עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

האם יש מודל שאתה מזהה כהצעה ״נקייה״ ומקצועית לעומת מודלים שמטרתם היא שינוי מאזן הכוחות בין הממשלה לבין מערכת אכיפת החוק? "יש רעיונות שונים לצמצום הקושי שהזכרתי, בהקשר של חקירה והעמדה לדין של ראש ממשלה ושרים. למשל, כשמדובר בחקירה של רה״מ ושרים מי שעוסק בזה לא יהיה היועמ״ש אלא פרקליט המדינה או שלושה שופטים בדימוס, ואפשריים גם רעיונות אחרים. העיקר לדעתי, הוא שחסרונות פיצול התפקיד עולים בהרבה על היתרונות. ראשית יש מסורת, שנית יש יתרון גם כלפי המערכת שהשורה התחתונה היא ביד אחת. יש ממשק, יש תיאום בתוך המערכת לגבי החלטות וסדרי עבודה. ואם אתה רוצה לפצל אתה צריך להיות גם פרקטי, מי יהיה היועמ״ש? והאם חו״ד הדעת שלו מחייבות או שיועמ״ש יהיה כלי פוליטי של הממשלה. יש הבדל אדיר בין תפקיד היועמ״ש לסייע לממשלה ולעומד בראשה לבין להיות חלק מגחמות והפקרות, שלכך עלולים בקלות להגיע". "מי ייצג? היום יש ייצוג אחוד. השירות הציבורי צריך לדבר, אחרי שיח פנימי, בקול אחד. תארי לך שיש סלילת כביש בהרי ירושלים, משרד התחבורה בעד כי זה יקצר פקקים, האוצר בעד אבל היד שלו קפוצה בתקציב והוא מתנה את הפרויקט בגג מסוים, המשרד להגנת הסביבה מתנגד בתוקף כי הכביש יעבור בהר ויפגע בחי ובצומח וכיו״ב. האם יהיה ייצוג מפוצל? שלושה עורכי דין ממשלתיים יופיעו בפני בית המשפט? ויש שאלות כמו מחלקת הבג״צים, תחת מי היא תהיה - היועמ״ש או פרקליט המדינה? איך תפעל כל המערכת? יש המון שאלות, וההצעות הקיימות נשארות ברמה הפופוליסטית. אני חושב שנה אחרי ועדת שמגר למנות ועדה חדשה שתבדוק 28 שאפשר את הנושא, אבל לא בצורה פרטצ׳ית. גם כדי לשנות באופן נכון צריך לעשות עבודה מטה רצינית". "לסיכום, לטעמי יש לשמר את המצב הבסיסי הקיים אבל למצוא סידור משפטי של ליווי חקירות רה״מ ושרים, כך שלא יהיה על ידי היועמ״ש כיוון שהוא 'מתחכך' איתם במישור הייעוצי. ולגבי הייצוג, לאפשר מדי פעם במקרים נדירים יעוץ חיצוני, ואפשר לתת לזה עיגון, אלו הנקודות המרכזיות. אולי זה המקום להזכיר שאני משתתף במכון למדיניות העם היהודי בפרויקט הקרוי ״חוקה רזה״, שמטרתו לעצב דגם חוקתי בנושאים המוסדיים של המדינה, לרבות חוק יסוד החקיקה שימנע את המצב המביש היום של תיקון חוק יסוד כאילו הוא חוק עזר עירוני". יש הצעות שמחלישות את מחויבות הממשלה לחוות דעת היועמ״ש. מה ההבדל בין מצב שבו היועמ״ש “מחייב” לבין מצב שבו הוא “מייעץ בלבד” מבחינת שלטון החוק ביום-יום? "התשובה היא פשוטה, אין צורך בפילוסופיה ותיאוריה גדולות. אם חו״ד היא המלצה, המשמעות היא הפקרות. אינני רוצה לפגוע בפוליטיקאי פלוני או אלמוני, אבל אם פוליטיקאי סובר שמטרה מסוימת מקדשת את האמצעים, ושומר הסף שהוא היועץ המשפטי אומר שהאמצעים לא מקדשים את המטרה, הרי שאם הייעוץ הוא המלצה בלבד המשמעות ברורה". "בזמן ההפיכה השיפוטית הפגנתי כל שבוע מול בית הנשיא והכנסת, בשבילי היה זה טראומטי אחרי יובל בשירות הציבורי, אך לא יכולתי

, יומיים 6.1.2023- אחרת. התנועה לאיכות השלטון ערכה כנס ב לאחר ששר המשפטים הכריז על "הרפורמה״. בהרצאתי שם ניסיתי להסביר מה הליקויים בהצעה. לגבי שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים הסברתי שהשינוי הוא הכפלת הפוליטיקאים על חשבון עורכי הדין, שהם המכירים את ההיבטים המקצועיים הנדרשים. לעניין שימוע למועמדים לביהמ״ש העליון בטרם מינויים, שהוצע, כמובן שהוא יהפוך למופע תקשורתי אשר יוביל לדיכוי דעות. לנושא פסקת ההתגברות – הסברתי שהדגל שנושאים לגביו איננו אמיתי, הוא פוליטיקה של החלשה. אמרתי כי הרכבים חוקתיים ברובם גם כיום הם בהרכב מורחב גדול מאוד, ואולי יש מקום לקבוע הרכב גדול קבוע. לגבי עילת הסבירות היא לא אחת בסיס לסיוע לחלשים, לגר, ליתום ולאלמנה, לעגונה ולאם היחידנית כדי שתקבל ביטוח לאומי הגם שיש לה רכב ישן וכיו״ב. היועצים המשפטיים תפקידם לחוות דעה כיצד משיגים מטרה באמצעים חוקיים או לומר עד כאן כשמדובר באי חוקיות. הפיכת הייעוץ המשפטי במשרדים למשרת אמון פירושה נזק משולש: פוליטיזציה גרועה, טלטלה בחילופי שרים וחוסר מקצועיות, והנה עתה חזר בווריאציה גם נושא זה הייתי נוהג לומר בשעתו על תפקיד היועמ״ש לממשלה שבשביל התפקיד נחוץ אדם שפוי אבל רק משוגע ייקח אותו".

ברור כשמש בצהרים שמה שקורה היום אין מטרתו לעזור לבית המשפט או בכלל לעשיית צדק, ויש גבול אנושי של מה שהשופטים יכולים לעשות בתקן חסר

בזירה הבינלאומית "נקודה נוספת היא הצד הבינלאומי. הייתי לא מעט בבתי משפט עליונים אחרים, והרציתי באוניברסיטאות בחו״ל, ויש כבוד לבית המשפט בישראל. הוא מהווה נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. השפלה שלו, ושל המערכת השיפוטית בכלל היא גול עצמי - ירייה לעצמנו ברגל. זה מתבטא גם במה שקורה במקומות כמו האג ובמקומות אחרים. דווקא בעידן של אנטישמיות גוברת, ואני מדבר כמי שהעלה על סדר היום כשהייתי מזכיר הממשלה. אסור 1987 - את נושא האנטישמיות עוד ב שתהיה השפלת בית המשפט שהיא השפלת המדינה". "מציגים את ביהמ״ש פעם כאויב העם, פעם אויב חיילי צה״ל פעם באוקטובר, פעם אויב של אנשי דרום תל אביב. בשנה 7- אשם ב

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 12