עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

הוצל"פ | בעיני עורך הדין

הוצאה לפועל בישראל של פסקי דין C שניתנו בשטח על אף מורכבות משפטית, קיימת מגמה של החלת דיני ההוצאה לפועל הישראליים על תושבי יהודה ושומרון כך שיחול דין אחד על כלל אזרחי ישראל

הישראלית על ישראלים המתגוררים באזור יהודה ושומרון, בעוד תושבים פלסטינים המתגוררים באזור נותרו כפופים למערכת המשפט הצבאית, בהתאם להוראות הדין הבינלאומי. לפי התפיסה הרווחת בקרב הערכאות השונות יש להחיל את הדין הישראלי על אזרח ישראלי השוהה באזור הכיבוש מתוקף היותו ישראלי, משמע 3 ולא החלה טריטוריאלית. החלה אישית פרסונלית בהתאם לאותה התפיסה הוחלו דינים ישראליים על אזרחי ישראל בשטח באמצעות תחיקת הריבון הצבאי (צווים) ועל ידי התקנת תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), 4 (להלן: "התקנות"). 1967- התשכ"ז תקנות אלו מוארכות מפעם לפעם מכוח חוק הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), (להלן: התקנות). בפעם האחרונה הוארך תוקפן של 2012- התשע"ב 5 .15.2.2028 התקנות עד ליום בעניין 18.2.2002 בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ביום הצעת החוק לתיקון ולהארכת התקנות, הסביר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד מני מזוז, את מטרתו: מייד אחרי מלחמת ששת 1967 "התקנות האלה נחקקו לראשונה בשנת הימים. המטרה העיקרית שלהן היא לעשות סנכרון בין הדין הישראלי לבין הפעילות של מדינת ישראל בשטחים בהם חל דין אחר. העניין הלך והתרחב כאשר התחילה התיישבות ישראלית בשטחים. אחת המטרות העיקריות של התקנות האלה היום היא להסדיר את מעמדם של המתיישבים הישראלים בשטחים שמצד אחד הם ישראלים, מצד אחר הם גרים במקום שעליו לא חל החוק הישראלי. הכוונה היא להחיל על הישראלים שגרים בשטחים את הדינים הישראלים ובראש וראשונה את הדינים העיקריים כמו חוק שירות בטחון, פקודת מס הכנסה, חוק מרשם האוכלוסין, חוק הביטוח הלאומי, חוק ביטוח 6 בריאות ממלכתי, תקנות התעבורה ועוד". ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם לסמכויות שיפוט אזרחיות ופליליות של בתי המשפט הישראלים והחלת הדין הישראלי על תושבי יהודה ושומרון הישראלים, למעט בשטחי המועצה הפלסטינית, מכוח היותם תחת שליטה ישראלית. לתקנות, הוא סעיף ההגדרות, מגדיר "אזור" כיהודה והשומרון, 1 סעיף למעט שטחי המועצה הפלסטינית. עם זאת, אף שהדין הישראלי SSRN (2014( ״ ר' אהרון משניות, "המשפט והשפיטה ביהודה ושומרון – בין המצוי לרצוי 3 .1967 תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז- 4 חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה 5 .2012 משפטית), התשע"ב- .) 18.6.2002 של ועדת החוקה חוק ומשפט ( 488 פרוטוקול ישיבה מס' 6

אסף אבני ועמית טל *מאת:

כונן משטר צבאי באזור הגדה המערבית שנכבשה. 1967 החל משנת מדינת ישראל מחזיקה ביהודה ושומרון בשטחים, שהוגדרו בהסכמי ", והם נמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. C אוסלו כ-"שטח המפקד הצבאי הוגדר כריבון בשטח, ונטל לידיו את סמכויות השלטון והחקיקה על כל מי ששוהה באזור, כולל ישראלים, ובנוסף התפתחה באזור מערכת משפט צבאית. התמשכות השלטון הישראלי באזור, לצד ישיבה ארוכת שנים של אזרחי ישראל בשטחי יהודה ושומרון, הובילו להחלת הדין הישראלי על אותם אזרחים, והלכה למעשה להוצאתם של האזרחים הישראלים מתחום שיפוטו של הדין הצבאי, על מנת שלא להפר את הדין במקביל הוקמו באזור ערכאות שיפוטיות 1 הבינלאומי החל באזור. מתוך רצון להנגיש את ערכאות מדינת ישראל לאזרחיה, כחלק מחוק 2 יסוד הגישה לערכאות. הערכאות השיפוטיות בישראל, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ), התייחסו בפסיקתן לבעייתיות הקיימת בהפרדה החלה בין מערכות המשפט אלה, והכריעו לטובת החלת הדין הישראלי על ישראלים המתגוררים באזור יהודה ושומרון כל עוד הדבר אפשרי בהתאם לשיקול דעתן. כך, בהדרגתיות החילו הערכאות השיפוטיות את מערכת המשפט * הכותבים הם רשם ההוצאה לפועל בפתח תקווה ועוזרת משפטית בלשכת ההוצאה לפועל בהשראת ובעקבות החלטה שניתנה 2023 אשקלון (בהתאמה). מאמר זה נכתב בחודש יוני ע"י הח"מ. החלטה זו הביאה להגדרת אופן האישור 15.5.2023 ביום 503822-05-21 בתיק הנדרש מבחינה צורנית לצורך ביצועו של פסק דין שנתנה ערכאה שיפוטית באזור, בלשכות ההוצאה לפועל בישראל. יוער, כי בעקבות ההחלטה דלעיל, עודכן נוהל פתיחת תיקים ברשות האכיפה והגבייה. אמנון רובינשטיין "מעמדם המשתנה של ה'שטחים' – מפקדון מוחזק לייצור כלאיים משפטי" 1 .) 1987 ( 450 , 439 יא עיוני משפט .) 2.11.2020 (נבו ניצני אריאל בע"מ נ' עיריית אריאל 6913/19 ע"א 2

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 54