גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

“אשרי אדם פוחד תמיד” מאז פרישתך מבית המשפט אתה עוסק גם בהגנה על חופש העיתונות. על רקע השינויים שמבקשים לקדם בשוק התקשורת – ממה אתה מודאג יותר: מעוצמת המדינה מול התקשורת או מעוצמת ? בעלי ההון והפלטפורמות ודאי שאני מודאג. על זה יש להפעיל את הכלל 'אשרי אדם פוחד תמיד'. “ לשמחתי, גם באמצעות צווים שיפוטיים וגם באמצעות הפעילות שלנו כמועצת העיתונות בכנסת, חלק מהשינויים שרוצים להנהיג, אם בכלל . ייכנסו לתוקף, יופעלו לאחר הבחירות" "אני אמרתי גם בהופעות שלי בכנסת שצריך להפעיל כאן את עקרון 'מסך אמרתי לחברי הכנסת: אני אתנגד לכל . הבערות' של הפילוסוף ג'ון רולס פגיעה בחופש העיתונות והתקשורת. אבל כאשר אתם יוזמים חוקים כאלה, אתם הרי לא יודעים היום מי יהיה בקואליציה ומי יהיה באופוזיציה אני אהיה . בעתיד. אתם נותנים כלים למי שאתם לא יודעים מי הוא יהיה . נגד זה בכל שלטון באשר הוא" המציאות מלמדת שכל שלטון, באשר הוא שלטון - לא אוהב ביקורת. “ לכן למעשה נותנים כאן כלים שיכולים להצר את חופש העיתונות לכל ההנמקה ליוזמות האלה היא שהן יביאו לתחרותיות . ממשלה באשר היא ולגיוון. אבל כשבוחנים לעומק איזה גיוון מבקשים להשיג, החשש הוא זה . שעמדות הממשלה פשוט ידובררו בקולות שונים ובסגנונות שונים . קיים במדינות שאנחנו לא רוצים להידמות להן" מעבר לכך - אני מסתכל על מה שנראה לכאורה כרציונל העמוק של “ אותה תפיסה. רוצים לפגוע בשידור הציבורי, רוצים להביא את הערוצים המסחריים למצב שבו לא תהיה כדאיות כלכלית לקיומם. בשוק הישראלי יש מקום למספר מוגבל של זכייניות מסחריות, ואם גם הן יהיו סמוכות על שולחנה של הממשלה – בעיקר בתחום החדשות והאקטואליה – הן במילים אחרות, הדבר היחיד שיהיה מותר להן לעשות . לא יהיו עצמאיות .’ זה – לספק לעם 'לחם ושעשועים כנגד כל זה מועצת העיתונות והתקשורת פעלה בכנסת, בראיונות ברדיו “ לעת הזו הצלחנו לבלום את . ובטלוויזיה ובהליכים משפטיים שיזמנו ”. המהלכים הללו. אבל העתיד מי ישורנו האם עיתונות חופשית היא בעיניך מוסד חוקתי, גם אם אין בישראל ? סעיף מפורש בחוק־יסוד שמגן עליה חד-משמעית כן, וכפי שאמרתי קודם חופש העיתונות הוא לפחות “ בבחינת זכות חוקתית נגזרת. אזכיר את פסק הדין בפרשת 'קול העם', זהו פסק דין משנות . שהוא מנכסי צאן הברזל של הפסיקה הישראלית החמישים. בית המשפט של אז, לפי הסיווגים שמשתמשים בהם ובכל זאת בית המשפט . המבקרים היום, היה נחשב בית משפט שמרן . העלה את חופש העיתונות למעמד חוקתי גבוה מאוד" שם היה פרסום בעיתון 'הארץ' . צריכים לראות גם מה הדומה והשווה “ שלפיו ישראל הציעה סיוע צבאי לפעילות אמריקאית מסוימת. בעקבות זה 'קול העם', שהיה עיתון קומוניסטי, והעיתון הערבי הקומוניסטי 'אל־ איתיחאד', פרסמו ביקורת חריפה וטענו שישראל משתפת פעולה עם . האמריקאים נגד ברית המועצות שר הפנים הורה לסגור את העיתונים למספר ימים. ולכאורה הייתה הוגשו עתירות . לו סמכות לעשות את זה לפי החוק שהיה בתוקף אז כנגד החלטת הסגירה הזמנית ובית המשפט, בפסק דין מונומנטלי של השופט אגרנט, שאליו הצטרפו השופטים לנדוי וזוסמן, וקבע שחופש העיתונות מגביל גם את הפעלתה של סמכות שקיימת . לכאורה בחוק"

