עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

מוחלט. לכן צריך לנסות ולהבין תמונה מורכבת, ולראות בה את כל הגוונים – גם של הסכסוך וגם של האדם שנמצא מולך, לא פעם בשעה קשה שלו. זה יכול להיות בתיק אזרחי בתוך סכסוך שהוא מאוד ייצרי, ובטח בתיק פלילי, שאליו אתה מגיע כשלפעמים ניצב מולך אדם שעולמו חרב עליו, והוא נמצא במקום שהוא לא רגיל להיות בו ונתון באי ודאות גדולה. בהליך הפלילי יש לפעמים נטייה לרדד את מסע החיים הארוך של האדם, להתעלם מפעילות רחבה וחיובית שלו, ולהסתכל על נקודה מסוימת בזמן כמו דרך קשית. זה חוטא לטבע האדם. לכן אחד התפקידים שלנו כסנגורים הוא לפתוח את הצמצם הזה. התחומים שאני מטפלת בהם, שזה בעיקר תיקי צווארון לבן, מתאפיינים בשאלות שהן לא פעם שאלות משפטיות. קורה לא מעט שבכלל לא בטוח שמסכת העובדות בתיק היא כזו שמגבשת עבירה, כך שהשאלה שעל הפרק היא לא ‘מה קרה’, אלא ‘האם מה שקרה הוא בכלל עבירה פלילית’. לכן כשמצמצמים את כל המהות של האדם לתוך איזה רגע נתון בזמן, כשהמסקנה המשפטית היא לא הכרחית, ובטח אם גם יש מחלוקת עובדתית, חובה להיות בעל יכולת לראות מי עומד מולך ומה ההקשר הכללי של הדברים – ולהבין איך ניתן לשקף את זה הלאה, לבית המשפט ולגורמים המחליטים”. איך מסתדרים שני דורות במשרד? “זה מתחיל ונגמר באנשים. זה צריך לעבוד גם בדינמיקה המשפחתית וגם בדינמיקה המשרדית. משרד זה שותפות, ואצלנו במשרד יש צוות שותפים ותיק. אלה אנשים שעובדים כבר הרבה שנים ביחד. אני רואה בזה נתון שמעיד טובות על המשרד. זה צריך להתאים בשני המישורים האלה”. הילדים שלך יהיו עורכי דין במשרד? “אני אוהבת את המקצוע הזה ואני מאמינה בו, אז לא אצטער אם יבחרו בכך, אבל הילדים שלי הם אנשים עצמאים ויבחרו את מסלול הקריירה שלהם בעצמם”. פרקליטת ראש הממשלה במשך כארבע שנים ייצג משרד עורכי הדין בן צור את ראש הממשלה, , שם לקחה בן צור חלק בצוות ההגנה. “זה 4000 בנימין נתניהו, בתיק תיק שכסנגורים היה הרבה מה לעשות בו. מדובר בתיק רחב היקף שדרש ירידה לפרטים, וכך היה. פרשת התביעה הסתיימה בהמלצת בית המשפט לפרקליטות לחזור בה מאישום השוחד. זו אמירה משמעותית. תמיד ייצגנו לקוחות על כל הקשת הפוליטית. גם היום אנחנו מייצגים את יואב גלנט, וייצגנו גם לאורך השנים את עמיר פרץ ואת יאיר לפיד ואת בני גנץ. העבודה, בסוף, היא עבודה מקצועית. יש משהו מאוד יפה במקצוע הזה, שאתה יכול לעשות באותה רמה של מסירות מקצועית תיקים בפרופיל ציבורי גבוה שכל המדינה מכירה, ותיקים אחרים שיש בהם אדם פרטי בקצה, שרק הוא והאנשים בסביבה הקרובה אליו חווים את הסכסוך. האתגר הוא אותו אתגר. בסופו של דבר, זה טיפול באנשים, והאמת היא שלפעמים תיקים שהם לא במרכז

