אתיקה מקצועית - גיליון מספר 78

בשלב הפניה, ראוי שעורך הדין המוזמן (העד הפוטנציאלי) יעמיד את עורך הדין המזמין על קיומו של חיסיון, ינסה לברר מהן השאלות שיוצגו לו וינסה לשכנע את המזמין שממילא לא יוכל להשיב. אם הוזמן להעיד, על עורך הדין לפעול כדלקמן: 1 . כשתישאל שאלה שהתשובה לה כוללת מידע חסוי, על עורך הדין להציג את החיסיון ולהסביר שהוא מנוע מלהשיב. 2 . על עורך הדין להצביע על כך שנפגעת זכותו של צד שלישי (הלקוח), ולבקש לאפשר ללקוח להציג את עמדתו בשאלת החיסיון. 3 . עורך הדין רשאי לבקש להתייעץ עם ועדת האתיקה באשר להיקף החיסיון בהקשר הנתון, והוא יכול לעשות כן גם מראש (תוך פירוט הנושאים עליהם ישאל וכיו”ב). 4 . אם נדחית עמדת עורך הדין, יש אפשרות שקמה לו וללקוח זכות ערעור עצמאית – שכן עבורם זו אינה החלטה אחרת אלא החלטה סופית המחייבת מעשה. 5 . לאחר כל אלה, יש לכבד כל החלטה שיפוטית”. ו. אשר על כן, חובה על השואל להתייצב למתן עדות בבימ”ש ככל ויזומן, ואולם, ככל ובמהלך העדות יידרש השואל לענות על שאלות שהתשובות להן חוסות במסגרת חיסיון עו”ד - לקוח, על השואל לטעון בפני בימ”ש לחיסיון עו”ד לקוח, אלא אם הלקוחה ויתרה על חסינות המידע. 51 ’ שפורסמה בגיליון אתיקה מקצועית מס 206/12 ’ ראה החלטת ועדת האתיקה הארצית מס במסגרתה דנה הוועדה בשאלת זימון עו”ד להעיד וקבעה כי “לא ניתן לראות בעצם 4/7/13 ביום הזמנתה לבית המשפט כעדה, ואף לא בהתעקשות על כך שגם תתייצב, משום עבירה אתית. המתלוננת מוזמנת לטעון את טיעוניה הענייניים לעניין החיסיון בפני בית המשפט, ובכל מקרה אין הצדקה להתחמקות מהתייצבות לעדות אליה זומנה כדין”.

26