גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

אמר: גם אם בסוף ישלמו לי את כל הקצבאות – מי ישלם לי על חצי שנה שהמקרר שלי היה ריק? כשאדם חי על קצבת נכות ואין לו יכולת השתכרות, חודש זה המון זמן ומאה שקל זה המון כסף”.

אותו עיקרון עמד מאחורי מעורבות הסיוע המשפטי בשני הליכים 1 עקרוניים שנוהלו בבית המשפט העליון. בבג”ץ ניתוקי החשמל נדונה האפשרות לנתק מאספקת חשמל צרכנים שצברו חוב. הסיוע המשפטי הצטרף להליך כידיד בית המשפט, ובית המשפט קבע כי יש להסדיר בחינה פרטנית של מצבו של הצרכן וזכות טיעון, תוך התייחסות למצבים רפואיים וכלכליים קשים שבהם הניתוק עלול לפגוע בקיום מינימלי בכבוד. נדונה זכותם של הורים להיות מיוצגים בידי עורך דין 2 8647/22 בבג”ץ בוועדות תכנון, טיפול והערכה של משרד הרווחה בעניינם של ילדים בסיכון – ועדות שבמסגרתן עשויה להישקל גם השמה חוץ-ביתית. הסיוע המשפטי הצטרף כידיד בית המשפט, ובית המשפט העליון קבע כי אין לשלול מן ההורים את האפשרות להיות מיוצגים בדיוני הוועדה. פוליטיס מתארת את פער הכוחות שמאחורי הסוגיה: “את אימא שלרוב מתמודדת עם מוגבלות מסויימת, שמראש נמצאת בעמדת נחיתות שאין יותר נמוכה ממנה – רוצים לקחת לך את הילד, או שכבר לקחו לך את הילד. את צריכה לעמוד בפני וועדה כי את נחשבת אמא לא מספיק טובה לילדייך. את עומדת יחידה מול אנשי מקצוע שמדברים בשפה מקצועית. זה פער הכוחות. בית המשפט תאר את הסיטואציה המורכבת, שבה לא תמיד אפשרו לעורכי הדין ללוות את ההורים-הלקוחות ‘המדובר איפוא בתא משפחתי ששליטתו על עתידו מופקע ממנו; בילדים ובהורים שסיפור חייהם מאותה נקודת זמן נכתב במידה רבה לא על ידם, כי אם על ידי גורמים חיצוניים, גם אם אלה עושים כמיטב יכולתם ופועלים לטובת הילד כפי הבנתם. פעמים רבות, גורלן של המשפחות הללו-תלוי על בלימה’. בעמדת ידיד בית המשפט הגיש הסיוע המשפטי מידע ונתונים על הוועדות, לרבות תצהירים של עורכי דין, עובדים סוציאליים והורה. בית המשפט העליון קבע כי קיימת זכות להורים להיות מיוצגים בוועדות וכי יש לאפשר להם לממש את זכותם זו”. דוגמה אחרת לשינוי רוחבי נבעה לא מהמצב המשפטי עצמו, אלא מאופי ההליך המוביל אליו. באותו מקרה רוכזו ואוחדו ארבעה ערעורים שהגישו עורכי דין של הסיוע המשפטי על החלטות של ועדות רפואיות לעררים של הביטוח הלאומי. בין הפונות היו נפגעות תקיפה מינית ושורדות זנות, והטענה המשותפת הייתה שההליך עצמו אינו מותאם לאנשים שעברו טראומה. “לפעמים היחס אל הנפגעות שמתמודדות עם טראומות היה לא מספיק רגיש”, אומרת פוליטיס, “יש שאלות שיכולות להיות ממש טריגריות בתוך הוועדה”. למשל, הייתה נפגעת שהבדיקה גרמה לה לסטרס חזק מאד והיא ביקשה לקיים את הבדיקה מרחוק, ומי שביקשה להיבדק בידי רופאה ולא רופא. “במהלך השנתיים שבהן ניהלנו את ההליכים הצלחנו לגייס את הביטוח הלאומי, את משרד הבריאות וגורמים רפואיים, ובסופו של דבר בהסכמה נפתחה הדרך לתוכנית הכשרה ייעודית למי שבודק בוועדות האלה אנשים נפגעי טראומה. הושג שינוי רוחבי הלכה למעשה עבור ציבור של נפגעות ונפגעים שנבדקים בוועדות”. עוד מצביעה פוליטיס על מנגנון עבודה מול הביטוח הלאומי, שבמקרים מתאימים מאפשר להחזיר עניין לוועדה ללא ניהול ערעור בבית הדין. “הסיוע המשפטי מייצג את לקוחותיו בנאמנות, במסירות וללא מורא, ועורכי הדין שלנו נאבקים בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותם עבור הלקוחות”. לצד זאת, היא רואה חשיבות רבה בפיתוח מנגנונים של יישוב סכסוכים, כאשר הדבר מקדם את האינטרסים של הלקוחות: “באמצעות הסכמות נחסך המון זמן ללקוחות, וכסף ציבורי רב שנדרש לניהול ההליכים בערכאות”, היא אומרת. “כמו שאחד הלקוחות שלנו