עד כמה העבודה שלך היום מחייבת קשר עם התקשורת? “בתיקים בפרופיל ציבורי גבוה יש כמובן ממשק עם התקשורת, כי לפעמים השדה הציבורי הוא זירה שצריך להתייחס אליה. כשמחליטים לפנות לתקשורת, זה לא שאני נלחמת על האוזן של השופט, כי בבית המשפט הטיעונים הם טיעונים משפטיים שמחוברים לחומר הראיות, אבל קחי בחשבון שחשוד או נאשם חי גם מחוץ לבית המשפט. יש לו סביבה, יש לו מקום עבודה, גם שם הוא צריך להתקיים. צריך לזכור שיש עוד זירות רלוונטיות לחיים של אדם שנמצא בהליך משפטי. גם כשעוסקים באדם עם בולטות ציבורית יש מקום שהצד שלו ישמע. בתיקים המתוקשרים העבודה עם התקשורת היא חלק מהייעוץ והשירות ללקוח - כשזה נכון ולתיק ונכון ללקוח. לפעמים התפקיד שלך הוא לייעץ ללקוח דווקא להימנע מסיקור תקשורתי”. שני דורות במשרד הבחירה לחזור לעבוד במשרד עורכי הדין המשפחתי הייתה לבן צור ברורה וטבעית: “הייתי מגיעה למשרד בחופשים בשנות הלימודים, וחזרתי אליו אחרי שסיימתי ארבע שנים בבית המשפט העליון. בבית המשפט העבודה מאוד רחבה בתחומי העיסוק שלה ובענפי המשפט שאתה עוסק בהם. זו גם התפיסה המושרשת של המשרד, של ליטיגציה כמקצוע. אני שותפה לתפיסה הזו.”. איך זה לעבוד עם אבא? “זכות גדולה, ובית הספר הטוב ביותר שיכולתי לבקש לעצמי. לצד זאת, השתדלתי במהלך השנים לבנות את עצמי באופן עצמאי - ללמוד היטב, לעשות תואר ראשון ותואר שני, לסיים באופן חיובי, ולבחור במסלול קריירה שהתחיל דווקא מחוץ למשרד. עבדתי כמה שנים בבית המשפט העליון, ולדעתי זו דינמיקה בריאה להתפתחות של עורך דין בתחילת הדרך. בהמשך עברתי במשרד תהליך התפתחות שכל עורך דין היה עובר. אתה מתחיל את העבודה בתיקים שבהם יש שותף מעליך, ועם השנים וההתבגרות המקצועית משתנים גם היקף המשימות והיקף האחריות, עד למצב שבו אתה גם מנהל תיקים לבד. במובן הזה עברתי מסלול ‘סטנדרטי’, בלי הנחות. אני עובדת היום ממקום שבו יש לי הרבה הערכה מקצועית לאבי ולשותפים שעובדים איתי. בחלק מהתיקים אנחנו עובדים ביחד, ובחלק מהתיקים אני עובדת לבד ומנהלת את התיק לבד, הכל לפי העניין”. מה למדת מאבא? “הרבה שיעורים. בראש ובראשונה למדתי שאין תחליף במקצוע הזה ליסודיות, ואין קיצורי דרך. צריך להכיר את החומר ולהכיר אותו היטב, עד אחרון הפרטים. למדתי גם על החשיבות של ‘משפטנות ורסטילית’ – מתוך אותה תפיסה של ליטיגציה כמקצוע, שבמסגרתה אם אתה כמשפטן עוסק בקשת רחבה של תחומי משפט. ככל שהמשפטנות שלך רב תחומית יותר, היכולת שלך למצוא פתרונות משפטיים ולהקיש מתחום אחד לשני גדלה. זה משפר את המחשבה המשפטית ואת התוצרים. לאבי יש נפש סניגוריאלית גדולה. מעט מאוד מהסכסוכים הם בינאריים, כך שהצדק לא נמצא תמיד בצד אחד, בטח שלא באופן

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 22