גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

תניית בוררות בינלאומית עשויה לאפשר הליך ממוקד יותר של המצאת מסמכים. כללי הבוררות החלים צריכים להתייחס לסמכויות הבורר, להיקף המצאת המסמכים, לטיפול במידע אלקטרוני ולגביית עדויות בשבועה מחוץ לבית המשפט או לחקירות עדים, ככל שהליכים אלה מותרים. במקרים המתאימים ניתן להסדיר בהסכם גם את חובות השימור, אחזור המסמכים והגישה למידע משותף. הוראות מסוג זה עשויות לסייע בהבטחת הגישה למידע המוחזק בידי שותף עסקי, ספק או נותן שירות. ברמה הארגונית, הייעוץ המשפטי צריך לכלול מדיניות לשמירת מידע, כללים לשימוש במכשירים אישיים, נהלים לסיום העסקת עובדים והבחנה ברורה בין ייעוץ משפטי לבין תקשורת עסקית של היועצים המשפטיים הפנימיים. כאשר ניתן לצפות באופן סביר להתדיינות משפטית, על החברה לזהות את הגורמים המחזיקים במידע הרלוונטי, את מקורות המידע ואת מנגנוני המחיקה הקיימים. תיאום מוקדם בין עורכי הדין הישראלים, הנהלת החברה, אנשי מערכות המידע ועורכי הדין המנהלים את ההתדיינות בארצות הברית עשוי למנוע אובדן מידע ולתמוך בגיבוש אסטרטגיית גילוי יעילה. סיכום עורכי דין ישראלים המייעצים לחברות הפועלות בארצות הברית צריכים לכלול במסגרת הייעוץ גם התייחסות למערכות המידע, למדיניות השימור, לנוהלי התיעוד ולחסיונות המשפטיים. פעולה מוקדמת עשויה לצמצם עלויות, להגן על מידע רגיש ולמנוע פגיעה בעמדת הלקוח עקב כשל דיוני, אובדן מידע או טענת חיסיון שלא בוססה כנדרש. בסכסוכים חוצי גבולות, ניהול המידע הוא חלק מניהול התיק. ההיערכות המשפטית צריכה להתחיל עוד לפני שהסכסוך מגיע לפתחו של בית המשפט. הייעוץ הנוגע להליכי גילוי מתחיל כבר בשלב ניסוח החוזה. בהסכם חוצה גבולות, על עורכי הדין לבחון את ברירת הדין, מקום השיפוט ומנגנון יישוב הסכסוכים גם מנקודת המבט של הליכי הגילוי שעשויים לחול

תקשורת פנים-ארגונית כראיה תקשורת עסקית מתנהלת כיום באמצעות דוא״ל, קבוצות מסרים ופלטפורמות עבודה שיתופיות. הודעות שנכתבו במהירות וללא הקשר מלא עשויות לשמש בהמשך להוכחת ידיעה, כוונה, פרשנות חוזית או מודעות לליקוי. מדיניות התיעוד של החברה צריכה להבחין בין עובדות, הערכות והמלצות משפטיות, להגדיר ערוצי תקשורת מאושרים ולקבוע כללים לשמירת המידע. על עורכי הדין להביא בחשבון גם שימוש במכשירים אישיים ובחשבונות פרטיים לצורכי עבודה. מידע הנשמר מחוץ לשרתי החברה אינו מצוי בהכרח מחוץ להליכי הגילוי, כאשר הוא נתון בהחזקתו, 12 במשמורתו או בשליטתו של אחד הצדדים ורלוונטי לסכסוך. חיסיון עורך דין–לקוח וויתור על חיסיון בעניינים חוצי גבולות סוגיית החיסיון נעשית מורכבת יותר כאשר חברה ישראלית מקבלת ייעוץ מעורכי דין בישראל ובארצות הברית, ובמקביל נעזרת ביועצים משפטיים פנימיים המעורבים גם בקבלת החלטות עסקיות. תחולת החיסיון תלויה בתוכן התקשורת ובתכליתה, בזהות המשתתפים ובדין החל. צירוף עורך דין לרשימת הנמענים או סימון הודעה כ״חסויה״ אינם מקנים לה הגנה כשלעצמם. כאשר התקשורת משלבת ייעוץ משפטי ועסקי, בית המשפט עשוי לבחון מה הייתה 13 תכליתה העיקרית. חיסיון המוכר לפי הדין הישראלי לא יוכר בהכרח בארצות הברית באותם תנאים או באותו היקף. על עורכי הדין לבחון איזה דין יחול, כיצד יתייחס בית המשפט ליועצים משפטיים פנימיים וכיצד צירופם 14 של משתתפים נוספים לתקשורת עשוי להשפיע על החיסיון. גילוי בררני של מידע לצורך השגת יתרון טקטי, ובנסיבות מסוימות אף גילוי שנעשה בשוגג, עלולים להביא לוויתור על החיסיון גם 15 ביחס לתכתובות נוספות העוסקות באותו נושא. מחייב צד הנמנע ממסירת מידע בשל חיסיון או בשל ‎ 26(b)(5) ‎ כלל להעלות את טענת ‎ (work product)‎ הגנת תוצרי עבודת עורך הדין ההגנה ולתאר את החומר במידה שתאפשר לצד שכנגד לבחון את הטענה, מבלי לחשוף את המידע המוגן. רשימת חיסיון מדויקת 16 היא חיונית. ‎ (privilege log) ‎ היערכות חוזית וארגונית הייעוץ הנוגע להליכי גילוי מתחיל כבר בשלב ניסוח החוזה. בהסכם חוצה גבולות, על עורכי הדין לבחון את ברירת הדין, מקום השיפוט ומנגנון יישוב הסכסוכים גם מנקודת המבט של הליכי הגילוי שעשויים לחול.

12 Fed. R. Civ. P. 34(a)(1); Skanska, 75 F.4th at 1314-17. 13 In re Federal Grand Jury Proceedings 89-10 (MIA), 938 F.2d 1578, 1581-82 (11th Cir. 1991). 14 Golden Trade, S.r.L. v. Lee Apparel Co., 143 F.R.D. 514, 520-23 (S.D.N.Y. 1992); Renfield Corp. v. E. Remy Martin & Co., S.A., 98 F.R.D. 442, 444-45 (D. Del. 1982). 15 Fed. R. Evid. 502(a)-(b); Johnson v. 27th Avenue Caraf, Inc., 9 F.4th 1300, 1316-17 (11th Cir. 2021). 16 Fed. R. Civ. P. 26(b)(5)(A).

59 | עורך הדין | תשפ"ז | 55 גליון