מבקר לשכת עורכי הדין בישראל - דוח שנתי 2023

372

2 . סמכויות הנציב עפ"י חוק לשכת עורכי הדין

כאמור, חוק לשכת עורכי הדין הגדיר את תפקיד נציב פניות הציבור במסגרת תפקידו כמבקר הלשכה. החוק אינו מגדיר במפורט את סמכויותיו של נציב פניות הציבור והוא לא קובע לתפקיד זה סמכויות ספציפיות וייחודיות (לעומת התפקיד של מבקר הפנים). יחד עם זאת, מטבע הדברים (וזאת גם בהתאם לעמדת הייעוץ המשפטי של הלשכה), ניתן לומר כי לנציב יש את הסמכות למלא את תפקידו ובתוך כך לבדוק ולברר את הפניות שהוגשו בפניו, לקבל את כל המידע אודות פניות אלו ולהשיב לפונים" . עם זאת, כפי שיובהר להלן, מרבית פניות הציבור ותלונותיו לנציב הינן בתחום האתיקה, או לתחומים משפטיים אחרים , שבהם מוגבל הנציב בגישה לחומר בנימוקי חסיון, סודיות ושיקול דעת משפטי. עקב כך, שלא כמבקר הלשכה (בכובעו הראשון) - מעבר לבירורים פרוצדורליים וטכניים, נחסמת דרכו של הנציב (בכובעו השני) לבירור ובדיקה מקצועית באופן ישיר. במקום זאת, עליו לסמוך על מהימנותם של הדב רים וההסברים של בעלי תפקיד בוועדות האתיקה השונות, שהם, לעיתים בעלי עניין , ולהסתפק בעבודת דיוור ותיווך טכני של פרוצדורה.

(בנספח לדוח מובאות דוגמאות לסמכויות הנציב ודרכי פעולה כפי שהן מוגדרות בחוקים רלוונטים למספר גופים שונים).

3 . צדקת התלונות

השאלה לגבי צדקת התלונה יכולה להיות רלוונטית מבחינה פרוצדורלית, בלבד. הטענות כלפי ועדות האתיקה, למשל (של מחוז תל אביב בעיקר) לגבי התמשכות טיפול של שנים מעבר ללו"ז ולסביר, מוצדקות בחלק ניכר של המקרים, אך אין לכך משמעות מעשית – כיוון שהגורם הוא מבני, ארגוני ומשפטי.

.4 נוהל נציבות פניות הציבור

נוהל נציבות פניות הציבור נמצא עדיין במצב טיוטה, כיוון שאינו תואם את הצרכים המיוחדים של מהות התלונות בלשכה, שעיקרן מופנה כלפי גורמים וועדות סטטוטוריות. הקריטריונים שהוגדרו בו מתאימים בעיקר לתלונות העובדים, שכמעט ואינן מוגשות בלשכה, ומרביתן אינו ניתן לבחינת הצדקה ע"י הנציב.

5 . מוקדי התלונות וסדר יחסי

במשך השנה המדווחת 62% - 2023 מסה"כ 150 הפניות, התקבלו בעיקר לגבי הלשכה ( )31% ומחוז תל אביב ( 31% ). שאר המחוזות נעו בין 1% (צפון) ו- 7%-4% ב- 4 המחוזות האחרים.

.6 תלונות על עובדים

התלונות שהתקבלו על עובדי הלשכה (כולל המחוזות) בגין התנהגות בלתי הולמת היו מעטות יחסית . 3% ,5