עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

היא קיבלה את סמכויותיה ולמענו היא פועלת. זוהי נאמנותה הכללית; 20 מאידך, היא חבה נאמנות מיוחדת כלפי עורכי-הדין החברים בלשכה. שיתוף-פעולה של לשכת עורכי הדין עם גורמי לפיכך, יש להדגיש כי , דווקא עשוי להיטיב עם חבריה. ICC המשמעת של ה ראשית ומבחינה מעשית, התערבותן של ועדות האתיקה בשלבים . ICC מקדמיים עשויה דווקא לייתר את ההליכים המשמעתיים בפני ה- חל עיקרון ההשלמה של ICC שכן כזכור, על ההליכים המשמעתיים ב- ) ועל כן complementarity of disciplinary measures אמצעי משמעת ( ) לקוד ההתנהגות קובע מניעות מניהול הליכים בפני ועדת 4(38 סעיף המשמעת כל עוד לא הסתיימו ההליכים בפני הלשכה הלאומית. ודוק, רשאית ועדת המשמעת כי עם סיום ההליכים בפני הלשכה הלאומית, 21 . להגיע לידי מסקנה כי העניין המשמעתי מוצה ICC של ה- ICC על כל פנים, אף אם יינקטו הליכים בפני ועדת המשמעת של ה לאחר סיום ההליכים בישראל, עדיין יש ללשכת עורכי הדין מעמד בהליכים אלה. שכן, ועדת המשמעת מחויבת לכלול בהרכבה חבר אשר יושב בדין לצידם 22 אד-הוק, שמונה על ידי הלשכה הלאומית, של החברים הקבועים ואשר תפקידו לשמש גם כאיש הקשר עם 23 הלשכה הלאומית. לסיכום: לאור האמור לעיל, סבורני כי מכוח חובת הנאמנות שלה לחבריה, נדרשת לשכת עורכי הדין לשתף פעולה עם גורמי המשמעת של הן לצורך יישום עיקרון ההשלמה של אמצעי משמעת; והן על- ICC ה מנת להבטיח כי ימונה נציג ראוי לוועדת המשמעת אשר יקפיד על הגינות ההליך כלפי חבר הלשכה והשמירה על זכויותיו. כמו כן, יש לזכור כי במקרים מסוימים, חלים כללי האתיקה גם על מעשים הנעשים במסגרת חייו הפרטיים של עורך-הדין, כאשר קיים כאשר הדוק לעבודתו כעורך-דין , 582 ) 2 , פ"ד נ( בנאי ואח' נ' המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ואח' 2832/96 בג"צ 20 לפסק-דינו של השופט זמיר). 10 (סעיף 592 Article 38(5) of the code: “As soon as it receives the decision of the national authority, 21 the Disciplinary Board shall: (a) declare the procedure closed, unless the decision adopted does not adequately address a complaint of misconduct under this code; or (b) declare that the decision of the national authority does not cover or only partially covers the misconduct brought before the Disciplinary Board and that therefore the ”procedure is to be continued Article 36(4) of the code: “The ad hoc member shall be a person appointed by the 22 national authority competent to regulate and control activities of counsel subject to ”.the disciplinary procedure Article 38(2) of the code: “The ad hoc member of the Disciplinary Board shall serve as 23 the contact point with the relevant national authority for all the communication and ”.consultation regarding the procedure

