פס"ד וניירות עמדה לניוזלטר 2 פסח 2026

פס"ד דיבה מדחת ניירות עמדה

1

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

1

רוזנצויג אורה ד – חב ה " ד

שפטלוביץ נתן ד – חב ה " ד , עו "

מיליס יואב ד – אב ה " ד , עו "

בפני : עו "

בישראל הדין עורכי לשכת של הארצית האתיקה ועדת ע " ב י " עו כ " ממון כפיר ד

בעניין :

בבד המערערת " א 46/25 בבד המשיבה " א 47/25 להלן " - המשיבה "

ד ג נ

מ דיבה מדחת ד . ר . 22189

עו "

מונע תאבת ד ם

ע " עו י "

בבד המשיב " א 46/25 בבד המערער " א 47/25 להלן " - המערער "

דין פסק

2

של ערעורו על צד כל תשובות ואת הערעורים בשני הצדדים טיעוני את בעיון שקראנו לאחר 3 בהרחבה טיעוניהם ואת הצדדים את שמענו וכן שכנגד הצד , להל הערעורים בשני הכרעתנו ן . 4 פסה ובהירות הקיצור לשם " דלהלן ד , בבד המערערת תכונה " א 46/25 הארצית האתיקה ועדת 5 עוה לשכת של " ד " המשיבה ," עו והמערער " ד מדחת ד בבד יבה " א 47/25 יכונה " המערער ." כל 6 משיב וגם מערער גם הוא צד , ולמען צד כל של הכינוי לאחידות נועד הכינויים וקיצור בהירות 7 פסה " ד . 8

חבה " דעו " ד נתן שפטלוביץ : 9 .1

10

מונחים בפנינו ערעורה של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל ) בד " א

11

העונש קלות על וערעור נגדי של המערער , עו " ד מדחת דיבה ) בד " א

) (46/25 להלן " : המשיבה ("

) (47/25 להלן " : המערער (" 12 ב " פייסבוק " ע " י המערער – האם הוא עומד במבחן של חופש ביטוי מוחלט או שמא 13 בפרסום זה המערער עבר עבירה לפי סעיף (3)61 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ " א 1961- של 14 התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין כאמור מיום דינו בהכרעת 04.08.2025 ש ל 15 ביה " בד בתיק קמא ד " מ ) 1/23 ירושלים ) ( להלן " : ביה " ד קמא (" המערער את הרשיע אשר 16 וגזר הדין עריכת מקצוע את הולמת שאינה התנהגות בעבירת ע ליו מיום דינו בגזר 17.11.2025 17 של עונש חודשי שלושה למשך תנאי על השעיה עבירות יעבור שלא הוא והתנאי שנתיים 18 הול שאינה התנהגות דין לעורך ראויים שאינם ביטויים לפרסום הנוגעות דין עורך מת , ועונש 19 של בסך קנס 1000 ש " ח . 20 הרשעתו על ) חומר על ולחילופין עונשו ת ( לעניין פרסום " פוסט "

2

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

.1 .2

אקדים ואומר , כי לענ 1 כנראה המחוקקים באותה עת לא העלו על דעתם , כי אי פעם יהיו עורכי דין שיואשמו 2 בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ו / או בפגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין לעניין 3 פרסום מסוג " פוסט ." אולם , זה למעשה החוק , שאינו יכול לצפות פני העתיד , ו הכללים 4 נשארים כמות שהם ופסיק המשמעתיים הדין בתי ת נותנת להם פירושים לאותה עת . 5 6 לעניין ערעור המערער כנגד " הכרעת הדין " כפי שניתנה ע " י ביה " ד קמא בתיק בד " מ 1/23 7 ) בד " א :(47/25 8 9 .3 3. אין ספק , שלב הקובלנה שהוגשה כאמור ב - 1/2023 הינו " פוסט " שנכתב בשפה הערבית 10 וברור לי - ש הנראה ככל - כל הקוראים חוות דעתי זאת לא ראו " פוסט " זה מעולם וכאשר 11 " פוסט " זה כפי שפורסם ע " י המערער ב " פייסבוק " שלו איננו מיועד למשפטנים ואיננו מיועד 12 לציבור בחברה היהודית , אלא מיועד אך ורק לציבור בחברה הערבית באזור מזרח ירושלים – 13 סילוואן , על מקרה שקרה שמר ווליד עטעוט – תושב הכפר סילוואן – שמכר את ביתו ליהודים . 14 פרסום ה " פוסט " היה ב - ,4.7.2021 כאשר זמן שהות ה " פוסט " " באוויר " נתון במחלוקת , אולם 15 בדיון שנערך בפנינו ב - 5.2.2026 טען המערער כי ה " פוסט " היה ב " אוויר " כ 5 - שעות ) פרוטוקול 16 עמ 72 ' מול שורה (5 ולאחר מכן הוסר על - ידו . אולם , ברי הוא כי כתב YNET בשלב מאוחר יותר 17 ראה פרסום זה וציטט זאת ומקובל עלי כי ה " פוסט " כמות שהוא נכתב ע " י המערער - עו " ד 18 מהפלג השמאלי של הפוליטיקה הישראלית הנלחם נגד מכירת קרקעות ע " י ערבים ליהודים 19 וכאשר הדבר מובע במפורש ב " פוסט " שפירסם . 20 21 .2 להלן פרסום ה " פוסט " של המערער בשפה הערבית , כפי שהובא בפנינו : 22 .3 23 24 דעתי יות בעת חקיקת חוק לשכת עורכי הדין התשכ " א 1961-

25 26

3

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

.4 אין מחלוקת של ממש בין הצדדים לגבי התרגום לעברית של ה " פוסט " עצמו מהשפה הערבית 1 ולהלן נוסח תרגום ה " פוסט " מערבית לעברית , כפי שהובא ע " י המערער בפני ביה " ד קמא 2 ובפנינו : 3

4 5 פרסום זה לא נועד כטענת המערער לציבור היהודי ולא לציבור המשפטנים , אלא נועד כדבריו 6 שלו כנגד מתנחלים יהודים ועמותות יהודיות שקונות בתים של ערבים במזרח ירושלים .

7 8 ולא היא . פרסום שכזה הינו לכולי עלמא . 9 10 .5 .5

מאידך , צרם לי כי המתלונן הינו חבר כנסת , יו " ר ועדת החוקה , חוק ומשפט , שהוא 11 אשר הגיש את התלונה , שנגנזה בתחילה ע " י ועדת האתיקה המחוזית בירושלים והוא זה 12 שהתניע מהלך זה . 13 .6 14 אני מבקש לציין נתון זה , כדי שאנו כמותב בביה " ד המשמעתי הארצי לא נגלוש למחלוקת 15 הפוליטית בישראל , כאשר השאלה המשפטית והעיקרית היא האם " פוסט " זה שנכתב ע " י עו " ד 16 במקצועו ואשר הינו גם חלק מחוג פוליטי מובהק מהווה בפרסומו עבירה אתית לאור הוראות 17 החיקוק האמורות בסעיף 1 לעיל ? 20 פס " ד המנחה הראשוני הינו כאמור בפסיקת כב ' ביהמ " ש העליון בתיק על " א 1734/00 הועד 21 המחוזי של לשכת עורכי הדין בת " א - יפו נ ' עו " ד יורם שפטל ) פס " ד מיום – 1.1.2002 להלן : 22 " פס " ד שפטל .(" באותו מקרה , כב ' השופטת מרים נאור ז " ל הציבה הגבולות הראשוניים לכך 23 18 19 .7 .6 אין ספק , שלאור הפסיקה כיום יש לבחון נתונים אלו לאור פרמטרים שונים , כאשר

4

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

שהמדובר במדרגות הדורשות בדיקה עובדתית האם הפרסום או המעשה שעשה אותו עו " ד 1 שייך ל " גרעין הקשה " של העיסוק במקצוע עריכת הדין , כגון הופעות בפני כב ' ביהמ " ש או ייצוג 2 לקוח בעסקת מכר וכדומה או שמא אין המדובר כלל בפרסום או במעשה הקשור למקצוע 3 עריכת הדין וזה היה המקרה של עו " ד שפטל ולכן הוא זוכה הן ע " י ביה " ד המשמעתי הארצי 4 והן ע " י כב ' ביהמ " ש העליון . 5 .8 6 הפסיקה לאחר מכן הרחיבה את " פס " ד שפטל " וחילקה זאת ל 3- מעגלים : 7 " המעגל הראשון " הינו " הגרעין הקשה ," כגון הופעה בפני כב ' ביהמ " ש או בעצם פעולות של 8 עו " ד כמשפטן לבין " המעגל השני " שהינו עו " ד שאינו מייצג לקוח ולבין " המעגל השלישי " 9 שהינו עו " ד ואזרח ושאינו קשור כלל למקצוע עריכת הדין , כגון : במחלוקות פוליטיות בלבד . 12 קשור ל " גרעין הקשה " או ל " מעגל השני " או ל " מעגל השלישי ," דעתי היא כדעת הרוב בפסיקת 13 ביה " ד קמא , כי מתוך ניסוח ה " פוסט " ניתן בהחלט להבין שהמדובר בעו " ד פעיל המופיע בתי 14 משפט ברחבי הארץ כאשר הוא , בין היתר , נגד מכירת מקרקעין מאוכלוסייה ערבית 15 לאוכלוסייה יהודית ויש לבדוק השלכות " פוסט " זה לציבור אליו הוא מיועד . .8 נחה גם דעתי , שלעניין זה אין על הקובלת להוכיח נזק כלשהו בפרסום , כי הרי אין 18 המדובר בדיני נזיקין , אלא האם המדובר בהפרה של חוק לשכת עוה " ד ודי בכך כדי להראות 19 את הנזק הפוטנציאלי לציבור בכללותו , כי " : חיים ומוות ביד הלשון ," וקל וחומר לעו " ד 20 המשמשים לעיתים כ " קציני בית המשפט " ואשר הציבור הרחב רואה בהם מעין " הילה ," כאשר 21 לצערי , הניסוח בו נקט המערער ב " פוסט " שפרסם ולפיו " היו נזרקות עליך מיליון נעליים ," הרי 22 מובנו בשפה העברית הינו כפשוטו – מיליון נעליים , אולם בשפה הערבית העשירה בביטויים 23 ובמטאפורות מעין זה יש לכך הבנה אחרת לגמרי ואם לא הסברתי עצמי די , הרי בהמשך 24 ה " פוסט " נאמר ע " י המערער " : ... הייתה מובילה אותך לגרדום ."! 10 11 .9 .7 בבחינה האם מקרה זה שבפנינו בפרסום " פוסט " שנוגע לציבור מסוים בחברה הערבית , 16 17

25 26

.9 בהחלט מקובלת עלי אימרתו של חב " ד בביה " ד קמא , עו " ד אשרף חסן , שחוות דעתו 27 ב " הכרעת הדין " הייתה בדעת המיעוט ולפיה :

28 29

30

" .20 הדברים מקבלים משנה תוקף , נוכח המציאות המורכבת במדינת ישראל . הרבה

31

אינטרסים מתנגשים , הרבה מחשבות מתנגשות והרבה סוגיות בוערות . בית הדין יושב

32

בתוך עמו , חי את מה שקורה בפועל , ולפעמים , מלאכת שקלול האינטרסים איננה

33

פשוטה , קשה למצוא את האיזון האידיאלי , אך יש למצוא את האיזון הראוי ."

5

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

1 ודווקא מתוך האמור לעיל , על עו " ד הכותב בשפה הערבית לדוברי שפתו ובהם איום מפורש נגד 2 מכירת מקרקעין לאנשים זרים " – הייתה מובילה אותך לגרדום – " אין זה ראוי ועלינו כבי " ד 3 משמעתי ארצי של לשכת עוה " ד למנוע בעתיד ביטויים מעין אלו ובמיוחד בשפה הערבית . .10 ע " פ תיקון לחוק סדר הדין הפלילי , יש לבחון את " היסוד הנפשי " ופה נחה דעתי , לאחר 6 שהמערער נחקר ב " חקירה נגדית " בפני ביה " ד קמא , הרי ברור שהמילה " יהודי " לא מופיעה 7 ב " פוסט " וגם באמרתו בדיעבד בדיון שהתקיים בפנינו ולפיו ) פרוטוקול עמ 73 ' מול שורה :(5 8 9 " התכוונתי שעל ידי מכירת הקרקעות לאנשים כאלה , שום שלום בעולם לא יקרה " 10 11 אני יוצא מנקודת הנחה שהדבר נכון מבחינת המערער כיום לאחר הדיונים בעניינו בלשכת 12 עוה " ד . אולם " , פוסט " זה שנכתב ע " י עו " ד והמיועד למוכרים פוטנציאלים מהחברה הערבית 13 בלבד שברצונם למכור מקרקעין – הרי הדבר מהווה איום של ממש , האסור והמנוגד לכללי 14 האתיקה ובמיוחד לאור ראייתנו לפרסומים אסורים אלו בעתיד . 15 16 לכך יש להוסיף ולציין את התקופה בה נכתב " פוסט " זה , שהינה תקופה קשה לעם היושב בציון 17 – תקופת מבצע " שומר חומות ." .11 בסעיף 30 לסיכומי המערער בפני ביה " ד קמא וכן בפנינו חוזר ומדגיש ב " כ המערער את 20 פס " ד של כב ' השופט א ' ברק ) כתוארו דאז ( בתיק בג " צ 399/85 חבר הכנסת הרב מאיר כהנא , 21 תנועת " כך " נ ' הוועד המנהל של רשות השידור , מנכ " ל רשות השידור , רשות השידור , פד " י 22 מ " א ) 255 (3) .(27.7.1987 אולם , אין המדובר ב " חופש הביטוי " לעומת כללי לשכת עורכי הדין 23 ולכן אין פס " ד זה מהווה כל משקל לענייננו , כאשר פרסום ע " י עו " ד יכול להיות מטריה אחת 24 מאשר פרסום ע " י אדם שאינו עו " ד . 25 26 לפיכך , גם אין זה משנה כלל ועיקר , כי ה " פוסט " אינו מופנה למר ווליד עטעוט – אישית – 27 שמכר המקרקעין ואין כלל התייחסות ב " פוסט " לאדם זה או אחר וכל זה אינו רלוונטי , כי 28 הפרסום מהווה איום מפורש כנגד כל מוכרי מקרקעין לאדם שלא מקובל על המערער . 29 מאותו טעם , אין משקל לטיעון כי משטרת ישראל לא הגישה כתב אישום או חקרה העניין , כי 30 המדובר במישורים שונים . משטרת ישראל לא דנה בעבירות לפי חוק לשכת עורכי הדין 31 התשכ " א .1961 - 32 18 19 4 5

6

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

.12 מקובל עלינו , כי עורך הדין נתפס כמייצג את מערכת שלטון החוק במדינת ישראל 1 ומוטלות על עו " ד חובות מוסריות ונורמטיביות החלות לפי פסיקת כב ' ביהמ " ש העליון " גם 2 כאשר הוא יוצא את שערי בית המשפט , גם כאשר אין הוא פועל בכובעו כעורך דין . החובות 3 שנוטל הוא על עצמו מרגע שעטה על כתפיו את גלימת עורך הדין ממשיכות לחייב אותו גם 4 כאשר הוא מסיר את הגלימה ) " בר " ש 8818 חיים שטנגר נ ' לשכת עורכי הדין , .(16.1.2014 .13 בהתאם להחלטות כב ' ביהמ " ש העליון וכן הנחיות נשיאות ביה " ד המשמעתי הארצי , 7 חובה עלינו לקצר בפסקי הדין ולא להופכם לעבודות " מאסטר " או " דוקטורט " ולפיכך , די 8 באמור לעיל כדי שערעור המערער בתיק בד " א 47/25 יידחה . 9 10 לעניין ערעור המשיבה בבד " א 46/25 לעניין קלות העונש , כטענתה , שנגזר המערער על ע " י 11 ביה " ד קמא וערעור המערער בבד " א 47/25 על ו הרשעתו חומרת העונש , כטענתו , שנגזר ע " י 12 ביה " ד קמא : .14 מקובל עלינו , כי ע " פ ההלכה הפסוקה התערבות ערכאת הערעור בעונש שנגזר בערכאה 15 ראשונה , השאלה הניצבת איננה מה העונש אותו הייתה גוזרת ערכאת הערעור לו הייתה יושבת 16 כערכאה ראשונה , אלא אם קיים טעם מן הטעמים המצדיק התערבותה בגזר הדין של הערכאה 17 הראשונה ) ראה : ר " ע 414/85 דרורי נ ' מדינת ישראל , פד " י ל " ט ;363 (3) ע " פ 678/00 מדינת 18 ישראל נ ' שיבלי , פורסם באתר נבו ; ע " פ 813/02 מדינת ישראל נ ' חבשי , פורסם באתר נבו .( גם 19 הכלל הנקוט בביה " ד המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין הוא שלא בנקל יתערב ביה " ד 20 המשמעתי הארצי בשיקולי ביה " ד המשמעתי המחוזי בעניין חומרת העונש , אלא אם קיימות 21 נסיבות המצדיקות זאת ) ראה : בד " א ;1/83 בד " א .(22/85 .15 במקרה דנן , סבורני כי כאשר ה " פוסט " הוסר ע " י המערער כעבור זמן קצר יחסית , 24 למרות שמבחינה טכנית עוד נותר הוא בידי כתב YNET ; התנצלות המערער גם בפנינו ; לאור 25 היות אביו של המערער שוטר שנפטר ; המדובר בעבירה אתית ראשונה של המערער וכאשר 26 לאמיתו של דבר מה שמסתתר מאחורי ה " פוסט " הינו מאבק פוליטי לגיטימי , אולם הלבוש , 27 הצורה וכן הלשון הערבית המשתלחת בהם המערער נקט , שמובנה האמיתי אינו כלשון דוברי 28 העברית בחברה היהודית בישראל – הרי במכלול השיקולים הייתי מותיר את גזר הדין כפי 29 שניתן ע " י ביה " ד קמא כמות שהוא , אולם מוסיף חיוב המערער בהוצאות הלשכה לפי סעיף 30 (2)69 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ " א 1961- בסך של 5,000 ₪ , שישולמו ע " י המערער תוך 30 31 יום מיום מתן פסק הדין בערעורים שבפנינו . 5 6 13 14 22 23

32 33

7

› " š 46,47/2025

žŸ¬ ´¥³¦ ¦³ £°²šž £´¬¨³¨ž ©£ž ´£›› " 

›Ÿ£¡ž ´Ÿš°Ÿž› ž¥³¦¦ ©ª£ž ¬ " ¡ £Ÿ«£¥ ´Ÿš°Ÿž Ÿ£ž³ ž¥³¦¦ ¦¬Ÿ®› ©£œ› ¦Ÿž£ª §£¥£¦žž ©ž 1 £ª®› ž£› "  š¨± ©žŸ Ÿª£ª®› , ´Ÿ›²¦ ´Ÿš°Ÿž ©£œ› ž¢¦±ž ¦Ÿ¦¨´Ÿ §£ªŸ£ž . 2 3 ²¬Ÿ£ , £¥ ´±£«® ´Ÿš°Ÿž ž¬Ÿª §œ ´£ŸŸ › ž££š²ž ž›¡²ž , ¤¥ ¦¦¥³ ²Ÿ›£° £¥²Ÿ¬ ©£ž ¬£ 4 ²ž £ž¦ š¦¨¦Ÿ ²¡š ´Ÿš²Ÿž ±Ÿ¡ ´¥³¦ £¥²Ÿ¬ ©£ž £¦¦¥Ÿ ž±£´šž £¬›¥ £¥Ÿ §š ž¦£¦¡ 5 ¨¬Ÿ£ Ÿ¬ "  ©£¦ £´¬¨³¨ ¬³²Ÿ£Ÿ - §££± £Ÿ¥£« ›£Ÿ¡£³ §œ §Ÿ¦³´› ´Ÿš°Ÿž .

