גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

את כוח השינוי של המסגרת הנורמטיבית עצמה. עירוב בין שתי הרמות הללו מטשטש את מבנה הדין התאגידי. . אין שריון משתמע להוראה הקובעת 3 רוב מיוחס מן ההבחנה האמורה נגזרת המסקנה המרכזית: הוראה תקנונית הקובעת רוב מיוחס לביצוע פעולה אינה משריינת, מעצם טבעה, את ההוראה עצמה. כדי להקנות לה מעמד משוריין, נדרשת לשון ברורה הקובעת כי גם שינוי ההוראה טעון אותו רוב, או רוב אחר שהוגדר במפורש. בהיעדר הוראת שינוי כזו, יחול על תיקון ההוראה הרוב החל על שינוי התקנון לפי החוק ולפי הוראות התקנון הכלליות. פרשנות הפוכה הייתה יוצרת למעשה שריון משתמע. תוצאה כזו פוגעת בביטחון המשפטי ובוודאות המשפטית, משום שהיא מותירה עמימות באשר להיקף ההגבלה על כוח השינוי. בעלי מניות, נושים וצדדים שלישיים זכאים לעמוד על טיבה של ההוראה התקנונית ועל מידת קשיחותה מתוך נוסח ברור של התקנון. הכרה בשריון משתמע הייתה גם מרחיבה את כוח החסימה של המיעוט, בלא עיגון לשוני ונורמטיבי מספק. פסיקה ישראלית תמכה בהבחנה זו. בעניין יערי דן בית המשפט המחוזי בהוראה תקנונית שלפיה מכירה או שעבוד של נכסי החברה בית המשפט דחה 6 טעונים הסכמה בכתב של כלל בעלי המניות. את הטענה כי הדרישה לפעולה המקורית משריינת גם את ההוראה עצמה, וקבע כי בהיעדר הוראת שריון מפורשת ניתן לתקנה ברוב גם הספרות המשפטית מדגישה כי אם 7 החל על שינוי התקנון. מבקשים להגן על המיעוט באמצעות רוב מיוחס, אין די בקביעת כלל הכרעה מחמיר לפעולה עצמה; יש לעצב במפורש גם כלל היגיון זה חזר גם בפסיקת בית המשפט העליון 8 שינוי מחמיר. בעניין טופז, שעמדה על המתח שבין כיבוד הסכמות היסוד של בעלי המניות לבין הצורך לשמר גמישות מוסדית ולאפשר התאמה בית המשפט אף הפנה 9 של מסמכי ההתאגדות למציאות משתנה. 10 בהקשר זה להיגיון שנדון בעניין יערי. . גבולות השריון והמגבלות המהותיות 4 על שינוי התקנון האפשרות לשריין הוראות תקנון אינה בלתי מוגבלת. הדין אמנם מאפשר להגביל או להתנות את סמכות שינוי התקנון, ובלבד שההגבלה אומצה בדרך הנדרשת לשינויו, אך אין בכך כדי להתיר התקנון יכול להיות משוריין, 11 שלילה מוחלטת של עצם כוח השינוי. אך אין הוא יכול להפוך למסמך החסין לחלוטין מפני שינוי. עמדה זו 12 קיבלה ביטוי גם בפסיקה, ובפרט בפרשת האמה ובפרשת אליאב.

מסקנה זו נובעת מאופיו הדינמי של התאגיד. ככל שמנגנון השריון מתקרב להענקת זכות וטו אישית, מוחלטת ובלתי מוגבלת בזמן לבעל מניה יחיד, כך גובר הקושי ליישבו עם עקרונות היסוד של דיני החברות ועם הצורך למנוע קיפאון תאגידי. לפיכך, גם כאשר שריון תקנוני מוכר עקרונית, תוקפו והיקפו ייבחנו על רקע החובה לשמר תפקוד תאגידי סביר. יתרה מזו, גם כאשר הושג הרוב הפורמלי הנדרש לשינוי תקנון, אין בכך Class כדי למצות את הביקורת המשפטית. הדין מגן על זכויות סוג ( , מונע הגדלת אחריות או כפיית רכישת מניות נוספות ללא )Rights

.)27.5.2009 לפסק הדין של השופטת מ’ אגמון-גונן (נבו 5 ’ ך, פס יערי נ’ חב’ מעוז הכר 986/07 ) ה”פ (מחוזי ת”א 6 שם. 7 .)2016 (מהדורה חמישית מורחבת 153 יוסף גרוס חוק החברות 8 ). בפסק הדין נדונה, בין היתר, שאלת שינוי תקנון והיחס בין הסכמות מקוריות לבין צורכי החברה המשתנים; בית 16.4.2020 לפסק הדין של השופט ג’ קרא (נבו 32-31 ’ , פס טופז נ’ יוכט 3432/17 ע”א 9 המשפט הפנה להיגיון שנדון בעניין יערי. שם. 10 עוסק בהגבלת סמכות שינוי התקנון. 22 עוסק במועד תוקף השינוי ובמסירת הודעה לרשם; סעיף 21 . סעיף 22 , סעיף 1 חוק החברות, לעיל ה”ש 11 )2006( 411 )4( , פ”ד ס אליאב נ’ בית הדין הארצי לעבודה 6460/02 ) (להלן: ”פרשת האמה”); בג”ץ 25.9.2016 לפסק הדין של השופט י’ דנציגר (נבו 20-19 ’ , פס האמה בע”מ נ’ מולר 6041/15 ע”א 12 (להלן: ”פרשת אליאב”). בעניין האמה הודגש כי לא ניתן לחסום מעיקרא את עצם היכולת לשנות את התקנון, אף שניתן לקבוע מנגנוני שריון.

65 | עורך הדין | תשפ"ז | 55 גליון