עורך הדין - גיליון 54 - אפריל 2026

54 גיליון | 2026 אפריל

עורך הדין

ריאיון עם ראש לשכת עורכי הדין 14 ' עמ »

פרופ' נילי כהן על התיקון 18 ' לחוק החוזים » עמ

"בית המשפט צריך אתכם" 8 ' השופט בדימוס רובינשטיין קורא לעורכי הדין להגן באופן ציבורי על מערכת המשפט » עמ

הכנס השנתי באילת לשכת עורכי הדין של 2026

| ביוני 04 | במאי 31 2026 מלון דן

להרשמה לחצו כאן

דבר ראש הלשכה

חברותיי וחבריי היקרים,

, היוצא 2026 של כתב העת "עורך הדין" אפריל 54 ' אני שמח להגיש בפניכם את גיליון מס לאור מטעם לשכת עורכי הדין. הגיליון הנוכחי, נפתח בריאיון מעמיק ומרתק עם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. בריאיון, מתייחס השופט רובינשטיין לסוגיות השונות שעל הפרק, לרבות פיצול תפקיד היועמ"ש וליווי חקירת הפצ"רית. בנוסף, אנו מפרסמים פרויקט מאמרים מיוחד, שכותרתו "אדם מול מערכת". בפרויקט משתתפים, בין היתר: עו"ד אורית קוטב, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד רן כהן, עו"ד יפעת כהן פוליצר מהסיוע המשפטי ועוד. בהמשך הגיליון, מובאים מאמרי דעה מקצועיים הן של פרופ' נילי כהן בנושא תיקון לחוק החוזים והשפעתו על הלכת אפרופים והן של ד"ר לירן אוחיון שכותב 3 ' מס על התפר בין חקר האמת ובין השמירה על הליך הוגן, תוך התייחסות לאתגר בידוי הראיות הדיגיטליות. בגיליון זה מפורסם גם מדור המחוזות וכן מדור שליחי מצווה, בו מרחיבים מתנדבי תכנית שכר מצווה על חשיבותה של תכנית זו. כמו כן, מתפרסם גם הפעם מדור "בעיני עורך הדין" ובו מגוון מאמרים מקצועיים, הצעות ייעול ומחשבות על נושאים המצויים בלב סדר היום הציבורי והמקצועי. לצד זאת, מופיעים המדורים הקבועים: "לא עוד ספר", "כך אני הייתי מנסח" ו"חדשות הלשכה". אבקש להודות לעורך כתב העת, עו"ד מנחם שטאובר וליו"ר ועדת כתב העת עו"ד מיטל אופיר דגני על ההשקעה הרבה והעשייה המתמדת לטובת ציבור עורכי הדין. גיליון זה מתפרסם במהלך הפסקת האש עם איראן ולאחר כמעט חודש וחצי של מבצע שאגת הארי וכאשר רעש התותחים והקרבות בצפון הארץ נמשך. ליבנו עם משפחות הנופלים וההרוגים במערכה ואבקש לשאת תפילה לשלומם של חיילי וחיילות צבא הגנה לישראל העומדים על משמר ארצנו באוויר, בים וביבשה ולרפואתם של הפצועים בגוף ובנפש. בנוסף, אבקש לאחל לכל חברות וחברי הלשכה ובני משפחותיהם בריאות איתנה, שגשוג וקריאה מהנה.

שלכם, עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין בישראל

? EXTRA MEMBERS עדיין לא חברי מועדון הצרכנות הנחות, מתנות והטבות! הצטרפו לאלפי חברים שנהנים מ-

*9911 להצטרפות למועדון ולהזמנת כרטיס חייגו >> לחצו כאן לעוד מגוון הטבות ייחודיות לחברי המועדון

המנפיקה ישראכרט בע”מ ו/או פרימיום אקספרס בע”מ ו/או ישראכרט מימון בע”מ ו/או הבנק ולשיקול דעתה. אי עמידה בפירעון ההלוואה או האשראי עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל. הנפקת הכרטיס, גובה מסגרת הכרטיס ותנאיו כפופים לאישור המנפיקה.

* בהתאם לתקנון באתר

דברי העורך ויו"ר ועדת כתבי עת

, הינו הגיליון הראשון של כתב העת 'עורך הדין' המפורסם בשנת 54 גיליון . בגיליון הנוכחי תוכלו לקרוא ריאיון עומק עם ראש לשכת עורכי הדין, 2026 עו"ד עמית בכר. בנוסף, כולל הגיליון, גם ריאיון מרתק עם המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופט אליקים רובינשטיין. ריאיון זה, כולל התייחסות לנושאים רבים ששופטי ביהמ"ש העליון נהגו להתרחק מהם, אולם נראה כי בשל המצב הרגיש (לשון המעטה) שבו מצויה המדינה בשנים האחרונות הרשה לעצמו השופט רובינשטיין להתבטא יותר בחופשיות. בנוסף, במסגרת גיליון זה אנו מבקשים לזכור ולהזכיר את נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא זכרו לברכה, אשר נהרג בתאונת דרכים טראגית בחודש ינואר השנה. מותו בטרם עת של השופט שגיא הכה בתדהמה ובעצב רב את עולם המשפט בכלל ואת לשכת עורכי הדין בפרט. לחוק החוזים 3 ’ עוד יתפרסם מאמר חדשני של פרופ' נילי כהן בנושא תיקון מס וכותרתו: מה מתקבל על הדעת בעניין אפרופים ובעניין החקיקה 2026 משנת שבאה בעקבותיו. בנוסף, נפרסם בגיליון הנוכחי פרויקט מרכזי שכותרתו "אדם מול מערכת", שעוסק בין היתר במפגש הכה חשוב בין האדם מן היישוב ובין המערכת הגדולה (בין אם זו מערכת המשפט, מערכת הרווחה, הזכויות לפרטיות במרחב הציבורי וכו'). מדובר בנושא שלעיתים לא מדובר מספיק או שלא קבל את המקום הראוי לו. בין משתתפי הפרויקט: עו"ד אורית קוטב, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד יפעת כהן פוליצר, מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עו"ד ד"ר עמית גורביץ, עו"ד רן כהן, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי ועו"ד אבינועם סגל-אלעד ממשרד פירון. תוכלו לקרוא ריאיון מרתק עם עוה"ד כרמל בן צור, וליהנות מהמדורים 54 בגיליון הקבועים של כתב העת ובהם: "בעיני עורך הדין", "כך הייתי מנסח", "לא עו"ד ספר", "דעת יחיד", "לא עו"ד פרו בונו", "שלוחי מצווה" ועוד. אנו רוצים להודות לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר ולמ"מ מנכ"לית הלשכה, עו"ד ורד זייטמן על עשייתם הברוכה למען ציבור עורכי הדין. בנוסף נבקש להודות לכל הכותבות והכותבים הרבים שלקחו חלק בגיליון, על עבודתם והשקעתם הרבה. ולכם ולכן קוראי כתב העת נאחל קריאה מהנה ובשורות טובות.