6 7

8

š¦ ž £´£³¬ ²±¡¨ žŸŸ³¨ §Ÿ¥«¦ ´Ÿš°Ÿžž ´Ÿ±«®ª³ , £®¥ œŸžª³ ž²š› " ›

©££ª¬¦ ¤£¦ž

ž®Ÿ²£š›Ÿ £Ÿ ¤¥› . 9 10 .16 £¦Ÿ³› §£²›ž : 11 12 .16

´Ÿ£ž ©Ÿ£žŸ ²Ÿ¬²¬› §££±´ž ¤Ÿ¨« ´³²®¦ " Ÿ²´£ ," £ª£²ž ²Ÿ ¡¦ Ÿ²¨š¨¦ ¦š¨ž ¦³ 13 ›²ž £³ ©Ÿ²£® Ÿ²®«› " ´Ÿ²šž ²«¦ §Ÿ£ž " Ÿ£®¦Ÿ §šž Ÿªš §£²›¨ ¦¬ " ³®Ÿ¡ £Ÿ¢£› ¢¦¡Ÿ¨ 14 š¦¦ ´Ÿ¦Ÿ›œ Ÿš ´Ÿ£¨Ÿš¦ ´›´¥Ÿ¨ . ²¡› ž¨¬ . £š ²³®š ' §œ §œŸ ...' 15 §¬® Ÿ¦š³ ´š £›²ž ±°Ÿ±¨ ž¨ Ÿ´¬ ¦¬ ' ¦£›³ ›ž ž .' šŸž ›£³ž : 16 " £´¦¥´«ž ž²££¬› £´£š²Ÿ £ª›³ §š §£¥¦Ÿž ´ŸŸ°±› ±²Ÿ §£²Ÿ¨¡ §£¥¦Ÿž ¬°¨š› ." 17 £´›³¡ ž›²ž ¦¬ Ÿ£²› ¦³ £›²ž : £ªš ²¡Ÿ› ´¥¦¦ ¬°¨š› §œ §š Ÿš²±´ £¦ ²Ÿ¨¡ ."

18 19 20 21 22

¯£›Ÿ¦¢®³ ©´ª , Ÿ¬ " 

¡ ž› " 

›šŸ£ «£¦£¨  :

ž›š " žŸ¬  "

23

24

25 26 27 28 29 30 31 32 33

´££¡¦ «¡£› ž¦ §£¥«¨ £ªšŸ ©´ª ¯£›Ÿ¦¢®³ 

ž›¡ ¦³ Ÿ´¬ ´ŸŸ¡ ´š £´š²± " žŸ¬  "

.1

›› ²¬²¬¨ž " š .47/25

ž›£ ´¡¨ 

¦³ Ÿ¬ Ÿ²Ÿ¬²¬ "

Ÿ¬ ¦¥ §œŸ " ¡¨  ž¥š¦¨ž š£ž 

§š ¦¥ ¦³ £Ÿ¢£›ž ³®Ÿ¡ ©£›³ ©£¬ž ©Ÿ -

£šž £¦Ÿ¬³¨› ´Ÿ¥¦ž´žž

žŸ¬¦ £Ÿš² ´Ÿš¢›´ž ©Ÿªœ« ¦¬ ž²£¨³¦ §££Ÿš² §£¦¦¥ ´¬£›± ©£›¦ "

žª¨¨ «Ÿª¨ ©£š³ Ÿ ¥ ¤š ž³± ž¬²¥ž› ²›Ÿ¨ .

ž ±£´› ž¦ Ÿª³²ª³ žª£¬žŸ ž³±ž .

£´¬ ´ŸŸ¡› Ÿš›Ÿ£ š¦ ²

Ÿ°£±ž ´›Ÿ¡ £¨¬¢¨Ÿ

£¬«› £²›¡ ©££°³ £®¥ 13 ŸŸ¡¦ " Ÿ´¬  ,

´ŸŸ¡› Ÿ²¥ Ÿš³ ž¦š› ££¦ £Ÿ Ÿª´¥š¦¨ ¦¬ ¦±ž¦ §ž› ©£š ¤š

§Ÿ¡´› §£›²ž ©£ž £±«®¨ §£›¡²ª §£¢Ÿ¢£° ©¦ž¦ ,

§£¥«¨ £ªš §¦Ÿ¥ §¬³ ,

©£ž ´¬²¥ž›Ÿ £²›¡ ¦³ Ÿ´¬ ,

ž £®£°£®« ±£´› .

34

8

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

1 2 3 4 5 6 7 8 9

שפרס שבפוסט המערער ם

דינו בהכרעת קמא ד ,

ביה וכדעת חברי כדעת "

סבור אני אף ,

.2

הנלחם פעיל ד

עו היותו לבין הפוסט של תוכנו בין עצמו "

מדחת ה קשר מערער

ירושלים במזרח ליהודים קרקעות במכירת .

ופרשנויות מילים להררי להיזקק צורך אין

עצמו הפרסום מגוף נלמד ומשהדבר ,

משכך ,

בפסה שנקבעו למעגלים בהתאם ההתבטאות סיווג סביב מיותרות " ד שפטל ) על " א

את פרסם שהוא הזמן בנקודת לראות לדעתי ראוי ומשכך וסגנון רמת את עליה להחיל שיש

אמת בזמן ,

ש למדנו עצמו המערער שכן

,(1734/00

כעו המקצועי מעולמו חלק בתוכנו ראה הוא " ד ,

הפוסט ,

עו בהיותו ד " ד ,

עו מהתבטאות כחלק זה בפרסום "

דין כעורכי לים .

פוע כשהם דין מעורכי מצפים שאנו ההתבטאות

10

11 12 13 14 15 16 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 17

הקובלנה הליך את שהניע המתלונן לזהות רלבנטיות שיש סבור אינני . מי לדעת מבלי לגופה ההתבטאות את לשפוט אנו מחויבים מקצועיים כדיינים

כחברי שלא ,

.3

אדרבא ,

מניעיו היו מה לדעת מבלי ואף .

המתלונן הוא ,

גם משקל לתת נאלץ

לגופה אות ,

ההתבט את בשפטנו ומניעיו המתלונן לזהות נזדקק אם

לשדה עצמנו את נכניס ובכך

פוליטי איש היותו ועובדת המתבטא ד ,

עוה לזהות "

להתרחק מקצועיים כדיינים מצווים אנו שממנו הפוליטי .

האתיקה כללי אכיפת על האמונים ד

עוה לשכת ממוסדות חלק זה "

דין בית בהיות

.4

ההתבטאות טיב על מקצועית

אתית התבוננות -

ל אנו מחויבים

דין עורכי על שחלים ,

של הראוי ההתבטאות לסגנון הראוי הגבול את מציב זה מותב מידה ובאיזו

וסגנונה , עוה " ד .

מצד הפוסט לפרסום המניעים וגם

מסגנונה להבדיל (

ההתבטאות תוכן גם )

לפיכך ,

סגנון אלא ההתבטאות ,

שיקולנו במרכז להיות ,

דעתי לעניות -

צריכים לא -

המערער

כפי להתבטא ד

לעוה ראוי מידה ובאיזו "

המקצוע כבוד על הסגנון השפעת מידת ,

עם מסכים

הדין לעריכת ההתבטאות סגנון הלימת דהיינו . לפיכך , איני

שהתבטא -

כי עולה ממנה חסן אשרף ד

עוה הדיין "

כב של המיעוט ד '

בסעיף האמור 23 לחווה "

זו לא

מובהקים פוליטיים היבטים עם אישית דעה ."

על לדין הועמד "

ה לכאורה מערער שבפנינו הסוגיה , מובהק פוליטי .

היבט עם מסוגיה חלק היא בפוסט שההתבטאות לכל ברי אם גם

תהיינה אשר תהיינה עמדותיו את להביע מלא ביטוי חופש יש ,

אזרח כל כמו -

לעוה " ד -

וחומר ומקל העברית בשפה גם

עצום הוא יטוי ,

הב אפשרויות מנעד ד

לעוה דוקא אך "

שפורסם הפוסט תוכן את להביע שניתן חולק יהא שלא ודומני

העשירה הערבית בשפה , לשוניים סגנונות במגוון ,

שהתבטאותו באופן

מהם הראוי את לבחור ד ,

עוה על אשר "

עליו נמנה שהוא המקצוע את ותכבד מקצועו את תהלום .

במה בכל שיחפוץ ככל הפוליטית או האישית דעתו את

להביע זכות

למערער שיחפוץ .

הוא בו הסגנון

האופן על הדין את נותן הוא הלשכה של הדין בתי בפני / הדרך /

9

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

1 2

מובהק באופן התבטאותו את קושר וכשהוא

כעו תוארו את בנושאו דעותיו את מביע " ד ,

מתבט הוא שבה הסוגיה בלב א .

המשפט בבתי פעיל ד ,

כעו לפעילותו "

3

4 5 6 7 8 9

אותה לבחון שניתן מישורים ארבעה לפחות יש .

תהא אשר תהא -

התבטאות לכל - הראשון המישור -

.5

להעביר רוצה שהוא והמסר התוכן

ההתבטאות את המשמיע ,

בדיעבד בפרשנות ולא פרסומם בעת הדברים את לבחון יש זה במישור

וסגנונו ;

הבחינה זה במישור

פרשנויותיו או ;

לכוונותיו ביחס הרשויות בפני מביא שהמתבטא , ו /

עצמו הכתוב מתוך להילמד המתבטא כוונות על כאשר ,

להיות צריכה אובייקטיבית ,

ביה בפני " מאשר ד

יותר מקלה -

אחרת פרשנות שיתן המתבטא ד -

על חזקה שכן עוה "

10

הוא טבעי זה ענין .

עצמו על להגן רצונו מתוך .

הפרסום בזמן ,

11

12 13 14 15 16 17 18 19 21 22 23 24 25 26 27 20

מופנית שאליו היעד קהל דהיינו

בפועל או בכח הנשמעים ,

השני המישור - הם

.6

לסגנון זה ובמישור

בכתב או פ ,(

ההתבטאות את מבינים הם וכיצד ) בע "

ההתבטאות , ההתבטאות - לדידי , עוה "

ועוד מקצועו .

למתבטא גם כמו , זהותו ,

עצום משקל יש ,

לתוכנה רק ולא -

התבטאותו של יעד ,

הנשמעים קהל את בחשבון לקחת חייב המתבטא ד / ה

מניעיו או .

