עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

"למערכת הפוליטית יש יתרון על המערכת המשפטית, כי היא יכולה לדבר על מה שהיא רוצה והיכן ומתי שברצונה ואילו, שופטים אינם יכולים לדבר, נשיא בית המשפט העליון יכול לדבר כשיש טקס או הרצאה אבל זו אינה התמודדות בכוחות שווים, השופטים אינם יכולים להיות חלק מהטיקטוק, אינסטגרם וכו׳, ואפשר לשפוך עליהם שופכין וזה חודר וגם מצליח. אני מקווה שהרבה אנשים, השופטים בדימוס ועורכי הדין שיכולים להתבטא יגנו על המערכת, אבל הם מייצגים רק את עצמם והמערכת כמערכת לא יכולה להתבטא כמעט. התוצאה מכל זה היא באמת מאוד מצערת, ביטויים הכי עדינים על המצב הם הפיכה, ומערכת המשפט רוצה לקיים ׳אך ראשנו לא יישח׳, כמו שאומר שיר הפלמ״ח. נזכיר כי בעבר לא הייתה אפילו דוברות לבתי המשפט בהנחה שפסקי הדין מדברים בעדם. כיום בידיעה שאין קוראים פסקי דין מנסים לפרסם תמציות, אך אין בכך כדי לעמוד כנגד גלי הרשתות והתקשורת. בית המשפט מחויב כמובן בזהירות בשדות המוקשים הציבוריים, ועילת הסבירות תופעל רק במקרים של אי סבירות קיצונית, בניגוד לדימוי". ולגבי עמדת לשכת עורכי הדין? "הואיל ואנחנו מדברים לביטאון של עורכי דין, לפי דעתי טוב שלשכת עורכי הדין מגויסת לסייע בעניין ומשרדי עורכי הדין הגדולים יצאו בקריאה נגד מה שקורה עכשיו, לדעתי כך צריך גם כל משפטן הגון שיודע איך בתי המשפט עובדים, גם אם יש לו ביקורת על פסק דין זה או אחר, המקצועיות והרצינות של המערכת ידועה לכל העוסקים בתחום, ואם מסתכלים מקצועית ובלי שאני מתעלם מפגמים של קצב וכדומה, הדעה בשום פנים אינה יכולה להיות שלילית כלפי מערכת המשפט, והפוליטיקה מנסה להפוך את היוצרות וממש לא בצדק". התקנים ריקים והתיקים מתעכבים הפגישה עם השופט בדימוס רובינשטיין נעשית בלשכתו בבית המשפט העליון. הלשכה מכוסה ספרים, ניירות ותמונות מאירועים היסטוריים שמלמדות כיצד חייו של רובינשטיין שלובים בנקודות קריטיות בחייה של המדינה. סיים את 16 . כבר בגיל 1947 רובינשטיין, יליד תל אביב של שנת לימודיו בבית הספר והחל ללמוד לקראת תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ולשון עברית. בשנה האחרונה ללימודי התואר החל ללמוד משפטים. הוא התגייס לצבא ועסק בחובה ובקבע בעריכה ותרגום של ספרות צבאית ומזרח תיכונית, בין היתר עבד עם אלוף (מיל׳) יהושפט הרכבי בנושאי פת״ח וגרילה. במילואים שירת כשופט בית המשפט הצבאי ביו״ש. במקביל לשירותו הצבאי סיים את לימודי המשפטים בהצטיינות. לאחר הסמכתו כעורך דין עבד בלשכה המשפטית של משרד הבטחון ולאחר מכן מונה לראש לשכתו של משה דיין. במסגרת תפקידו השתתף כסמנכ״ל משרד החוץ במשא ומתן עם מצריים בוועידת קמפ דייוויד ובמו"מ על הסכם השלום בין ישראל למצרים. מונה כציר ישראל בוושינגטון. לאחר מכן חזר ארצה וכיהן 1985 בשנת כמזכיר הממשלה במשך קרוב לשמונה שנים בימי ראשי הממשלה שמיר ורבין, והיה גם ראש המשלחת למשא ומתן להסכם השלום עם ירדן. רובינשטיין מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשנת מונה כשופט בית 2004 . בשנת 2003 וכיהן בתפקיד עד סוף 1997

