עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

פרויקט מרכזי אדם מול מערכת

על תפקידו של עוה"ד כמתווך במשפט המנהלי - מבט מבפנים ומבחוץ עורך הדין הוא לא "יריב אוטומטי" של הרשות, אלא גורם מקצועי המכיר את שפתה של המערכת, את שיקוליה ואת מגבלותיה, ומנסה בכך להשפיע על ההחלטות המתקבלות

1 אבינעם סגל

השופט חשין, בלשונו העשירה והציורית, באחד מפסקי הדין החשובים של המשפט המנהלי, מספק תיאור של פערי הכוחות בין היחיד לשלטון, ומאיר בזרקור את חוויית המפגש ביניהם: את תחושת העמידה של הפרט מול "מכונת-הענק" השלטונית, את התור המשתרך ואת הפער שבין העיקרון המשפטי הנשגב לבין הממשק היומיומי, האיטי ולעיתים המתסכל, שבין האזרח לבין הרשות. דבריו אינם בבחינת ביקורת על עצם קיומה של מערכת שלטונית, אלא תיאור מפוכח של האופן שבו מערכת, גם כשהיא פועלת בסמכות ובתום לב, עלולה להיתפס בעיני היחיד כזרה, מרוחקת וכמעט בלתי נגישה. המונח "המערכת" הוא מונח רחב וכללי, ועל פי רוב בעל קונוטציה שלילית ומאיימת. בשיח הציבורי, "המערכת" נתפסת כישות מופשטת, מרוחקת, מנוכרת וכמעט אנונימית - כזו שפועלת בספירה אחרת, במחשכים, מעל האדם ולא לצידו. עצם השימוש במונח זה יוצר זרות וריחוק: האדם עומד מול "המערכת", נאבק בה, מתגונן מפניה או מנסה לחדור אליה. ואולם, מערכות שלטוניות לא נועדו להיות גוף זר או מנוכר; ייעודן הוא להעניק שירותים לציבור, לייצר מסגרות לקיומה של פעילות חברתית וכלכלית שוויונית והוגנת, להסדיר אינטרסים מתנגשים ולתקן כשלים ועיוותים. במובנה העמוק, מערכת שלטונית נועדה לשרת את האדם - לא לעמוד מולו. כלומר, אותה "מערכת" הנתפסת כזרה ומאיימת היא, במהותה, מערכת שנועדה לשרת את האדם עצמו. אלא שבין הייעוד האוטופי של מערכת משרתת מעין זו ובין חוויית המפגש היומיומי של האזרח עם רשויות השלטון נפער לעיתים פער משמעותי. פער זה אינו תוצר של כשל נקודתי או של כוונת זדון; הוא תוצאה בלתי נמנעת של מתח בין רצונו ושאיפותיו של הפרט לבין אופן פעולתה של מערכת הפועלת [ולמצער מתיימרת לפעול] על פי

כוחות ואין - זכויות, אין הם שווי - "היחיד והשלטון אין הם שווי מעמד. הם גם אינם ידידים זה לזה. השלטון מחזיק - הם שווי בידו רוב כוח, רוב עוצמה ורוב עושר, עד שהיחיד - יהיו כוחו, עוצמתו ועושרו רבים ככל שיהיו - לא ישווה לו ולא ידמה לו. אכן, לשלטון אין לו משלו ולא כלום; כל אשר מחזיק הוא בו, בנאמנות הוא מחזיק - לטובתו של היחיד ולרווחתו. המשפטית כי זה מעמדו של - ואולם, האמירה הנורמטיבית זה מן התופעה - השלטון כלפי היחיד, אין בה כדי לחסר כהוא שעה, שהיחיד עומד בתור - יום, שעה - שאנו עדים לה יום השלטון, והתור משתרך ומתפתל עוד ועוד. יש - לפני דלפק המכנים תופעה זו "ביורוקרטיה" ויש המכנים אותה אחרת. יהא כינויה של התופעה אשר יהא, התופעה ידועה ומוכרת לכולנו, ולא לטוב. מטעם זה אף נחלצו בתי-המשפט בעבר ענק - נחלצו - לעזרו של היחיד בעומדו מול אותה מכונת בעבר, ממשיכים הם להיחלץ כיום וימשיכו להיחלץ בעתיד. המשפט את עקרון הנאמנות - מטעם זה אף קבעו בתי שהשלטון חב ליחיד. מאותו טעם קבעה ההלכה את חובת ההגינות שהשלטון חב ליחיד. עיקרון וחובה אלה מקורם היתר, ביכולתה למנוע - בסמכותה היתרה של הרשות, בכוחה מן היחיד טובה שלולא נאסרה עליו יכול היה ליהנות ממנה." קונטרם בע״מ נ’ משרד האוצר, אגף 164/97 [השופט מ’ חשין, בבג״ץ ] ) 1998 (פורסם בנבו, המכס והמע״מ

הוא שותף במחלקת משפט ציבורי, רגולציה וניהול משברים במשרד עו״ד אבינעם סגל-אלעד 1 עורכי דין פירון.

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 42