גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

חוזים אחידים והיי-טק | בעיני עורך הדין

הבעיה והרפורמה חלה ירידה משמעותית במספר 2024 , פורסם כי בשנת 2026 במרץ הסטרטאפים שהוקמו בשיתוף עם חברות המסחור וכן במספר 3 בקשות הפטנט שהגישו חברות אלה. , הכריזו משרד האוצר והאוניברסיטאות על רפורמה 2026 ביוני אחד הנושאים שעלו בבחינת תהליך המסחור הוא 4 חדשה בתחום. סרבול ועיכוב סביב המשא ומתן על הסכם מסחור ייעודי לכל מיזם. חשוב לציין שהשאלה אינה רק אם נחתמים פחות הסכמים, אלא גם עד כמה נובע נתון זה מרתיעה של יזמים, חברות ומשקיעים מן ההסכמים הקיימים. לפי הרפורמה, כל אוניברסיטה תגבש שבעה סוגים של חוזים "אחידים" ותפרסם אותם, כאשר ניתן יהיה לבצע בהם רק התאמות עדיין ניתן יהיה לחתום על הסכמים "תפורים" לעסקה 5 מינוריות. ספציפית. ואולם, לא ברור מהו שינוי "מינורי" ומי יקבע זאת, באילו מקרים ניתן יהיה לסטות מן ההסכם האחיד ומה תהיה מידת הגמישות בפועל. המורכבות הסכמי המסחור הם חוזים מורכבים והם אינם משניים. לעיתים קרובות, הם מהווים את התשתית המשפטית והכלכלית שעליה נשענת החברה כולה או לפחות תחום פעילות מרכזי בה. מרכיבי ההסכם כוללים למשל: .1 הגדרה של הידע האוניברסיטאי נשוא ההסכם. במקרים רבים, מדובר בבקשת פטנט מסוימת ובידע הנלווה לה. .2 היקף הבלעדיות שהאוניברסיטה מעניקה, ובכלל זה הגדרת תחום הבלעדיות. .3 התחייבות החברה לתוכנית פיתוח. .4 קביעת הבעלות בקניין רוחני עתידי הקשור בידע המורשה. רישיון שימוש לאוניברסיטה בקניין הרוחני של החברה במקרה של סיום הסכם המסחור. .5 קביעת התמלוגים להם תהיה זכאית האוניברסיטה ומאילו הכנסות. .6 קביעת דמי הרישיון לאוניברסיטה. .7 הסדרת זכותה של החברה להעניק רישיונות משנה והתמורה שתשולם בגינם.

מסחור ידע מהאקדמיה לתעשייה – נחוצה עוד גמישות בחוזי ההתקשרות חברת "מובילאיי" וה"קופקסון" של "טבע" הם דוגמאות למיזמים מסחריים מצליחים שבבסיסם ידע שנולד באקדמיה הישראלית. ירידה חדה בהקמת מיזמים משותפים הובילה את האוניברסיטאות ומשרד האוצר לכונן רפורמה בחוזים האחידים המסדירים את ההתקשרות עם האוניברסיטאות. ואולם, ללא התגמשות רבה אף יותר, המערבת את היזמים עצמם בתהליך העיצוב החוזי, ספק אם תתאפשרנה בפועל התקשרויות בהיקפים משמעותיים בישראל, ידע מדעי שמקורו באוניברסיטאות מהווה בסיס משמעותי לחדשנות בתעשייה, בין באמצעות רישוי קניין רוחני לחברות קיימות ובין באמצעות הקמת חברות חדשות סביב 2 טכנולוגיות שפותחו באקדמיה. חברות המסחור של האוניברסיטאות - כגון יישום (האוניברסיטה העברית), רמות (אוניברסיטת תל-אביב) וידע (מכון ויצמן) - הניבו לאורך השנים הכנסות מהותיות ממסחור ידע אוניברסיטאי. כך לדוגמה "מובילאיי" צמחה על בסיס טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטה העברית וה"קופקסון" של "טבע" מבוסס על פיתוח שמקורו במכון ויצמן. 1 רונן מונוסביץ ואלעד געתון מאת:

ושות'. KRB הכותבים הם שותף ועורך דין (בהתאמה) במשרד 1 ראו יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בע"מ 2 )26.3.2026 ,097/2026 " (הודעה לתקשורת 2023–2024 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה "סקר חברות למסחור ידע בישראל 3 ) וחשוב לציין כי מכון ויצמן, שחברת המסחור שלו 'ידע' נמנית עם המצליחות בישראל, אינו בין המוסדות 15.6.2026 משרד האוצר "רפורמה במסחור הידע מהאקדמיה לתעשייה" (הודעה לתקשורת 4 שהצטרפו למזכר ההבנות. .)15.6.26( שם. ראו גם גלי וינרב "מסחור ידע מהאוניברסיטאות: אלו התמריצים החדשים של משרד האוצר" גלובס 5

תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 68