כמשנה לנשיאה. 2017 המשפט העליון עד לפרישתו לגמלאות בשנת מאז לימד בהתנדבות כפרופסור באוניברסיטה העברית ועסק בהתנדבויות ציבוריות, והוא כיום בין השאר נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת והעמותה למשפט ציבורי ויו״ר משותף של קו משוה נשיא המכללה האקדמית 2025 להשמת אקדמאים ערביים, ומאז יוני אשקלון, דבר שהוא רואה כשליחות בפריפריה. אחד הצידוקים השגורים לתהליך שינויי החקיקה הוא שמה שטוב בדמוקרטיה של ארה״ב – טוב גם לנו, אז למה לא בעצם? "אינני איש פוליטי ואף פעם לא הייתי, הייתי משרת ציבור כל החיים ועבדתי עם הרבה ממשלות וראשי ממשלה, והרעיון של אמריקניזציה של כל המערכת כשמסתכלים על טראמפ - בכל הכבוד לעזרתו החשובה לנו - וחושבים שזה המודל למשילות - זו לא המשילות, זו אנטי משילות. בארה״ב שיטה אחרת, יש שם חוקה וקונגרס שמורכב משני בתים, והנשיא טראמפ, בכל הכרת הטוב כאמור בתחומים שנוגעים לישראל, הוא בעייתי בהרבה נושאים אחרים. המודל האמריקאי שכל דבר הוא פוליטי, כולל מינוי שופטים ואף בחירת שופטים בקלפי במדינות ארה״ב, הוא לא המודל שמדינת ישראל קמה )civil service( עליו, היא קמה על המודל הבריטי של שירות ציבורי ואת המודל הזה רוצים לסרס ולהפוך אותו למכשיר של הפוליטיקאים בעוד שהוא מכשיר של המדינה, ויחי ההבדל הקטן. אז באמת עידן לא טוב". "נזכור: מדינת ישראל היא סיפור הצלחה מפואר, פיקדון נפלא של ההיסטוריה היהודית וההשגחה. אני יכול להתבונן אל מה שקרה מאז שהייתי נער משנות השישים ועד היום הזה, אין להשוות לא את התפתחותה האורבנית, לא את ההתפתחות המדעית, לא את הרפואה ועולם ההייטק כמובן וההשכלה האקדמית וגם עולם התורה. דיברתי זה לא כבר בכנס במכללה באשקלון על המכללות שיצרו מהפיכה והביאו את ההשכלה הגבוהה לפריפריה. לפני שנים רבות רעייתי הייתה מורה בנתיבות, זו הייתה עיירה מנומנמת של עולים עם בתי סוכנות של פעם, ושרואים בה היום מגדלים פשוט תאווה לעיניים (ואגב – גם קמפוס משנה חרדי של אשקלון), אתה אומר, הנה עשינו כברת דרך בכל השנים הללו". ובהתייחס לנגזרת המהפכה באי-איוש התקנים בבית המשפט העליון, האם מנגנון שמונע מצב שבו תקן נשאר ריק מעבר לפרק זמן מסוים נכון בעינך? "לא. התשובה היא שהפוליטיקה שלחה זרועות שמונעות את המינויים. אפשר היה להגיע להבנות ולמנות. כמו שהיה הרבה שנים. הדבר בלתי נסבל ועלול לפגוע בתפוקה של בית המשפט. מתוך חמישה עשר שופטי בית המשפט העליון חסרים ארבעה. היינו גם בעבר בתקופות שהיו מחלוקות והיה מחסור, אך כיום מצטרפים לכך האיומים והניסיון המתמיד להחלשת בית המשפט. אגב, לא רק בעליון חסרים שופטים ואין סיבה שבעולם שלא למנות, אני מאוד מקווה שתהיה הכנסת הבאה הוגנת יותר ולא לעומתית כלפי מערכת המשפט כמו הרוב כיום. ואוסיף, כי במינוי שופטים יש ליתן את הדעת לגיוון ושיקוף החברה (כהמלצת ועדת זמיר בשעתו), כפי שכבר נעשה". "ולגופה של השאלה אחזיר לך את הכדור, לדעתי ברור כשמש בצהרים

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 10