גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

צוואות | בעיני עורך הדין

התדיינות לבין רצון להעמיד את הזוכה בפני בחירה. עם זאת, ההנמקה בדבר ”בחירתו החופשית“ של הזוכה אינה ממצה את הקושי. את המתח העומד ביסוד ההלכה ממחישות נסיבות המקרה במלוא חדותן, ובהן אפתח. התביעה שהתקבלה והירושה שנשללה , 1995 המבקשת חיה עם המנוח כידועה בציבור לכל המאוחר משנת , והמנוח נפטר 1998 . הצוואה נערכה בשנת 2015 ונישאה לו בשנת . בצוואה חילק המנוח את נכסיו בין ילדיו לבין המבקשת 2018 בשנת ואף לאשתו לשעבר. הוא ייעד לילדיו, בין היתר, מניות בחברה לצוואה קבע כי מי שיטען שהוא יורש חוקי על פי 7 מסוימת. סעיף הדין העברי, וכל מי שיתנגד לקיום הצוואה או לאיזו מהוראותיה “מכל 2015 בשנת 3 סיבה שהיא”, יוכל לקבל מן העיזבון שקל אחד בלבד. חתמו המבקשת והילדים על כתב התחייבות לכבד את רצונותיו. אחרי הפטירה הגישה המבקשת תביעה רכושית למחצית ההשבחה האקטיבית של החברה, שנצברה בתקופת החיים המשותפים; ימים ספורים לאחר מכן ניתן, לבקשתה, צו לקיום הצוואה. ביהמ״ש ממניות החברה או לתשלום 32% לענייני משפחה הכיר בזכאותה ל- ש״ח, אך באותה עת הפעיל 19,876,000- כספי המבטא את שוויין, כ את תניית הסילוקין. זכותה ברכוש המשותף הוכרה, וזכייתה מכוח הצוואה נשללה. המבקשת טענה כי לא 4 שני הצדדים ערערו לביהמ״ש המחוזי. היה מקום להפעיל את תניית הסילוקין; הילדים טענו כי אין לה זכות ברכוש המנוח, בין היתר נוכח כתב ההתחייבות, ולחלופין השיגו על היקפה. ערעור הילדים התקבל בחלקו: ההכרה בזכויות המבקשת נותרה על כנה, אך חלקה ברכוש המשותף הועמד, פה ש״ח: מחצית ההשבחה ללא הנדל״ן להשקעה, 5,963,500 אחד, על שנחשבה פסיבית. המחלוקת בין השופטים נגעה לשלילת הירושה בלבד. השופט נפתלי שילה, שאליו הצטרף השופט יחזקאל אליהו, ראה במילים ”מכל סיבה שהיא“ ובפגיעה במתווה החלוקה, הצדקה להפעלת התניה. לשיטתו, הזוכה רשאי לתבוע את רכושו, אך אינו רשאי לשמר גם את ההקניה שבצוואה; ועל תניית אי-תביעה אין חל מבחן תום הלב והסבירות. השופט אליהו הוסיף כי סיכון משפטי אינו שולל בחירה מושכלת, וכי ניתן לצמצמו בייעוץ מקצועי. השופט אמיר ויצנבליט חלק בדעת מיעוט בשני מישורים. במישור הפרשני סבר כי התניה מכוונת לאי-תקיפה בלבד, בין היתר לאור השוואתה לתניה המפורשת כלפי אשתו הקודמת של המנוח. במישור המהותי סבר כי גם תניית אי-תביעה כפופה למבחן תום הלב והסבירות, ותביעת המבקשת עמדה בו; הבחירה שמציבה התניה אינה פשוטה כאשר עצם הזכות ושוויה אינם ידועים. לכלל זה הכיר

היקפה וגבולותיה של 'תניית סילוקין' בצוואה - בין רצון המצווה לזכויות הזוכה פלונית נ׳ פלוני 3758-05-26 בעקבות בע”מ צוואה קבעה כי מי שיתנגד לה יזכה בשקל אחד בלבד, אבל בת הזוג של המנוח תבעה מחצית מרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים. בית המשפט העליון בפסק דין חדש קבע: הגריעה ממצבת היורשים אינה אוטומטית, ותלויה ברצון המצווה ובמודעותו תניית הסילוקין בצוואה ניצבת בצומת שבין שתי זכויות יסוד שאינן מתיישבות בנקל: חופש הציווי, הנגזר מכבוד האדם ומזכות הקניין ומקנה למצווה שליטה בגורל רכושו לאחר מותו, ובכלל זה כוח להתנות את מתנותיו; וזכות הגישה לערכאות, המבטיחה לזוכה את האפשרות לברר את זכויותיו. כל עוד מכוונת התביעה אל תוקפה של הצוואה, ההתנגשות בין השתיים מוכרת ונדונה. מורכב יותר המצב שבו הזוכה מקבל את הצוואה כמות שהיא, ומערער דווקא על הנחת היסוד שעליה היא נשענת: שהרכוש שציווה המנוח היה כולו שלו. בשאלה זו — מתי ניתן לשלול את ירושתו של זוכה התובע זכויות עצמאיות ברכוש שתואר בצוואה — לא היה בדין מענה ברור ואחיד. הדיון העקרוני האחרון של ביהמ״ש העליון בתניות סילוקין נערך לפני פלונית נ׳ 3758-05-26 למעלה משלושה עשורים. פסק הדין בבע״מ בא למלא את החסר, ובכך להשיב ודאות 2 ) 18.10.2026 (אר”ש פלוני לתחום שבו היא נדרשת במיוחד: תביעתו של בן זוג לזכויות רכושיות מכוח החיים המשותפים, לצד מנתו בצוואה. ההלכה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מניסוחה של התניה אל מודעותו של המצווה. בכך היא מבחינה, בצדק, בין רצון למנוע 1 עדי חן מאת:

הכותבת היא עורכת דין ומגשרת, מרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, יו”ר (משותפת) פורום משפחה בלשכת עורכי הדין 1 (להלן: עניין פלונית). פלונית נ׳ פלוני 3758-05-26 בע״מ 2 לצוואה: ״כל אדם, אשר על-פי הדין העברי יטען כי הינו יורשי החוקי, וכן כל אדם, אשר יתנגד לקיום צוואתי זו או לאיזו מהוראותיה מכל סיבה שהיא, ובהתאם לצוואה זו לא יקבל מעיזבוני ולא 7 לשון סעיף 3 (שקל חדש אחד) בלבד״. ₪ 1.00 כלום, יוכל בכל זאת לקבל, לאחר דרישה מתוך עיזבוני, סך של .)25.2.2026( 23150-06-25 ) ועמ״ש (מחוזי ת״א 23006-06-25 ) עמ״ש (מחוזי ת״א 4

תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 42