ו כוונותיו הן מה רק ולא /

הנמען הקהל בידי תובן ההתבטאות כיצד ולשקול ,

שלו היעד לקהל דבריו את מתאים שלא דעת בר ד ,

עו לך שאין אומר אם אגזים לא " עו של דבריו סגנון דומה ואין "

אם גם

לו מחוצה דבריו לסגנון המשפט בית בפני ד ,

זהה תוכנם .

מדובר האם

.7 עוה מתבטא שבאמצעותו האמצעי הוא לבחון שיש השלישי המישור " ד ,

הקיימים הדיגיטליים האמצעים

וכיו בפייסבוק " ב .

טענות בכתבי בהתבטאות , ברדיו ,

ימינו של בעולם שכן

באויר הפרסום שהה זמן לכמה רלבנטיות שאין לכך גורמים היום ,

אקספוננציאליות במכפלות ,

קצהו ועד ל ,

תב מקצה לפרסום מגיעה קצרה שהות גם

מאוד קצר זמן בטווח עצום נזק לגרום עלול ראוי לא פרסום שכל לכך שגורמות , ומשכך עוה " הפרסום על שלו השליטה את מאבד אלו במדיות ראויה לא בצורה המתבטא ד ,

הדיגיטלית לרשת הפרסום העלאת עם מייד .

28

29 30 31

מסוימת תקופה או דומה

בזמן התבטאות ין

הזמן מישור הוא הרביעי המישור , א

.8

רקע על להיגזר יכולה ההתבטאות וחומרת

אחרת תקופה או ,

בזמן התבטאות לאותה

ברורים והדברים .

נאמרת היא בה התקופה או ,

ו הזמן /

32

33 34 35 36

קמא ד

שבי אני סבור "

השונים במישורים ,

ה התבטאות את לבחון בבואנו מערער

.9

הראשון במישור בפוסט ההתבטאות נון . מדובר

סג את

כראוי ובחן ,

פורתא דק ,

ליהודים ביתם המוכרים בערבים פיזית לפגיעה בהסתה הגובלת כמו התבטאויות או ובמילים מחריד בסגנון שימוש תוך " זריקת

חריפה בהתבטאות , ירושלים במזרח ,

10

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

1 2 3 4

כבוד מכירת " ," בריחה

ההיסטוריה של הזבל פח " ,"

לגרדום הובלה " ," הנבזות ממחיר הנאה

נעליים " ," בחשאי " ," השפלות ,"

העולם מדינות בין אבוד " ," שאריות

והבגידה " ,"

לא התבטאות מהווים

היטב משולב בקונטקסט ויחד מהם אחד כל אשר ,

לעו וחומר ומקל אדם לכל הולמת " ד .

5

6 7 8

ההתבטאויות חומרת על היטב עמדה קמא ד

בביה הרוב דעת "

הזה במישור ,

לדידי ,

.10

המערער של בדיעבד לפרשנות להיזקק צורך היה לא וכלל

ולכשעצמן פן ,

כשהן לגו

אחר או כזה בביטוי התכוון הוא למה מדחת .

9

המרכזי עבודתו כלי היא ד -

עוה של לשונו "

הלשון הפקרות חופש אינו הביטוי חופש .

10 11 12

לתת ולא

מקצועו את ההולם דעת בשיקול בה להשתמש ועליו ,

לו ומחוצה במקצועו ,

לביטויים ותינתנה שיכול בדיעבד פרשנויות על הסתמכות תוך

דרור לשונו בות ,

לחרצו

אלו מעין הולמים לא .

13

.11 חופש שבין הדק החבל על בזהירות ולהלך לאזן שבקשו הרבות להלכות היטב אני מודע 14 עו הרשעת לבין דמוקרטית במדינה הביטוי " הולמת בלתי התבטאות בעבירת ד , ועיינתי 15 ב היטב גם חווה " כב של המיעוט ד ' חבה " עוה ד " חסן אשרף ד , לה מסכים ואיני , וביחוד 16 מעו מצפים שאנו ההתבטאות לסגנון ביחס ממנה לעלות העלול המקל למסר " ד . 17

18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29

דמוקרטית במדינה מאיתנו אחד כל של הביטוי חופש על ההגנה מאוד קרובה לליבי גם ,

בגבולות אלא ראויה שאינה דרך

בשום תוכנה את להגביל שיש דעתי מחוות ללמוד ואין

על אלא בפנינו הדין את ד

עוה נותנים הדברים תוכן על לא "

הצמצום דרך ועל החוק .

השיסוי חופש אינו הביטוי חופש .

ההתבטאות אופן ועל .

סגנונם ,

קוטבית אפילו אחרת עמדה כל כמו בדיוק מכובדת 180 מעלות

ה של עמדתו מערער

בכך לנו ודי .

אותו והולם ד ,

עו שמכבד לסגנון סגנונו את יגביל "

עו בהיותו אך " ד -

ממנה . לפיכך ,

מסוים בלתי ציבור כלפי התבטאות בין להבחנה טעם כל לדידי אין

חברי של ד ,

בחווה וגם הדין בהכרעת נדון שהדבר כפי "

ספיציפי אדם כלפי להתבטאות ,

הולמת להיות צריכה וזו

ההתבטאות ואופן הסגנון על אלא דנים אנו התוכן על לא שכן ,

תמיד .

הביטוי חופש של הגבלה אינה הולם לסגנון ההתבטאות סגנון הגבלת . אפשר

להבנתי ,

מעוה למצופה והולם ראוי בסגנון מאוד צורמות ועמדות דעות להביע " ד .

30

31 32 33

של באוזנו מאוד חזק צורמת הקובלנה מושא הפוסט של אובייקטיבית קריאה

להבנתי ,

.12

בהתבטאות שמדובר קמא ד

בי של מסקנתו בעיני נכונה ומשכך "

זאת ורא

אדם כל הק

ה של מכבדת ולא הולמת בלתי מערער .

34

11

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

1 2 3 4 5 6 7 8 9

הרחיבו לא

בסעיף עמדנו עליו 6 לעיל (

ובכח בפועל הנשמעים מישור )

השני במישור -

.13

המישור והוא

בהשלכותיו מספיק דק לא קמא ד ,

בי ואף בטיעוניהם מספיק הצדדים "

ה עם מיר מערער .

מח שלטעמי

למכירה מכוון לכאורה שהוא הפוסט דברי את לסייג ניסה

שה אף מערער

מזרח לערבים אלא ליהודים לא נכתב שהוא ברי

מהמתנחלים קיצוניים ליהודים ,

ליהודים בתיהם למכור אולי שחושבים ירושלמים .

נכ שהוא ברי תב

לעברית הפוסט לתרגום ביחס ממש של מחלוקת היתה שלא אף ,

לנסות ויש

ובסגנונה הערבית בלשון מיטבית בצורה ששולט מי בידי ,

טובה בערבית ,

היה אולי יכול

ירושלים ממזרח ערבי -

שלו המצוי שהקורא כפי הפוסט את להבין -

10 11

או בכח הנמענים של תרבותי

החברתי בקונטסט וגם -

בשפת להבינו אמו - הערבית ,

בפועל .

12

13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 26 27 28 29 30 31 32 25

מודעות ושלו באזור היטב המוכר נסיבה מהווים הפוסט נמעני י

ע הפוסט " עו י " ד , בערבית ,

כתיבת נסיבות

לטעמי ,

.14

ע מובנים להיות יכולים שדבריו ולאופן לנמענים גבוהה "

ה עם מאוד מחמירה מערער .

בתים מכירת בתופעת והאחרת המקצועית מלחמתו על בפוסט מעיד עצמו המערער

מבחוץ פעילותו את המכירה מסוים אוכלוסיה , אך

לפלח דבריו את מכוון הוא

ליהודים ,

ובערבית מתוחכמת בלשון חושף הוא

המשפט בבתי רבדיה כלל את לא הנראה ככל ,

האנשים סוג על והפוליטית החברתית דעתו ואת המקצועית פעילותו את היטב מסוגננת

להם שראוי חושב ומהו .

ליהודים בתיהם שמוכרים ,

הכבד המחיר את היטב מבין הערבית בשפה מצוי א - לא

קור כל כי

ל ברור מערער הכספי רק -

ליהודים ביתו למוכר שמצפה ואחר מעמדי . כל

החברתי גם אלא , היסטורי ,

לאומי מאבק ," שהמערער

על מדבר שהפוסט להבין יכול באזור מצוי ערבי קורא " המשפט בבתי שלו המשפטיים מהחיילים חלק הוא .

ולא כללי באופן מוצלחת לא לשון הדין בהכרעת המיעוט דיין ד .(

ב שמדובר המיעוט דיין כדעת סבור "

איני זה בענין

.15

ס ראה 16 ' לחווה "

ספיציפי אדם כלפי מסיתה בלשון ) "

המסר את היטב המעבירה מכובדת בערבית

מאוד מוצלחת בלשון מדובר ,

להבנתי ,

הפוסט של לנמענים .

בין הבחנה לעשות שיש המיעוט ד " אמירה

בסעיף האמור עם גם מסכים איני 15 לחווה "

מסוימות בנסיבות ,

ספיצפי לאדם המופנית אמרה ובין ."

הציבור לכלל המופנית כללית ,

מסוים אדם כלפי מהסתה יותר חמורה להיות יכולה כללית הסתה דוקא .

זה פוסט כמו ,

33

34 35

על השני המישור של עתו

השפ על בעבר עמדתי

הכט ילון ,

אחר בענין , בד " מ ) ת " א ( 63/10 ההתבטאות חומרת . לדידי ,

.16

שהיא לאופן ביחס ההתבטאות בחומרת הבדל להיות צריך

12

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

1 2 3 4 5

נסיבה להיות יכולה

בפועל או בכח -

הנמענים זהות ולכן -

ע להיתפס יכולה " שומעיה י ,

דנא במקרה כמו .

מחמירה ,

ודוק , סגור משפטי או מקצועי בכנס נאמרת היתה אם התבטאות אותה ירושלים במזרח היישוב מן אדם מאשר יותר טוב אותה לסנן יכולים היו שקוראיה להיות יכול

העולם רחבי בכל מהיישוב אחר נמען כל או זה מעין פוסט שקורא .

6

7 8 9

בפייסבוק פוסט דנא במקרה

ההתבטאות פורסמה שבו התווך ,

השלישי למישור ביחס -

.17

שכל דומני

דעתה לחוות .

