עורך הדין - גיליון 53

דיני עבודה וספורט | בעיני עורך הדין

תקדים אמיץ ופורץ דרך: בית הדין הארצי לעבודה (ואולי מסמן כיוון חדש ביחסי עבודה בענף הכדורגל בספורט בכלל)

עו"ד אבישי איפרגן ייצג את ההתאחדות לכדורגל בישראל (ע"ר)

, 2021 נדמה כי, מתחילתו של ההליך, שהחל בחודש ינואר הבין בית הדין הארצי (בראשות כב' הנשיאה (דאז) ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה (כתוארו דאז) אילן איטח וכב' השופט רועי פוליאק), את חשיבות העניין וכובד משקל הטענות, ועל-כן, בין היתר, גם היועצת המשפטית לממשלה חוותה את דעתה בנושא, וכך גם ההתאחדות לכדורגל, מנהלת הליגות וההסתדרות-ארגון השחקנים. מאז החל ההליך, התקיימו ארבעה דיונים (עניין חריג כשלעצמו כאשר מדובר בערכאת ערעור), ארוכים ומעמיקים, בהם בית הדין הארצי בדק, העמיק והעיר (והאיר) על-מנת לוודא שנשמרות זכויותיהם הקוגנטיות של השחקנים (העובדים) והעקרונות הנגזרים מכך. סופו של דבר, ולאחר שהוטמעו ההערות כמצוות בית הדין הארצי, ניתנה לראשונה הקביעה העקרונית והמפורשת כי גם זכויות קוגנטיות של שחקני כדורגל תוכלנה להתברר בטריבונל שיפוט פנימי-מקצועי, שלדעת בית הדין הארצי "מביא בחשבון את מאפייניו הייחודיים של הענף, מקצר את משך ההתדיינות ומעודד יעילות והגנה על זכויותיהם של השחקנים". בית הדין הארצי ממשיך בשבחים החריגים, ומציין כעניין עקרוני כי הוא סבור שזהו "פתרון נכון ומתאים לענף" ושמעתה ניתן יהיה לדון בסכסוכים לפני "פורום שיש לו המומחיות הייחודית והמיומנות לכך" חלף בתי הדין לעבודה. יש להבין את גודל השעה, ואת ההישג הכפול: ראשית, במשך שנים התקיים תחום דמדומים בו לא הייתה כל וודאות באשר לפורום המוסמך לדון במחלוקות שבין שחקני כדורגל למועדונים המעסיקים אותם, האם בתי הדין לעבודה או שמא מוסדות השיפוט הפנימיים שבהתאחדות לכדורגל. מצב זה הוביל לא אחת לפסיקות סותרות ואי-בהירות משפטית קרדינלית. שנית, בית הדין הארצי לעבודה מפגין אומץ רב ותקדימי כאשר הוא בוחר לבכר בסכסוכים בנושאים קוגנטיים את מוסדות השיפוט הפנימיים (על התיקונים החדשים שהוטעמו כמצוותו) על-פני בתי הדין לעבודה, שיהיו מעתה סמכות בקרה ופיקוח על החלטות מוסד השיפוט הפנימי. לסיכום, בית הדין הארצי לעבודה בחר באומץ בדרך המשפטית הנכונה, המביאה בחשבון מארג של איזונים נדרשים, וזאת על-פני הדרך ה"רגילה". בית הדין הארצי הציב סטנדרט חדש שישפיע (כנראה) לא רק על שחקני כדורגל. ברוח הדברים, ניתן לומר שנפתח שער חדש, להחלת עקרונות דומים בענפים דומים. חשיבותו ומהותו של פסק הדין המתואר אינו ביישוב סכסוך, אלא ביצירת הסדר וודאות.

פסיקה שקובעת כי ניתן לקיים דיון בזכויות קוגנטיות של שחקני כדורגל במוסדות שיפוט פנימיים בהתאחדות הכדורגל,

ולא בבית הדין לעבודה, מהווה הבעת אמון בטריבונלים המקצועיים הללו

סכסוך שגרתי בין שחקני כדורגל למועדונים המעסיקים אותם (בית"ר ירושלים והפועל רעננה). לטענת שחקני הכדורגל, המועדונים פגעו בין היתר בזכויות קוגנטיות הנתונות להן מכוח דין. שאלה עקרונית זאת - מהו הפורום הנכון והמוסמך לדון בסכסוך - היא שעמדה להכרעת בית הדין הארצי.

על-ידי בית הדין הארצי 2025 למרץ 18 פסק הדין שניתן ביום ), אינו רק הליך 44937-01-21 ו-בר"ע 19063-02-21 לעבודה (בר"ע משפטי נוסף - אלא רגע מכונן בעולם דיני העבודה והספורט, העשוי לשנות מן היסוד את בירור המחלוקות שבין שחקני הכדורגל בישראל לבין המועדונים המעסיקים אותם. מדובר בהישג תקדימי חשוב ובמהלך אמיץ ביותר של בית הדין הארצי לעבודה, שסבר שהגיעה העת לשנות מעט מ"המצב המשפטי הקיים", היינו אותה פסיקה שמרנית-מסורתית לפיה סכסוכים בזכויות קוגנטיות יתבררו אך ורק בבתי הדין לעבודה ולא בבוררות.

2025 ספטמבר | 53 גליון | עורך הדין | 44