שלכם, עו"ד מנחם שטאובר, עורך כתב העת עו"ד מיטל אופיר דגני, יו"ר ועדת כתב עת

תוכן עניינים 2026 אפריל | 54 ' גיליון מס

8

13-8 "בית המשפט צריך אתכם" ריאיון עם שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אליקים רובינשטיין 16-14 ראיון עם ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר עם המבט קדימה

19-18 לחוק החוזים 3 על עניין אפרופים ותיקון פרופ' נילי כהן 23-20 מתא הכתבים - לספסל עורכי הדין ריאיון עם עורכת הדין כרמל בן צור

14

44-25 פרויקט מיוחד - "אדם מול מערכת"

מאמרים מפי אורית קוטב, גלעד סממה, יפעת כהן פוליצר, עמית גורביץ, רן כהן רוכברגר ואבינעם סגל, על פערי כוחות מובנים, ועל תפקידיו של עורך הדין 81-45 בעיני עורך הדין מאמרים מקצועיים, הצעות ייעול ומחשבות במגוון נושאים שעל סדר היום

20

83-82 כך אני הייתי מנסח פרופ' דוד א' פרנקל

70

2026 אפריל | 54 ' גיליון מס עורך הדין

85-84 לא עוד ספר

השופט בדימוס אברהם טננבוים, על ספרו של השופט (בדימוס) משה דרורי

89-86 דעת יחיד ד"ר עו"ד לירן אוחיון על התפר שבין חקר האמת ובין השמירה על הליך הוגן

84

54 גיליון | 2026 אפריל

עורך הדין

91-89 לא עו"ד פרו בונו

ריאיון עם ראש לשכת עורכי 14 ' עמ » הדין

פרופ' נילי כהן על התיקון 18 ' לחוק החוזים » עמ

עורכות ועורכי דין בישראל בחרו 21 לתרום כליה ממניעים אלטרואיסטיים

"בית המשפט צריך אתכם" 8 ' השופט בדימוס רובינשטיין קורא לעורכי הדין להגן באופן ציבורי על מערכת המשפט » עמ

עו"ד מנחם שטאובר עורך ראשי: עו"ד מיטל אופיר דגני יו"ר ועדת כתב העת: עו”ד עמית פרלמן הפקה: תמר בן שבת-לשכת עורכי הדין עיצוב גרפי: רמי זרנגר, אורלי אייל, אופיר אייב, צילומים: נטע קישנאבסקי שני, רפאל מזרחי, דוברות משרד המשפטים השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, בשער: לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון רמי זרנגר צילום שער:

95-92 שליחי מצווה מתנדבים בתכנית "שכר מצווה" מספרים על הזכות להיות חלק ממנה

102-96 מדור המחוזות מפי יושבי ראש המחוזות

86

107-104 חדשות הלשכה פסגת המשפט באילת 2026 טקס הסמכה מועד חורף

109 שירה משפטית עו"ד מיטל אופיר דגני

: לשכת עורכי הדין בישראל מו”ל , תל-אביב 10 רח’ דניאל פריש עו"ד ורד זייטמן מ"מ מנכ”לית הלשכה: 03-6918696 פקס: | 03-6362200 טל': www.israelbar.org.il אתר הלשכה: מייל המערכת: menachem.s@israelbar.org.il meytal@aln.co.il

106

המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות

ריאיון

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין* סבור שפוליטיקה בתוך מערכת משפט ״זה ממאיר״. מציע במקום לפצל את תפקיד היועץ המשפטי למצוא פתרון לליווי חקירות ח״כים, שרים וממשלה. חושב שהפגיעה בבית המשפט היא 'גול עצמי' בזירה הבינלאומית, ואומר: ״עצוב שלא מצאו מועמד משירות

השופטים אינם יכולים להיות חלק מהטיקטוק והאינסטגרם, המערכת המשפטית צריכה אחרים שיתבטאו עבורה

המדינה ללוות את חקירת הפצ"רית״

עו"ד אוֹֹרי דגני מאת:

* פרופ׳ אליקים רובינשטיין היה המשנה לנשיאת ביהמ״ש העליון (בדימוס), יועמ״ש לממשלה ומזכיר הממשלה לשעבר, כיום נשיא מכללת אשקלון.

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 8

האלמנט של יחס למיעוט בהיותו כזה צריך להתבטא בכך שערבים אינם פסולי חיתון לממשלה

תודה רבה אדוני שהסכמת להיפגש אתנו. אינך נוהג להתייחס לעניינים תלויים ועומדים בבית המשפט, ובכל זאת אשאל מה דעתך בנושא ליווי חקירת הפצ״רית? "אומר רק שאינני מבין איך שר המשפטים לא הצליח למנות מלווה לחקירת הפצ״רית, ביהמ״ש העליון יצר מנגנון לא שגרתי. השירות הציבורי הוא גדול ויש מספיק אופציות. לא אנקוב בשמות או תפקידים כדי לא לפגוע, אבל בפירוש יש אנשים שיכולים לעשות זאת היטב ויש להם רקע בעולם הפלילי, והם ברמה בכירה מספיק ואינם מהמערך של הייעוץ המשפטי, למרות שבעצמי אינני רואה סיבה שפרקליט מחוז לא יעשה את זה. אני מאמין ביושרה של המערכת, ושלא מצאו מועמד מתוך השירות הציבורי זה בעיני עצוב וגם לא מבשר טוב. כמובן אינני מביע דעה על שום דבר מתוך התיק עצמו". "אנחנו בתקופה לא טובה, מהתקופות הפחות טובות אם לא הגרועה ביותר מבחינת מערכת המשפט והאכיפה. לצערי, ואני אומר את הדברים בשיקול דעת וממרום הגיל והניסיון, מה שרוצים שר המשפטים ויו״ר ועדת החוקה, ואני מכבד כל אדם, אינו לתקן או לשפר, אלא להרוס. אנחנו נמצאים במצב שיש 'עליהום', התקפה פוליטית רבתי על מערכת המשפט, שהפכו אותה ממש לאויב העם. אינני אומר שמערכת המשפט מושלמת או שאינה שוגה. יש מקום לביקורת, לענווה והתבוננות סביב ופנימה, אבל בין זה לבין מה שמנסים לעשות אין ממשק. בית המשפט העליון הוא נכס אסטרטגי של המדינה בפנים, ובחוץ הוא שכפ״ץ. מי שהגון, הגם שיש לו ביקורת, יודע שיש לנו מערכת שהיא נקייה ומקצועית שמכובדת בעולם ויש לנעשה כיום משמעויות רציניות". ״בית המשפט העליון הוא שומר סף ונאמן זכויות האדם. לפי דעתי נושא זכויות האדם אינו עניין של שמאל וימין, הוא עניין של הגינות בסיסית ובית המשפט אמון על כך, ופגיעה בו היא גם פגיעה בזכויות האדם כולל זכויות מיעוטים וכולל זכויות של קבוצות שונות בחברה היהודית. אני חושב שנקודה זו צריך לזכור כדי להבין מה המשמעות של הפגיעה בבית המשפט״. ״ואגב זכויות מיעוטים שבית המשפט אמון עליהן, מילה על נושא מהציבור אינם יהודים, ועדיין 20% - ערביי ישראל - בישראל למעלה מ כמדינה לא פתרנו את הבעיות שבין הרוב למיעוט. לנו כיהודים שהיו מיעוט, ומבלי להשוות את הסיטואציות, יש חובה להתייחס בצורה הוגנת למיעוט. נכון שיש גם די הרבה ביקורת על חלק מההנהגה הפוליטית הערבית בישראל, המשדר לעתים עוינות למדינה, אבל אני מאמין שרוב הציבור הערבי רוצה שילוב, ולכן היה צריך להיות בעיניי סעיף של שוויון אינדיבידואלי בחוק הלאום כדי שהלא יהודי ירגיש שותף. גם אין אזכור לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אף שיש בהכרזת העצמאות. לדעתי, בהקשר זה האלמנט של יחס למיעוט בהיותו כזה צריך להתבטא בכך שערבים אינם פסולי חיתון לממשלה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, האופי הלאומי הוא אופי יהודי אבל האזרח הלא יהודי צריך להרגיש שותף וצריך לתת לו את הכלים להרגיש זאת״. ואגב אותם פערים שבין שר המשפטים למערכת המשפט, איך אתה רואה את הדברים?

