גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

“אף מסמך לא יכול לצאת מהמשרד בלי שאני אישית עובר עליו. אני לא יכול לסמוך על אף אחד”. בלילה, הלקוח יחשוב 23:00 “אם אני לא אהיה זמין בטלפון גם בשעה שאני לא שירותי ויעזוב אותי”. אלה אינם משפטים תמימים. הם הופכים להחלטות עסקיות. עורכת דין יכולה לדעת שהגיע הזמן להעלות את שכר הטרחה שלה, ובכל שיחת מכירה למצוא את עצמה שוב נותנת הנחה, או אף מוותרת עליו. עורך דין יכול לדעת שהוא חייב להעביר סמכויות לשכירים שלו, ולהמשיך לבדוק כל מייל שיוצא מהמשרד. אפשר לקרוא עוד מאמר על שיווק, ללכת לעוד הרצאה ולבנות עוד תכנית עבודה. אבל אם מתחת לכל אלה פועלת אמונה שאומרת “אסור לי להיחשף”, “אני לא מספיק טוב”, או “כדי להיות ראוי אני צריכה לעשות הכול בעצמי”, העשייה תפגוש שוב ושוב תקרת זכוכית. מה אלא מה אני חושבת, לכן אחת השאלות החשובות היא לא רק הצעד הראשון האמונות שמנהלות אותי ואולי אני לא מודעת להן? הוא לזהות אותן, לבדוק מאיפה הגיעו והאם הן עדיין משרתות אותנו, ואז לבחון אילו תפיסות אחרות עשויות לשרת אותנו טוב יותר. ומה עם המחשבות? הרבה עורכי דין מתארים תחושה של “מאות רכבות” שרצות בראש בעת ובעונה אחת. מחשבה רודפת מחשבה, משימה מתחברת לדאגה, דאגה מתחברת לתרחיש עתידי, והראש

אולי בנית משרד גדול אף שאתה משתוקק לפרקטיקה קטנה ואיכותית? אולי את רודפת אחרי עוד תיקים כשהערכים החשובים לך הם דווקא חופש ומשפחה? כשאנחנו פועלים בניגוד לערכים שלנו, אנחנו נשחקים. כשאנחנו פועלים בהלימה להם, העשייה נעשית מדויקת יותר, ובדרך כלל, התוצאות העסקיות משתנות בהתאם

53 | עורך הדין | תשפ"ז | 55 גליון