסכמה - ויש לנו מערכת משפט - כשמונה מאות שופטים, בסך הכל לתפארת מדינת ישראל". "זו הזדמנות לומר מילת עצב על נשיא בית המשפט המחוזי בני שגיא ע״ה. הייתי בוועדה שמינתה אותו לבית המשפט המחוזי, היה אדם מעולה, מקצועי, יעיל, ואינך יכול לדבר עליו בלי נטף של דמעה. זה מדגים את שבריריות החיים, אם הוא היה מאה מטרים קדימה או מאה מטרים אחורה... אך הוא בדיוק היה במקום הלא נכון". "הייתי בוועדה שמינתה אותו לביהמ"ש המחוזי, היה אדם מעולה, מקצועי, יעיל, ואינך יכול לדבר עליו בלי נטף של דמעה. זה מדגים את שבריריות החיים.." השופט רובינשטיין על מותו הטרגי בתאונת דרכים של הנשיא בני שגיא ז"ל אתה חושב שציבורית, תקנים ריקים יוצרים תחושה של מערכת 'תקועה'? "תקועה - לא. בעיני מערכת המשפט לא תקועה, היא עושה את מלאכתה במסירות ובמיצוי היכולת חרף האילוצים. מה שתקוע הוא תהליך המינויים, אני קורא את ההחלטות השיפוטיות ומסכים או לא מסכים, אבל מתפעל שחרף כל האווירה הזו-עובדים. כמובן מחסור בשופטים משפיע על קצב התיקים".

11 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון