דו"ח פעילות שנתי - שנת המשפט תשפ"ב

84,142 שנה להקמתה, מונה כיום 61 לשכת עורכי הדין בישראל שמציינת השנה עורכי דין פעילים. לרשותם עומדים מוסדות הלשכה השונים – החל 78,482 עורכי דין, מהם מהמועצה הארצית, דרך הוועדים המחוזיים (בהתאם לשיוכם הגיאוגרפי), הוועדות, בתי הדין המשמעתיים, וכלה במיזמים ייחודיים, כגון תוכנית שכר מצווה והמדרשה המציעים השתלמויות לחברי הלשכה. 93 מנגנון הלשכה המשרת את כלל ציבור עורכי הדין שחברים בה ואת כלל הפונים, מונה עובדים במשרדי 28- עובדים במשרדי הלשכה בת"א (כולל שלוחות שכר מצווה) ו 65 ; עובדים הלשכה בירושלים. כגוף אוטונומי שמוסדותיו העיקריים נבחרים בבחירות דמוקרטיות 1961 הלשכה הוקמה בשנת 1961– על ידי עורכי הדין הרשומים. היא הוקמה על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א במטרה לאגד את עורכי הדין בישראל וכדי לשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין. הלשכה היא תאגיד סטטוטורי העומד לביקורת מבקר המדינה. המחוקק הישראלי מצא שראוי לשנות את המצב שהתקיים טרם קום המדינה – לפיו פעלה הסתדרות עורכי הדין באופן וולונטרי לצד מועצה, שמונתה מטעם השלטון המנדטורי. הניהול , איחדה הלשכה 1961 המקצועי עבר למוסדות הנבחרים על ידי הלשכה. עם הקמתה, בשנת ) והסתדרות עורכי הדין בישראל. 1938( את פעילותם של שני גופים: המועצה המשפטית בשנת תשכ"ח קבעה הכנסת את מקום משכנה של הלשכה בירושלים. הסיבות העיקריות לחקיקת חוק מיוחד לארגון עורכי הדין בישראל: • הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עלייה. ההכרח לבנות תשתיות משפטיות שיאפשרו לעורך הדין לייצג ולהפעיל מערכת הגנה על זכויות האזרח מול הרשויות, ויאפשרו לו להשמיע את דעתו בנושאים ציבוריים. הכרה זו מוצאת את ביטויה בדבריו של שר המשפטים דאז, פנחס רוזן, כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" שפועלת לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת. • הכרה בכך שמדינה שפועלת לפי תפיסה משפטית, ביטחונית וכלכלית מקנה לממשלה דרך קבע, ומטעמים ברורים, סמכויות חקיקה לשעת חירום, אשר עלולות להגביל את זכויות הפרט וחוקים שונים בכל עת. ומכאן חשיבות עצמאותה של לשכת עורכי הדין כדי שתוכל לעמוד על המשמר ולשמש מגן לפרט. • הכרה בצורך של ציבור עורכי הדין להשתתף בניהול המקצוע על ידי הליך דמוקרטי של בחירות אישיות, כלליות, שוות וחשאיות ארציות ומחוזיות, שבהן ייבחרו נציגים, ותוענק הזדמנות לאלפי עורכי דין להשתתף בוועדות השונות. • הכרה בצורך לאזן בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר ההכרח הוא שעורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע, והיועץ המשפטי לממשלה (ופרקליט המדינה), ושר המשפטים יהיו אמונים על הבקרה והפיקוח. והלשכה תהיה כפופה לביקורת מבקר המדינה. • הכרה בשילוב הציבור היועצים המשפטיים והפרקליטים בשירות הציבורי בלשכה מקצועית ועצמאית במטרה לחזק את הצביון הכללי הציבורי של הלשכה.

לשנת המשפט תשפ"ב דו"ח פעילות

‡ ןידה יכרוע תכשל †

• 11 •