המבצעת שולטת דה־פקטו בכנסת. זה מצב לא בריא, והוא עומד אצלנו . בניגוד לתורת הפרדת הרשויות, שהיא מיסודות הדמוקרטיה זה היה קיים כאמור גם בממשלים קודמים, וזו תופעה שצריך לתת עליה את הדעת כדי להגביר את העצמאות של הרשות המחוקקת. . צריך לתת יותר כוח לכנסת כמי שאמורה גם לפקח על הממשלה מעבר לכך יש תופעה שלילית נוספת שהתעצמה לאחרונה. לאט לאט הרשות המבצעת רוצה להשתלט לא רק על הכנסת – אלא זאת ועוד – בתקופה המודרנית התפתחה . גם על הרשות השופטת גם מה שמכנים 'הרשות הרביעית' – התקשורת. הרשות השופטת והתקשורת ממלאות, כל אחת בדרך שונה, תפקיד היסטורי של . ביקורת על הרשויות האחרות" הרשות המבצעת התרגלה לכך שהיא שולטת ברשות המחוקקת. “ התופעה התעצמה מאז מה שמכונה הרפורמה המשפטית, שהיא למעשה ניסיון למהפכה, במסגרתה יש כוונה להשתלט גם על הרשות השופטת וגם על התקשורת, כדי שגם הן יפעלו לפי רצונה אם זה יצליח, האמירה שאנחנו מתהדרים בה, . של הרשות המבצעת שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, תהיה אמירה שלא תעמוד עוד במבחן". מנמקים את השינויים בכך שהממשלה נבחרה על ידי רוב של העם. “ נימוק זה אינו נכון בעיניי משני טעמים: הראשון, מי שנבחר צריך העם ולאו דווקא רק את מי שבחר בו. הנימוק השני, כל לשרת את הרשות המבצעת אינה יכולה למחוק דה־פקטו את שאר הרשויות. את המחוקקת היא כבר החלישה מאוד (לאו דווקא בקואליציה הנוכחית), והניסיון להשתלט גם על הרשות השופטת ועל התקשורת לעת הזו, המאמץ הזה נבלם . הוא החידוש של הקדנציה האחרונה בפעילות של הכוחות הדמוקרטיים בחברה ובציבור, בפסיקה של בתי המשפט וביוזמות של מועצת העיתונות והתקשורת". שמרנים, ליברלים ועצמאות בית המשפט עד כמה בכלל נכון לדבר על שופט כ"שמרן" או "אקטיביסט"? האם התוויות האלה מסייעות להבין את הפסיקה, או שהן הופכות שופטים ? בעיני הציבור לדמויות פוליטיות ודאי שיש שופטים שמרנים ויש שופטים ליברלים בגישה שלהם. “ אבל מה שמאפיין עכשיו את בית המשפט הוא שגם השופטים המכונים שמרנים אינם מסכימים עם התפיסה שצריך לבטל את עצמאותו של בית המשפט או את התפקיד הביקורתי שלו כלפי בכך הם לא הופכים לדמויות פוליטיות, אלא לכאלה . שאר הרשויות שמכבדים את מצוות המחוקק". שני הגופים: הרשות השופטת . אותו כלל חל גם לגבי העיתונות “ והעיתונות, ממלאים תפקיד של ביקורת על הרשויות האחרות – בית . המבצעת והמחוקקת – אבל כל אחד עושה זאת בדרך אחרת המשפט מבקר באופן שיפוטי מעשים ומחדלים של הרשויות האחרות, ויש לו כוח להוציא צווים שיפוטיים בני אכיפה. עד היום היה מקובל . שמכבדים אותם" התקשורת מבקרת את הרשויות, כולל את בתי המשפט, באמצעות “ תחקירים וחשיפת מחדלים שלטוניים. 'הנשק' שלה הוא עצם חשיפת העובדות. המטרה היא שהציבור יידע את העובדות, וזה משרת את הנה כי כן, אם המכנה המשותף לכל הרפורמות . זכות הציבור לדעת המוצעות השונות האלה יתקבל במלואו, לא נוכל להיות דמוקרטיה ”. במובן המהותי והמקובל של המילה

אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 12