דו"ח פעילות שנתי - שנת המשפט תשפ"ד - 1.9.2023 עד 31.8.2024

לשכת עורכי הדין

לשכת עורכי הדין בישראל שמציינת השנה 63 שנה להקמתה, מונה נכון לספטמבר 84,203 – 2025 עורכ ות דין ועורכי דין . לרשותם עומדים מוסדות הלשכה השונים – החל מהמועצה הארצית, דרך הוועדים המחוזיים (בהתאם לשיוכם הגיאוגרפי), הוועדות, בתי הדין המשמעתיים, וכלה במיזמים ייח ודיים, כגון תוכנית שכר מצווה והמדרשה המציעים השתלמויות לחברי הלשכה. נכון ל- – 31.12.2024 הלשכה הארצית מנתה 100 עובדים, 72 מתוכם בתל אביב ו- 28 עובדים במשרדי הלשכה בירושלים. הלשכה הוקמה בשנת 1961 כגוף אוטונומי שמוסדותיו העיקריים נבחרים בבחירות דמוקרטיות על ידי עורכי הדין הרשומים. היא הוקמה על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א– 1961 במטרה לאגד את עורכי הדין בישראל וכדי לשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין. הלשכה היא תאגיד סטטוטורי העומד לביקורת מבקר המדינה. המחוקק הישראלי מצא שראוי לשנות את המצב שהתקיים טרם קו ם המדינה – שלפיו פעלה הסתדרות עורכי הדין באופן וולונטרי לצד מועצה, שמונתה מטעם השלטון המנדטורי. הניהול המקצועי עבר למוסדות הנבחרים על ידי הלשכה. עם הקמתה, בשנת 1961 , איחדה הלשכה את פעילותם של שני גופים: המועצה המשפטית ( 1938 ) והסתדרות עורכי הדין בישראל. בשנ ת תשכ"ח קבעה הכנסת את מקום משכנה של הלשכה בירושלים. ● הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עלייה. ההכרח לבנות תשתיות משפטיות שיאפשרו לעורך הדין לייצג ולהפעיל מערכת הגנה על זכויות האזרח מול הרשויות, ויאפשרו לו להשמיע את דעתו בנושאים ציבוריים. הכרה זו מוצאת את ביטויה בדבריו של שר המשפטים דאז, פנחס רוזן, כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" שפועלת לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת. ● הכרה בכך שמדינה שפועלת לפי ת פיסה משפטית, ביטחונית וכלכלית מקנה לממשלה דרך קבע, ומטעמים ברורים, סמכויות חקיקה לשעת חירום, העלולות להגביל בכל עת את זכויות הפרט ולשנות חוקים, . ומכאן חשיבות עצמאותה של לשכת עורכי הדין לצורך עמידה על המשמר וכמי שמשמשת מגן לפרט. הסיבות העיקריות לחקיקת חוק מיוחד לארגון עורכי הדין בישראל:

3