בסעיף טל וית 9

כב עמדה השלכותיה ועל ' חבה " עוה ד " ר ד

זמן בתוך מגיע החברתיות מהרשתות באחת פרסום כי יסכים זמנינו בן מעורב אדם

10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 27 28 29 30 31 32 33 26

בתורם הם אשר

תבל רחבי בכל נמענים לאינספור ,

ספורות דקות לעיתים (

ביותר קצר )

מסגנון הנדרשת היתר זהירות מכאן

התוכן את ולהעצים הלאה לשרשר .

יכולם

לחומרא והנסיבה .

המקצוע בכבוד האנושה מהפגיעה ,

עוה של בטאות " ד ,

ההת

כגרסת אם גם

באויר שהה הוא שבו שהזמן סבור אני הפוסט פורסם שבו התווך בשל -

העובדה היא לכך והחיזוק למתלונן ואפילו ספים , שהם

הפרסום מחומרת מפחית אינו הסרתו גם כמו ,

המערער -

נו תקשורת לאנשי הגיע כבר הוא מועט שעות מספר שתוך

המקצוע בכבוד הפגיעה הועצמה וכך .

לדברים יותר חזק הד נתנו בתורם ,

ביה של ד " קמא ד ( ההתבטאות ראשית

ברורה אינה הפוסט של תפוצתו ) " סעיף 15 לגזה "

ש המסקנה "

לטעמי ,

הכפול מהטעם חברתית ברשת בפוסט כשמדובר נכונה אינה :

רלבנטי אינו נזק של שקיומו כשמוסכם במיוחד ) שכן

עפ ולא " תפ י וצתה ,

נבחנת לגופה ,

ב בטיעוני וכן ד " המערערת כ חברתית ברשת מדעסקינן

בחווה כך על חברי שעמד כפי נזיקית בתביעה ענין לנו אין "

משקל להיות צריך התפוצה למימד אם גם ,

בפנינו ,( ושנית :

מדובר זה ובהיבט

ב לתפוצה ולא התפוצה לפוטנציאל משקל לתת יש פועל ,

עולמית ,

סגור באתר או ירושלמי מזרח במקומון בפרסום מדובר לא בכלל העולם בכל הדים שמקבל עצמה רב בפרסום מדובר ,

פוטנציאל אדירת בחשיפה . סגורה משתמשים לקבוצת .

והערבי עולמי - ישראלי .

הערבי -

ביה וגם מטעמו ד " ד

בחו חברי עמד כך על גם וה "

הזמן מישור -

הרביעי למישור ביחס - קמא ) סעיף 8 לחווה " למבצע הזמן מבחינת "

.18

סמוכה בהתבטאות מדובר

טל רוית ד ;(

עוה הדיינת "

כב של ד '

שמדובר המערער כ

ב כטענת סבור איני "

החומות שומר ."

מתחילת בהתבטאות מדובר 07/2021

החומות שומר ."

מארועי משמעותי זמן במרחק " קרו החומות שומר כשארועי

החברה בתוככי החם והאויר

כן לפני ומחצה כחודש ,

שנכון סבורני

הצטנן טרם בישראל ליהודים ערבים שבין היחסים ובמארג הישראלית .

זה ממישור העולות לנסיבות ביחס מחמיר משקל קמא ד .

בביה הרוב דעת נתנה "

34

35 36 37

כחו בא ינו

בפנ שטען וכפי

שם והאסמכתאות (

דעתו לחוות )

בסעיף כתב שחברי כפי 14 ה של המלומד מערער ,

.19

ערכאה של במקומה עצמי את להציב שלא עצמי את הזהרתי

קמא , בביה ישבתי אילו גוזר הייתי עונש איזה עצמי את שאלתי ולא " קמא ד .

13

בד " א 46,47/2025

עוה לשכת של הארצי המשמעתי הדין בבית " ד

1 2 3

לנו לתת מהצדדים שבקשנו כפי העונש בגזירת מנחה פסיקה של העדרה דוקא ,

זאת עם ,

את מצדיקה

התבטאות בעבירות שנגזרים נשים ,

העו שבין הרבה השונות דיוק ליתר או

מתונה במידה אבל .

בעונש התערבותנו ,

4

5 6 7 8 9

ערעורה את לקבל שיש מסקנה לכלל הגעתי

לעיל שהובאו והשיקולים הניתוח ממכלול ,

.20

הארצית האתיקה ועדת של ) בד " א ) (46/25 להלן - המערערת בבד " א 46/25 שכינויה

ידה על המבוקשת לרמה לא אך .

המערער של ונשו ,

בע ולהחמיר

בפס " ד זה " המשיבה " (

הדין הכרעת חומרת בין ראויה הלימה שאין

המ טיעוני עם אני מסכים שיבה

טיעוני אך

ה על שנגזר העונש קלות לבין קמא ד מערער ,

ביה של "

וקביעותיו המשיבה המבוקשת

10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 22 23 24 25 26 27 28 30 31 32 33 34 35 21 29

לרמה עד להחמיר הביאוני לא שהציגה הפסיקה גם כמו הראוי לעונש ביחס

שמלאכת סבורני

ידה על שצוטטו לפסיקות בדומה בפועל השעיה של ידה על .

כלשהיא בפועל השעיה הטלת מצדיקה אינה זה .

בתיק הקשה האיזון

דינו בגזר ציין קמא ד בעו שמדובר ותית " ד

שביה וכפי "

שלו הדעת לחוות ,

בסעיף כותב שחברי כפי 15

אמנם ,

משמע המאוד העובדה וגם

מקלות אישיות נסיבות ,

ל יש מערער

גבוהה מודעות בעל גם אבל

הראשונה המעידה זו שלו ,

משמעתי עבר ללא מאוד ותיק ,

הסרת גם

ומכמניה הערבית בשפה מרשימה התבטאות יכולת ובעל .

הפוסט לנפיצות ,

שהה זמן לכמה קשר ללא

לזכותו שתיזקף ראוי ,

ע יזום באופן הפוסט " ה י מערער

אם גם

וחרטה חטא על הכאה כמבטאת זו בפעולה ות ,

לרא אפשר

במרשתת הפוסט . המ כגרסת שיבה

את לחלוטין מקהה אינה היא אך חומרת

דרישה בעקבות הגיעה היא ,

לעיל עמדנו עליהן הנסיבות בשל והשלכותיהם הדברים .

כנו על קמא ד ) סעיף

בי של דינו גזר את ותיר "

לה לנכון מצא

שפטלוביץ נתן ד -

חברי - עו "

.21

הדין הכרעת של הקביעות חומרת בין הראוי שהאיזון סבור אני אך

דעתו לחוות ,(

15

של משמעותית החמרה מחייב אלו מסוג עבירות של הישנותן למנוע הענישה ותכלית

ביה שגזר תנאי על העונש " קמא ד .

הוא אין עונש אלא

לעתיד התנהגות מכווין עונש הוא תנאי על עונש .

אלו מסוג בעבירות דוקא ,

בעבר ידו על שנעשה דבר על ,

ה את מעניש שהוא זה במובן אמיתי מערער

עונש

זה מסוג עבירה על מלחזור להרתיעו שבא .

וחומרת מחד

ה של המקלות נסיבותיו לאור מערער

תישמע דעתי ולו ,

לדידי ,

.22

על העונש של ברכיב רק אלא ממש של עונש עם מחמיר הייתי לא

מאידך ההתבטאות ,

תנאי .

דינו בגזר קמא ד , למשך תקף יהא

ביה שקבע כפי כנו על הכספי הקנס את להותיר שיש סבור אני "

לפיכך , והייתי

השעיה חודשי , כשהתנאי

ל המותנה העונש את מחמיר 12 -

לכל הנוגעת אתית עבירה כל יעבור שלא הוא והתנאי

זה דין פסק מיום שנים ,

שלוש

ממונה על הועדה:

אגודות שיתופיות

ועדת

עו"ד נטלי בובליל

עו"ד אפרת אבירם ואש, יו"ר עו"ד שירלי רחמנוב, יו"ר

ת"א, ח' בשבט התשפ"ו 25/02/2026 סימוכין: 01896126

לכבוד הגב' טלי ארפי כהן רשמת האגודות השיתופיות האגף לאיגוד שיתופי, משרד הכלכלה והתעשייה מדינת ישראל

בדוא"ל: Tali.ArfiCohen@economy.gov.il

רשמת נכבדה,

הנדון: עמדת הלשכה ביחס לנוסח עדכני של הנחיה בנושא "קבלת חברים לאגודה שיתופית"

הננו מתכבדות להגיש לכב' הרשמת את עמדת הלשכה בעניין הנדון [להלן – ההנחיה ], לאחר שעיינו בעמדת חברי הועדה עו"ד עופר נועם ועו"ד אבנר צור (מצ''ב כנספח א' ), תוך שעמדה זו המפורטת להלן ממוקדת במישור הנורמטיבי; מבוא ראשית , הועדה מביעה בזאת את הערכתה ליוזמה מטעם כב' הרשמת לעסוק בנושא הרגיש של תהליך בחינת מועמדותם של חברות וחברים על-ידי האגודות ה שיתופיות. מוסכם על כולנו כי במציאות התרחשו אירועים של ניהול בלתי תקין של תהליך הבחינה על-ידי אגודות מסוימות. אכן, כך היה הדבר במושב זוהר , בפרשת מימון נ' אסל ואח'. ניכר כי פרשה זו השפיעה על יצירת ההנחיה, ובצדק. אך כבר נאמר כי "מקרה רע יוצר הלכה רעה". שנית , חרף קוצר הזמן העומד לרשותנו, עיי נו לאורך ולרוחב ההנחיה המוצע ת ועלינו להעלות השגותינו ביחס להיבטים משפטיים מסוימים אשר עיון זה חשף לנגד עינינו.

