אתיקה מקצועית - גיליון מספר 77

2025 מרץ | 77 גיליון מס‘ | אתיקה מקצועית

ועדת האתיקה במחוז מרכז

הכללת סעיף פיצוי מוסכם בהסכם שכר טרחה בגין הגשת תלונה

עוה”ד הפונה שואל האם מותר לכתוב בהסכם שכר טרחה של עורך דין - לקוח סעיף לפיו אם עובדות השאילתה: הלקוח יבחר להגיש תלונה כנגד עורך הדין ללשכת עורכי הדין והתלונה תימצא בלתי מוצדקת או שעורך הדין ימצא וזאת בנוסף לכל סעד שעורך הדין יכול לתבוע ₪ 5,000 זכאי לאחר בירורה - אזי הלקוח מחויב לפיצוי מוסכם של לפי כל דין. תשובת הוועדה: ככלל, ועדת האתיקה אינה נוהגת להתערב בהסכמי ההתקשרות של עורכי הדין עם לקוחותיהם ובהסכמות בין הצדדים. הוועדה אינה בוחנת את התיק לגופו, ואינה יכולה להעריך את הסיכונים הקיימים בתיק, את מערכת היחסים בין עוה”ד ללקוח, היכרות מוקדמת, מורכבות ההליכים ועוד. הוועדה סבורה כי על עורך הדין לשמור על הנאמנות והמסירות ללקוח, ואינה רואה בעין יפה תניות בהסכמים אשר עלולות לייצר לעוה”ד תמריץ שלילי באשר לאופן הטיפול בתיק ויחסו ללקוח. הזכות להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין , ותניה הפוטרת את עוה”ד מפני נקיטת הליכים משמעתיים 1961- הנה זכות המוקנית בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א .1986- (א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו 14 נגדו עשויה לעלות כדי ניגוד אינטרסים לפי כלל ואולם, יובהר כי הסמכות לבטל תניות בהסכמי שכר טרחה הנה של בית משפט ולא של ועדת האתיקה. 359/24/ מספר החלטה: את : עוה”ד הפונה עתיד להימצא בהשעיה קצרה והוא מעוניין לדעת אילו פעולות אדמיניסטרטיביות עובדות השאילתה הוא רשאי לבצע כמנהל משרד בתקופה זו. קובע את הפעולות אשר יוחדו לעורכי דין ובכלל 1961- לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א 20 סעיף תשובת הוועדה: זה ייצוג בפני ערכאות, עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי, מתן ייעוץ וחיווי דעת משפטיים. , ולפיה 75 ’ שפורסמה בגיליון “אתיקה מקצועית” מס 282/22/ הפונה הופנה להחלטת ועדת האתיקה הארצית מס’ את “...ככל שבמשרד המוחזק באמצעות עוסק מורשה מועסקים עורכי דין נוספים, יש לאפשר את המשך פעילות המשרד בכפוף להצהרת עו”ד המושעה לפיה מתחייב שלא לעסוק במקצוע, לא להיות מעורב בפעילות השוטפת של המשרד ולא להשתתף בהכנסותיו, וזאת לאורך כל תקופת השעייתו. כמו כן, יש לשקול מינוי גורם ניהולי של אחד מעו”ד הבכירים במשרד שייתן מענה בסוגיות קצה, באופן שיאפשר לעורכי הדין השכירים להמשיך בעיסוקם במשרד.באשר לסוגיית הזרמת ההון, הרציונל העומד בין היתר ד לחוק הינו למנוע מעו”ד מושעה ליהנות מפירות העיסוק במקצוע, לרבות 59 בבסיס הוראות סעיף כל חלק מרווחי החברה או כל זכות אחרת הקיימת לו כחבר בחברה, על אחת כמה וכמה כאשר הינו אחד מבעליה. משכך, אין למנוע מעו”ד מושעה להזרים הון לחברה באופן שיאפשר לה להמשיך את פעילותה העסקית, ובלבד שלא יהנה מפירות פעילותה בתקופת השעייתו. יחד עם זאת, מוצע להתנות זאת בקבלת הצהרה חשבונאית באשר לנחיצות הזרמת ההון לחברה. לפיכך, על עורכי הדין המושעים להימנע מכל פעולה אשר מהווה או עשויה להוות עבירה אתית באופן הנוגד את חוק לשכת עורכי הדין והכללים שהותקנו מכוחו.” העסקה במשרד עורכי דין של עו”ד אשר הושעה 1961- לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א 59 זאת ועוד, בהתאם לסעיף כפופה להיתר מלשכת עורכי הדין, וזאת גם כאשר מדובר בעניינים שאינם משפטיים. לפיכך, עו”ד המצוי בהשעיה, אינו רשאי לבצע עבודה על דרך קבע במשרד עריכת דין ללא היתר. לעיל, הרי שיש לתחום את 20 ככל שאין מנוס מפני הגעה למשרד לצורך ביצוע פעולות שלא יוחדו לעורכי דין לפי סעיף ההגעה לצורך ביצוע הפעולה האמורה בלבד ולהקפיד כי בזמן זה לא יפגוש לקוחות וזאת עד לתום תקופת ההשעיה. 356/24/ מספר החלטה: את ניהול משרד בעת השעיה

34