עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

ההוצאה לפועל בישראל. מחד גיסא, נהנה התושב מכלל השירותים האזרחיים והביטחוניים שמעניקה לו מדינת ישראל, כגון: אכיפת הדין הפלילי ושמירה על הסדר הציבורי על ידי משטרת ישראל וצה"ל, הגשמת זכות הגישה לערכאות באמצעות בתי הדין המקומיים באזור איו"ש, שירותי בריאות על ידי קופות החולים הישראליות הפועלות באזור, שירותים מוניציפליים מכוח צו המועצות האזוריות, שירותים סוציאליים מאת המל"ל, שירותי דת וכיו"ב. מאידך גיסא, טוען התושב כי לא ניתן לבצע נגדו פסק דין מאת ערכאת האזור במדינת ישראל, וזאת מכוח אי תחולה טריטוריאלית של דיני ההוצאה לפועל לגביו. עם זאת, תחולת הדין הישראלי היא פרסונלית מכוח חוק, ויש לשאוף לכך גם כעקרון פרשני במקרי ספק. האם עסקה בשאלה - 503822-05-21 החלטת הח"מ שניתנה בתיק ניתן לבצע בלשכת ההוצאה לפועל בישראל פסק דין לתשלום מזונות שניתן בבית הדין הרבני, שהוקם באזור יהודה ושומרון, נגד אזרח ישראלי תושב האזור ביישוב ישראלי. לשם גביית מזונות קטינים מכוח פסק 5.5.2021 התיק נפתח ביום דין של בית הדין הרבני באריאל. שני הצדדים הינם יהודים ואזרחי ישראל, גרים ביישוב ענב (עינב) המצוי בצפון השומרון. לצדדים נולדו שלושה ילדים, שהיו קטינים בעת פתיחת התיק. הצדדים התגרשו כהלכה בפני בית הדין הרבני באריאל, שעונה להגדרה של "ערכאה שיפוטית של האזור", בהתאם לסעיף ההגדרות בתקנות. עמודים, נדחו טענות החייב אחת 27 בהחלטה מפורטת, שמחזיקה לאחת. נדחתה טענת החייב כי אין חוק המסמיך את ההוצאה לפועל בישראל להוציא לפועל פסק דין שניתן באזור יהודה ושומרון, ונקבע כי חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו, לרבות נוהלי ההוצאה לפועל שהוצאו מכוחם, חלים על החייב פרסונלית, חרף מקום מושבו שנכלל תחת ההגדרה של ערכאה שיפוטית של האזור. אף דין טענת החייב בסוגיית אי אישור פסק הדין כנדרש להידחות - הן מטעם דיוני של השתק ומניעות, והן לגופו של עניין, מאחר שהאישורים שנחתמו על גבי הפסק נחתמו על ידי גורמים מוסמכים, ניתנו באופן ברור ומפורש, ואף אושרו בדיעבד. במרוצת השנים הוחל הדין הישראלי על מתיישבים ישראלים הדרים באזור יהודה ושומרון. הדבר נעשה באמצעות החלה פרסונלית של הוראות שונות בדין הישראלי על תושבי האזור הישראלים - על ידי חקיקה בכנסת, תחיקה צבאית ופסיקת בתי המשפט. לאחר דיון נרחב נקבע, כי פסקי דין והחלטות שניתנו בערכאה שיפוטית באזור הם ברי ביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בישראל, ובלבד שמדובר בערכאה מוכרת מהאזור (כפי שבית הדין הרבני באריאל מוכר ככזה), ושבעניינן ניתן אישור פורמלי של הערכאה השיפוטית ושל מפקד 10 האזור המוסמך לעניין פעולה זו. הנה כי כן, בהתאם להלכה הפסוקה, אף בדיני ההוצאה לפועל קיימת מגמה של השוואת הדין החל על כלל אזרחי מדינת ישראל באשר הם, ללא תלות במקום תושבותם, וזאת בכפוף להוראות הדין ולאחר ווידוא התקיימותן.

