אתיקה מקצועית - גיליון מספר 75

מדור פסיקה

ועדת האתיקה המחוזית במחוז הצפון נ' חטיב 12/22 ,11/12 בד"מ מדובר בתיקים בהם על בית הדין היה להחליט איזה עונש להטיל על המשיב לאחר שהורשע בפסק דין סופי עובדות: . המשיב הורשע במספר עבירות 1961- לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א 75 בפלילים והכל מכח הסמכות המנויה בסעיף נשק ועבירות נוספות שבצע בצוותא. המשיב ביקש שלא להוציאו לצמיתות מן הלשכה הן על הרקע שמעשיו בוצעו שלא במסגרת עיסוקו כעורך דין, וכן בשל נסיבותיו האישיות הנוגעות לריצוי מאסר בפועל וחרטתו על מעשיו. התכלית המרכזית המונחת ביסוד דיני האתיקה המקצועית נעוצה בהתייחסות אל הפעילות המשפטית של דיון: עריכת הדין כפְרוֹפֶסְיָה. נקודת המוצא כי היא זו המהווה מקור לשאיבת ערכי מוסר, הגינות, יושר וצדק, על פיה מצטיירת תדמיתו של ציבור עורכי הדין כידוע שם ובעל הכשרה. בנוסף החברים במקצוע הם אלו שקובעים את אמות המידה להתנהגות המצופה מהם, ולכן העונש המשמעתי צריך לשקף את מידת הגינוי החברתי והסלידה של חברי הפרופסיה המשפטית למעשיו של מי מהחברים שנתפס בקלקלתו, בכפוף לעקרון האחריות האישית והמידתיות. החלת נורמות אתיות על היקף ועוצמת העונש הם נגזרת ישירה של מידת הפגיעה בתכלית ובמטרות האתיקה המקצועית. חייו הפרטים של עורך הדין ללא קשר לעבודתו המקצועית תלויים במבחן - האם בהתנהגותו יש פגיעה בתדמית עורכי הדין ובאמון שהציבור רוחש להם, הגם שהעבירה אינה קשורה במישרין לעבודתם כעורכי דין. בשל חומרת העבירות, העובדה שאין המדובר במעידה חד פעמית, ואימוץ כללי התנהגות עבריינים ע"י המשיב, הכרעה: אין כל מנוס מהחלטה על הוצאתו מן הלשכה*. הנזק שגרם המשיב במעשיו הפליליים לפרופסיה המשפטית ולתדמיתה הם כה משמעותיים, חמורים, קשים ואקוטיים וכה בלתי הפיכים, כך שלא ניתן היה להחליט אחרת, וזאת לשם הגשמת התכליות המונחות ביסוד כללי האתיקה המקצועית, כאמור לעיל. *יוער כי המשיב הגיש ערעור בתיק לביה"ד הארצי, בו הסכימו הצדדים כי במקום עונש של הוצאת המשיב מן הלשכה יחול .)32/12 שנים (בד"א 01 עליו עונש של שלילת רישיון עו"ד והשעייתו מן הלשכה לתקופה של לשכת עורכי הדין - הוועד המרכזי נ' שיפוני 51017-11-23 עב"י ) שם התקבל ערעור המשיב על 27/23 מדובר בערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי (בד"א עובדות: חומרת גזר דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי. המשיב הורשע בעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין .1961- ) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א 3(61- ו 53 ובעבירות של התנהגות שאינה הולמת עורך דין, לפי סעיפים ביסוד הרשעתו עמדו התבטאויותיו החמורות, במקרים שונים, כלפי עורכי דין, חברי בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין (בהליכים קודמים שהתקיימו כנגד המשיב), וכלפי בתי המשפט. כללים מנחים באשר לסטנדרט אמצעי המשמעת בעקבות המקרה הספציפי נערך דיון עקרוני בשל הצורך בקביעת דיון: . זאת, בין היתר נוכח של עורכי דין הראוי במקרה של הרשעה משמעתית בגין עבירות של התבטאות פוגענית ולא ראויה היעדר האחידות בטווח אמצעי המשמעת שננקטו כנגד עורכי דין בעבירות התבטאויות. מטרת הכללים היא להכביד את אמצעי המשמעת בניסיון לשמור על תרבות השיח המתדרדרת של עורכי הדין, ולקדם שוויון בענישה בדרך של השתת אמצעי משמעת דומים בנסיבות דומות.

2024 אפריל | 75 ' גיליון מס | אתיקה מקצועית

20