רח' דניאל פריש 10 , תל- אביב 64731 , טל: 1-599-500-606 , פקס : 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן ,1 ירושלים . 92190 , טל ,1-599-500-606 פקס : , Fax: 02-5610062 . 1-599-500-606 TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 vaadmerkazi@israelbar.org.il - http://www.israelbar.org.il E-mail:

על רקע דברים אלו, נדמה בשלב זה כי ההנחיה באה "לברך" במטרה לחדד את גבולות סמכות האגודה עצמה בתהליך קבלת חבריה, אך יצאה "מקללת" – כפי שיפורט להלן. בהינתן כי עד כה לא התקיימה היוועצות מקדימה עם ועדה זו הממוקדת בעולם התוכן של האגודות שיתופיות. נחזור ונציין כי הועדה עומדת לרשות כב' הרשמת, כפי שהובטח בתחילת עבודת הועדה בתקופת כהונה זו. בשלב זה, אין מנוס אלא להעלות את הדברים על הכתב, בתקווה שיזכו לאוזן קשבת ויפתחו את הדלת להידברות.

לגוף העניין

1 . סמכות הרשם או הרשמת מעוגנת בסעיף 64 ב פקודת האגודות השיתופיות [להלן – הפקודה ] כך: " תקנות שיתקין הרשם )1( .64 רשאי הרשם להתקין תקנות בעניין –

(א) התקנות לדוגמה של אגודות, טפסי חשבונות ולוחות מאזנים, לרבות טפסים שיש להשתמש בהם והדו"חות שיוגשו על ידי מבקרי החשבונות; (ב) הספרים והפנקסים שיתנהלו ע"י האגודות; (ג) הרשימות והדו"חות שעל האגודות להגיש לו מדי שנה בשנה או בזמנים אחרים; (ד) הרשימות והדו"חות שעל המפרקים להגיש לו, וכדת מה לעשות בספרי האגודות ובמסמ כיה כתום הפירוק; (ה) טופס התעודה הדרושה עפ"י סעיף 35 , ומיהו האיש החייב לחתום עליה. )2( תקנות כאלה תקבלנה תוקף בהתאשרן ע"י שר העבודה."

2 . מושא ההנחיה (קבלת חברים) אינו נכלל ברשימת הנושאים הנכללים בסעיף 1(64 ) בפקודה. לעומת זאת, תקנונים לדוגמה כן נכללים שם, וכך נהגו רשמים קודמים לערוך ולפרסם תקנונים לדוגמא. למען הבהירות, רק מחוקק המשנה הוא השר הממונה, הוסמך בסעיף ) 65 (ד שם להורות "הוראות לבחירת חברים". השר הממונה כבר עשה כן, זה מכבר, ונעמוד על כך בהמשך. כלומר, הסמכות ל התערב מלמעלה באוטונומיה ובסוברניות שהוקנו לאגודות בפקודה עצמה – יוחדה לשר הממונה, ולרשם או לרשמת אין סמכות כזאת. הא ראיה, לא נטען כי השר אישר את ההנחיה, כביכול לפי סעיף 64 , כאמור בסעיף-קטן )2( שם. אם לאחר מסירת נייר עמדה זה השר הממונה יאשר את ההנחיה כ"תקנות" של הרשמת – תהא זו גם חריגה מסמכות השר, אשר אינו מוסמך לאצול את סמכותו לפי סעיף 65 (ד) לעיל לרשמת , אף לא נטען כי בוצעה אצילה כזאת.

רח' דניאל פריש 10 , תל- אביב 64731 , טל: 1-599-500-606 , פקס : 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן ,1 ירושלים . 92190 , טל ,1-599-500-606 פקס : , Fax: 02-5610062 . 1-599-500-606 TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 vaadmerkazi@israelbar.org.il - http://www.israelbar.org.il E-mail:

3 . הפקודה קובעת בסעיף 5 את סגולות הכשירות לחברות באגודה. הוגדרו שם סמכויות הרשם בעת רישום כל אגודה בגדרי- סמכות מצומצמים ביותר. לא נקבעה סמכות לתקן בדיעבד את רישום האגודה, כלומר לתקן את התקנון אשר על- סמכו נרשמה בזמן אמת. לפי הכלל הפרשני המקובל במשפט הישראלי, לפיו כלל ההן משמיע את הלאו, המחוקק קבע הסדר שלילי לפיו אין לרשם או לרשמת סמכות לתקן בדיעבד את התקנון הרשום של אגודה כלשהי. 4 . הפק ודה קובעת בסעיף 12 כיצד יתוקן תקנון רשום של אגודה קיימת. סמכות הרשם הקבועה שם היא רק למפרע , לאחר שהוגשה לו בקשה לתיקון על- ידי האגודה עצמה. הסמכות מצומצמת לבחינת התיקון המבוקש, ללא סמכות להורות על תיקון סעיף אחר, למשל סעיף הנוגע לאופן הקבלה לחברות. אלא אם התיקון עצמו עוסק בסוגיה זו. הסמכות המוקנית לרשם כהגדרתה שם מופעלת רק לאחר קבלת בקשת התיקון. שוב, לפי כלל ההן המשמיע את הלאו, המחוקק קבע הסדר שלילי לפיו לרשם או לרשמת אין סמכות להורות מראש לכל האגודות, או לאגודה מסוימת, לתקן את התקנון הרשום בנוגע לקבלה לחברות – גם אם אינן חפצות בכך. פרשנות אחרת משמעה הפיכת הרשות המאסדרת למחוקקת- על של תקנוני האגודות. פרשנות כזאת משמעה גם עמדה רגולטורית פטרנליסטית, הסותרת חזיתית את מהותם של הקואופרטיבים בכלל, ובישראל בפרט. 5 . מאז חקיקת הפקודה ועד עתה נרשמו אלפים רבים של אגודות שיתופיות. תקנוניהן חויבו לעמוד בדרישת המבנה הבסיסי הקבוע ב תקנות האגודות השיתופיות ( ייסוד), התשל"ו- 1976 . סעיף 5 בתקנות קובע "הוראות חובה" בתקנון של אגודה המבקשת להירשם כך. התוספת השני יה שם מחייבת הכללת פרק בתקנון, העוסק בסוגיית החברות באגודה. פרק ב' שם, סעיף ב' עוסק ב"הליכי קבלת חברים": " פרק ב' - חברות א. הכשירויות הדרושות לחברות באגודה. ב. הליכי קבלת חברים: .1 הוראות בדבר הגשת הבקשה להתקבל כחבר באגודה. .2 קביעת הרשות המוסמכת לדון ולהחליט בבקשה, והליכי הדיון. .3 התנאים לקבלת חבר באגודה. .4 קביעת הרשות המהווה ערכאת ערעור על סירוב לקבל חבר לאגודה והליכי הדיון בערעור". 6 . במילים אחרות, מחוקק המשנה כבר "טיפל" בסוגית הסדרת אופן הקבלה לחברות . הנחיה מנהלית של הרשות המאסדרת כעת גולשת לתוך חקיקת משנה זו. זאת, ללא כל סמכות בדין המסמיך . הנחיה מנהלית רוחבית, היא לכאורה "תקנה בת פועל תחיקתי" לביטול סעיף בתקנונים רשומים של אלפי אגודות . אלא שסמכות כזאת נתונה רק למחוקק המשנה, הוא השר הממונה.

רח' דניאל פריש 10 , תל- אביב 64731 , טל: 1-599-500-606 , פקס : 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן ,1 ירושלים . 92190 , טל ,1-599-500-606 פקס : , Fax: 02-5610062 . 1-599-500-606 TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 vaadmerkazi@israelbar.org.il - http://www.israelbar.org.il E-mail:

לא לרשות המאסדרת, היא הרשמת. הנחיה מנהלית כזאת משמעה גם תיקון- על ללא בחינה פרטנית של תיקון כל תקנון ותקנון , למרות שנרשם כדין ע ל ידי הרשם באותה עת. אלא שלא מצאנו עיגון בפקודה או בתקנות לעיל - לסמכות כזאת של כב' הרשמת.

7 . תיקון תקנון של כל אגודה ואגודה מחייב גם ניהול תהליך מורכב, כידוע. הנחיה מנ הלית הכופה באופן רוחבי ומראש תהליך של תיקון תקנון של אלפי אגודות, במיוחד ביחס להטלת חובת הנמקה - היא גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה.

8 . הטלת חובת הנמקה למרות שכב' הרשמת מודעת לכך כי ההחלטה הסופית של האגודה, ביחס לקבלה לחברות, נעדרת הנמקה (כי ההצבעה חשאית) – סותרת את ההלכות לגבי האפקט המצנן של חשיפת מניעי המצביעים בעד או נגד מועמד כלשהו לחברות. ההנחיה אינה מבהירה כיצד היא מתמודדת עם האפקט המצנן. מכאן, לא נשקל שיקול רלבנטי זה, בעוד ההנחיה ממוקדת רק בשיקול הנגדי: "תחולת חובות מן המשפט המנהלי". 9 . סוגית הקבלה לחברות מעוגנת בערך של אוטונומי ה ועצמאות של האגודות, שהוא אחד משבעת עקרונות הקואופרציה מאז היוו סדה של תנועת הקואופרציה העולמית ועד היום. התשתית הנורמטיבית של הקואופרציה בישראל לרבות חקיקת הפקודה, נובעת ממערכת הרעיונות והערכים של התנועה העולמית, שנוסדה באנגליה בסוף המאה ה- 19 וגדלה והתפת חה ברחבי העולם כולו. המשפטן המוביל בעולם הקואופרציה בדור האחרון, פרופ' הנרי האגן, חזר על דברים אלו בספרו המקיף: ISBN - Geneva: ILO, 2012, , 3rd ed. rev. Guidelines for Cooperative Legislation Henry Hagen, (2012) : , 978-92-2-126795-9 ,978-92-2-126794-2 /https://www.ilo.org/sites/default/files/wcmsp5/groups/public/%40ed_emp/%40emp_ent documents/publication/wcms_195533.pdf 10 . ד''ר אביטל מרגלית חקרה ומצאה כי חקיקת פקודת האגודות השיתופיות לפני כמעט מאה שנים, בשנת 1933 , הי יתה גם על רקע ההתיישבות בארץ ישראל אשר שאפה ליצור קהילות אוטונומיות ועצמאיות. ראי: א. מרגלית, " היערות בהם נרדה את הדבש: חוק, ארגון ומבנה תאגידי בחברת העובדים " עיוני משפט כו( .451 ,2002 )2

רח' דניאל פריש 10 , תל- אביב 64731 , טל: 1-599-500-606 , פקס : 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן ,1 ירושלים . 92190 , טל ,1-599-500-606 פקס : , Fax: 02-5610062 . 1-599-500-606 TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 vaadmerkazi@israelbar.org.il - http://www.israelbar.org.il E-mail:

