עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

השופט אלרון עמד על ההבחנה בין עבירות ההמתה ומיקד את המחלוקת שהגדירו הצדדים ליסוד הנפשי שבין כוונה לאדישות

שהאכזריות מבוצעת בעודו בחיים. זאת ועוד, במסגרת השיקולים ייבחנו גיוון הפעולות להמתה, סדרת המעשים, שימוש בכלים שונים, . 13 פערי הכוחות ועוד , איגד השופט יוסף אלרון שורה של 14 בפסק דינו מהשנה החולפת פסקי דין בהם נקבע שמתקיימת אכזריות מיוחדת וסיווג אותם לשלוש קטגוריות שבאמצעותן ניתן לזהות את קיומה של הנסיבה המחמירה הנ"ל: קטגוריה ראשונה - רצח המבוצע בשילוב של עבירות נוספות או בעקבות עבירות חמורות אשר מוסיפות לסבלו של הקורבן; קטגוריה שנייה- הימשכות מעשה הרצח ושימוש באמצעים המעצימים את הסבל של הקורבן; קטגוריה שלישית - ביצוע הרצח לנגד עיניהם של ילדי הקורבן, באופן שהגביר את סבלו. טשטוש קו הגבול בפסיקת בית המשפט מושם דגש על החוויה שחווה הקורבן במעשה . לצד 15 הרצח ועוצמת הפגיעה בו ובכבודו, מנקודת מבטו של הקורבן האמור, בית המשפט שב ומזהיר מפני טשטוש קו הגבול בין עבירת הרצח הבסיסית לעבירת הרצח בנסיבות מחמירות גם בהקשר זה. בתוך כך, מתעוררת השאלה האם יש מקום לייחס נסיבה מחמירה של אכזריות מיוחדת בכל אימת שהיו נוכחים באירוע הרצח ילדי הקורבן או בני משפחתו. מן הפסיקה המתהווה עולה כי כל מקרה נבחן . עצם הנוכחות הפאסיבית של ילדי הקורבן בזירת 16 בהתאם לנסיבותיו הרצח לא תהווה, כשלעצמה, בהכרח ובכל מקרה, נסיבה מחמירה של אכזריות מיוחדת. כך, במקרה שנדון לאחרונה, הדגש הייחודי שהקנה לאירוע ממד של אכזריות מיוחדת הושם על מעורבותם וקרבתם של הקטינים לאירוע הרצח ועל העובדה שהמערער התגבר באלימות על ניסיונו של הקטין להגן על אימו; ובכל אלו היה כדי להוסיף לסבלה . 17 של המנוחה, אשר הייתה מודעת למתרחש ניתן לגרוס, כי כל מעשה רצח המבוצע באמצעות נשק חם במרחב הציבורי יוצר סכנה ממשית לעוברי אורח, ותחול לגביו נסיבה מחמירה זאת, סכנה ממשית לחייו של אדם אחר, נוסף על הקורבן. של יצירת בהינתן שבמקרה כגון דא מתקיימת "שלילה רחבה יותר ומקיפה יותר של הערך של חיי אדם הבאה לידי ביטוי במעשהו, על מסוכנות . 18 מיוחדת ועל אשמה מוגברת" ברם, במסגרת מלאכת קביעת הגבולות בין עבירת הרצח הבסיסית לבין זו המבוצעת בנסיבה המחמירה הנ"ל, הוכרע כי לא כל רצח שבוצע במהלך ירי במרחב הציבורי בהכרח יסכן חיי אדם אחר מלבד רחאל נ' מדינת ישראל 6322/20 ); ע"פ 9.5.23 (נבו מחאמיד נ' מדינת ישראל 2483/22 ע"פ 13 גרנות נ' מדינת 8363/19 ); ע"פ 6.10.19 (נבו ילמה נ' מדינת ישראל 1900/18 ); ע"פ 18.9.22 (נבו איילין נ' 3168/19 ); ע"פ 27.12.20 (נבו שוא נ' מדינת ישראל 1130/19 ); ע"פ 8.6.21 (נבו ישראל ;) 11.9.22 (נבו קפוסטין נ' מדינת ישראל 1464/21 ); ראו והשווו: ע"פ 26.1.22 (נבו מדינת ישראל אבו סרארי נ' מדינת 578/21 ); ע"פ 25.12.22 (נבו אבו זיינב נ' מדינת ישראל 8030/21 ע"פ .) 16.2.23 לחוות דעתו של השופט י' אלרון ( 38 , פס' ישראל לחוות דעתו של השופט י' אלרון (נבו 58-65 ' , פס כלאסני נ' מדינת ישראל 7905/23 ע"פ 14 .) 16.2.25 לחוות דעתו של השופט ד' מינץ (נבו 20-23 ' , פס מחאמיד נ' מדינת ישראל 2483/22 ע"פ 15 .) 9.5.23 מחאמיד נ' מדינת ישראל 2483/22 ); ע"פ 26.1.22 (נבו איילין נ' מדינת ישראל 3168/19 ע"פ 16 .) 16.2.25 (נבו כלאסני נ' מדינת ישראל 7905/23 ); ע"פ 9.5.23 (נבו לחוות דעתו של השופט י' אלרון (נבו 53-59 ' , פס אלאזה נ' מדינת ישראל 1213/23 ע"פ 17 .) 7.4.25 ) לאור עקרונות היסוד של 2019 מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים הרפורמה בעבירות ההמתה ( 18 .) 2020 ( 320-321 , המשפט ומחקר היסטורי והשוואתי

