דו"ח פעילות שנתי - שנת המשפט תשפ"ד - 1.9.2023 עד 31.8.2024

● הכרה בצורך לאפשר לציבור ע ורכי הדין להשתתף בניהול המקצוע על ידי הליך דמוקרטי של בחירות אישיות, כלליות, שוות וחשאיות ארציות ומחוזיות, אשר בעקבותיהן ייבחרו נציגיו ותתאפשר השתתפות אלפי עורכי דין בוועדות השונות. ● הכרה בצורך לאזן בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאש ר ההכרח הוא כי עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע, ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (ופרקליט המדינה) ועל שר המשפטים. והלשכה תהיה כפופה לביקורת מבקר המדינה. ● הכרה בצורך לשלב את ציבור היועצים המשפטיים והפרקליטים בשירות הציבורי בלשכה מקצועית ועצ מאית במטרה לחזק את הצביון הכללי הציבורי של הלשכה. בשנות החמישים התברר כי הרכב המועצה הממונה גרם למשבר חמור בין הסתדרות עורכי הדין למשרד המשפטים עד למציאת פתרון זמני בתיווכו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן. כפי שהוכיח הניסיון מאז ,1938 השנה שבה נחקקו פקודת עורכי הדין ופקודת המועצה המשפטית, היה ליקוי בהקמתה של לשכת עורכי דין וולונטרית לעצמה ושל מועצה משפטית ממונה לעצמה. המחוקק ביקש לשנות מצב זה בחקיקת חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א– ,1961 כאשר ביטל את הכפילות של שני גופים העוסקים באו תם נושאים, עניינים ואנשים. האחד היה מעורה ופעיל בנושאים אלה, בעוד השני היה מתכנס כדי לצאת ידי חובת קבלת הכרעות פורמליות. במרוצת השנים, מאז חקיקתו, תוקן חוק לשכת עורכי הדין פעמים רבות. נכון למועד דו"ח תוקן החוק לא פחות מארבעים פעם. התיקונים המרכזיים בחוק הי ו כדלקמן: פעילותה של השלכה בהגנה על שלטון החוק, הגנה על זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל ; הפיכה של מתן סעד משפטי למיעוטי אמצעים לפעילות חובה של הלשכה ; והרחבת סמכותה של הלשכה לתת חוות דעת לגבי תחום החקיקה, לא רק חוות דעת בענייני בתי המשפט וסדרי הדין. ההיסטוריה של חוק הלשכה:

4