עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

האלמנט של יחס למיעוט בהיותו כזה צריך להתבטא בכך שערבים אינם פסולי חיתון לממשלה

תודה רבה אדוני שהסכמת להיפגש אתנו. אינך נוהג להתייחס לעניינים תלויים ועומדים בבית המשפט, ובכל זאת אשאל מה דעתך בנושא ליווי חקירת הפצ״רית? "אומר רק שאינני מבין איך שר המשפטים לא הצליח למנות מלווה לחקירת הפצ״רית, ביהמ״ש העליון יצר מנגנון לא שגרתי. השירות הציבורי הוא גדול ויש מספיק אופציות. לא אנקוב בשמות או תפקידים כדי לא לפגוע, אבל בפירוש יש אנשים שיכולים לעשות זאת היטב ויש להם רקע בעולם הפלילי, והם ברמה בכירה מספיק ואינם מהמערך של הייעוץ המשפטי, למרות שבעצמי אינני רואה סיבה שפרקליט מחוז לא יעשה את זה. אני מאמין ביושרה של המערכת, ושלא מצאו מועמד מתוך השירות הציבורי זה בעיני עצוב וגם לא מבשר טוב. כמובן אינני מביע דעה על שום דבר מתוך התיק עצמו". "אנחנו בתקופה לא טובה, מהתקופות הפחות טובות אם לא הגרועה ביותר מבחינת מערכת המשפט והאכיפה. לצערי, ואני אומר את הדברים בשיקול דעת וממרום הגיל והניסיון, מה שרוצים שר המשפטים ויו״ר ועדת החוקה, ואני מכבד כל אדם, אינו לתקן או לשפר, אלא להרוס. אנחנו נמצאים במצב שיש 'עליהום', התקפה פוליטית רבתי על מערכת המשפט, שהפכו אותה ממש לאויב העם. אינני אומר שמערכת המשפט מושלמת או שאינה שוגה. יש מקום לביקורת, לענווה והתבוננות סביב ופנימה, אבל בין זה לבין מה שמנסים לעשות אין ממשק. בית המשפט העליון הוא נכס אסטרטגי של המדינה בפנים, ובחוץ הוא שכפ״ץ. מי שהגון, הגם שיש לו ביקורת, יודע שיש לנו מערכת שהיא נקייה ומקצועית שמכובדת בעולם ויש לנעשה כיום משמעויות רציניות". ״בית המשפט העליון הוא שומר סף ונאמן זכויות האדם. לפי דעתי נושא זכויות האדם אינו עניין של שמאל וימין, הוא עניין של הגינות בסיסית ובית המשפט אמון על כך, ופגיעה בו היא גם פגיעה בזכויות האדם כולל זכויות מיעוטים וכולל זכויות של קבוצות שונות בחברה היהודית. אני חושב שנקודה זו צריך לזכור כדי להבין מה המשמעות של הפגיעה בבית המשפט״. ״ואגב זכויות מיעוטים שבית המשפט אמון עליהן, מילה על נושא מהציבור אינם יהודים, ועדיין 20% - ערביי ישראל - בישראל למעלה מ כמדינה לא פתרנו את הבעיות שבין הרוב למיעוט. לנו כיהודים שהיו מיעוט, ומבלי להשוות את הסיטואציות, יש חובה להתייחס בצורה הוגנת למיעוט. נכון שיש גם די הרבה ביקורת על חלק מההנהגה הפוליטית הערבית בישראל, המשדר לעתים עוינות למדינה, אבל אני מאמין שרוב הציבור הערבי רוצה שילוב, ולכן היה צריך להיות בעיניי סעיף של שוויון אינדיבידואלי בחוק הלאום כדי שהלא יהודי ירגיש שותף. גם אין אזכור לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אף שיש בהכרזת העצמאות. לדעתי, בהקשר זה האלמנט של יחס למיעוט בהיותו כזה צריך להתבטא בכך שערבים אינם פסולי חיתון לממשלה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, האופי הלאומי הוא אופי יהודי אבל האזרח הלא יהודי צריך להרגיש שותף וצריך לתת לו את הכלים להרגיש זאת״. ואגב אותם פערים שבין שר המשפטים למערכת המשפט, איך אתה רואה את הדברים?

״בכלל שטף הצעות החוק שמסתובבות, שינו את הועדה לבחירת שופטים שהייתה ממילא עם אלמנט פוליטי חזק במתכונת שעבדה הוצאתי ספר 'שופטי ארץ' שבין היתר תיאר כיצד 1980 שנה. בשנת 70 בעירוב בין הגורמים השונים. 1953 - קמה הועדה לבחירת שופטים ב הייתי חבר הועדה, היא הייתה בסך הכל טובה, המינויים ברובם הגדול הוכיחו את עצמם. עתה עשו לזה פוליטיזציית יתר באופן שמציב סימני שאלה על איכות המינויים. הועדה תהיה תחת השפעה פוליטית דרמטית. ורק כדוגמאות בנושאים אחרים: היחס לנשיא בית המשפט העליון, החקיקה שחלוקת התיקים תהיה על ידי מחשב, כאילו שאינה נעשית היום בצורה הוגנת, עניין היועצים המשפטים של משרדי הממשלה שרוצים לנתק את הזיקה בינם לבין היועצת המשפטית לממשלה ולכפוף אותם למנכ״ל המשרד כאשר המנכ״ל הוא מינוי פוליטי, ואין צורך להכביד מילים, ממש מכה לעצמאות הייעוץ המשפטי, ועל כולם פיצול סמכויות היועץ המשפטי, העלול לפי ההצעה שעל הפרק להביא לייעוץ משפטי תלוי ממשלה, וכוח לממשלה להפקרות. איפה שתשים את ידך יש הצעות חקיקה וחלקן מתקדמות כבר לחקיקה, שאפשר רק להצטער שהפוליטיקה אוכלת כל חלקה טובה. פוליטיקה היא לא מילה גסה, היא דבר שמנהל לנו את החיים, אבל פוליטיקה בתוך מערכת משפט היא ממאירה״. איזו ביקורת בכל זאת מוצדקת? "קצב הטיפול בתיקים הוא בעיה רצינית, אך הוא קשור למינוי שופטים ודברים נוספים. בישראל מחסור גדול בשופטים בהשוואה למדינות שאנו משתייכים אליהן. ובכלל, בתי המשפט כמו כל מערכת OECD אנושית עלולה לשגות לעתים, ויש צורך בענווה, לרבות סיום כהונתם של שופטים במקרים מסוימים (מעטים מאוד). אבל נקלענו לתקופה, אחרי כל מה שעברנו, שישנה סערה תוך ניצול של היכולות הפוליטיות וגם האפשרויות הטכנולוגיות ברשתות, שאין מבקרים לגיטימית אלא קודם מכפישים שיטתית את מערכת המשפט, ואחר כך כשהיא כבר מוכפשת, אפשר להכות בה, ואפשר גם להרוס אותה כי היא גרועה ונוראה. לפעמים זה מזכיר את סרטו של צ׳רלי צפלין ׳הנער׳. בסרט הזה יש זגג ששוכר נער שירוץ וישבור חלונות בזריקת אבנים, וכמה דקות אחרי זה מגיע הזגג וכולם רצים לבקש ממנו לתקן את השמשות ויש לו פרנסה, וכך אחרי שהוא שגרם לכך שתהיה לו פרנסה דרך הנער שזורק את האבנים".

9 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון