גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

חדל"פ | בעיני עורך הדין

מדובר עוד באירועים נקודתיים, אלא במציאות עסקית מתמשכת של משבר, אי-ודאות, שחיקה ופגיעה ביכולת לנהל פעילות עסקית לאורך זמן, בעיקר אצל עסקים קטנים ובינוניים. מציאות זו מחייבת גם בחינה מחודשת של הכלים המשפטיים שבאמצעותם מתמודדת המערכת עם קריסתם של עסקים. לכל אלה מצטרפים גם יוקר המחיה, הפגיעה בשרשראות האספקה ועוד. המשמעות המעשית עבור עסקים רבים היא שהם נדרשים להתמודד עם עלייה מתמשכת ולעיתים חדה בעלויות, דווקא בתקופה שבה היקף המכירות יורד והביקוש נחלש. כאשר ההוצאות גדלות במקביל לירידה בהכנסות, גם חברה שהתנהלה באופן סביר ואחראי עלולה להיקלע בתוך זמן קצר למצוקת נזילות ממשית ולמשבר קשה. הבעיה מחריפה במיוחד אצל עסקים קטנים ובינוניים, שכושר הספיגה שלהם מוגבל יותר מטבעו. בעוד שלחברה גדולה עומדות לעיתים אפשרויות מגוונות יותר של מימון, גיוס הון או מחזור חוב ויכולת שרידות גבוהה יותר, לעסק קטן או בינוני יש לא פעם מקור מימון מרכזי אחד בלבד - הבנק - ולעיתים גם מרחב תמרון זה מצומצם מאוד. לכן, כאשר עסק כזה נקלע לקושי, הוא מנסה פעמים רבות ”להחזיק עוד חודש“, לקחת הלוואה נוספת, לדחות תשלומים או להגדיל את מסגרת האשראי, בתקווה שהמצב ישתפר בטרם יגיע לנקודת אל-חזור. בצפון, למשל, המציאות עדיין קשה במיוחד. עשרות רבות של ערים ויישובים נפגעו במהלך המלחמה, והגם שהמדינה הקצתה משאבים משמעותיים לשיקום, מבחינת התושבים והעסקים השאלה המרכזית אינה רק מהו היקף הכספים שהובטח, אלא מתי השיקום הכלכלי והתעסוקתי יגיע בפועל. כמה זמן יכול עסק להישאר מושבת? ישנם עסקים בצפון ובדרום שלאחר שלוש שנות מלחמה טרם חזרו לעבודה במתכונת מלאה. כמה זמן יכול עובד להיוותר מחוץ למקום עבודתו? ללא שיקום כלכלי ותעסוקתי ממשי, קשה באמת להשיב את החיים למסלולם ואת הפעילות העסקית לשגרה. בתוך כל אלה, העסקים הקטנים והבינוניים נפגעים לא אחת בשקט. השיח הציבורי מתמקד, מטבע הדברים, באירועים הלאומיים הגדולים, אך עסק קטן שנסגר, עובדיו שמפוטרים והספקים שנפגעים כתוצאה מכך הם חלק בלתי נפרד מן המשבר הכלכלי הרחב. הקושי הוא שלעתים, כאשר מגיעים לשלב שבו כבר ברור שלא ניתן להציל את העסק, הנזק כבר התגבש וההתערבות מאוחרת מדי, בבחינת “מאוחר מידי, מעט מידי”. במאקרו סביר, במיקרו קשה במבט מאקרו-כלכלי, הכלכלה הישראלית ממשיכה לכאורה ”לרוץ“ קדימה, ותמונת המצב הכוללת אינה בהכרח תמונת קריסה. ואולם, הסתכלות על נתוני המאקרו בלבד עלולה להחמיץ את המתרחש

משברים חוזרים, מערכות שלא משתנות: הגיע הזמן ל”מוד חירום” בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי המשק הישראלי מפגין חוסן במאקרו, אך מתחת לפני השטח עסקים רבים מתקשים לשרוד. נתוני השיקום הנמוכים בישראל, לעומת שיעורי ארגון מחדש והישרדות גבוהים בהרבה בארצות הברית, מחייבים חשיבה מחדש על דיני חדלות הפירעון ועל מוכנות המשק למצבים של חירום: לא רק כיצד מנהלים קריסה, אלא כיצד בונים מראש מערכת שיודעת לעבור משגרה לחירום ולהציל עסקים בני־קיימא כשהמשבר הופך לשגרה מדינת ישראל מתמודדת זה שנים עם רצף מתמשך של משברים ביטחוניים וכלכליים, שהשפעתם המצטברת על הפעילות העסקית עם התפרצות מגפת 2020 הולכת ומעמיקה. רצף זה החל בשנת הקורונה, המשיך עם פרוץ מלחמת ”חרבות ברזל“ ולאחר מכן גם עם העימותים והמלחמות בלבנון ובאיראן. אירועים אלה הובילו לפגיעה מתמשכת בפעילות הכלכלית בכלל הארץ, בפרט בצפון ובדרום, וכן לירידה חדה בענפים שונים ובין אלה, ענף התיירות. במקביל, נוצר מחסור חמור בכוח אדם בשל עצירת כניסת פועלים פלסטינים ובשל גיוס מילואים נרחב. למחסור זה נוספו עליית הריבית, התייקרות חומרי הגלם, התנודתיות בשערי מטבע החוץ והשינויים שמביאה עמה הבינה המלאכותית. כל אחד מהגורמים הללו, ובוודאי הצטברותם יחד, די בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על עסקים רבים. לא ד”ר שלמה נס, עינבל רחמים-אביטל מאת: 1 ועדי וייטפילד

הכותבים הם ממשרד עורכי הדין פירון. ד”ר שלמה נס הוא עורך דין ורואה חשבון שפועל מזה עשורים לשיקום והבראה של חברות ויחידים המצויים במצבים של חדלות פירעון. עו”ד עינבל רחמים- 1 אביטל היא שותפה במשרד פירון, במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות. עו”ד עדי וייטפילד היא עורכת דין במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות במשרד פירון.

תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 38