עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

דיני חברות | בעיני עורך הדין

- אותו אישרר השופט כבוב בעניין 8 להב ידי השופטת רונן בעניין בעת ששניהם כיהנו בבית המשפט הכלכלי - הוא חריג צר 9 ברוט, כך גרס לאחרונה השופט כבוב 10 שנתפר במיוחד ל"מקרי-קצה". בהסבירו כי "המסקנה המשותפת בשני הליכים אלו הייתה, כי בהתקיים מספר תנאים ובמקרים נדירים ביותר, אין הדירקטוריון רשאי להסתמך על הדוחות הכספיים העדכניים בלבד - אלא, שעליו להתחשב במידע החדש הנוגע ל'אירוע העתידי', שביטויו חשוב להדגיש: דברים 11 יבוא רק בדוחות הכספיים העתידיים״. אלה נכתבו לאחר מינויו של כבוב לבית המשפט העליון ובעת 12 בבית המשפט העליון. ברוט שהיה תלוי ועומד הערעור בעניין הנה כי כן, השופטים רונן וכבוב, אשר קוּּדמו מבית המשפט הכלכלי לבית המשפט העליון, אוחזים בעמדה 13 (המתמחה בדיני חברות) והנה, מקריאת פסק הדין בעניין 14 ברורה כי קיים חריג למבחן הרווח. ברוט עולה כי השופט עמית ביטל דה-פקטו את החריג שהוכר כאמור ייאמר 16 תוך הפניית טענות המערערים לשני מסלולים אחרים. 15 לעיל, מייד: שני המסלולים - האחד, תקיפת מבחן יכולת הפירעון, והשני, לפי השופטת רונן, חריג למבחן הרווח הוא "באותם מקרים (ורק בהם), כאשר חל שינוי (בעבר, 8 לפני קבלת ההחלטה על החלוקה), שינוי שהוא מהותי ועתיד ברמה גבוהה מאוד של סבירות להביא לכך שהחברה לא תוסיף עוד לעמוד במבחן הרווח בדוחות הכספיים הבאים שלה, וכאשר לפסק הדין). 26 , סעיף להב הדירקטוריון מודע בפועל לשינוי הזה ולהשלכותיו" (עניין היא נכונה מבחינה משפטית, אבל בפועל הגיע לתוצאה להב כבוב סבר שההנמקה בעניין 9 לפסק הדין: "אני סבור ש... הקביעה 34 (ראו סעיף ברוט אחרת בנסיבות הקונקרטיות של עניין – שהייתה נכונה בנסיבות הפרטניות למקרה שם – אין מטרתה לשנות ממבחן הרווח להב בעניין המקובל...״). “אכן, רק במקרים חריגים מאוד ניתן יהיה להחיל את האמור לעיל. הכלל צריך להיוותר בעינו 10 ); ״לתת להב לפסק דינה של השופטת רונן בעניין 25 – לפיו מבחן הרווח הוא מבחן טכני" (סעיף מענה נקודתי למקרה של אירוע מהותי שחל בין מועד פרסום הדו"ח האחרון לבין מועד אישור לפסק 34 החלוקה – ושהתעלמות ממנו היא זועקת – זאת, גם בפריזמת חובות תום הלב..." (סעיף .) ברוט דינו של השופט כבוב בעניין חאלד כבוב, רעות אברהם-גדליה ואלון לוקסנבורג, "מבחן הרווח בחלוקת דיבידנדים: על 11 ) (להלן: "כבוב ואחרים"); 2023 ( 3 מז עיוני משפט ודאות בדרך שבין העבר, ההווה והעתיד", פורום לפסק הדין של עמית: "הגם שעמדתם העקרונית [של השופטים 30 ראו גם התיאור המובא בסעיף רונן וכבוב] נכונה להכיר בחריג 'מצומצם ביותר' לצורך התחשבות באירוע עתידי״. . דוגמה זו ממחישה את הבעייתיות בכך ששופטים (בפרט, 11 , סיפא ה"ש 3 כבוב ואחרים, עמ׳ 12 שופטי בית המשפט העליון) מפרסמים מאמרים הנוגעים לעניינים תלויים ועומדים. הדבר כמובן , אמנם מתיר לשופט 2007 לכללי האתיקה לשופטים, תשס"ז- 30 לא תורם לבהירות הדין. סעיף "לפרסם ספרים שכתב ומאמרים בביטאונים מקצועיים" ואמנם מתיר "לציין את היותו שופט בספר (ד) לכללים האמורים), אך בוודאי שאין משמעות הדבר 20 או במאמר שהוא מפרסם" (סעיף שמותר לשופט (במיוחד כאשר מדובר בשופט בית המשפט העליון) להביע דעה ביחס להליכים תלויים ועומדים. לעובדה זו יש חשיבות מיוחדת בענייננו, שכן אין חולק כי "ריכוז התדיינויות של מספר רב 13 של חברות בפני אותו בית משפט יאפשר לו לפתח על פני זמן את המיומנות הדרושה להבחין בין ניהול כושל לניהול חובל" (זוהר גושן, "בית משפט כלכלי וקו הגבול שבין ניהול כושל לניהול חובל", .)) 2018 ( 571 ,582-541 מז משפטים להרחבה ראו דון סוסונוב, "מתי מותר ומתי אסור לחלק דיבידנדים לפי בית המשפט הכלכלי?", 14 .) 2021 (מאי 57-56 , 47 עורך הדין גיליון מפני ביצוע חלוקה אסורה להב לפסק הדין: "באשר לחשש שהועלה בעניין 23 סיפא סעיף 15 או חסרת תום-לב, הרי שקיים לכך מענה הולם מחוץ לגבולותיו הצרים של מבחן הרווח"; סעיף לפסק הדין: "המענה לחשש מפני 'עצימת עיניים' שכזו מצד הדירקטורים, אינו מצוי בפריצת 40 גבולותיו של מבחן הרווח או בהגמשתו והמרתו ממבחן טכני למבחן מהותי״. לפסק הדין. 40 סעיף 16

