דו"ח פעילות שנתי - שנת המשפט תשפ"ד - 1.9.2023 עד 31.8.2024

(חובות בסכום נמוך ועיקול מיטלטלין), התשפ"ד- 2024 . בנייר העמדה ציינו יו"ר הפורום שהם מתנגדים לעדכון שכר טרחת עורכי הדין (כמוצע בהצעה- שהציעה, בין היתר, לעדכן את שכר טרחת עורך דין המתווסף על חובות בסכום נמוך מ- )₪ 4,500 מהטעמים שלהלן: 1 ) לא ניתן לגזור גזירה שווה בין חובות עבור רשות מקומית (לגביהם מתבצע הליך גביה מנהלי, במסגרת פקודת המיסים (גביה) עוד בטרם העברת החוב לגביה משפטית) לבין חובות עבור חברות עסק יות ובפרט, בחברות בהן הרוב המוחלט של החובות הם חובות נמוכים, שלא עולים על קרן חוב של ₪ 4,500 (להבדיל מהרשויות המקומיות). 2 ) עבודת עורך הדין בעולם הגביה המשפטי כוללת ביצוע פעולות שונות, מגוונות ורבות ועבור כל העבודה הנדרשת ממנו, מבוקש בהצעת החוק לשלם לעורך הדין שכר של ₪ 236 בלבד, כולל מע"מ או 10% , הגבוה מבין השניים. 3 ) יובהר כי שכר העבודה אותו מוצע ליתן לעורך הדין הוא נמוך באופן אבסורדי, והאמור מקבל משנה תוקף כשעורך הדין עובד על בסיס הצלחה בלבד, ואז אם הוא לא הצליח לגבות את החוב בתיק הוא לא מקבל שכר טרחה ב גין העבודה הרבה שביצע. 4 ) ההצעה שומטת את המודל העסקי של משרדי עורכי הדין שעוסקים בתחום הגביה המשפטית, דבר שיוביל לכך שהחברות יצטרכו לממן את פעילותם של משרדי עוה"ד מכיסן והעלות תועבר למעשה לציבור הרחב, בדמות העלאת מחירי השירותים, דבר שיוביל לעליה ביוקר המחיה. 5 ) לא כל החובות בהוצל"פ הם חובות עבור חברות ענק, שיוכלו לספוג חלק מעלויות הגביה של משרדי עוה"ד. החברות הקטנות לא יוכלו לממן מכיסן את עלויות הגביה של משרדי עוה"ד, גם לא ע"י העלאת מחירים והדבר יוביל למכירת חובות בשוק האפור. 6 ) ככל וייכנס לתוקפו תיקון ה חוק, הלקוחות ומשרדי עורכי הדין יפסיקו את הגביה הרכה, לא יהיו תמריצים, תשומת ומשאבים לכך. אם המהלך נועד לצמצם את תיקי ההוצל"פ הפתוחים היום במדינת ישראל, תוצאתו הישירה של קבלת החוק כלשונו תהיה הפוכה ותגרום כמעט באופן מידי להכפלת כמות התיקים הפתוחה במערכת ההו צאה לפועל, המהלך יוביל, בין היתר, לפגיעה כאמור בדירוג של מדינת ישראל ורישום אשראי של אזרחים. 7 ) התיקון יגרום להכפלת כמות התיקים הפתוחים בהוצל"פ ובהתאמה, יאלצו להעסיק יותר עובדים ברשות האכיפה והגביה (וכפועל יוצא מכך-

120