עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

פרויקט מרכזי אדם מול מערכת

עתידה של הזכות לפרטיות במרחב הציבורי אדם זכאי לפרטיות גם כשהוא מחוץ לביתו, אבל בעולם מרושת במצלמות ואמצעי זיהוי מתקדמים, היכולת של אדם להיות אנונימי בתוך ההמון הולכת ונעלמת (ויעיד הזוג מההופעה של קולדפליי)

נתחיל בדוגמה פשוטה ממנה נתקדם לדוגמאות מטרידות יותר. האם מותר לאדם להתחקות אחר מעשיו של זוג אשר בחר למקם את רכבו בחורשה מבודדת במרחב הציבורי? בית המשפט העליון קבע כי התחקות וצילום של אותו זוג מהווה פגיעה בפרטיות על אף שהפעולה מתבצעת במרחב הציבורי: "'רשות היחיד' לצורך ענייננו אינו מושג בדיני המקרקעין או בדיני החוזים, אלא עליו להתפרש תוך זיקה לחוק בו הוא מופיע ותוך התייחסות למטרתו. חשוב להבטיח שפרטיותו של אדם לא תופרע, ואיש לא יפגע בד' אמות חייו הפרטיים, בדרך ההתנהלות אותה בחר לעצמו ובקשרים אותם הוא מבקש לקיים, לא כל שכן שלא תיפגע צנעת חייו. כבר נקבע לא אחת שיש לפרש הוראות לחוק יסוד: כבוד האדם 7 סעיף אלה כהוראות חוקתיות על רקע הקובע: 'כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת הפרט' (ראו וחירותו פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי 6650/04 בהקשר זה: בג"ץ בנתניה (טרם פורסם)). צנעת הפרט היא מן החשובות שבזכויות האדם. אין לאפשר לחוקר פרטי או לכל אדם אחר לחדור למתחם האינטימיות של בני זוג המתנהלים באופן פרטי מבלי לפגוע ג'רייס נ' מדינת 2126/05 בזולת או לעבור עברה כלשהי" (ע"פ .)26.6.2006 ישראל נבו המקרה קל יחסית להכרעה בהיבט של הפגיעה בזכות לפרטיות: זוג בחורשה מבודדת, בתוך רכב, אשר ביקש להישאר רחוק מעין ההמון, צולם על ידי חוקר פרטי בסיטואציה אינטימית. העיקרון החשוב הוא שהזכות לפרטיות תקפה במצבים מסוימים גם מעמדה החוקתי של הזכות לפרטיות מחייב במרחב הציבורי. לבחון פגיעה בהקשר הכולל ואל לנו להסתפק במבט שטחי. דהיינו, אין לפטור כלאחר יד את הטענה לפגיעה בפרטיות רק כי במקרה הנוכחי החיל הפעולה הנטענת בוצעה במרחב הציבורי. בית המשפט העליון את הגדרת 'רשות היחיד' גם על סיטואציות במרחב הציבורי, אך אין מדובר במקרה יחיד ופרטני שכן חוק הגנת הפרטיות מונה מצבים שונים ומגוונים אשר מהווים פגיעה בפרטיות אף אם הפגיעה נעשית במרחב הציבורי.

גלעד סממה

טכנולוגיות מרתקות מפציעות בקצב מדהים. הן מייצרות ערך חדש, מייעלות ומספקות נוחות. קל להתמכר. אך אל לנו להתאהב בהן 'ממבט ראשון' שכן לצד ההזדמנויות קיימים גם סיכונים. הזכות לפרטיות, כמו גם זכויות אחרות, מאותגרות מדי יום בניסיון למצוא את האיזון בין שימוש באותן טכנולוגיות לבין צמצום הסיכונים הקיימים. המתח הקיים בין התפתחויות טכנולוגיות לזכויות אדם אינו חדש, אך הוא מקבל משמעות אחרת נוכח קצב ההתפתחויות. במאמרי זה אבקש למקד את תשומת הלב לסוגיית כניסת טכנולוגיות מעקב למרחב הציבורי והשפעתן על הזכות לפרטיות. מטרתי היא להביא, במילים ודוגמאות פשוטות, את ההבנה שעלינו לבחון לעומק את דבר כניסתן של טכנולוגיות חדשות למרחב הציבורי שמשמש את כולנו. סיכונים דרמטיים לזכות לפרטיות ישנם מי שסבורים שבמרחב הציבורי לא צריכה להיות לאדם ציפייה סבירה לפרטיות ולכן הצבת טכנולוגיות ניטור במרחב זה אפשרית, ולעיתים אף רצויה. זאת, מבלי לקבוע גבולות כאלו או אחרים. הדבר רחוק מלהיות נכון או המלצה ראויה ליישום. בעולם של טכנולוגיות פולשניות, גם המרחב הציבורי מייצר סיכונים דרמטיים לזכות לפרטיות. עלינו להכיר בכך ולפעול באופנים שונים, על מנת לייצר הבנה בנוגע לסיכונים של גישה זו, ובהתאם לכך, לשקול את אופן התייחסותנו ביחס לשימוש בטכנולוגיות מעקב פולשניות במרחב הציבורי.

* הכותב הוא עו"ד וראש הרשות להגנת הפרטיות

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 28