וככאלה חוסות גם הן תחת כללי האתיקה. כמו כן, יש לזכור כי במקרים מסוימים, חלים כללי האתיקה גם על מעשים הנעשים במסגרת חייו הפרטיים של עורך-הדין, כאשר קיים כך למשל, אי-כיבוד פסק-דין ע"י 15 כאשר הדוק לעבודתו כעורך-דין. עורך-דין במסגרת חייו הפרטיים - בהיעדר הצדקה כלשהי - מהווה עבירת משמעת בשל מעמדו של עורך-הדין כקצין בית-המשפט לפיכך, סבורני כי הפרת כללי האתיקה 16 . )officer of the court( במקרים בעלי זיקה מובהקת לעיסוק בעריכת דין, מצדיקים מקל וחומר אכיפה של כללי האתיקה כאשר הם מבוצעים במסגרת . ICC התנהלות בפני ה כמו-כן, קיימת חפיפה בין כללי האתיקה המעוגנים בקוד ההתנהגות לבין כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל. לפיכך, הפרת קוד , יש ICC ההתנהגות המחייב את עורך-הדין במסגרת ההתנהלות מול ה בה כדי להעיד על חוסר התאמתו למקצוע עריכת הדין גם בישראל. תימוכין לכך - על דרך ההיקש - מוצאים אנו בדבריו של השופט לחוק עומדת 75 גולדברג אשר ציין כי "במרכז ההוראה שבסעיף התפיסה, כי מקצוע עריכת הדין אינו עולה בקנה אחד עם הפרת הדין. מי שנמנה על שורותיה של לשכת עורכי הדין, והוא ממרה את פי . גישה משמעתית 17 החוק... הריהו פוגע בכבוד המקצוע ועקרונותיו..." "אוריינטציות ממוקדות עורך Fred C. Zacharias זו כונתה ע"י המלומד . 18 )" Lawyer-Centered Orientations דין" (" לחוק לשכת עורכי הדין קובע את מטרת הקמתה של הלשכה 1 סעיף בזו הלשון: "מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן - הלשכה), שתאגד ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת את עורכי הדין בישראל וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד הדין של מדינת ישראל". כאמור, המחוקק הקנה ללשכת עורכי הדין עצמאות רבה בכל הנוגע לאכיפת הדין המשמעתי. אך כפי שציין מ"מ הנשיא (כתוארו אז) שמגר, "יש לראות בכך לא רק הענקת כוח אלא, במקביל, גם משום הטלת אחריות, שהרי עולה מכך החובה להגן על הציבור בכלל ועל הלקוחות של עורכי הדין בפרט ביחסיהם עם חברי הלשכה הפועלים במילוי תפקידם המקצועי ולשקוד . הנה כי כן, 19 על רמתו של המקצוע מבחינה מוסרית וציבורית" הענקת האוטונומיה המקצועית ללשכת עורכי הדין בתחום הדין המשמעתי, הינה בבחינת שטר ושוברו בצידו. לפיכך, ומכוח מעמדה כנאמן הציבור, מחויבת לשכת עורכי הדין לבחון את אכיפת הדין המשמעתי במקרים של הפרת קוד ההתנהגות על- . ICC ידי עורכי-דין ישראלים במסגרת התנהלותם מול ה אך מעמדה של לשכת עורכי הדין כנאמן הציבור הינה נאמנות כפולה. מחד, היא חבה נאמנות כלפי הציבור הרחב, שמכוחו היא קמה, וממנו , (פורסם במאגר הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' עו"ד דרור רוכברג 4498/95 על"ע 16 הוועד 53/86 בד"א ג לפסק-דינה של השופטת שטרסברג-כהן); וכן ראו: 7 "נבו") (סעיף לפסק- 8-6 (סעיפים 75-74 , 72 , פד"ים ה המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים נ' פלוני הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב- 176/02 דינו של אב"ד עו"ד גוברמן); בד"מ לפסק-הדין). 7 (סעיף 464 ) 12 ( 03 , פדאור אתיקה יפו נ' פלוני 481 , 475 ) 3 , פ"ד מג( הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' פלוני 4/88 על"ע 17 לפסק-דינו של השופט גולדברג). 7 (סעיף Fred C. Zacharias, The Purpose of Lawyer Discipline, 45 Wm. & Mary L. Rev. 675, 696 18 .)(2003 (סעיף 540 , 533 ) 3 , פ"ד לז( ווליס נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ואח' 248/81 בג"צ 19 לפסק-דינו של מ"מ הנשיא שמגר). 8 לימור זר-גוטמן, אייל כתבן, בועז שנור "על הפרטי והמקצועי אצל עורכי דין ועל הכבוד 15 .485 , 457 י"א (תשע"ח) דין ודברים שביניהם"

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 48