מבקר לשכת עורכי הדין בישראל - דוח שנתי 2023

373

7 . ההמלצות העיקריות הן:

o הגדרה מתאימה של ה סמכויות המקצועיות של הנציב בנוהל.

o בניית פלטפורמה ייעודית ל הגשה מקוונת של תלונות (באתר החדש של הלשכה) o סיום ההתאמה של מערכת המג'יק לניהול, בקרה ודיווח.

תמצית ממצאים

להלן תמצית הממצאים בדוח. על מנת לקבל את המשמעות האמיתית, הובאו בפירוט הדוח דיאגרמות רבות, שמאפשרות הבנה טובה יותר של הנתונים והסטטיסטיקה המפורטת.

1 . היקף הפניות

ג. במהלך שנת 2023 נפתחו 150 תיקי מתלוננים, שכולן, למעט 2 שוטפות, נסגרו לסוף השנה. המשמעות היא כי טיפול במערך התלונות כרוך בהתייחסות לכ- 135 תלונות בממוצע לשנה ( 4 השנים האחרונות), וביניהן גם כאלה שהגישו מספר תלונות. במקרים כאלה, נחשבת כל תלונה לפניה בפני עצמה. ד. החלק העיקרי )43% ( מתייחס לתחום האתיקה (סטטוס, הפנייה לתלונה, או שאילתה); 9% לשכר מצווה וסיוע משפטי ; 7% לבחינות הלשכה; 5% לדמי חבר ובחירות כל אחד; 4% להתמחות ושכר טרחה כל אחד; 3% להתנהגות בלתי הולמת ; והשאר ל- 15 נושאים אחרים בפניות בודדות, כ"א. א. כאמור, חוק לשכת עורכי הדין הגדיר את תפקיד נציב פניות הציבור במסגרת תפקידו כמבקר הלשכה. למרות זאת, החוק לא קבע כי יש לנציב סמכויות כלשהן . הביקורת סבורה כי כתוצאה מכך, עבודתו של נציב פניות הציבור בלשכה סובלת מחוסר סמכות מובנה וקושי להגשים את תכליתו בתחומים הסטטוטוריים, שמהווים את מרבית הפניות. ב. במסגרת זו, כיוון ש חלק ניכר מ הפניות הן בנושאי אתיקה ו/או תחומים משפטיים אחרים (כגון, שכ"ט, התמחות והסמכה וכו') - מרבית עבודתו של הנציב בלשכה הינה טכנית, ללא סמכות מעשית לבדוק דברים בעצמו ולעומקם. זאת ועוד, כיוון שחלק ניכר מהטיפול בפניות הינו למעשה הפנייה לגורמים אחרים בלשכה לצורך קבלת מידע או טיפול ללא סמכויות בדיקה מקצועית, אמינות התשובות ונכונותן תלויה במהימנות תשובות הנלונים, ללא ביקורת אובייקטיבית. הדבר תלוי בעיקר בפעילותן של ועדות האתיקה ועובדי הפרקליטו ת המחוזית והארצית. במצב זה יש עלולים הנציב ועימו הלשכה ועובדיה להיחשף לסיכונים מיותרים, עקב החשש להתבססות על מענה שגוי של גורמים שונים, ולמרבה הצער, כבר היו דברים מעולם.

2 . סמכויות הנציב