בעקבות ע"א לכל כלל יש יוצא מן הכלל: )27.4.2023( ברוט נ' דסק"ש 1734/21

*1 דון סוסונוב מאת:

האם על דירקטוריון של חברה ציבורית להתחשב, במסגרת הפעלת , בהפסדים ידועים שצפויים להיכלל בדוח הרבעוני 2 "מבחן הרווח״ העוקב שטרם פורסם? בית המשפט העליון השיב לשאלה זו בשלילה, וביטל דה-פקטו את החריג ברוט דחה את הערעור שהוגש לו בעניין למבחן הרווח שנקבע לפני למעלה מעשור בפסיקת בית המשפט (השופטת רות רונן), חריג שאושרר בהמשך 3 להב הכלכלי בעניין (השופט חאלד כבוב). במאמר מוסגר: הפסיקה בעניין 4 ברוט בעניין היוותה את הבסיס המשפטי לדיון בערעור "בהינתן קיומם של להב 5 קווי דמיון" לנסיבות שלפנינו. הדיון בפסק דינו של השופט יצחק עמית (בהסכמת השופטים דוד מינץ ויעל וילנר) נפתח במילים "רבות נכתב על הפרקטיקה של חלוקת דיבידנד... ועל היותה כלי מרכזי לצורך העברת כספים מקופת אכן, ככלל, מדובר בפרקטיקה 6 החברה אל כיסיהם של בעלי המניות״. לגיטימית, אבל נראה כי השופט עמית מבקש להנציחה גם כאשר מדובר, לכאורה, בחלוקה אסורה או חסרת תום לב, בניגוד לטובת החברה ונושיה. השופט עמית קובע: "ראוי לטעמי להישמר מפני הרחבת יריעתו של מבחן הרווח ופריצת גבולותיו, כפי שעשוי להשתמע מההחלטה בעניין להב שבעקבותיה צעד בית משפט קמא [בעניין אולם, יש לדייק את הדברים: איש אינו טוען כי יש לפרוץ 7 ברוט]״. את גבולותיו של מבחן הרווח עד לבלי היכר. החריג שנקבע על

* הכותב הוא עורך דין העוסק בליטיגציה מסחרית ומשמש חבר מליאה בפורום שוק ההון, ניירות 1 ערך ועסקים בלשכת עורכי הדין.

(להלן: "חוק החברות״). 1999 לחוק החברות, תשנ"ט- 302 סעיף 2 .) 6.11.2013 ( להב נ' אי די בי חברה לפתוח בע"מ 49615-04-13 ) תנ"ג (כלכלית-ת"א 3 .) 12.1.2021 ( ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ 16519-05-19 ) תנ"ג (כלכלית-ת"א 4 דובר על אירוע של אובדן רווחים כתוצאה ברוט לפסק הדין. יצויין כי בעוד שבעניין 21 סעיף 5 מ"חלוף הזמן" (הגם שבפועל ההפסד יוּחס בחלקו לאירוע נוסף - ירידת ערך מניותיה של "סלקום" דובר על אירוע משפיע להב לפסק הדין), הרי שבעניין 13 שהוחזקה על ידי "דסק"ש", סעיף של "ירידת ערך״ שנגרמה בשווי מניות "קרדיט סוויס" שבבעלות החברה הנכדה של "אי די בי", לפסק הדין). 20 שהעביר את החברה ליתרת רווחים שלילית (סעיף לפסק הדין. 10 סעיף 6 לפסק הדין. 23 סיפא סעיף 7

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 56