המנוח. כדי להיכנס לגדרי הנסיבה המחמירה הנ"ל, מנה השופט אלרון רשימה לא ממצה של מבחני עזר, ובכללם: סוג הכלי שנעשה בו שימוש והאם הוא מטיבו כלי שיוצר סיכון לאחרים מלבד הנרצח, בהינתן ציר רחב של כלים - מסכין ועד חומר נפץ; אופן השימוש בו והאם היה מבוקר וממוקד או "משתולל" ומשולל כל רסן; תיאור הזירה, היקפה, אופי הפעילות המתרחשת בה ומיקומה; גרימת נזק בפועל לאדם נוסף מלבד המנוח (הסעיף אינו דורש גרימת נזק בפועל, אך גרימת נזק יכולה להוות אינדיקציה לקיום הנסיבה הנ"ל); מספר האנשים ששהו באזור הזירה וסבבו את הנרצח, מיקומיהם . 19 ומידת הצפיפות ביניהם מבחנים אלו מתיישבים היטב עם כוונת המחוקק בדבר ייחודה של הנסיבה המחמירה הנ"ל. כוונה זו באה לידי ביטוי בהליכי חקיקת התיקון לחוק ומוקדה במקרים בהם הסכנה היא "ממשית" . הדברים אף הובעו, 20 וכלפי חיי אדם, להבדיל מפגיעה גופנית "בלשון העם", על ידי יו"ר הוועדה: "אני לא רוצה להוזיל את . 21 הנושא של נסיבות מחמירות" מעגל פנימי וחיצוני אחת הסוגיות שנדונו בהרחבה על ידי המחוקק בניסוח הרפורמה כפעולה ועל ידי בית המשפט בעיצובה, עסקה במעשה רצח שבוצע עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור. כדי להיכנס לגדרה של הנסיבה הנ"ל, נדרשת הוכחה בשני מעגלים שונים: האחד - מעגל פנימי, שבו הרוצח מעניש את הקורבן; השני - מעגל חיצוני, שבו הרוצח שם לו למטרה להטיל מורא או מרות ולכפות אורח התנהגות על ציבור, "למען יראו וייראו". באמצעות נסיבה מחמירה זו ביקש המחוקק להאיר בזרקור של חומרה תופעות קשות שאותן יש למגר, כדוגמת רצח על רקע לחוות דעתו של השופט י' אלרון (נבו 27-28 ' , פס עודה נ' מדינת ישראל 3546/19 ע"פ 19 לחוות דעו של השופט (בדימ') 96 , פס' עשיווי נ' מדינת ישראל 52545-08-24 ); עפה"ג 15.1.23 8606/22 ); ע"פ 2.2.25 ( 45 פס' ג'בארין נ' מדינת ישראל, 2316/23 ); ע"פ 17.12.25 י' אלרון (נבו ); ר' והשוו, ע"פ 8.9.24 לחוות דעתו של השופט י' אלרון ( 53 פס' ורדיניאן נ' מדינת ישראל, .) 3.11.19 ( מחאג'נה נ' מדינת ישראל 8965/18 , 20 של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה- 544 ; פרוטוקול ישיבה 173 דברי ההסבר, עמ' 20 .) 5.2.18 ( 37-47 ' עמ .) 5.2.18 ( 46 , עמ' 20 של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה- 544 .פרוטוקול ישיבה 21

75 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון