עורך הדין - גיליון 53

דיני בנקאות | בעיני עורך הדין

מגמות חדשות באחריות המשפטית של קצין ציות

ד"ר עו"ד רמי ששון סגן יו"ר של אגודה ישראלית לציות

עו"ד אלון קוחלני יו"ר של אגודה ישראלית לציות

ד"ר עו"ד אילנה ליפסקר מודעי מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית ברשות לניירות ערך

מאכיפה פנימית לציות - על התגבשות הציות כפרופסיה למן ימיה הראשונים של האכיפה המשפטית על תאגידים ציבוריים - שבין היתר נועדה להבטיח את ההגנה על כספי המשקיעים ויציבות המשק - צמחה ההבנה כי הפיקוח על גופים אינו יכול להישען על טוב לבם של המנהלים. וכך, לאחר שנוצרו חוקים הצובעים בצבעים פליליים התנהלות של חברות ותאגידים הוקמו גופי אכיפה, ובראשם הרשות לניירות 4 (כחוק שרמן), ), שיצרה דרישות גילוי נרחבות ופרסמה הוראות נגד SEC הערך ( 5 הונאה, במטרה להבטיח שווקים הוגנים ולהגן על משקיעים. מכיוון שלא הייתה קיימת בעבר "אחריות שלוחית בשטח חשו מנהלים בנוח להסתתר תחת המסך התאגידי. 6 הפלילי", Graham v. Allis-Chalmers Mfg. co כך לדוגמה בפס"ד קבע בית המשפט כי הדירקטוריון לא חייב להקים 1963- מ מנגנון מעקב אחר העובדים, וכי הדירקטוריון רשאי לסמוך על יושרם האישי של עובדי החברה, כל עוד לא הגיע לידיהם מידע מחשיד על פעילות בלתי חוקית. בהעדר מידע כזה, לא חלה על הדירקטורים אחריות אישית על ההפסדים שנגרמו לחברה בשל עבירות שביצעו עובדיה. United States v. Hilton Hotels כל זאת החל להשתנות בפס"ד , שבו נקבעה הלכה ולפיה תאגידים יכולים לשאת 1973- מ Corp באחריות לפעילותם הפלילית של עובדיהם ושולחיהם, וזאת גם אם העובד או הסוכן פעל בניגוד למדיניות או להוראת נושא משרה, אך פעל במסגרת סמכות ומתוך כוונה - ולו בחלקה - כדי לקדם את מטרות התאגיד. פסיקה זו הפכה לתמרור אזהרה את חוק איסור מתן שוחד לגורמים 1977- כאשר חוקק הקונגרס ב 7 ), ויצר לראשונה משטר אכיפה פרואקטיבי. FCPA זרים ( ,1996- מ Caremark 8 אולם השינוי המהותי ביותר אירע בפס"ד שבו נקבעה החובה החלה על חברי דירקטוריון לפעול בתום לב, וזאת במטרה להבטיח כי מערכת המידע והדיווח בארגון,

האם קציני ציות בישראל חשופים לאחריות אישית במסגרת ביצוע תפקידם, ועלולים לעמוד לדין? סקירה בעקבות המגמות מעבר לים האחריות המשפטית של קצין ציות, סוגייה המעסיקה בשנים 1 האחרונות גופי אכיפה בארה"ב, אינה זרה למשפט הישראלי. כחלק מכך קיימת הנחיה ארוכת שנים מטעם פרקליט המדינה 2 הבוחנת באופן דומה את יישום פרקטיקת הציות בתאגידים. לנוכח המציאות הקיימת בארה"ב, שבה שומרי סף אלה נמצאים בליבן של חקירות פליליות בתאגידים ציבוריים, עולה השאלה אם מציאות זו היא גזרת גורל, והאם נראה גם בישראל קציני ציות עומדים לדין? , OECD אין זה סוד שרגולטורים בישראל, בדומה למדינות ה נושאים עיניהם אל מעבר לים ועם הזמן אף נוטים ליישר קו עם הנעשה ברגולציה בארה"ב. ביטוי מובהק לכך הוא עיבוי המבנה של ההנהלות בתאגידים הציבוריים, הכולל את בעלי התפקידים הנדרשים על פי הממשל התאגידי, ולצדם פונקציות כך שלצד רגולציה 3 מטה ייעודיות המשמשות כשומרי סף, מרתיעה, הנשענת על אכיפה מנהלית, יש גם אכיפה פלילית. לכאורה, שינויים אלה הביאו להיווצרותו של מקצוע הציות ותרמו רבות לחיזוק ולאפקטיביות של הממשל התאגידי בחברות ציבוריות ובתאגידים פיננסים. אולם, כפי שנראה להלן, עם השנים הפכה פונקציה זו בארה״ב לכתובת שבה חקירות פליליות ומנהליות מתחילות ומסתיימות. כדי להבין זאת ולהעריך אם גישה זו צפויה להכות שורש בישראל, נסקור תחילה את התפתחות מקצוע הציות ואת התמורות שהביאו למיקוד מאמצי האכיפה ביחס לקצין הציות בארה״ב. לאחר מכן נבחן את מידת יישומה של הגישה הזו בישראל, וכמקרה בוחן נמקד את הדיון בחברות הציבורית.

.)1.9.13 (נבו מדינת ישראל פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' ג'רבי 40131/08 ) ת"פ (מחוזי ת"א 1 .)2.10.19( " "מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד 1.14 הנחית פרקליט המדינה 2 .)2017 IIA , עם אלה ניתן למנות את מבקר הפנים, מנהל הסיכונים, קצין ציות (ראה מודל שלושת הקווים 3 The Sherman Antitrust Act of 1890 4 David A. Skeel, Jr., Icarus and American Corporate Regulations, 160-161 THE BUSINESS LAWYER November 2005 5 .)1958( 334 ,320 , פ”ד יב לחם נ’ היועץ המשפטי לממשלה 131/56 ע”פ 6 .SEC- שנועד לטפל במונופולים ובחובות גילוי וכו’ שפרסמה ה 1890- עד אז עיקר האכיפה נעשתה על בסיס חוק שרמן מ 7 In re Caremark International Inc. Derivative Litigation, 698 A.2d 959 (Del. Ch. 1996( 8

41 | עורך הדין