11 . לא מצאנו מקור מוסמך להתנתקות של מדינת ישראל וגורמי החקיקה בה מערכי הקואופרציה הידועים. ההנחיה שבנדון מהווה גלישה לעבר מדרון חלקלק של פגיעה חמורה בערך האוטונומיה והעצמאות של האגודות השיתופיות בישראל. כלומר, פגיעה באחד מעקרונות הקואופרציה המקובלים והידועים ג ם מחוץ לישראל. 12 . ביטוי לעקרונות אלו ראו , למשל, ב רע''א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי , פ"ד נז( 605 )6 ( )22.9.2003 , בסעיף 12 , בהקשר לסירוב אגודה לקבל בן דור שני בנחלה כחבר בה, תוך ניתוח אופן ניהול הבוררות ביניהם "לפי עקרונות הקואופרציה": " הכלל האוסר שימוש בידיעה אישית על ידי ממלא תפקיד שיפוטי מתייחס בעיקרו לנושאים ששלובים בהם עניי נים עובדתיים הטעונים, דרך כלל, הוכחה. אין הוא נוגע להחלת עקרונות כלליים הנובעים ומשתמעים מהתשתית הראייתית שהוצגה, או המצויים ברקע מערכת היחסים בין הצדדים, בבחינת מושכלות ראשו נים הידועים לכל. במקרה שלפנינו החלת עקרונות הקואופרציה על ידי הבורר נבעה במישרין מתקנון האגודה שעמד ביסוד התשתית הראייתית . שנית, עקרונות אלה הם בבחינת מושכלות ראשונים בבסיס מערכת היחסים בין האגודה לחבר ואוצלת על מערכת הזכויות והחובות ביניהם. מעבר לכך, דרך מינויו המיוחדת של הבורר בסכסוכי אגודה עם חבריה נועד לענות על הצורך שהגורם המכריע ייבחר דוקא משורות הבקיאים בכללי פעולתה של האגודה השיתופית ובתפיסה החברתית העומדת ביסודם . הידיעה האישית בדבר התפיסה הרעיונית העומדת ביסוד קיומה ופעולתה של האגודה היא נתון חשוב במסגרת הפעלת שיקול הדעת של הבורר וכך הדבר בענייננו. הפעלת ידיעה זו, לא רק שאינה פסולה אלא יש בה כדי לקדם את רמתם של הדיון וההכרעה בנושא בעל אופי ייחודי." [ההדגשות ע''י הח''מ]. 13 . כב' הרשמת הנו כחית הבהירה במספר הזדמנויות, במפגשים שונים בין הועד ה לבינה, כי לא תעסוק בקידום הצעות לתיקון הפקודה. על כן, כל עוד אין תיקון מתאים של הפקודה המרחיב את סמכויות הרשמת כך שהנחיה מנהלית כזאת תקבל ביסוס חוקי מבחינת מטרותיה וגדרי סמכותה, אין די בעצם כתיבת ההנחיה מושא נייר עמדה זה. הנחיה זו, לפי עמדתנו, תלויה באוו יר ללא שורשים בדין הקיים.

14 . בשולי הדברים, נוסיף כי זליגת מדיניות או נוהלי רשות מקרקעי ישראל, המנותקים מדיני אגודות שיתופיות ובדור האחרון נדמה כי חותרים לקרקע אותם באופן חזיתי – אינה ראויה. נרחיב על כך בהזדמנות אחרת.

רח' דניאל פריש 10 , תל- אביב 64731 , טל: 1-599-500-606 , פקס : 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן ,1 ירושלים . 92190 , טל ,1-599-500-606 פקס : , Fax: 02-5610062 . 1-599-500-606 TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 vaadmerkazi@israelbar.org.il - http://www.israelbar.org.il E-mail:

לאור כל האמור לעיל, עמדת הלשכה היא כי ההנחיה שבנדון אם תיחתם ותפורסם ברבים - תה ווה חריגה מהותית מסמכות הרשמת. מוצע בזאת לנסח אותה מחדש לאור הערותינו והערות עוה''ד נועם וצור.

אנו סמוכות ובטוחות כי הועדה תעמוד לרשות תהליך מוצע זה.

בברכה,

שירלי רחמנוב עו"ד

אבירם וואש אפרת, עו"ד

יו"ר (משותפת) ועדת אגודות שיתופיות לשכת עורכי הדין

יו"ר (משותפת) ועדת אגודות שיתופיות לשכת עורכי הדין

העתקים :

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אושרת תגר, מנכ"לית לשכת עורכי הדין עו"ד דניאל איזנברג צדיקים, אחראית רגולציה חקיקה ו הוועדות המקצועיות, לשכת עורכי הדין עו"ד נטלי בובליל, ממונה ועדת אגודות שיתופיות, לשכת עורכי הדין

רח' דניאל פריש 10 , תל- אביב 64731 , טל: 1-599-500-606 , פקס : 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן ,1 ירושלים . 92190 , טל ,1-599-500-606 פקס : , Fax: 02-5610062 . 1-599-500-606 TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 vaadmerkazi@israelbar.org.il - http://www.israelbar.org.il E-mail:

23 פברואר, 2026

לכבוד גב , רשמת האגודות השיתופיות בדוא״ל

טלי שלום רב!

הנדון: הנחיה לקבלת חבריס באגודה שיתופית - מיר עמדה

א. כללי : 1 .

נבקש לפתוח ולהביע הערכה לעצם היוזמה לפרסם ההנחיה בנושא קבלת חברים לאגודות שיתופיות. אין חולק כי נוכח מקרים של התנהלות בלתי תקינה באגודות מסוימות (כגון במושב זוהר ,) קיימת חשיבות בהבהרת אמות מידה לניהול הליך קבלה הוגן, שקוף וענייני, ובהדגשת חובתן של אגודות לפעול בהתאם לדין ולכללי מינהל תקין. 1 2 . עם זאת, לאחר עיון מעמיק בנוסח ההנחיה המוצעת, דומה כי במתכונתה הנוכחית כפי שהובאה לידיעתנו, זו חורגת מהבהרת הדין הקיים ועלולה להביא לשינוי מהותי בסדרי הניהול של אגודות שיתופיות, מעבר לאיזון שנקבע בפסיקה. נבקש להעלות, מספר נקודות עקרוניות לדיון ועיון מחדש כדלקמן : ב. הנחיית נב הרשמת משמעותה חינה מעבר להמלצה אלא יצירת חובק סטטוטורית (ראה סעיף 1 להנחיה) : 3 . לעניות דעתנו אף שכותרת המסמך היא "הנחיה", נוסח ההנחיה מבחינה מהותית יוצר הטלת חובה משפטית מחייבת, ולא קווים מנחים להפעלת שיקול דעת. 4 . כך למשל, נקבע שאגודה "נדרשת" לתקן את תקנונה בהתאם להנחיה; קיימת קביעה שסעיפים מסוימים המקובלים בתקנונים שאושרו בעבר ע״י רשם האגודות, "אינם חוקיים" ודינם להתבטל; וכי אי עמידה במתכונת שנקבעה בהנחיה חושפת את האגודה ונושאי המשרה בה להשלכות משפטיות. ניסוח זה אינו משקף מסמך פרשני או מדיניות פיקוחית, אלא קביעה נורמטיבית כללית המחייבת את כלל האגודות. 5 . ככל שמבוקש לקבוע הסדר מחייב בעל תחולה כללית, המשנה בפועל את האיזון הקיים בדין ומטיל חובות מהותיות ופרוצדורליות חדשות, להבנתנו הדבר צריך להיעשות באמצעות חקיקה ראשית, או מכוח הסמכה מפורשת וברורה בדין באמצעות תקנות (כאמור בסעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות). כך למשל, מקום שבו ראה המחוקק לנכון להקנות לרשם סמכות קונקרטית ומפורשת, הדבר נעשה במפורש במסגרת סעיף 6 ב. לפקודת האגודות השיתופיות הקובע מנגנון סטטוטורי של הקמת ועדת קבלה אזורית לצורך הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי. 6 . בהיעדר עיגון חקיקתי מפורש, קיים קושי לקבוע באמצעות "הנחיה" נורמות מחייבות בעלות אופי כללי, שיש בהן כדי לשנות תקנונים קיימים וליצור חובות חדשות. 7 . הנחיה מינהלית יכולה לפרש את הדין הקיים ולהבהיר את אופן הפעלת סמכויות הפיקוח, אך אינה יכולה להוות מקור עצמאי ליצירת חובות נורמטיביות חדשות. ההנחיה קובעת מנגנון מפורט ומקיף לניהול הליכי קבלה, החל בזהות הגורמים אשר יבחנו את המועמד, דרך שלבי הבדיקה, תיעוד הריאיון ומסירתו וחובת ההנמקה. בפועל, מדובר ביצירת מארג ניהולי מחייב, אשר אינו מעוגן במפורש בתקנות האגודות (החברות) או בחקיקה ראשית. קיים קושי עקרוני בכך שהסדרה כה רחבה נעשית באמצעות הנחיה רגולטורית, ולא במסגרת נורמטיבית מתאימה, אשר מן הסתם היתה מאזנת בין האינטרסים של האגודה לבין החובה לנהוג בהגינות ובתום לב. 8 . עם כל הכבוד להסתמכות כבודה על תקנה 2 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) נראה כי כל שקובעת התקנה הינו שקבלת חבר תיעשה בדרך הקבועה בתקנון האגודה, כן מסדירה התקנה את זכות הערעור. אין בתקנה זו כדי להקנות לרשם האגודות סמכות לקבוע כללים מפורטים ומחייבים באשר לאופן ניהול ההליך, שלביו, היקף התיעוד,

1 ת״א (מחוזי ב״ש) 23 ־ 01 ־ 57922 יגל מימון נ׳ אהרון אסל ( 13.9.2025 )