״בכלל שטף הצעות החוק שמסתובבות, שינו את הועדה לבחירת שופטים שהייתה ממילא עם אלמנט פוליטי חזק במתכונת שעבדה הוצאתי ספר 'שופטי ארץ' שבין היתר תיאר כיצד 1980 שנה. בשנת 70 בעירוב בין הגורמים השונים. 1953 - קמה הועדה לבחירת שופטים ב הייתי חבר הועדה, היא הייתה בסך הכל טובה, המינויים ברובם הגדול הוכיחו את עצמם. עתה עשו לזה פוליטיזציית יתר באופן שמציב סימני שאלה על איכות המינויים. הועדה תהיה תחת השפעה פוליטית דרמטית. ורק כדוגמאות בנושאים אחרים: היחס לנשיא בית המשפט העליון, החקיקה שחלוקת התיקים תהיה על ידי מחשב, כאילו שאינה נעשית היום בצורה הוגנת, עניין היועצים המשפטים של משרדי הממשלה שרוצים לנתק את הזיקה בינם לבין היועצת המשפטית לממשלה ולכפוף אותם למנכ״ל המשרד כאשר המנכ״ל הוא מינוי פוליטי, ואין צורך להכביד מילים, ממש מכה לעצמאות הייעוץ המשפטי, ועל כולם פיצול סמכויות היועץ המשפטי, העלול לפי ההצעה שעל הפרק להביא לייעוץ משפטי תלוי ממשלה, וכוח לממשלה להפקרות. איפה שתשים את ידך יש הצעות חקיקה וחלקן מתקדמות כבר לחקיקה, שאפשר רק להצטער שהפוליטיקה אוכלת כל חלקה טובה. פוליטיקה היא לא מילה גסה, היא דבר שמנהל לנו את החיים, אבל פוליטיקה בתוך מערכת משפט היא ממאירה״. איזו ביקורת בכל זאת מוצדקת? "קצב הטיפול בתיקים הוא בעיה רצינית, אך הוא קשור למינוי שופטים ודברים נוספים. בישראל מחסור גדול בשופטים בהשוואה למדינות שאנו משתייכים אליהן. ובכלל, בתי המשפט כמו כל מערכת OECD אנושית עלולה לשגות לעתים, ויש צורך בענווה, לרבות סיום כהונתם של שופטים במקרים מסוימים (מעטים מאוד). אבל נקלענו לתקופה, אחרי כל מה שעברנו, שישנה סערה תוך ניצול של היכולות הפוליטיות וגם האפשרויות הטכנולוגיות ברשתות, שאין מבקרים לגיטימית אלא קודם מכפישים שיטתית את מערכת המשפט, ואחר כך כשהיא כבר מוכפשת, אפשר להכות בה, ואפשר גם להרוס אותה כי היא גרועה ונוראה. לפעמים זה מזכיר את סרטו של צ׳רלי צפלין ׳הנער׳. בסרט הזה יש זגג ששוכר נער שירוץ וישבור חלונות בזריקת אבנים, וכמה דקות אחרי זה מגיע הזגג וכולם רצים לבקש ממנו לתקן את השמשות ויש לו פרנסה, וכך אחרי שהוא שגרם לכך שתהיה לו פרנסה דרך הנער שזורק את האבנים".

9 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון

"למערכת הפוליטית יש יתרון על המערכת המשפטית, כי היא יכולה לדבר על מה שהיא רוצה והיכן ומתי שברצונה ואילו, שופטים אינם יכולים לדבר, נשיא בית המשפט העליון יכול לדבר כשיש טקס או הרצאה אבל זו אינה התמודדות בכוחות שווים, השופטים אינם יכולים להיות חלק מהטיקטוק, אינסטגרם וכו׳, ואפשר לשפוך עליהם שופכין וזה חודר וגם מצליח. אני מקווה שהרבה אנשים, השופטים בדימוס ועורכי הדין שיכולים להתבטא יגנו על המערכת, אבל הם מייצגים רק את עצמם והמערכת כמערכת לא יכולה להתבטא כמעט. התוצאה מכל זה היא באמת מאוד מצערת, ביטויים הכי עדינים על המצב הם הפיכה, ומערכת המשפט רוצה לקיים ׳אך ראשנו לא יישח׳, כמו שאומר שיר הפלמ״ח. נזכיר כי בעבר לא הייתה אפילו דוברות לבתי המשפט בהנחה שפסקי הדין מדברים בעדם. כיום בידיעה שאין קוראים פסקי דין מנסים לפרסם תמציות, אך אין בכך כדי לעמוד כנגד גלי הרשתות והתקשורת. בית המשפט מחויב כמובן בזהירות בשדות המוקשים הציבוריים, ועילת הסבירות תופעל רק במקרים של אי סבירות קיצונית, בניגוד לדימוי". ולגבי עמדת לשכת עורכי הדין? "הואיל ואנחנו מדברים לביטאון של עורכי דין, לפי דעתי טוב שלשכת עורכי הדין מגויסת לסייע בעניין ומשרדי עורכי הדין הגדולים יצאו בקריאה נגד מה שקורה עכשיו, לדעתי כך צריך גם כל משפטן הגון שיודע איך בתי המשפט עובדים, גם אם יש לו ביקורת על פסק דין זה או אחר, המקצועיות והרצינות של המערכת ידועה לכל העוסקים בתחום, ואם מסתכלים מקצועית ובלי שאני מתעלם מפגמים של קצב וכדומה, הדעה בשום פנים אינה יכולה להיות שלילית כלפי מערכת המשפט, והפוליטיקה מנסה להפוך את היוצרות וממש לא בצדק". התקנים ריקים והתיקים מתעכבים הפגישה עם השופט בדימוס רובינשטיין נעשית בלשכתו בבית המשפט העליון. הלשכה מכוסה ספרים, ניירות ותמונות מאירועים היסטוריים שמלמדות כיצד חייו של רובינשטיין שלובים בנקודות קריטיות בחייה של המדינה. סיים את 16 . כבר בגיל 1947 רובינשטיין, יליד תל אביב של שנת לימודיו בבית הספר והחל ללמוד לקראת תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ולשון עברית. בשנה האחרונה ללימודי התואר החל ללמוד משפטים. הוא התגייס לצבא ועסק בחובה ובקבע בעריכה ותרגום של ספרות צבאית ומזרח תיכונית, בין היתר עבד עם אלוף (מיל׳) יהושפט הרכבי בנושאי פת״ח וגרילה. במילואים שירת כשופט בית המשפט הצבאי ביו״ש. במקביל לשירותו הצבאי סיים את לימודי המשפטים בהצטיינות. לאחר הסמכתו כעורך דין עבד בלשכה המשפטית של משרד הבטחון ולאחר מכן מונה לראש לשכתו של משה דיין. במסגרת תפקידו השתתף כסמנכ״ל משרד החוץ במשא ומתן עם מצריים בוועידת קמפ דייוויד ובמו"מ על הסכם השלום בין ישראל למצרים. מונה כציר ישראל בוושינגטון. לאחר מכן חזר ארצה וכיהן 1985 בשנת כמזכיר הממשלה במשך קרוב לשמונה שנים בימי ראשי הממשלה שמיר ורבין, והיה גם ראש המשלחת למשא ומתן להסכם השלום עם ירדן. רובינשטיין מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשנת מונה כשופט בית 2004 . בשנת 2003 וכיהן בתפקיד עד סוף 1997

