מבקר לשכת עורכי הדין בישראל - דוח שנתי 2023

9

ביצוע תקציב הביקורת

תקציב הביקורת השנתי מבוסס על תוכנית הביקורת הרב שנתית ואושר ע"י המועצה במסגרת התקציב השנתי, אך נקבע שהתקציב השנתי יובא לדיון ואישור ספציפי מדי שנה. התוכנית כוללת מיקור חוץ בהיקף שנתי של כ- 1,000 שעות (בכפוף לדיון השנתי), ובתקציב של 250,000 . בשנת ₪ 2022 נותרו 97,000 מהתקציב, ₪ ב- 2023 נותרו 16,000 , ובסה"כ קיימת ייתרה של ₪ 113,000 - ₪ לפני תקציב בסך 250,000 משנת ₪ .2024

מייתרות שנים קודמות להשלמת ₪

בישיבתה מיום 12.9.24 אישרה המועצה העברה תקציבית של 110,000

נושאי 2023 וביצוע תוכנית .2024

פניות הציבור

חוק לשכת עורכי הדין הגדיר את תפקיד נציב פניות הציבור במסגרת תפקידו כמבקר הלשכה. החוק אינו מגדיר במפורט את סמכויותיו של נציב פניות הציבור והוא לא קובע לתפקיד זה סמכויות ספציפיות וייחודיות (לעומת התפקיד של מבקר הפנים). יחד עם זאת, בהתאם לעמדת הייעוץ המשפטי ש ל הלשכה, יש לנציב את הסמכות למלא את תפקידו ובתוך כך לבדוק ולברר את הפניות שהוגשו בפניו, לקבל את כל המידע אודות פניות אלו ולהשיב לפונים" 7 . עם זאת, כאמור, מרבית פניות הציבור ותלונותיו לנציב הינן בתחום האתיקה, שבו מוגבלת הגישה לחומר בחסיון וסודיות, ומניעות התייחסות למהות התלונות, שהיא אינה בסמכות הנציב (גם בכובעו כמבקר). עקב כך, שלא כמבקר הלשכה (בכובעו הראשון), מעבר לבירורים פרוצדורליים וטכניים, אין ביכולתו של הנציב לבצע בירור ובדיקה מקצועיים באופן ישיר. במקום זאת, עליו להסתמך על העדות וההסברים של ב עלי תפקיד בוועדות האתיקה השונות, שהם, לעיתים בעלי עניין, לכאורה, ולהסתפק בעבודת דיוור ותיווך טכני של פרוצדורה. בשל כך, אי דיוקים בתשובות ו היעדר גישה מספקת למסמכי התלונה בוועדה, מחייבים את ה נציב להסתמך על מידע שנמסר לו, מבלי שיש באפשרותו לאמתו, וכבר קרה שנמצא בדיעבד שגוי. במקרים כאלה נוצרת חשיפה לסיכונים מיותרים. לדעת הביקורת, יש מקום להתייחס לתפקידו וסמכויותיו של הנציב בלשכה באופן דומה לתפקידו כמבקר , מבלי להיכנס להגדרות ושינויים בחוק הקיים. לצורך זה, ניתן לנסח את ההגדרות הנדרשות בנוהל ייעודי של עבודת הנציבות. 8 בתקופת הדוח נפתחו 150 תיקים (כ- 135 תלונות בשנה) , ונכון ליום 31.12.23 נסגרו 98% מהם. ב- 4 השנים האחרונות התקבלו בממוצע פי 4 * יותר תלונות מאשר בתקופה הקודמת. סוגי הפניות העיקריים היו תלונות בתחום האתיקה; תלונות "פרוצדורליות" היו הסוג השני בהיקפו, והתייחסו בעיקר להיעדר מענה והתייחסות מצד ועדות האתיקה; תלונות בתחומי ההתמחות וההסמכה, שאילתות משפטיות בתחום האתיקה, בקשות סיוע משפטי מהלשכה, דרישות ביצוע ביקורת בתחומים שונים.; וכן – שכר טרחה, שכר מצווה, אתר הלשכה, דמי חבר, מינוי בורר וכו'.

2 מכתבה של היועצת המשפטית מיום 15.3.23 8 לדעת היועצת המשפטית של הלשכה, המשמעות היא כי כל הוספה של סמכות אופרטיבית וייחודית לתפקיד נציב פניות הציבור (מעבר לסמכותו הברורה של בירור תלונות, קבלת כל המידע הרלוונטי ומתן מענה לפונים) . מחייבת תיקון של חוק לשכת עורכי הדין.