מבקר לשכת עורכי הדין בישראל - דוח שנתי 2024

255

תלונות שאין לטפל בהן

ג .

בתלונות המפורטות להלן, לא יתקיים בירור או יופסק הבירור, אלא אם נמצאה סיבה אשר מצדיקה זאת: • תלונה על פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית, או בעניין הנמצא בחקירת המשטרה. • תלונה בעניין שהינו תלוי ועומד בבית משפט, או בבית דין , או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו. • תלונה שבעניינה הוגשה תלונה למשרד מבקר המדינה / נציבות תלונות הציבור. • תלונה שהוגשה לאחר שעברה יותר משנה מיום המעשה שעליו היא נסבה או מהיום שהמעשה נודע למתלונן. • תלונות בעניינים הנמצאים בהתדיינות בין נציגות העובדים לבין ההנהלה. • תלונות קנטרניות כגון: תלונות החוזרות על עצמן לאחר שכבר נבדקו וכדו'). במקרים אלו, יודיע הנציב )או עובד מטעמו( למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה ויציין, לפי שיקול דעתו, את הנימוקים לכך

ד . קריטריונים לסיווג תלונה כמוצדקת

תלונה תיחשב למוצדקת* בהתקיים אחד מאלה:

1 ( מעשה או מחדל הפוגע במתלונן והוא בניגוד למינהל תקין או לדין. 2 ( מעשה או מחדל שהוא בניגוד לנהלי הלשכה או בניגוד לאמנת שירות שבין הלשכה לציבור הרחב. 3 ( מעשה או מחדל הפוגע במתלונן ויש בו משום נוקשות יתירה או אי צדק בולט. חשוב לציין )לדעת הח"מ(, כי ה קריטריונים האלה מתאימים בעיקר לתלונות העובדים, ואלו כמעט ואינן מוגשות בלשכה. היות ומרבית התלונות מוגשות בנושאי אתיקה, הנציב מתייחס רק לנושאים פרוצדורליים, שמרביתם אינו ניתן לבחינת הצדקה, ולכן יש להתאים את הקריטריונים, כאמור לעיל. 4.3 תיעוד וניתוח נתונים תיעוד הפניות והתלונות בוצע מ - 1.1.2020 באופן ידני ע"י נציב הפניות עצמו . במהלך 2021 , בסיוע מזכירותי, הוחל בביצוע התיעוד באמצעות מערכת מג'יק ייעודית, שבה נרשמו התלונות באופן רטרואקטיבי – במקביל לשוטף. עם ריכוז הרישום הרטרואקטיבי, ביחד עם השוטף, נמצאו אי התאמות רבות במבנה התוכנה וביכולתה לתת מענה למעקב הדרוש על קבלה, טיפול, מענה וסגירת התלונות. שיפורים ותיקונים בוצעו במהלך השנה, אך למרות זאת, טרם ניתן להשתמש בהם לצורך הניתוח הסטטיסטי של הדוח הזה. אלה נעשו באמצעות גליונות אקסל , שהתבססו על קבצים שהועברו ממערכת המג'יק.

הסדרת תפקיד הנציב

.5

תפקיד הנציבות הוסדר בסעיף 19 ו)י( – כחלק מתפקיד המבקר. יחד עם זאת, לדעת הח"מ, ההגדרות אינן מספיקות, ויש להגדיר באופן מפורט יותר את סמכויות הנציב בנושאי האתיקה.