כמשנה לנשיאה. 2017 המשפט העליון עד לפרישתו לגמלאות בשנת מאז לימד בהתנדבות כפרופסור באוניברסיטה העברית ועסק בהתנדבויות ציבוריות, והוא כיום בין השאר נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת והעמותה למשפט ציבורי ויו״ר משותף של קו משוה נשיא המכללה האקדמית 2025 להשמת אקדמאים ערביים, ומאז יוני אשקלון, דבר שהוא רואה כשליחות בפריפריה. אחד הצידוקים השגורים לתהליך שינויי החקיקה הוא שמה שטוב בדמוקרטיה של ארה״ב – טוב גם לנו, אז למה לא בעצם? "אינני איש פוליטי ואף פעם לא הייתי, הייתי משרת ציבור כל החיים ועבדתי עם הרבה ממשלות וראשי ממשלה, והרעיון של אמריקניזציה של כל המערכת כשמסתכלים על טראמפ - בכל הכבוד לעזרתו החשובה לנו - וחושבים שזה המודל למשילות - זו לא המשילות, זו אנטי משילות. בארה״ב שיטה אחרת, יש שם חוקה וקונגרס שמורכב משני בתים, והנשיא טראמפ, בכל הכרת הטוב כאמור בתחומים שנוגעים לישראל, הוא בעייתי בהרבה נושאים אחרים. המודל האמריקאי שכל דבר הוא פוליטי, כולל מינוי שופטים ואף בחירת שופטים בקלפי במדינות ארה״ב, הוא לא המודל שמדינת ישראל קמה )civil service( עליו, היא קמה על המודל הבריטי של שירות ציבורי ואת המודל הזה רוצים לסרס ולהפוך אותו למכשיר של הפוליטיקאים בעוד שהוא מכשיר של המדינה, ויחי ההבדל הקטן. אז באמת עידן לא טוב". "נזכור: מדינת ישראל היא סיפור הצלחה מפואר, פיקדון נפלא של ההיסטוריה היהודית וההשגחה. אני יכול להתבונן אל מה שקרה מאז שהייתי נער משנות השישים ועד היום הזה, אין להשוות לא את התפתחותה האורבנית, לא את ההתפתחות המדעית, לא את הרפואה ועולם ההייטק כמובן וההשכלה האקדמית וגם עולם התורה. דיברתי זה לא כבר בכנס במכללה באשקלון על המכללות שיצרו מהפיכה והביאו את ההשכלה הגבוהה לפריפריה. לפני שנים רבות רעייתי הייתה מורה בנתיבות, זו הייתה עיירה מנומנמת של עולים עם בתי סוכנות של פעם, ושרואים בה היום מגדלים פשוט תאווה לעיניים (ואגב – גם קמפוס משנה חרדי של אשקלון), אתה אומר, הנה עשינו כברת דרך בכל השנים הללו". ובהתייחס לנגזרת המהפכה באי-איוש התקנים בבית המשפט העליון, האם מנגנון שמונע מצב שבו תקן נשאר ריק מעבר לפרק זמן מסוים נכון בעינך? "לא. התשובה היא שהפוליטיקה שלחה זרועות שמונעות את המינויים. אפשר היה להגיע להבנות ולמנות. כמו שהיה הרבה שנים. הדבר בלתי נסבל ועלול לפגוע בתפוקה של בית המשפט. מתוך חמישה עשר שופטי בית המשפט העליון חסרים ארבעה. היינו גם בעבר בתקופות שהיו מחלוקות והיה מחסור, אך כיום מצטרפים לכך האיומים והניסיון המתמיד להחלשת בית המשפט. אגב, לא רק בעליון חסרים שופטים ואין סיבה שבעולם שלא למנות, אני מאוד מקווה שתהיה הכנסת הבאה הוגנת יותר ולא לעומתית כלפי מערכת המשפט כמו הרוב כיום. ואוסיף, כי במינוי שופטים יש ליתן את הדעת לגיוון ושיקוף החברה (כהמלצת ועדת זמיר בשעתו), כפי שכבר נעשה". "ולגופה של השאלה אחזיר לך את הכדור, לדעתי ברור כשמש בצהרים

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 10

שמה שקורה היום אין מטרתו לעזור לבית המשפט או בכלל לעשיית צדק, ויש גבול אנושי של מה שהשופטים יכולים לעשות בתקן חסר. בינתיים מבזים את נשיא בית המשפט, שר המשפטים אינו 'מכיר בו' שר בכיר אומר ׳נדרוס אותו׳, אין לי מלים כלפי הלשון האלימה הזאת. אנחנו נפגשים בעידן שאיננו של חיוכים וכיף. את יודעת אוֹֹרי, אני מסתכל על הקיר מולי [מביט על תמונות מקמפ דויד והסכם ירדן] וזה עושה לי נוסטלגיה לימים אחרים".

"ושוב, תמיד היה שיג ושיח שהיו בו פוליטיקאים, וכך נבנתה הועדה לבחירת שופטים. השאלה היא המינון. בשעתו היה כמעט בכל המקרים קונצנזוס אחרי מו״מ, ולא הייתה הצבעת רוב ומיעוט למעט מקרים בודדים. בגדול הוועדה הייתה פורום שעבד בקונצנזוס, ומה שקורה עכשיו הוא פוליטיזציית יתר וניסיון להטביע חותם פוליטי על שופטים בגלל החלטה פלונית או אלמונית. יש שופטת שלום שלא מקדמים על בסיס החלטה שיפוטית שהיא נתנה. מאיימים באופן מעשי על שופטים, כך שכששופט כותב פסק דין הוא יחשוב מה יגידו. דבר זה הרסני למערכת. אני רק יכול להצדיע לכך שלמרות המצבים האלו המערכת עובדת". "שר המשפטים בעיני חידה עצובה, כשהוא יושב בוועדת הסניגוריה הציבורית הוא מקצועי וענייני, אבל שהוא מגיע לנושאים של ביהמ״ש העליון הוא מתנהג בצורה קוטבית והפוכה נגד הנשיא. גם נגד היועמ״שית, כולנו זוכרים את החלפת המנעול... כמותו גם יו״ר ועדת החוקה, אתה שואל את עצמך למה? אתם רוצים לתקן או להרוס?" אם היית צריך להצביע על מהלך אחד שמחר בבוקר מצמצם את הבעיה - מה הוא? "בעיני מהלך משולב של הגדלת מספר השופטים ומילוי התקנים הקיימים היה עוזר לייעול וצמצום לוחות הזמנים וגם מינוי שופטים לתקנים פנויים קיימים״. פיצול תפקיד היועמ״ש מה עמדתך לעניין יוזמת פיצול תפקיד היועמ״ש? זו הרי איננה יוזמה חדשה. "יכלו לבנות מלכתחילה - בקום המדינה - מודל אחר, אבל אימצו את המודל המנדטורי וזה עבד ועובד. עניין ארבעת הכובעים של היועמ״ש: תביעה כללית, ייעוץ, ייצוג ואינטרס ציבורי אינו פשוט, אני מודה. מעבר לעומס עבודה אדיר, התפקידים לא פשוטים בעיקר בממשק שאתה גם תובע בהעמדה לדין וגם יושב בישיבות ממשלה ומייעץ, וזו לא התחושה הכי נעימה. חייתי עם התחושה הזאת כשהייתי יועמ״ש, אבל, כאמור זה עבד וזה עובד. לאורך כל שנות המדינה, ויש דרכים לגשר או לצמצם את הממשק הלא נוח בין יעוץ לבין תביעה פלילית". "אקח את עצמי. ישבתי בכל ישיבות הממשלה וסברתי שהיועמ״ש צריך להשתתף. התפיסה שלי הייתה שאם במועצת מנהלים בחברה בינונית היועמ״ש יושב בישיבות, לא כל שכן היועמ״ש של המדינה. כמובן הבאתי איתי ניירת כדי לא לבזבז את הזמן. לא התחככתי עם שרים, לא הלכתי לאירועים, לא הפכתי את עצמי לחבר של השרים. הייתי עובד ציבור שעובד איתם ועומד לרשותם, שעונה לשאלות ונותן חו״ד. הלכתי פעם אחת לבת מצווה אצל שר משפטים שעבדתי איתו. מעבר לכך לא הלכתי לאירועים שלא לדבר על אירועים פוליטיים, ועל זה הייתי מאוד מקפיד. אני מניח שגם יועצים משפטיים אחרים פעלו בדומה. אבל מה שמציעים עכשיו קרוב למחיקת מעמדו המקצועי של היועץ המשפטי והפיכתו למשרת הממשלה, ולא הציבור וזו הזדמנות לומר מילה טובה על עמידתם של היועצת המשפטית והמשנים לה בטלטלות התקופה, כשומרת ושומרי הסף".

