פס"ד וניירות עמדה לניוזלטר 2 פסח 2026

חובות הגילוי והמבנה הארגוני שלו. התקנה מותירה את עיצוב ההליך בידי האגודה, בכפוף לדין הכללי. לפיכך, הרחבת ההסדרה באמצעות הנחיה רגולטורית מקיפה מעוררת קושי נורמטיבי באשר להיקף הסמכות. 9 . האמירה כי הוראות תקנון הפוטרות מהנמקה הן "מנוגדות לדין" ודינן להתבטל מעוררת שאלות בדבר היקף הסמכות להצהיר על בטלות כללית של הוראות תקנוניות, בפרט מקום שבו חובת ההנמקה נגזרת מפרשנות פסיקתית מדורגת ולא מהוראה מפורשת בדין. 10 . אמנם נקבע בסעיף 1.7 להנחיה כי: "...אין בה בדי להתערב בהחלטות פנימיות של האגודות אודות קביעת זהות הגורס המוסמך לקבלה לחברות באגודה ו/או בקריטריונים המהותיים", אולם בפועל הדברים שונים בתכלית; בפועל ההסדרה המפורטת הקבועה בהנחיה, כוללת קביעת מבנה ארגוני מחייב, חלוקת תפקידים בין גורמים מטפלים, ממליצים ומחליטים, חובת תיעוד רחבה, מסירת מסמכים, מתכונת שימוע והנמקה, כל אלו חורגים מהכוונה המוצהרת ומביאים להתערבות עמוקה באופן ניהול ההליך. 11 . אף אם אין ההנחיה קובעת מהם הקריטריונים המהותיים לקבלה, הרי שהכתבת מתכונת פרוצדורלית מפורטת ומחייבת משפיעה באופן ישיר על שיקול הדעת המהותי ועל דרך מימושו. בפועל, קביעת אופן הפעלת הסמכות, כאשר היא נעשית בצורה קשיחה ומפורטת אינה ניטרלית, אלא מעצבת את תוכן ההחלטה ומשנה את האיזון הפנימי שקבעו חברי האגודה בתקנונם. 12 . זאת ועוד, כאשר נקבע כי אגודה "נדרשת" להתאים את תקנונה להנחיה, וכי הוראות תקנון שאינן תואמות לה ייחשבו בטלות, קשה ליישב זאת עם האמירה כי אין מדובר בהתערבות בהחלטות פנימיות. הלכה למעשה, ההנחיה יוצרת סטנדרט מחייב אחיד לכלל האגודות, באופן המצמצם את מרחב האוטונומיה התאגידית, אשר הוכר בפסיקה כעקרון יסוד. 13 . ויוזכר כי בית המשפט העליון חזר והדגיש בפסיקתו כי הכלל הוא אי התערבות בשיקול דעתה של אגודה שיתופית בענייני קבלת חברים, וכי הביקורת השיפוטית בתחום זה היא מצומצמת ומרוסנת. נקודת המוצא שנקבעה בפסיקה היא כי האוטונומיה התאגידית של האגודה עומדת במרכז, ובית המשפט לא יחליף את שיקול דעת מוסדותיה בשיקול דעתו שלו, אלא יתערב רק מקום שבו הוכח פגם מהותי כגון חריגה מסמכות, שיקולים זרים, חוסר תום לב, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או אי סבירות קיצונית. ההנחיה, במתכונתה הנוכחית, אינה מסתפקת בהבהרת גבולות הדין אלא קובעת בפועל את אופן ניהול ההליך ושלביו. בכך נוצר רושם כי רשמת האגודות היא שקובעת את מתכונת ניהול קבלת החברים, תוצאה העלולה לשנות את האיזון שעליו עמדה הפסיקה, ולפיו האוטונומיה של האגודה היא הכלל וההתערבות החיצונית היא החריג. 5432 14 . לעניות דעתנו יש להתנסח בצורה מתונה במסגרת ההנחיה ואין לחייב את האגודות לשנות את תקנוניהן בהתאם להנחיות רשמת האגודות. ניסוח המחייב את כלל האגודות בנורמות מפורטות היורדות לפרטי ההליך פוגע במרחב שיקול הדעת שהוכר בפסיקה כנתון לאגודה עצמה, ויש בו כדי לסתור את ההלכה המושרשת שלפיה קבלת חברים היא עניין הנתון לשיקול דעת רחב של מוסדות האגודה, כאשר התערבות תיעשה רק במקרי קיצון כאמור. 2 ע״א 10419/03 דור נ׳ רמת הדר כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע״מ, פ״ד ס( 2 ) 277 ( 2005 ) - נקבע כי הביקורת השיפוטית על החלטות אגודה שיתופית בענייני קבלה לחברות היא מצומצמת, ובית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת מוסדות האגודה אלא מתערב רק מקום שבו נפל פגם מהותי או פסול קיצוני בהחלטה. 3 ע״א 8398/00 כץ נ׳ קיבוץ עין צורים, פ״ד נו( 6 ) 602 ( 2002 ) - הודגש כי האוטונומיה של האגודה היא נקודת המוצא, וכי ההתערבות השיפוטית מוגבלת לבחינת חוקיות ההליך ותום הלב, ולא לשאלת עצם נכונות ההחלטה. 4 ע״א 7821/10 אבנר חדד נ׳ כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע״מ ( 11.6.2012 ) - אף שבמקרה הקונקרטי נמצא מקום להתערבות, הבהיר בית המשפט כי אין בכך כדי לשנות את ההלכה שלפיה בענייני קבלת חברים שיקול הדעת מסור לאגודה, והתערבות תיעשה במשורה ובנסיבות חריגות בלבד. 5 ע״א 7094/10 צורן נ׳ שפירא ( 18.4.2012 ) - חזר ונקבע כי אין בית המשפט נכנס בנעלי מוסדות האגודה ואינו מחליף את שיקול דעתם, אלא מתערב רק מקום שבו הוכח פגם חמור כגון שיקולים זרים או חוסר תום לב.

עמוד 2 מתוך 6