מבקר לשכת עורכי הדין בישראל - דוח שנתי 2023

300

.5 ע"פ החוק החדש העונש בגין דרישת תצהיר או הצהרה אודות עבר פלילי "נקי" יושווה לעונש הקבוע ביחס לדרישת המצאת אסמכתא אודות מידע פלילי שלא כדין (לרבות באמצעות דרישה שלא כדין להמצאת "תעודת יושר" לשם קבלת החלטה) ויעמוד על שנתיים מאסר. .6 נסביר כי מטרת האיסור האמור, בהתאם לדברי ההסבר לחוק, היא ליצור איסור ברור גם על ליקוט מידע פלילי אסור ע"י החתמת אנשים על הצהרות ותצהירים אודות עברם, דבר אשר התאפשר בעבר, בין היתר, נוכח עמדת בית המשפט העליון בפסיקתו בע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס שניתח את החוק "הישן" ובו נקבע כי חוק המרשם הפלילי "הישן" אינו מונע חד משמעית ממעסיק לדרוש בהסכמת המועמד מידע פלילי בתצהיר. .7 יצוין כי החיסיון שקובע חוק המידע הפלילי הוא יחסי ובהתאם לסעיף 11 (א) לחוק, המשטרה תמסור מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה לשם מילוי תפקידיהם, ואם מנויה בתוספת המטרה שלשמה ניתן להעביר את המידע – למטרה זו בלבד. לחיסיון היחסי בחוק המידע הפלילי "החדש", קיימים מספר הסדרים מיוחדים וחריגים המנויים בסעיפים –12 16 לחוק המידע הפלילי המונים גופים נוספים הזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי לשם מילוי תפקידם, ובכללם: )1( גופים שונים שהוסמכו בחקיקה להעניק זכות מסוימת, כגון רישיון , בתנאי שלמבקש הזכות אין עבר פלילי; )2( מבקשים שקיבלו אישור היועמ"ש לממשלה ביחס למשרות ציבוריות שונות שנקבע בחוק שבעל עבר פלילי פסול מלכהן בהן; )3( מבקשים שזקוקים למידע פלילי לבחינת מועמדות מציע במכרז לביצוע עסקה בטובין שפרסם גוף ציבורי, לאחר שמגישי המועמדות למכרז נתנו הסכמתם לכך; )4( במקרים שנזקק אדם למידע מהמרשם הפלילי על עצמו לשם קבלת זכות במדינה זרה; )5 ( מידע שהמשטרה תמסור ל רשות הרישוי , על פי דרישתה או ביוזמת המשטרה, לגבי מבקשי רישיונות מסוימים; .2 תחולת החוק על גופי ומוסדות לשכת עורכי הדין .1 בכל הנוגע לאפשרות גופי ומוסדות לשכת עורכי הדין לקבל מידע פלילי, חוק המידע הפלילי מתייחס אך ורק לממונה על ענייני ההתמחות בלשכת עורכי הדין בקובעו כי המשטרה רשאית למסור מידע מהמרשם הפלילי רק לממונה על ענייני ההתמחות בלשכת עורכי הדין , וזאת לשם קבלת החלטה בדבר רישום מתמחה ובדבר חברות בלשכת עורכי הדין בישראל לפי סעיפים 51 ,44 ,27 ו- 52 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961 , וזאת בהתאם לפרט ( 17 ) לתוספת הראשונה לחוק המידע הפלילי. .2 כלומר, החוק מתייחס רק לממונה על ענייני ההתמחות בלשכת עורכי עדין למטרת בחינת רישום מתמחים והוא אינו מתייחס ו/או מאפשר למועצה הארצית ו/או לוועדים המחוזיים (הממנים את חברי וועדות האתיקה הארצית והמחוזיות באישור וועדת המינויים בהתאם לסעיפים () 18 ב(א 1 ) ו- () 18 ב(ב )1 לחוק לשכת עורכי הדין) לבקש ולקבל מידע מהמרשם הפלילי אודות מועמדים למינוי כחברים בוועדות האתיקה בשום אופן ודרך, בין אם המועמדים מסכימים לכך ובין אם לאו. .3 מבין ההסדרים המיוחדים והחריגים המנויים בסעיפים 16-12 לחוק המידע הפלילי, נראה כי למועצה הארצית ו/או הוועדים המחוזיים (הממנים את חברי וועדות האתיקה הארצית והמחוזיות) קיימת האפשרות לבקש היתר מהיועמ"ש לממשלה לקבלת מידע פלילי מהמשטרה אודות מועמדים שנבחרו לו ועדות האתיקה, באמצעות הגשת בקשה בהתאם לאמור בסעיף 13 לחוק המידע הפלילי, שזו לשונו: " נקבעה בחיקוק פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי , תמסור המשטרה מידע מהמרשם הפלילי, למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו, על מי שממלא או נועד למלא אותה כהונה, למי שהיוע ץ המשפטי לממשלה אישר זאת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שראה שיש למבקש עניין מוצדק לקבל את המידע, אם אותו מבקש לא הוסמך על פי חיקוק להביא בחשבון את עברו הפלילי של