מה לדעתך המחיר של מצב שבו איוש תקנים הופך לכלי מיקוח? "תראי, תמיד היה מו״מ על מינוי שופטים והוועדה הקיימת עד עכשיו היא עצמה עירוב בין פוליטיקאים ובין אנשי מקצוע, נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים, שני פוליטיקאים, שני שרים ובהם שר המשפטים שבראש הועדה, שני נציגי לשכת עורכי הדין וזה עבד בגדול בסדר, ואני אומר כמי שהיה חבר הועדה ויו״ר ועדת משנה וגם מצא עצמו במקרים מעטים במיעוט. ועדה זו מילאה את תפקידה על פי רוב בהסכמה - ויש לנו מערכת משפט - כשמונה מאות שופטים, בסך הכל לתפארת מדינת ישראל". "זו הזדמנות לומר מילת עצב על נשיא בית המשפט המחוזי בני שגיא ע״ה. הייתי בוועדה שמינתה אותו לבית המשפט המחוזי, היה אדם מעולה, מקצועי, יעיל, ואינך יכול לדבר עליו בלי נטף של דמעה. זה מדגים את שבריריות החיים, אם הוא היה מאה מטרים קדימה או מאה מטרים אחורה... אך הוא בדיוק היה במקום הלא נכון". "הייתי בוועדה שמינתה אותו לביהמ"ש המחוזי, היה אדם מעולה, מקצועי, יעיל, ואינך יכול לדבר עליו בלי נטף של דמעה. זה מדגים את שבריריות החיים.." השופט רובינשטיין על מותו הטרגי בתאונת דרכים של הנשיא בני שגיא ז"ל אתה חושב שציבורית, תקנים ריקים יוצרים תחושה של מערכת 'תקועה'? "תקועה - לא. בעיני מערכת המשפט לא תקועה, היא עושה את מלאכתה במסירות ובמיצוי היכולת חרף האילוצים. מה שתקוע הוא תהליך המינויים, אני קורא את ההחלטות השיפוטיות ומסכים או לא מסכים, אבל מתפעל שחרף כל האווירה הזו-עובדים. כמובן מחסור בשופטים משפיע על קצב התיקים".

11 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון

האם יש מודל שאתה מזהה כהצעה ״נקייה״ ומקצועית לעומת מודלים שמטרתם היא שינוי מאזן הכוחות בין הממשלה לבין מערכת אכיפת החוק? "יש רעיונות שונים לצמצום הקושי שהזכרתי, בהקשר של חקירה והעמדה לדין של ראש ממשלה ושרים. למשל, כשמדובר בחקירה של רה״מ ושרים מי שעוסק בזה לא יהיה היועמ״ש אלא פרקליט המדינה או שלושה שופטים בדימוס, ואפשריים גם רעיונות אחרים. העיקר לדעתי, הוא שחסרונות פיצול התפקיד עולים בהרבה על היתרונות. ראשית יש מסורת, שנית יש יתרון גם כלפי המערכת שהשורה התחתונה היא ביד אחת. יש ממשק, יש תיאום בתוך המערכת לגבי החלטות וסדרי עבודה. ואם אתה רוצה לפצל אתה צריך להיות גם פרקטי, מי יהיה היועמ״ש? והאם חו״ד הדעת שלו מחייבות או שיועמ״ש יהיה כלי פוליטי של הממשלה. יש הבדל אדיר בין תפקיד היועמ״ש לסייע לממשלה ולעומד בראשה לבין להיות חלק מגחמות והפקרות, שלכך עלולים בקלות להגיע". "מי ייצג? היום יש ייצוג אחוד. השירות הציבורי צריך לדבר, אחרי שיח פנימי, בקול אחד. תארי לך שיש סלילת כביש בהרי ירושלים, משרד התחבורה בעד כי זה יקצר פקקים, האוצר בעד אבל היד שלו קפוצה בתקציב והוא מתנה את הפרויקט בגג מסוים, המשרד להגנת הסביבה מתנגד בתוקף כי הכביש יעבור בהר ויפגע בחי ובצומח וכיו״ב. האם יהיה ייצוג מפוצל? שלושה עורכי דין ממשלתיים יופיעו בפני בית המשפט? ויש שאלות כמו מחלקת הבג״צים, תחת מי היא תהיה - היועמ״ש או פרקליט המדינה? איך תפעל כל המערכת? יש המון שאלות, וההצעות הקיימות נשארות ברמה הפופוליסטית. אני חושב שנה אחרי ועדת שמגר למנות ועדה חדשה שתבדוק 28 שאפשר את הנושא, אבל לא בצורה פרטצ׳ית. גם כדי לשנות באופן נכון צריך לעשות עבודה מטה רצינית". "לסיכום, לטעמי יש לשמר את המצב הבסיסי הקיים אבל למצוא סידור משפטי של ליווי חקירות רה״מ ושרים, כך שלא יהיה על ידי היועמ״ש כיוון שהוא 'מתחכך' איתם במישור הייעוצי. ולגבי הייצוג, לאפשר מדי פעם במקרים נדירים יעוץ חיצוני, ואפשר לתת לזה עיגון, אלו הנקודות המרכזיות. אולי זה המקום להזכיר שאני משתתף במכון למדיניות העם היהודי בפרויקט הקרוי ״חוקה רזה״, שמטרתו לעצב דגם חוקתי בנושאים המוסדיים של המדינה, לרבות חוק יסוד החקיקה שימנע את המצב המביש היום של תיקון חוק יסוד כאילו הוא חוק עזר עירוני". יש הצעות שמחלישות את מחויבות הממשלה לחוות דעת היועמ״ש. מה ההבדל בין מצב שבו היועמ״ש “מחייב” לבין מצב שבו הוא “מייעץ בלבד” מבחינת שלטון החוק ביום-יום? "התשובה היא פשוטה, אין צורך בפילוסופיה ותיאוריה גדולות. אם חו״ד היא המלצה, המשמעות היא הפקרות. אינני רוצה לפגוע בפוליטיקאי פלוני או אלמוני, אבל אם פוליטיקאי סובר שמטרה מסוימת מקדשת את האמצעים, ושומר הסף שהוא היועץ המשפטי אומר שהאמצעים לא מקדשים את המטרה, הרי שאם הייעוץ הוא המלצה בלבד המשמעות ברורה". "בזמן ההפיכה השיפוטית הפגנתי כל שבוע מול בית הנשיא והכנסת, בשבילי היה זה טראומטי אחרי יובל בשירות הציבורי, אך לא יכולתי

, יומיים 6.1.2023- אחרת. התנועה לאיכות השלטון ערכה כנס ב לאחר ששר המשפטים הכריז על "הרפורמה״. בהרצאתי שם ניסיתי להסביר מה הליקויים בהצעה. לגבי שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים הסברתי שהשינוי הוא הכפלת הפוליטיקאים על חשבון עורכי הדין, שהם המכירים את ההיבטים המקצועיים הנדרשים. לעניין שימוע למועמדים לביהמ״ש העליון בטרם מינויים, שהוצע, כמובן שהוא יהפוך למופע תקשורתי אשר יוביל לדיכוי דעות. לנושא פסקת ההתגברות – הסברתי שהדגל שנושאים לגביו איננו אמיתי, הוא פוליטיקה של החלשה. אמרתי כי הרכבים חוקתיים ברובם גם כיום הם בהרכב מורחב גדול מאוד, ואולי יש מקום לקבוע הרכב גדול קבוע. לגבי עילת הסבירות היא לא אחת בסיס לסיוע לחלשים, לגר, ליתום ולאלמנה, לעגונה ולאם היחידנית כדי שתקבל ביטוח לאומי הגם שיש לה רכב ישן וכיו״ב. היועצים המשפטיים תפקידם לחוות דעה כיצד משיגים מטרה באמצעים חוקיים או לומר עד כאן כשמדובר באי חוקיות. הפיכת הייעוץ המשפטי במשרדים למשרת אמון פירושה נזק משולש: פוליטיזציה גרועה, טלטלה בחילופי שרים וחוסר מקצועיות, והנה עתה חזר בווריאציה גם נושא זה הייתי נוהג לומר בשעתו על תפקיד היועמ״ש לממשלה שבשביל התפקיד נחוץ אדם שפוי אבל רק משוגע ייקח אותו".

ברור כשמש בצהרים שמה שקורה היום אין מטרתו לעזור לבית המשפט או בכלל לעשיית צדק, ויש גבול אנושי של מה שהשופטים יכולים לעשות בתקן חסר

בזירה הבינלאומית "נקודה נוספת היא הצד הבינלאומי. הייתי לא מעט בבתי משפט עליונים אחרים, והרציתי באוניברסיטאות בחו״ל, ויש כבוד לבית המשפט בישראל. הוא מהווה נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. השפלה שלו, ושל המערכת השיפוטית בכלל היא גול עצמי - ירייה לעצמנו ברגל. זה מתבטא גם במה שקורה במקומות כמו האג ובמקומות אחרים. דווקא בעידן של אנטישמיות גוברת, ואני מדבר כמי שהעלה על סדר היום כשהייתי מזכיר הממשלה. אסור 1987 - את נושא האנטישמיות עוד ב שתהיה השפלת בית המשפט שהיא השפלת המדינה". "מציגים את ביהמ״ש פעם כאויב העם, פעם אויב חיילי צה״ל פעם באוקטובר, פעם אויב של אנשי דרום תל אביב. בשנה 7- אשם ב

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 12

עונש מוות למחבלים רובינשטיין נושא על צווארו שרשרת חטופים ומסביר לי שהצד 'יחד ננצח' מופנה פנימה לליבו אך מקפיד שהצד 'הלב שלי חטוף בעזה' יהיה הצד שרואים, זהו הצד הדומיננטי כרגע, הוא מסביר, עד שרן גואילי יחזור. ישנן מגמות לשינוי חקיקה שתאפשר עונש מוות למחבלי הנוח'בה, מה עמדתך? "היסטורית הייתי נגד עונש מוות וגם עכשיו. גם כי אפשר לטעות וגם כי זה מזמין נקמות. דוגמה ישראלית עצובה היא פרשת מאיר טוביאנסקי שהואשם בבגידה במהלך מלחמת העצמאות. טענו שקצין בצבא העביר לבריטים מידע על מיקום מנחתים, שירות הידיעות הצעיר של צה״ל ממורשת ההגנה שהפך למודיעין הצבאי ׳הפיל עליו תיק׳ והזמינו אותו בבוקר לחקירה בת״א. הביאו אותו למה שהיום קיבוץ הראל, והרכיבו בית דין שדה. שלושה 'שופטים' שלימים קיבלו משרות רמות, דנו אותו למוות. בו ביום הוצא להורג מול כיתת יורים. קם בבוקר אדם חף מפשע והוצא להורג באותו היום, בלי סניגוריה, בלי מסכת ראייתית. האלמנה חיפשה אותו. היו אלמנה וילד. הגיעה לבן גוריון והיועץ המשפטי יעקב שמשון שפירא מצא שזה היה שגוי מאוד, בן גוריון התנצל בכנסת, אלתרמן כתב על המדינה הכורעת ברך לפני אלמנה ויתום. היום יש תחנת חשמל ורחוב על שמו. עונש מוות הוא דבר בלתי הפיך. לא היה עו״ד או ערעור - בית דין שדה וכיתת יורים. ראיתי את הפרוטוקול המחזיק עמוד אחד. פרשה איומה. זו דוגמה למקרה שמדבר נגד עונש מוות. חלק מהגישה של המדינה לאורך הרבה שנים היה לדעתי קשור במקרה הנורא הזה". "אחרי המקרה הזה, המקרה היחיד הנוסף היה להבדיל אלף אלפי הבדלות במשפט אייכמן. משפט שגרם לי לנסות להכיר את השואה, בזמן המשפט. לימים 14 או 13 כי אבי- שורד שואה לא דיבר. הייתי בן כיועמ״ש עסקתי ברשימות יומן של אייכמן, סגירת מעגל. הייתי כל הזמן נגד עונש מוות, גם בגלל החשש לטעות וגם בגלל החשש לנקמות נגדיות כלפי אנשינו: אם אנחנו מוציאים להורג, יהיה מי שירצה לנקום, ויש עוד טעמים. אני מודה עם זאת שלגבי מחבלי הנוח'בה, אם יהיו ראיות שפלוני אלמוני רצח ישראלים ביום הנורא ההוא, כחריג שבחריגים אולי לא הייתי שולל זאת, כמובן לא כהוראת חובה אלא בשיקול דעת. אלו מפלצות ולכאלה אין מקום על פני האדמה, אך זה חריג שבחריגים, ועדיין יש לדון ולחשוב". "אולי זה המקום להוסיף, כי יש צורך בוועדת חקירה ממלכתית לעניין באוקטובר, ואין לי ספק כי הנשיא עמית ימנה ועדה ראויה (וכפי 7 שפורסם הסכים לשתף במינוי את המשנה סולברג). כל ההצעות שעולות הן לדעתי פוליטיקה לשמה ומטרתן למשוך את העניין ולא באמת לחקור". מה ההבדל העקרוני בין “אפשרות” לעונש מוות במקרים חריגים לבין הצעה שמדברת על חובת עונש כמסלול ייעודי לטרור? 7 "ההבדל הוא החריגות. אני חושב, מקווה ומתפלל שלא יהיה לנו עוד באוקטובר. אני מתפלל שלא יניחו לעניין החזרת גופת החטוף רן גואילי*. אני מתפלל שכמו שנעשה לגבי החטופים והגוויות האחרות יעשה לגביו". * הראיון נערך בטרם הושבה גופתו של גואילי ז"ל לישראל ובטרם מלחמת "שאגת הארי".

