מבקר לשכת עורכי הדין בישראל - דוח שנתי 2024

34

עיקרי ההדגשים, שעולים מן הדוח הינם, כדלקמן:

.1 היקף ואופי התלונות

בתקופת הדוח נפתחו 96 תיקים ו - 97% מהם נסגרו , נכון למועד כתיבת הדברים ) 3 פתוחים(. החלק הגדול ביותר (39%) מתייחס לתחום האתיקה )סטטוס, הפנייה לתלונה, או שאילתה(; 13% לבחינות הלשכה; 9% לדמי חבר; 6% שכר טרחה; והשאר ל 18- נושאים אחרים (28%) בפניות בודדות, כ"א.

.2 חשיפה לסיכונים בתשובות הנציב

ואכן, אי דיוקים וחוסר נכונות של תשובות כבר חשפו בעבר את הלשכה לסיכונים מיותרים. כבר קרה, כי בהיעדר גישה למסמכי התלונה בוועדה, נאלץ הנציב להסתמך על מידע, שבדיעבד התברר כשגוי. במקרים כאלה נחשפים הנציב, הלשכה ועובדיה לסיכונים מיותרים.

.3 עדכון הגדרות הסמכות

הביקורת ציינה בעבר, כי יש מקום לבחינה משפטית של הגדרות תפקידו וסמכויותיו של הנציב בלשכה באופן דומה לתפקידו כמבקר , לרבות כלי בקרה ופיקוח על הגופים הסטטוטוריים, שיש לתת בידו לצורך מילוי תפקידו. יש להבהיר, כי כל הוספה של סמכות אופרטיבית וייחודית לתפקיד נציב פניות הציבור )מעבר לסמכותו הברורה של בירור תלונות, קבלת כל המידע הרלוונטי ומתן מענה לפונים( מחייבת תיקון של חוק לשכת עורכי הדין. לדעת הביקורת, ניתן לבחון את ניסוח ההגדרות הנדרשות בנוהל ייעודי של עבודת הנציבות )ראה בנפרד(.

)בנספח מספר 3 לדוח מובאות דוגמאות לסמכויות הנציב ודרכי פעולה כפי שהן מוגדרות בחוקים רלוונטים למספר גופים שונים .(

.4 צדקת התלונות

השאלה לגבי צדקת התלונה יכולה להיות רלוונטית מבחינה פרוצדורלית, בלבד. הטענות כלפי ועדות האתיקה, למשל )של מחוז תל אביב בעיקר( לגבי התמשכות טיפול של שנים מעבר ללו"ז ולסביר, מוצדקות בחלק של המקרים, אך אין לכך משמעות מעשית – כיוון שהגורם הוא מבני, ארגוני ומשפטי.

.5 מוקדי התלונות וסדר יחסי

במשך השנה המדווחת 2024 – 68% מסה"כ 96 הפניות, התקבלו בעיקר לגבי הלשכה (51% ) ו מחוז תל אביב .(17%) שאר המחוזות נעו בין .11%-3%