עורך הדין - גיליון 53

חדשנות במשפט | הפרויקט המרכזי

דעה: המערכת האוטומטית בבית הדין לעבודה תיטיב עם הציבור, אבל צריך להביא אותה לידיעתו עו"ד ליאת שושן-ברק

הכותבת הינה עורכת דין, בעלת משרד עריכת דין העוסק בדיני עבודה

דין, על פניו יכולה להקל על ההידברות ומעלה את הפוטנציאל, לעמדתי, לסיום המחלוקת. אפשרויות נוספות שהמערכת מציגה, הינן ניסוח מכתב התראה למעסיק וכן ניסוח והגשה של כתב התביעה כנגד המעסיק. בהמשך תהיה אפשרות גם למעסיק להגיש כתב הגנה. גם בשלב הזה הפקת המסמכים היא יעילה, קלה ונגישה. החידוש העיקרי הוא הסיוע בבירור הזכויות ובניסוח הדרישה למעסיק. המערכת מעודדת את העובד לנסות כנקודת מוצא להציג את מסמך הזכאויות למעסיק, בנסיון להגיע להבנות. בסיכום הדברים, חשוב, לעמדתי להתייחס לשתי נקודות מהותיות: האחת, הינה הבאת המידע לציבור המשתמשים. כותבת המאמר נחשפה לכך במעמד השתלמות של לשכת עורכי הדין. הגישה למערכת היא באתר האינטרנט של בתי המשפט תחת הכותרת "ניהול תביעות בדיון מהיר בבית הדין האזורי לעבודה", אתר שציבור המשתמשים בו הינו, ככלל, עורכי הדין. ברור, אם כך, כי הנהלת בתי המשפט נדרשת לפרסום נרחב של הכלים שהמערכת נותנת לציבור העובדים וכן להכשרת עובדי בתי הדין לעבודה לעידוד ולהכוונה של ציבור העובדים להשתמש במערכת. רצוי, לטעמי, לאפשר גישה למערכת בבתי הדין האזוריים לעבודה באמצעות הצבת עמדות מחשוב עם הדרכה וליווי של העובדים במערכת. השניה, היא הדיון בשאלה האם המערכת, ביכולותיה הנוכחיות, יכולה לשנות משמעותית ניהול הסכסוכים בבתי הדין לעבודה ולמלא את התפקיד שלנו, עורכי הדין. כיום המעסיק אינו משתמש פעיל במערכת, אין לו יכולת לעשות בדיקה על בסיס מידע שהוא מזין למערכת ולא התגבשה עדיין האפשרות שהצדדים ינהלו משא ומתן ביניהם במסגרת המערכת. שילובו של המעסיק במערכת והטמעתה של המערכת בקרב מעסיקים, בין היתר, באמצעות פרסום בפלטפורמות שונות, הינה הכרחית על מנת שתכליתה של היוזמה תישא פירות.

נקודת המוצא בפערי הכוחות בין עובד למעסיק, מובילה בין היתר לקשיים במימוש זכות הגישה לערכאות בבתי הדין לעבודה. הקושי בא לביטוי בייחוד בתביעות של עובדים בהיקף כספי שאינו גבוה, כאשר לעיתים מימון ייצוג משפטי אינו בר השגה, בין אם ידו של העובד אינו משגת, ובין אם עלות הייצוג לא משתלמת ביחס לסכום התביעה. הסדיר את מנגנון 1969- לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט 31 ס' הדיון המהיר, המתנהל בתביעות כספיות בין עובד למעסיק, (הסכום המעודכן להיום). שאיפת ₪ 39,500 בהיקף של עד המחוקק ביצירת מנגנון זה היא ניהול קצר ויעיל של ההליך, כך שכל ההתדיינות תסתיים במועד אחד. בפרקטיקה – מדובר במנגנון טוב ויעיל, אך אין בו פתרון לבעיית המשאב המוגבל של העובד, שאינו מתמצא בניהול ההליכים, וזקוק לייצוג משפטי גם לצורך קבלת סעד בדיון מהיר. יוזמה חדשה של הנהלת בתי המשפט, שיש בה, לעמדתי, פוטנציאל להשפיע לטובה על ניהול הסכסוכים בדיון המהיר, היא המערכת המקוונת לישוב סכסוכים בבתי הדין לעבודה. המערכת הושקה לאחרונה והיא מצויה בשלבי הרצה. כמי שהתנסתה במערכת, מדובר במערכת ידידותית למשתמש, כאשר החידוש העיקרי בה הוא הסיוע בבירור הזכויות ובניסוח הדרישה למעסיק, כל זאת ללא עלות עבור המשתמש. בשלב הראשון, מתבצעת בדיקה ראשונית של הזכויות המגיעות לעובד, וחישוב הסכומים שלהם הוא זכאי. הבדיקה מתבססת על תשובות העובד לשאלות שונות, כאשר הוא נדרש לבחור תשובה אחת מתוך מספר אפשרויות. השאלות והתשובות מנוסחות באופן ברור ופשוט. בסיום השלב מופק מסמך סיכום זכאויות, המרכז את רשימת הזכויות להן זכאי העובד, והסכומים בצידן. בשלב השני המערכת מציגה לעובד אפשרויות שונות לניהול המחלוקת. האפשרות הראשונה המוצעת לעובד הינה שיציג למעסיק את מסמך סיכום הזכאויות. בצד כל זכות, המסמך מפרט את תשובות העובד לשאלות הרלוונטיות, כך שהמעסיק המעיין במסמך יכול להבין את המידע שעליו מתבססת הדרישה ולהביאו בחשבון כשהוא מתנהל למול העובד. המערכת מעודדת את העובד המשתמש בה, לנסות כנקודת מוצא לדרישת זכויות, את האפשרות שהוא יציג את מסמך הזכאויות למעסיק, בניסיון להגיע להבנות. העובדה כי מדובר במסמך פשוט המפרט את הבסיס לכל דרישה וכי ההתנהלות בשלב הזה הינה בין העובד למעסיקו, ללא מעורבות של עורכי

2025 ספטמבר | 53 גליון | עורך הדין | 22