עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

דעת יחיד

התפר בין חקר האמת ובין השמירה על הליך הוגן אתגר בידוי הראיות הדיגיטליות, זמן לשינוי נקודת האחיזה המשפטית בהליך הפלילי ושימוש בדוקטרינת עוגן האותנטיות

אולם בעידן הדיגיטלי, גמישות 3 והנזק מול התועלת החברתית. ) ניתן למחיקה metadata זו הופכת לחולשה כאשר מטה-דאטה ( בלחיצה אחת וכלי ה-"דיפ-פייק" עשוי להיראות משכנע מן המציאות. אימות מקדים, תיעוד שרשרת שמירה ובקרת מקוריות הופכים לצורך בלעדיו אין, ולא לאמצעי ריפוי בדיעבד בלבד. אשר מוקדם יששכרוב לכך, המודל המוצע ממקם את נקודת האיזון של יותר, בשלב הקבילות הפרוספקטיבי כדי לצמצם את הסתמכות היתר על ביקורת שיפוטית מאוחרת שגמישותה והיותה מופעלת בדיעבד מותירות מרחב תמרון רב מדי במצבי זיהום. במיוחד, כשהראיה עטויה חזות דיגיטלית משכנעת. בית-המשפט עצמו הזהיר מפני הלבנת ראיות מזוהמות באמצעות העברת ה"כדור" 4 של חומרים שנגבו באופן פגום לבית-המשפט לצורך הכרעה חלף בחינה מהותית של תנאי האיסוף, המטה־דאטה והמסלול יתרה מכך, לחץ ציבורי לפענוח פשעים 5 הראייתי כולו עובר לכך. במהירות מתרגם את עצמו ליצירת תרבות ארגונית שמתייחסת ללחימה בפשע כמעט כחזות הכל, ומאפשרת כפועל יוצא מתן זאת, "על אחת כמה וכמה 6 לגיטימציה לשימוש באמצעים פסולים. כאשר מופעל לחץ לפענח את התיק. עמדה שלילית, גם אם בלתי מכוונת או מודעת, כלפי קבוצה מסוימת עשויה להגביר את הנטייה 7 הטבעית ל'ראיית מנהרה'... עלולה גם להוביל לזיהום החקירה...". מכלול זה מחייב מהלך נורמטיבי מקורי. כזה, הממיר את התגובה המאוחרת, של פסילה שיפוטית לאחר מעשה וחוות-דעת מומחה אדוורסרית, בארכיטקטורה פרואקטיבית של "מערכת חסם ראייתי ייעודית" לראיות המועדות לשיבוש. לב ליבה של ההצעה הוא אלקנה לייסט "על כללי התנהגות, כללי שיפוט, ועל קיום משפטי זוטא לבחינת קבילות ראיות 5 486- , 470 , 461 ספר יורם דנציגר מדינת ישראל נ' שמש 5852/10 חפציות-קריאה חדשה בדנ"פ (להלן: "לייסט") (לייסט הציע לקיים משפט זוטא לבירור קבילות הראיות וכן ערך הבחנה בין 483 וגמישותה לבין השלב המוקדם יותר שיש בכוחו יששכרוב השלב של הביקורת השיפוטית לפי להיות אפקטיבי יותר כמוצע על-ידי). מרדכי קרמניצר ועדי גל "כיצד אפשר לצמצם את מספר הודאות השווא והרשעות העוול 6 ) (להלן: "קרמניצר וגל"); וראו את 2023 ( 91-90 המכון הישראלי לדמוקרטיה 52- "הצעת לסדר מחקרן של אפרת שהם ושירלי יהושע-שטרן "עמדות כלפי מגבלות השימוש בכוח בקרב שוטרי ) (בקרב השוטרים 2013 ( 67 משמר הגבול במסגרת פעילויות של שיטור" קרימינולוגיה ישראלית בישראל יש שימת דגש על לחימה בעבריינות ובפשע, אשר משפיע על תפיסת ההליך הפלילי ומגביר את ההתמקדות בהרשעתם של עבריינים). .93 ראו קרמניצר וגל, שם, בעמ' 7 שם, פסקה שבעים ושש, לפסק דינה של השופטת ביניש. 3 .) 26.1.2021 (נבו אוריך ואח' נ' מדינת ישראל 1758/20 בש"פ 4

צילום: אורלי אייל

מאת: לירן אוחיון*

בידוי ראיות דיגיטליות הוא אחד האתגרים המרכזיים של המשפט הפלילי עכשיו ולעתיד לבוא, משום שהוא ניצב על התפר הרגיש בין חקר האמת לבין שמירת ההליך ההוגן, ומאיים להפוך את ההיגיון הראייתי על פיו. ככל שהטכנולוגיה ובעיקר ) מאפשרים ייצור, deepfake בינה מלאכותית וכלי ה-"דיפ־פייק" ( עריכה ושכפול של קבצי קול, וידאו ותמונה ברמת חיקוי גבוהה, כך גובר הפיתוי והסיכון להנדסת חומר חקירה שיקבל בבית המשפט 1 הילת מהימנות שאינה מגיעה לו מלכתחילה. פקודת הראיות היא טקסט המתעדכן בטלאים נקודתיים וטרם קבעה, עד היום, מסלול פרוספקטיבי מובנה לקליטה, לתיעוד ולבדיקה מוקדמת של ראיות דיגיטליות מועדות לשיבוש. וזאת, עוד בטרם חדירתן להליך המשפטי ובפרט להכרעה השיפוטית כפי שאבהיר. הלכת קבעה מבחנים גמישים לפסילת ראיות בדיעבד: אופי 2 יששכרוב וחומרת אי־החוקיות, ההשפעה של האמצעי הפסול על הראיה,

* ד"ר עו"ד לירן אוחיון, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה. פרקטיקן בתחום המשפט הפלילי

(להלן: "פקודת הראיות"). 1971 פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1 )" יששכרוב ) (להלן: " 2006 ( 461 ) 1 פ"ג סא( יששכרוב מ' התובע הצבאי הראשי, 5121/98 ע"פ 2

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 86