הוחל על ישראלים המתגוררים ושוהים בשטחי יהודה ושומרון, עולה השאלה היכן ניתן לאכוף חיובים ולהוציא לפועל פסקי דין שניתנו באזור יהודה ושומרון. ב לתקנות קובע כי ראש ההוצאה לפועל, או כל מי שהוקנו לו 3 סעיף סמכויות על פי חוק ישראלי שעניינו הוצאה לפועל, מוסמכים להפעיל "ראש ההוצאה לפועל, מוציא לפועל וכל את סמכויותיהם גם באזור: מי שהוקנו לו סמכויות מכוח חיקוק שעניינו הוצאה לפועל, מוסמך להפעיל את סמכויותיו מכוח חיקוק כאמור גם באזור נגד חייב 7 ישראלי או רכושו לשם ביצוע פסק דין או שטר". החוק הישראלי מחיל על תושב בשטח יהודה ושומרון סמכות שיפוט בענייני הוצאה לפועל, ומסמיך את מערכת ההוצאה לפועל ואורגניה להפעיל את סמכויותיהם גם נגד תושב יהודה ושומרון, ובלבד שהוא בעל אזרחות ישראלית. לצד חוק השיפוט חל על תושבי האזור צו בדבר עזרה משפטית , אשר קובע הסדרים הדדיים 1969- ), התש"ל 348 ' (יהודה ושומרון)(מס של עזרה משפטית בין האזור, לבין שטחים מוחזקים אחרים בישראל, 8 לשם הבטחת זכויותיהם של תושבי האזור בענייני עזרה משפטית. " כבית משפט בישראל, שהוא בית משפט מגדיר " 348 לצו 1 סעיף בן סמך לשפוט על פי הדין החל בישראל והוסמך על פי הדין האמור להמציא מסמכים לאזור, לרבות לשכת הוצאה לפועל בישראל, נוטריון ציבורי, רשם בית משפט ורשם לענייני ירושה בישראל. קובע כי המבקש להוציא לפועל פסק דין חלוט 348 (א) לצו 5 סעיף של רשות שיפוטית הפועלת בשטחי האזור, יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בישראל בקשה לכך ויצרף אליה העתק של הפסק, כשעליו אישור הערכאה השיפוטית של האזור שנתנה את הפסק, ואישור 9 המפקד שההעתק אושר כאמור. על אף שהוראות החוק אינן מגדירות את אופן האישור הנדרש, הרי שמכוח ההוראה הנ"ל ניתן לבצע פסק דין שניתן בערכאה משפטית של האזור (שאינו מישראל) ובלבד שיהא אישור כפול ופורמלי: אישור הערכאה עצמה ואישור המפקד באזור, שההעתק אושר כאמור. מכאן נובע כי דרך המלך להוציא לפועל פסק של ערכאה שיפוטית של האזור היא הגשת העתק הפסק ללשכת הוצאה לפועל בישראל, כשעליו אישור כפול. לתקנות אלה הצדקה מהותית מכמה טעמים, כדלהלן: א . אזרח ישראלי שפנה לערכאות השיפוט באזור וקיבל על עצמו את סמכותם, אינו יכול לטעון כי לא קיימת סמכות לפסק הדין שניתן בעניינו ולא ניתן להוציאו לפועל מכוח כלל ההשתק והמניעות, ומכוח חובת תום הלב. ב . חזקת התקינות המנהלית - מעשה מנהלי נהנה מהחזקה כי נעשה כדין, ועל כן נקודת המוצא היא כי המנהל שנתן את האישור לביצוע פסק הדין נתן אותו בדין. ג . אין לאפשר מצב של שימוש לרעה במקום התושבות של אזרח ישראלי באזור איו"ש בכל הנוגע ליכולת לבצע פסק דין נגדו בלשכות לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), 3 סעיף 7 .1967 התשכ"ז- .1969 ), התש"ל- 348 צו בדבר עזרה משפטית (יהודה ושומרון)(מס' 8 .1969 ), התש"ל- 348 (א) לצו בדבר עזרה משפטית (יהודה ושומרון)(מס' 5 סעיף 9

) 4.4.2023 (נבו בן משה נ' כונס הנכסים הרשמי 7768/22 ע"א 10

55 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון