דו"ח פעילות שנתי - שנת המשפט תשפ"ג - 1.9.2022 עד 31.8.2023

- הפעלת החוק – תשלום מחו"ל ובמטבע זר – כיום, לא ניתן לבצע תשלום לחשבון רשות המיסים מחשבון בנק מחוץ לישראל. ככל שנושא זה לא יוסדר - לא ניתן יהיה להתחיל ליישם את החוק . כידוע, פתיחת חשבון בישראל הוא הליך ארוך וקשה האורך חודשים רבים, לעיתים א ף כמעט בלתי אפשרי. המדובר בנקודה קריטית להפעלת החוק. כמו כן, נדרש כי לחברות הזרות תינתן האפשרות לשלם במטבע זר על מנת לפשט ולהקל על התשלומים . - זיהוי מקבל השירות כגורם הרשום במע"מ – על פי ההצעה, החוק יחול על שירותים לצרכנים סופיים , בעוד שביחס לגופים הרשומי ם במע"מ גופים אלה הם שיוציאו חשבונית עצמית. אין התנגדות לעצם העיקרון ואולם, ההצעה קובעת כי החברות הזרות ידרשו במועד כל תשלום ותשלום הצהרה ממקבל השירות שהוא רשום במע"מ. המדובר בדרישה מוגזמת, ובלתי מעשית. לא ניתן לבקש ממקבל שירות הצהרה במועד כל תשלום ותשלום. כמויות התשלומים עשויות להיות רבות ועצומות . - קביעת סף מינימלי – יש לקבוע סף מינימלי של מחזור לשם החלת החוק על חברות זרות. סף מינימום כאמור אינו קבוע בנוסח הנוכחי. עם זאת, ובהינתן שהחוק מתיימר לחול על תאגידים זרים, לא ייתכן שכל אתר אינטרנט המבצע מכירות למס פר מצומצם של ישראלים יחויב בחובה כזו. העלויות הכרוכות בבדיקה כאמור וביישום החוק על ידי נותני שירותים קטנים, הינן גבוהות ובלתי מעשיות מבחינה פרקטית . - הדיווחים לרשות המיסים – הפורום הציע כי גם תקופת הדו"ח ומועד הדיווח יקבעו בחקיקה ראשית, וכי תקופת הדו"ח תהא לכל הפחות רבעון. כמו כן, נבקש כי הדיווחים יעשו בפלטפורמה דיגיטלית – און ליין באנגלית, ויפורט מהם הפרטים אותם נדרש לדווח, ויהיו אלה המינימום הנדרש על מנת להקל וליעל את הדיווח . - שומה – בהצעה נקבע כי דרישת התשלום לא תעלה על 7 שנים ממועד הגשת הדו"ח התקופתי. לא ברור מדוע יש לנהוג באופן שונה בעני ין זה בין עוסקים ישראלים לחברות הזרות. בהתאם, הפורום ביקש להותיר את תקופת השומה כפי שהיא בסעיף 77 לחוק, חמש שנים בלבד . 12.7 . תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו - 2024 ), התשפ"ג – 2023 , צעדי מיסוי בתחום הדיור

115