הראשונה של המהפכה הלכתי לשרוף חמץ בערב פסח. אדם דתי , בקול כדי 10 מאוד עמד ליד המדורה העירונית ואמר לבנו, ילד כבן שאני אשמע, אפשר גם לשרוף ככה את בג״ץ. באחד מעלוני השבת בבתי הכנסת ממש לאחרונה הועמד בית המשפט העליון בשורה אחת עם פרעה ואיראן. היו גם אירועים שדרכו על תמונות של הנשיאה חיות והיועמ״שית כאילו היינו איראן או הרשות הפלשתינאית. אלימות מילולית עלולה להפוך לאלימות פיזית ממשית, ולא חסרים משוגעים, וגם פוליטיקאים צריכים לרסן את לשונותיהם". "לפי דעתי במקצוע עריכת הדין צריכה להיות חזית של המאבק להגנת המערכת. מבלי להתעלם מדברים שצריכים לתקן, אותם דברים שאפשר לבקר. יש הבדל בין ביקורת ובין הרס, שם אנחנו :1934 עומדים. יש שיר של אלתרמן, שנקרא אסקימו, משנת 'מ ַַה ק ָָּרָָה לָָה לְְא ַרְְצֵֵנוּ/ מ ִִי אוֹֹת ָָה כ ָָּל כ ָָּך ש ִִׁנָָּה?/ כ ְְּחוֹֹמ ָָה גְְּבוֹֹה ָָה ב ֵֵּינֵֵינוּ/ מ ִִי ה ִִצ ִִּיב א ֶֶת ה ַַש ִִּׂנְְא ָה? ש ִִׂנְְא ָת ֵֵנו ה ִִיא עִִוֶֶּרֶֶת/ א ִִיש א ָח ִִיו א ֵֵינו מ ַַכ ִִּיר/ א ַל ת ִִּש ְְׁא ַל מ ַַה זֹֹּאת אוֹֹמ ֶֶרֶֶת/ זֹֹאת יוֹֹדַַעַַת כ ָָּל ה ָָעִִיר'. אין חדש תחת השמש, כמה עצוב. כדאי להפיק לקחים".

הייתי כל הזמן נגד עונש מוות, עם זאת שלגבי מחבלי הנוח'בה, אם יהיו ראיות כחריג שבחריגים, אולי לא הייתי שולל זאת

13 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון

ריאיון

"כשאתה מתנגד למהלך ממשלתי זה נראה לכאורה כמו מאבק פוליטי, אבל זה איננו המצב. אין עניין חשוב וערכי יותר מהמאבק הזה, ואין גוף מתאים יותר מלשכת עורכי הדין להוביל אותו. בנוסף, המאבק הוא בהחלט גם לטובת עורכי הדין ומקצוע עריכת הדין, לשמירה על מעמד המקצוע ויוקרתו"

עו”ד עמית בכר: “אנחנו נמצאים בתקופה שבה הנורמות הדמוקרטיות נרמסות ומעמדו של מקצוע עריכת הדין עלול להישחק במהרה״ ראש לשכת עורכי הדין יוצא נגד המהלכים הפופוליסטיים להפחתת שכר טרחת עורכי דין; חושש מההסלמה באלימות נגד עורכי דין; עונה למבקריו: “שמירה על בתי המשפט הכרחית לקיומו של מקצוע עריכת הדין”

מיטל אופיר דגני, עו"ד מראיינת:

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 14

עורך דין רונן בן צבי הותקף במוט ברזל ביפו בצהרי היום, כשניגש לבקר בדירה שבפינויה טיפל במסגרת תפקידו כעורך דין. עו״ד בן צבי התקשר למוקד המשטרתי וביקש שתישלח ניידת לכתובת הדירה, אולם השיחה עם המוקד המשטרתי נותקה. המשטרה הגיעה רק מאוחר יותר, כשעו"ד בן צבי כבר פרכס על הרצפה ועוברי אורח הזעיקו את הרשויות. במקרי האלימות כנגד ציבור 150% בשנה האחרונה חלה עלייה של עורכי הדין במסגרת עבודתם, ומקרי האלימות הם חמורים, החל מאיומים ועד זריקת רימונים למשרדים. "האלימות נגד עורכי דין היא תופעה מטרידה וחמורה שמעסיקה מאוד את הלשכה ואני מלווה אותה באופן אישי", אומר עו"ד בכר. "כל עורך דין שפונה אלינו ואומר שהוא מותקף או מאוים - לא רק פיזית – ויש כל מיני דברים באולמות בתי המשפט ובמשרדים - אנחנו מתלוננים במשטרה, מלווים את הטיפול בתלונתו ולאחריה כך שימוצה הדין עם התוקפים, כפי שנעשה גם לאחר מתן גזר הדין של תוקפיו של עו״ד בן צבי כאשר שלחנו מכתב לפרקליט המדינה בעניין. זה חייב לקבל ביטוי גם ברמה הלאומית - חייבים להשוות את המעמד של עורכי הדין בחוק למעמד של עובדי ציבור, לעניין ביצוע עבירות, ואנחנו צריכים את השותפים בכנסת לעניין הזה". הוקם מוקד מיוחד לצורך קבלת פניות וטיפול בתלונות של עורכי דין שמוצאים עצמם מאוימים ומותקפים מתוקף עבודתם. שיעור הצבעה היסטורי , ראשית כיו״ר זמני 2023 בכר מונה כראש לשכת עורכי הדין במרץ לאחר התפטרותו של ראש הלשכה, עו”ד אבי חימי. ואב לשלושה. מגיל צעיר ידע עו״ד בכר 50 עו”ד עמית בכר הוא בן שיהיה עורך דין. בשירות הסדיר ובמילואים שירת כלוחם ביחידת מיתר. הוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. התמחה במשרד צלרמאיר פילוסוף ועבד כשכיר בתחומי הליטיגציה והמשפט המסחרי, עד הצטרף למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז 2007 שבשנת תל אביב ושימש כפרקליט בכיר בתיקי צווארון לבן, ניירות ערך והלבנת הון. לאחר מכן עזב את הפרקליטות, הצטרף למשרד ש. 2019 הורוביץ ושות’ כשותף וראש מחלקת צווארון לבן. בשנת 2023 נבחר כיו”ר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, ובשנת נבחר לעמוד בראש לשכת עורכי הדין, והוא מכהן כראש לשכת במספר. 13 עורכי הדין ה בבחירות ללשכת עורכי הדין התמודד עו״ד בכר מול עו”ד אפי נווה, כשהוא וחברי סיעתו “תקווה ללשכה” מובילים מצע המתנגד מחרצות לרפורמה המשפטית וקורא לשמירה על עקרון עצמאות מערכת המשפט והוועדה לבחירת שופטים. בכר זכה לתמיכת מקולות המצביעים. גם שיעור ההצבעה בבחירות אלה היה 73% היסטורי, ועו״ד בכר זכה ברוב גדול. לדבריו של עו״ד בכר: “זו הצבעה שהעידה באופן מובהק כי עורכי הדין בישראל מתנגדים למהפכה משפטית, ורואים בשיטה כפי שהיא כנכונה ומתאימה, ללא קשר לעמדתם הפוליטית”.

