גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

מוקד של משרד המשפטים לסיוע והכוונה משפטית במלון באילת

למחוז של הסיוע המשפטי כדי לבקש עזרה בהסדרת חובות או בהכרה בנכות, ותוך כדי התישאול שלה אנחנו מבינים שהיא סובלת מאלימות בבית, לרבות מאלימות כלכלית. ואז נציע לה מעטפת משפטית עם מענים לבעיות השונות”. פרויקט “גישור ממצה זכויות במעמד האישי” הוא פרויקט של הסיוע המשפטי במקרים שבהם גם הבעל וגם האישה מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי בהליך גירושין. שם נעשה ניסיון לברר לא רק את המחלוקת המשפטית שבגללה הגיעו להליך, אלא גם מה יושב מתחתיה, וזאת באמצעות מגשר מהצוות הפנימי של הסיוע המשפטי. באחד המקרים, סיפרה עו”ד בת שבע שרמן שני, סגניתה של ראש הסיוע המשפטי, על משפחה שחיה בדירת שני חדרים עם תאומים בעלי צרכים מיוחדים, כשהצפיפות והקושי היומיומי הפכו את הבית ל”סיר לחץ”. לאחר שהמשפחה הצליחה לקבל דירה עם חדר נוסף, “נפתרו הרבה מהבעיות”. במקרה אחר, מוקד הסכסוך בין בני הזוג היה חוב כלפי משפחתו של אחד מהם. במקום לטפל רק בעימות המשפטי בין הבעל לאישה, נעשה ניסיון לפתור את החוב עצמו — וכאשר נמצא לו פתרון, השתנה גם הסכסוך הזוגי. זו סיבה נוספת לכך שאנשי הסיוע המשפטי עוברים הכשרות לזיהוי אלימות כלכלית, אלימות במשפחה ופגיעה מינית. בשנה האחרונה שולבו גם עובדים סוציאליים במחוזות – לא כדי להחליף את עבודת עורך הדין, אלא כדי להשלים את נקודת המבט במקרים שבהם ההליך המשפטי כרוך גם בקושי שיקומי או חברתי. איך מקבלים הנחיות מלקוח שלא יכול לדבר? הייצוג המותאם מקבל ביטוי מובהק בעבודה עם אנשים עם מוגבלות. פוליטיס מספרת על תיק גירושין שבו הלקוח עבר אירוע מוחי ואיבד את

המציאות הולידה גם שאלות משפטיות שההגדרות הקיימות לא תמיד ידעו להכיל. “מה קורה כשמי שגידלה בחור שנרצח בנובה היא הסבתא ולא האימא שלו? היא לא מוגדרת כבת משפחה מ’קרבה ראשונה’ אבל בדקנו ומצאנו בנסיבות המסוימות אילו זכויות יש לה שיאפשרו לה להשתקם”, אומרת פוליטיס. היא מזכירה גם צעירה שנולדה מתרומת זרע וגודלה על ידי אם יחידנית, שנרצחה. “היא קיבלה הכרה כיתומה של נפגעת איבה - האם, אך הסיוע המשפטי טען שיש להכיר בה כיתומה משני הוריה, לאחר שנותרה לבדה בעולם ללא כל גב הורי. זו דוגמא למקרה שמצריך לאתגר את המערכת המשפטית, כי המציאות השתנתה – עם נסיבות שבעבר לא יכולנו להעלות על הדעת”. אחת הסוגיות העקרוניות נוגעת לבני משפחות של חטופים ונרצחים שחוו את הפגיעה בזמן אמת בלי להיות פיזית בזירה. לדברי פוליטיס, הסיוע הגיש יותר מחמישים ערעורים בעניין ההכרה בבני משפחה כאלה כנפגעי פעולות איבה בעצמם. היא מתארת “אימא ששמעה את הבן שלה על הקו אונליין, כי המחבל התקשר אליה, או משפחה שראתה את מי שנחטף לפני שהוא נחטף, כי המחבלים צילמו ושלחו להם בפייסבוק לייב, ולא ישנה בלילות מאז ולא הצליחה לתפקד ולעבוד מאז”. ההליכים הללו עדיין מתנהלים. ייצוג “הוליסטי” - לא תמיד הלקוח יודע לבקש את מה שמגיע לו “פיתחנו בסיוע תפיסה שנקראית ‘ייצוג הוליסטי’. זה אומר שאנחנו רואים את האנשים, ולא רק את התיק או הבעיה”, מסבירה פוליטיס. “אנחנו רואים לעצמנו זכות וגם חובה להציע לאדם כל שירות נוסף שאפשר להציע לו בסיוע המשפטי. אנחנו קוראים לזה ‘מיצוי זכויות’. לפעמים אדם יודע לבקש נכון, ולפעמים הוא בכלל לא יודע. לפעמים אשה מגיעה

21 | עורך הדין | אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון