גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

. יכולת שנבנתה לצורכי לישראל רגישות מיוחדת בהקשר זה פשיעה אינה "יודעת" מה היה המניע המקורי לרכישתה. נשק, כוח אדם מאורגן, מודיעין, מערכי תקשורת וניסיון בהפעלת אלימות יכולים לקבל משמעות אחרת בעת משבר ביטחוני, שינוי אינטרסים או ניסיון של גורמי אויב לנצל תשתית חמושה שכבר קיימת בתוך המדינה. המשפט נדרש אפוא לשאול לא רק כיצד לסווג את הארגון כיום, אלא כיצד לנהל את הסיכון הנובע . מן היכולת שכבר נצברה מכאן השאלה המשפטית: אם המניע נותר פלילי וכלכלי, אך עוצמת הארגון ופוטנציאל הנזק שלו הפכו אסטרטגיים, איזו מסגרת משפטית צריכה לחול עליו? כשהמניע נשאר פלילי והאיום הופך אסטרטגי המשפט הפלילי הוא, וצריך להישאר, אבן היסוד של המאבק בפשיעה המאורגנת. אולם הוא בנוי בעיקרו לבירור אחריות למעשה שניתן להוכיח ולייחס לאדם מסוים, בעוד . מערכת הצוברת כוח לאורך זמן שארגון פשיעה הוא גם בזמן שמתנהלים חקירה והליך פלילי, הארגון יכול להמשיך לגייס פעילים, לייצר הכנסות, לצבור אמצעי לחימה ולהחליף בעלי תפקידים. בעוד שהארגון מרכז כוח, . המשפט מפרק אחריות אין פירוש הדבר שהכלים הקיימים מוצו או מופעלים תמיד באופן מיטבי. שיפור המודיעין, התיעדוף, המשאבים, התיאום והניהול עשוי להגביר משמעותית את אפקטיביות האכיפה. אך יש להבחין בין שתי שאלות: האם מערכת האכיפה מפעילה היטב את הסמכויות שבידיה, והאם סמכויות אלה, גם בהפעלה מיטבית, מותאמות למלוא ממדי האיום. כשל בהפעלת הכלים אינו מוכיח שהם מספיקים; לצד . הצורך בכלים נוספים אינו פוטר ממיצוי הקיימים ההליך הפלילי קיימים כבר כיום בדין גם כלים והליכים מינהליים מסוימים, אולם השימוש בהם נקודתי ומוגבל יחסית. הדיון כאן אינו עוסק בהוספת כלי כזה או אחר לארגז הכלים, אלא בשינוי תפיסתי רחב יותר. התאמת משטר ההתמודדות כולו למצב שבו האיום הפלילי חצה . סף אסטרטגי מכאן לשאלת המניע. הדין מבחין בין פשיעה מאורגנת לטרור, בין היתר, על יסוד התכלית והמניע, ולהבחנה זו הצדקה ברורה. אלא שהקושי מתעורר כאשר המניע נשאר פלילי, אך היכולת משתנה. מה דינו של ארגון שמטרתו נותרה כלכלית, אך הוא מחזיק אמצעי לחימה משמעותיים, מפעיל כוח מאורגן, מטיל מורא על אוכלוסייה וחודר לפעילות שלטונית וכלכלית באופן המאיים על המשילות? המניע מוסיף להיות רלוונטי לסיווג המשפטי, אך אינו ". העובדה שארגון צבר שכפ"ץ משפטי יכול להפוך ל"

זכויות האדם אינן נחלתם של חשודים ונאשמים בלבד. גם האזרח המאוים, בעל העסק הנדרש לשלם דמי חסות, העד החושש להעיד, ועובד הציבור המבקש להפעיל את סמכותו ללא מורא, זכאים להגנת המדינה

התפתחות הבינה המלאכותית, הסייבר והמערכות האוטונומיות עלולה להאיץ תהליך זה ולהנגיש לשחקנים לא מדינתיים יכולות שבעבר דרשו משאבים כבדים. ככל שקצב רכישת היכולת עולה, גדל מחירו של הפער בין התפתחות האיום לבין . התאמת המענה אולם גם התאמת ארגז הכלים אינה מספיקה. המאבק מחייב את מערכת אכיפת החוק להפעיל כמערכה אחת את העוצמה המצטברת של המשטרה, הפרקליטות, רשות המסים, הרגולטורים וגופי הממשלה המפעילים סמכויות אכיפה. שינוי . הקונספציה הנדרש הוא אפוא כפול: משפטי ומוסדי מארגון פשיעה לאיום פלילי אסטרטגי פשיעה מאורגנת הייתה מאז ומתמיד אלימה, כלכלית ושיטתית. השינוי מתחיל כאשר הצטברות של אמצעי לחימה, הון עברייני, כוח אדם, מנגנוני פרוטקשן, חדירה למכרזים ואיום על עדים ועובדי ציבור יוצרת שינוי איכותי. מארגון המבצע עבירות, למוקד כוח המסוגל לפגוע ביכולתה של המדינה לממש את סמכותה ולהתחרות עמה על מרכיבים של ריבונות. זהו הסף שאותו אני מציע לזהות כמעבר מ"פשיעה מאורגנת חמורה" ל"איום פלילי אסטרטגי". ". אין הכרח בארגון אפקט המסה העבריינית לכך מצטרף " אחד שעוצמתו מספיקה לבדה לערער את המשילות. עשרות ארגונים וכנופיות חמושים, גם ללא הנהגה משותפת, ואף כשהם נלחמים אלה באלה, יכולים לייצר במצטבר מסת נשק, הון, כוח . אדם ואלימות המשנה את המציאות במרחב כולו גם החלוקה הבינארית בין איום "פלילי" ל"ביטחוני" אינה ". ארגון יכול רצף של עוצמת איום מספקת. ביניהם מתקיים " להוסיף לפעול ממניע פלילי וכלכלי, ובה בעת לצבור אמצעי לחימה, כוח אדם, יכולת מבצעית, הון והשפעה ההופכים אותו . הלאומי והביטחון המשילות על אסטרטגי לאיום

תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 26