עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

שכל תוספת הגנות מאטה ומסרבלת את האכיפה, כאמור. בעידן הדיגיטלי הנחה זו מתהפכת: תיקוף פרואקטיבי מעביר את בירור האותנטיות לשלב האיסוף, מקצר מחלוקות קבילות מאוחרות, ומונע קריסת תיקים בשל פגמי מקור. בכך זה משרת (מניעת זיהום Due Process בו־זמנית גם את המודל של ה- Crime והשענות על חומר אמין בלבד) וגם את המודל של ה- (ייעול ההליך והגדלת יציבות ההרשעות המוצדקות). זו Control הדרך האמצעית שאינה מדללת הגנות וגם אינה מכבידה לשווא. היא פשוט מתקנת את מיקום נקודת הביקורת. יתרה מכך, נתונים אמפיריים מארה"ב מצביעים על כך שרוב הערעורים הפליליים אינם מסתיימים בהיפוך פסק הדין והצלחות פסילה . נתונים 25 של ראיות מהותיות במשפט האמריקאי נדירות יחסית אלה ממחישים את עלות ההישענות על ריפוי בדיעבד במקום על תיקוף מוקדם. אימוץ אימות פרו-אקטיבי מפחית מראש מחלוקות קבילות ומקטין "תיקים אבודים" בשל פגמי מקור. סיכום ההתנגשות בין חקר האמת לבין ההליך ההוגן נעשתה בעידן הדיגיטלי לשאלה אפיסטמולוגית, לא פרוצדורלית. ראיה דיגיטלית אינה עדות אלא נתון בר-עריכה, ומכאן שאמינותה תלויה בעיגון מראש ולא בהתרשמות מאוחרת. מן הטעמים הללו מוצע לאמץ את הדוקטרינה שתוויתי כעקרון העל המארגן של קבילות ומשקל ראיות דיגיטליות בהליך הפלילי. ראיה דיגיטלית קבילה רק אם מוצמד לה עוגן אותנטיות פרוספקטיבית, סט יחידת תנאים מצטברים המבטיח כי מה שהוגש הוא מה שנתפס, ובדרך שאין בה סיכון ריאלי לזיהום או הנדסה. העוגן ממוקם בשלב האיסוף, לא בשלב פסק הדין, כאמור. תכליתה של הדוקטרינה היא הגנה על זכיות נאשמים אך מבלי לוותר על יעילות האכיפה וכן מבלי לוותר על החתירה אל האמת. זו אינה החמרה פרוצדורלית, אלא אפיסטמולוגיה מוסדית לעידן שבו נתון דיגיטלי עלול להיות מציאות מדומה. מדובר במציאות מחייבת בעת הנוכחית על השינויים והתמורות שהביאה עמה. זו אינה פשרה בין אמת לזכויות, ואף לא מסלול מכשולים חדש. השינוי הוא במקום המאמץ, כאמור, Due מן האולם אל שדה האיסוף. בכך היא מממשת את חזון ה- גם יחד, לפי Packer של Crime Control - ואת יעד ה- Process Laudan וחיפוש אמת רציונלי של Stein חלוקת סיכונים הוגנת של בתוך מסגרת מוסדית שבה השופט נותר שומר־סף אבל על תשתית שכבר נבנתה נכון. כדי שהאמת השיפוטית לא תיכנע לחיקוי משכנע של המציאות, נקודת האחיזה של דיני הראיות חייבת לנוע אל תחילת הדרך. דוקטרינת עוגן-האותנטיות על שמונת מבחניה המצטברים, כאמור, מקבעת את התנועה הזו לכלל משפטי ברור של אותנטיות תחילה ואז אז משפט.

המוצע יכביד, יסרבל ויאט את עבודת האכיפה. האמור לא בטוח כלל כפי שאבהיר בהמשך. יחד עם זאת, חשוב להבין כי העלות החברתית של הלבנת ראיות פגומות גבוהה יותר: הרשעות , זיכויים שגויים מביאים שחרורם 16 שווא פוגעות בחפים מפשע של עבריינים, ושחיקה מתמשכת של האמון הציבורי במערכת תשובה המעשית טמונה ביישום מדורג, החלת הנדבכים 17 המשפט. תחילה על עבירות חמורות בלבד, מה שמאפשר פריסה הדרגתית, שיפור תשתיות טכנולוגיות, ואימות פרוטוקולים בלא לשתק את יכולת האכיפה השוטפת. מודל זה מאזן בין דרישות התיקוף לבין הצורך להמשיך לנהל הליכים פליליים ביעילות. גישה זו מתעצבת ומתחדדת לאורן של התיאוריות המובילות , שמבקר "אובססיה פרוצדורלית" של ההליך Laudan 18 לעניין זה: הפלילי וטוען שמערכת רציונלית צריכה למזער גם טעויות מסוג הרשעת חפים ("סוג אחד") וגם טעויות מסוג של זיכוי אשמים תפיסתו בעניינינו תניח שהראיה הפסולה היא 19 ("סוג שני"). לגבי דידי, בעידן 20 בהכרח "אמיתית" אך הושגה בדרך פסולה. הדיגיטלי הנחה זו מתמוטטת, כאמור. פסילת חומר דיגיטלי שאינו אומת מראש, לא רק שאינה תפגע בהליך, היא תגן עליו. אימות מוקדם יצמצם גם טעויות מ"סוג אחד" (באמצעות סינון הזיופים וזיהומי השרשרת הראייתית) וגם טעויות מ"סוג שני" (ראיה מאומתת עומדת טוב יותר מפני קריסה ראייתית וכן קרובה יותר לאמת העובדתית). באופן האמור חזונו של לאודן למזעור דו-כיווני יתגשם מבלי לבכר העדפה של מי מסוגי , דיני הראיות הם מנגנון Stein 21 הטעויות. בהתאם לגישתו של הקצאת סיכוני טעות בתנאי אי־ודאות. ההקצאה הראויה תהא תלויה אפוא ביעילות, בהגינות המוסרית ובכשירות המוסדית. אשר לכך, מקום שהמדינה שולטת בפועל בתנאי האיסוף של הראיות, עליה גם הנטל לוודא כי אין המדובר בראיות בדויות. גם מהבחינה הכלכלית, מדובר בעלות הנמוכה ביותר ומאידך המדינה היא זו 22 בכשירות הגבוהה ביותר כבר בשלב האיסוף. שיכולה לשמר מטה דאטה וכן לבנות תיק מוצג אחיד בעלות נמוכה יחסית. לנאשם מנגד, אין גישה למקור וכן אין יכולת לשחזר. אימות טכנולוגי מבוקר מוטב שייעשה על-ידי יחידה מומחית טרם ההגשה, בעוד שבית המשפט יפקח כשומר-סף נורמטיבי על עמידה בתקנים. אלה בדיוק הנחות היסוד שמערכת Packer 23 החסם הפרואקטיבית מממשת. לפי המודלים שטווה תישמע הטענה כי יש העדפה למודל שמבכר שליטה בפשע על . דיכוטומיה זו נשענת על ההנחה 24 פני המסלול של ההליך ההוגן אחוזים מהזיכויים 24 עולה כי National Registry of Exonerations בהתבסס על הנתונים של 16 Korey Wise Innocence Project “Why Do בדיעבד כוללים ראיה פורנזית שגויה או מטעה: Wrongful Convictions Happen?” University of Colorado. Edu/ outreach/koreey-wise innocence-project Andrew Eichen, “broken Trust-The Pervasive Role of Deceit in American Policing”, 17 .policy anslysis no.979 2024 .)” Lauden (להלן: “ . Larry Laudan, Truth, Error, and Criminal Law 18 .10 שם, בעמ' 19 .24 שם, בעמ' 20 .)" Stein להלן: " ( .Alex Stein, Foundations of Evidence Law 2025 21 . 171-141 ' שם, בעמ 22 Herbert L. Packer, “Two Models of the Criminal Process”, 113 U. Pa. L. Rev. 1 1964 23 .)”Packer“ להלן: ( , והאסמכתאות שהובאו בה. 6 ראו בהקשר זה את הדיון לעיל בה"ש 24

, בקישור הבא: 2016 הנתונים פורסמו באתר הרשות השופטת של ארה"ב בדצמבר 25 www.uscourts.gov/data-news/judiciary-news/2016/12/20/just-facts-us- .courts-appeals

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 88