עמוד 1 מתוך 6

חובות הגילוי והמבנה הארגוני שלו. התקנה מותירה את עיצוב ההליך בידי האגודה, בכפוף לדין הכללי. לפיכך, הרחבת ההסדרה באמצעות הנחיה רגולטורית מקיפה מעוררת קושי נורמטיבי באשר להיקף הסמכות. 9 . האמירה כי הוראות תקנון הפוטרות מהנמקה הן "מנוגדות לדין" ודינן להתבטל מעוררת שאלות בדבר היקף הסמכות להצהיר על בטלות כללית של הוראות תקנוניות, בפרט מקום שבו חובת ההנמקה נגזרת מפרשנות פסיקתית מדורגת ולא מהוראה מפורשת בדין. 10 . אמנם נקבע בסעיף 1.7 להנחיה כי: "...אין בה בדי להתערב בהחלטות פנימיות של האגודות אודות קביעת זהות הגורס המוסמך לקבלה לחברות באגודה ו/או בקריטריונים המהותיים", אולם בפועל הדברים שונים בתכלית; בפועל ההסדרה המפורטת הקבועה בהנחיה, כוללת קביעת מבנה ארגוני מחייב, חלוקת תפקידים בין גורמים מטפלים, ממליצים ומחליטים, חובת תיעוד רחבה, מסירת מסמכים, מתכונת שימוע והנמקה, כל אלו חורגים מהכוונה המוצהרת ומביאים להתערבות עמוקה באופן ניהול ההליך. 11 . אף אם אין ההנחיה קובעת מהם הקריטריונים המהותיים לקבלה, הרי שהכתבת מתכונת פרוצדורלית מפורטת ומחייבת משפיעה באופן ישיר על שיקול הדעת המהותי ועל דרך מימושו. בפועל, קביעת אופן הפעלת הסמכות, כאשר היא נעשית בצורה קשיחה ומפורטת אינה ניטרלית, אלא מעצבת את תוכן ההחלטה ומשנה את האיזון הפנימי שקבעו חברי האגודה בתקנונם. 12 . זאת ועוד, כאשר נקבע כי אגודה "נדרשת" להתאים את תקנונה להנחיה, וכי הוראות תקנון שאינן תואמות לה ייחשבו בטלות, קשה ליישב זאת עם האמירה כי אין מדובר בהתערבות בהחלטות פנימיות. הלכה למעשה, ההנחיה יוצרת סטנדרט מחייב אחיד לכלל האגודות, באופן המצמצם את מרחב האוטונומיה התאגידית, אשר הוכר בפסיקה כעקרון יסוד. 13 . ויוזכר כי בית המשפט העליון חזר והדגיש בפסיקתו כי הכלל הוא אי התערבות בשיקול דעתה של אגודה שיתופית בענייני קבלת חברים, וכי הביקורת השיפוטית בתחום זה היא מצומצמת ומרוסנת. נקודת המוצא שנקבעה בפסיקה היא כי האוטונומיה התאגידית של האגודה עומדת במרכז, ובית המשפט לא יחליף את שיקול דעת מוסדותיה בשיקול דעתו שלו, אלא יתערב רק מקום שבו הוכח פגם מהותי כגון חריגה מסמכות, שיקולים זרים, חוסר תום לב, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או אי סבירות קיצונית. ההנחיה, במתכונתה הנוכחית, אינה מסתפקת בהבהרת גבולות הדין אלא קובעת בפועל את אופן ניהול ההליך ושלביו. בכך נוצר רושם כי רשמת האגודות היא שקובעת את מתכונת ניהול קבלת החברים, תוצאה העלולה לשנות את האיזון שעליו עמדה הפסיקה, ולפיו האוטונומיה של האגודה היא הכלל וההתערבות החיצונית היא החריג. 5432 14 . לעניות דעתנו יש להתנסח בצורה מתונה במסגרת ההנחיה ואין לחייב את האגודות לשנות את תקנוניהן בהתאם להנחיות רשמת האגודות. ניסוח המחייב את כלל האגודות בנורמות מפורטות היורדות לפרטי ההליך פוגע במרחב שיקול הדעת שהוכר בפסיקה כנתון לאגודה עצמה, ויש בו כדי לסתור את ההלכה המושרשת שלפיה קבלת חברים היא עניין הנתון לשיקול דעת רחב של מוסדות האגודה, כאשר התערבות תיעשה רק במקרי קיצון כאמור. 2 ע״א 10419/03 דור נ׳ רמת הדר כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע״מ, פ״ד ס( 2 ) 277 ( 2005 ) - נקבע כי הביקורת השיפוטית על החלטות אגודה שיתופית בענייני קבלה לחברות היא מצומצמת, ובית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת מוסדות האגודה אלא מתערב רק מקום שבו נפל פגם מהותי או פסול קיצוני בהחלטה. 3 ע״א 8398/00 כץ נ׳ קיבוץ עין צורים, פ״ד נו( 6 ) 602 ( 2002 ) - הודגש כי האוטונומיה של האגודה היא נקודת המוצא, וכי ההתערבות השיפוטית מוגבלת לבחינת חוקיות ההליך ותום הלב, ולא לשאלת עצם נכונות ההחלטה. 4 ע״א 7821/10 אבנר חדד נ׳ כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע״מ ( 11.6.2012 ) - אף שבמקרה הקונקרטי נמצא מקום להתערבות, הבהיר בית המשפט כי אין בכך כדי לשנות את ההלכה שלפיה בענייני קבלת חברים שיקול הדעת מסור לאגודה, והתערבות תיעשה במשורה ובנסיבות חריגות בלבד. 5 ע״א 7094/10 צורן נ׳ שפירא ( 18.4.2012 ) - חזר ונקבע כי אין בית המשפט נכנס בנעלי מוסדות האגודה ואינו מחליף את שיקול דעתם, אלא מתערב רק מקום שבו הוכח פגם חמור כגון שיקולים זרים או חוסר תום לב.

עמוד 2 מתוך 6

15 . לפיכן מוצע לכבודה להבהיר בי ההנחיה מהווה המלצה ליישום וקווים מנחים לפרשנות הדין והפסיקה והמלצות להפעלת סמכויות הלין קבלת חברים, מבלי לפגוע במעמדם הנורמטיבי של תקנוני האגודות ובזכותן לעצב את מנגנוני קבלת החברים בהתאם לצביונן, כל עוד הן פועלות בתום לב ובהתאם לדין. בכל מקרה מומלץ להימנע מקביעת חובה כללית המחייבת שינוי תקנונים באופן גורף ללא עיגון חקיקתי מתאים. ג. תחולה גורפת של דוקטרינת דו ^ ה מחותמת" (ראה סעיף 1.1 להנחיה) 16 . ההנחיה מציגה את האגודה השיתופית ככלל כגוף דו מהותי, ומכאן גוזרת תחולה רחבה של עקרונות המשפט המנהלי על כלל האגודות. ההלכה הפסוקה אינה קובעת כי עצם ההתאגדות במסגרת אגודה שיתופית מקנה לה אופי ציבורי, אלא מדגישה מבחן מהותי- פונקציונלי הבוחן את טיב הסמכות המופעלת ואת עוצמת הפגיעה האפשרית בזכויות יסוד. 17 . הרחבת ההנחיה לכל אגודה שיתופית אף לכאלו שאינם עוסקות כלל בתחום המינהלי חותרת תחת עקרון היסוד של דיני התאגידים ככלל, דיני האגודות בפרט וכללי המשפט הפרטי, אשר קובע כעיקרון יסוד את זכותם של חברי התאגיד לקבוע את כללי ההצטרפות לתאגיד/אגודה. 18 . הכרה באגודה כגוף דו מהותי הוכרה בפסיקה במקרים חריגים, בעיקר באגודות להתיישבות המחזיקות בכוח בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים, כגון שליטה בגישה למקרקעין או לשירותים קהילתיים חיוניים. מועמד אשר סבור כי נפגע מהליך קבלה שאינו תקין רשאי לפעול בשלושה מישורים : (א) פנייה לרשם האגודות- לצורך העלאת טענות בנוגע להליך הקבלה והפרת כללים או הנחיות. (ב) פנייה לרמ״י לצורך בקשת העברת זכויות כאשר האגודה נוהגת בחוסר סבירות. (ג) פנייה לבית המשפט־ לרבות בקשה לצווי מניעה, תיקון החלטות או פיצוי בהתאם לדיו סעדים אלו מאפשרים למועמד מענה מקיף תוך שמירה על ההיררכיה המנהלית והמשפטית הקיימת, ומבטיח מנגנון הגנה הוגן מבלי לפגוע באוטונומיה של האגודה. 19 . לפיכן, מוצע לצמצם את החלת ההנחיה של כבוד הרשמת לאותן אגודות אשר בפועל מפעילות סמכות בעלת אופי ציבורי מהותי, תון בחינה קונקרטית של טיב הכוח, מקורו והשלכותיו. כל גישה אחרת תוביל לטשטוש גבולות בלתי מוצדק בין המשפט הפרטי למשפט הציבורי. הקביעה כי חוות הדעת של המכון החיצוני היא בגדר "המלצה בלבד" ראויה כשלעצמה, ואולם החובה למסור למועמד את מלוא תוצאות הבדיקה או האבחון, ובפרט לאפשר לו להשיב לממצאים כתנאי להסתמכות עליהם, מעוררת מספר קשיים מעשיים ונורמטיביים וזאת כפי שיפורט להלן ; ראשית: מבחני התאמה וחוות דעת מקצועיות כוללים לא אחת התרשמות מקצועית, כלי אבחון פסיכולוגיים או סוציומטריים, ולעיתים גם מידע רגיש או ניתוחים שאינם נמסרים במלואם אף לנבחנים עצמם בהתאם לנהלי המכון. חיוב האגודה להעביר את מלוא התוצרים עלול לעמוד בסתירה להסכמים עם המכון, לדיני הגנת הפרטיות ואף לכללי האתיקה של הגורם המקצועי. שגית: עצם מתן "זכות תשובה" פורמלית ביחס לחוות דעת מקצועית אינו בהכרח משנה את טיבה ; שכן מדובר בהתרשמות מקצועית שאינה ניתנת תמיד להפרכה באמצעות טיעון. הדרישה עלולה להפוך את שלב ההמלצה המקצועית להליך מעין שיפוטי, להאריך את משכו ולסרבלו, מעבר לנדרש לשם הבטחת הגינות בסיסית. ד. התייחסות ההנחיה לתוצאות בדיקת מקצועית (ראה סעיף 3.5 ) 20 .

עמוד 3 מתוך 6