תיקים של משפחות שכולות, 3500 : באוקטובר 7 חטופים ושבים באוקטובר הביאה אל המערכת המשפטית מקרים 7 האכזריות של אירועי באוקטובר אומרת פוליטיס: “ירדנו 7 וסוגיות קשות. על הימים שאחרי לשטח, הגענו למלונות, הגענו לכפרי נופש שקלטו מיד את המשפחות, פתחנו עמדה, שולחן, כסאות. נפגעי האיבה עדיין לא ידעו מה לבקש, הם עדיין לא ידעו מה לשאול, חלקם הגיעו עם מישהו שלקח אותם ביד אלינו לבדוק מה ניתן לעשות עבורם. לעולם לא אשכח אדם מאחד מיישובי העוטף במלון שליווה שני אחים לחדר שהיה בו עורך דין שלנו, כדי שיסביר להם איך יוכלו לקבל סיוע כספי להתארגנות. ולאחר שהסתיים ההסבר שאל עורך הדין את המלווה - ‘ולך, אפשר לעזור?’ ורק אז אמר המלווה שהיה בעצמו תושב העוטף ‘באמת אני צריך לשאול. נרצחו תיקים 3,500- לי בני משפחה’. ומאז נפתחו בסיוע המשפטי למעלה מ של משפחות שכולות, חטופים ושבים. אמרתי לאנשים שלי מהימים הראשונים ‘זו ריצה למרחקים ארוכים’, אנחנו בתחילת הדרך – כעת אנחנו ממצים זכויות, עוד לא התחילו ההליכים הפליליים, עוד לא התחילו הליכי ההעמדה לדין. יש עוד עבודה רבה לפנינו”.

הסיוע הגיש יותר מחמישים ערעורים בעניין ההכרה בבני משפחה שלא נכחו באירוע כנפגעי פעולות איבה בעצמם. אימא ששמעה את הבן שלה על הקו אונליין, כי המחבל התקשר אליה, או משפחה שראתה את מי שנחטף לפני שהוא נחטף, כי המחבלים צילמו ושלחו להם בפייסבוק לייב, ולא ישנה בלילות מאז

“ייצגנו גם נעדרים, שאלנו את עצמנו מה זה לייצג לקוח נעדר? למשל לפעמים צריך להתמודד עם בעל הדירה שהוא שוכר שדורש מהמשפחה להמשיך לשלם שכירות או שהחפצים של הנעדר או החטוף יפונו. גם עם מקרים עצובים כאלה התמודדנו”.

.)20.1.22 (נבו רוזנצווייג מויסה נ’ הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל 4988/19 בג”ץ 1 .)18.9.25 (נבו האגודה לזכויות האזרח בישראל נ’ משרד הרווחה והביטחון החברתי 8647/22 בג”ץ 2

אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 20