עורך דין בכר יחד עם כבוד נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), פרופ' אהרון ברק, בערב "זיכרון בסלון" שקיימה לשכת עורכי הדין

ישנם עורכי דין הטוענים כי בהתבטאויותיך, הקמפיינים והפרסומים שאתה מוביל בלשכה כנגד הרפורמה המשפטית וכנגד שר המשפטים בפרט יש גוון פוליטי מובהק, שאינו מייצג את כלל חברי הלשכה. עו״ד בכר חולק על האמירה. “הקמפיין לחיזוק שלטון החוק ולשמירה על עצמאות מערכת המשפט משרת קודם כל את ציבור עורכי הדין ונוגע למעמדם של כלל עורכי הדין ואסביר. כאשר בית משפט הופך להיות ‘פוליטי’ באמצעות מינוי שופטים על ידי פוליטיקאים, מעמדם של עורכי הדין נשחק. הציבור כבר לא יחפש את עורכי הדין המקצועיים והטובים ביותר, הציבור יבחר את עורכי הדין ‘המקורבים’, והדבר מסוכן מאוד ויביא לשחיקה עמוקה של מקצוע עריכת הדין. כמו כן, כאשר ממשלה קוראת בגלוי שלא לכבד פסקי דין ולציית לחוק, תפקידה של לשכת עורכי הדין הוא להתריע ולצלצל בפעמונים. יש ערך בנורמות חברתיות שעומדות בבסיס משטר דמוקרטי, כיבוד החוק וציות לחוקים ולפסקי דין, בלי נורמות

15 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון

בסיסיות אלו נוצר מצב שבו הממשלה מעל החוק, וזאת כבר אינה דמוקרטיה. נכון שהממשלה מקדמת את המהלכים, וכשאתה מתנגד למהלך ממשלתי זה נראה לכאורה כמו מאבק פוליטי, אבל זה איננו המצב, ואין עניין חשוב וערכי יותר מהמאבק הזה, ואין גוף מתאים יותר מלשכת עורכי הדין להוביל אותו. בנוסף, המאבק הוא בהחלט גם לטובת עורכי הדין ומקצוע עריכת הדין, לשמירה על מעמד לחוק לשכת עורכי הדין נכתב כי 1 המקצוע ויוקרתו, ואף בסעיף הלשכה ‘תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל’. כשאנחנו מסתכלים החוצה למדינות שחוות תהליכים של נסיגה דמוקרטית כמו שקורה בישראל בשנים האחרונות, אנחנו רואים לשכות עורכי הדין ברחבי העולם נלחמות במאבקים דומים לשלנו, הרי ישראל היא חלק מתנועה גלובלית, וזה מציב את ישראל בשורה אחת עם לשכות שנאבקות על הדמוקרטיה ברחבי העולם. זה מאבק בראש ובראשונה, למען החברים והחברות של קהילת עורכי הדין ולמען מעמד המקצוע, אך המאבק שלנו הוא לא פחות חשוב גם בעבור הציבור הישראלי למען שמירה על אופייה הדמוקרטי של המדינה. בכל ביקור ושיח שלי עם גורמי משפט בינלאומיים אני מתגאה בכך שישראל היא דמוקרטיה שומרת חוק, וקיומנו כדמוקרטיה חשוב גם למאבק הקשה בזירה הבינלאומית. זו גם הבטחת הבחירות שלי, היה רוב גדול של אנשים שבחר בי, היו אנשים שעמדו בתורים להצביע לי, וגם רבים שחידשו את רישיון עורך הדין שלהם כדי להצביע, ואני מממש את רצונם ואת הבטחתי להם”.

כלל הצעות החוק שמבקשות להגביל את שכר הטרחה, פוגעות בציבור החלש ביותר במדינת ישראל שכתוצאה מהצעות החוק יוותר ללא מעטפת הגנה ראויה ויפסיד את הזכויות המגיעות לו מהמדינה

ובכל זאת, יש עורכי דין שטוענים שלא מרגישים שמקבלים מספיק מדמי החבר שמשלמים, ושכל הכסף הולך לקמפיינים. “הלשכה שקופה לגמרי, יש לנו תקציב שמפורסם ומבוקר, הנתונים ידועים וכל עורך דין רשאי לקבל את המידע. כספי הלשכה משמשים לפעילות למען החברים, לתפעול ותחזוק מערך האתיקה, ההתמחות, השתלמויות, פנאי, תרבות, ושמירה על מעמד המקצוע. במיוחד אני גאה בעבודה שלנו בתקופת המלחמה ולטובת עורכי הדין משרתי המילואים.

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 16

בין השאר הקמנו מאגר אינטרנט של עורכי ועורכות דין ששרתו שירות משמעותי, סייענו באירוח במשרדים לעורכי הדין המפונים, הענקנו סיוע טכני, בין היתר בדחיות דיונים ומועדים. השקענו בקמפיין פרסום שמזמין את הציבור לשכור את שירותיהם של משרתי המילואים, ערכנו ערבי הוקרה, וסייענו באופן חסר תקדים גם לסטודנטים משרתי מילואים וגם לנבחנים בבחינות הלשכה, אף שמדובר בציבור שעדיין אינו חבר לשכה. הלשכה גם שומרת על רמת המקצוע באמצעות הכשרה אינטנסיבית לציבור עורכי ועורכות הדין באמצעות מגוון רחב של השתלמויות עומק במגוון ענפי משפט בכל רחבי הארץ יחד עם המחוזות, בפריפריה ובלשכות הקשר ברחבי הארץ. חשוב לנו להגיע לכלל עורכי הדין כדי שכולם יוכלו לקחת חלק ולהתמקצע על מנת לתת את השירות הטוב ביותר לציבור הישראלי. הלשכה מקיימת השתלמויות פרונטליות ומקוונות, וובינרים, סושיאל אונליין, מעבר לזה לשכת עורכי הדין גם אחראית על אכיפת תחום האתיקה. בלשכה קיימות ועדות אתיקה ובתי דין משמעתיים שעובדים באופן עצמאי תוך הקפדה יתרה על ‘הפרדת רשויות’, והכל לצורך שמירה על רמת וכבוד המקצוע. נוסף לכך, הלשכה אחראית על תחום ההתמחות והסמכת עורכי הדין, ועצמאות מוסדות אלו מהממשלה שעורכי הדין לעיתים מייצגים כנגדה, היא חשובה ביותר. אסור שהממשלה תפקח על עורכי הדין, אנחנו צריכים להיות הרבה יותר טובים ולתת את השירות הרבה יותר טוב, ולזה אני שואף. לצד השירותים המקצועיים, הלשכה יצאה בפיילוט נרחב של כרטיס דיגיטלי שעתיד להחליף את כרטיס הפלסטיק, הקמנו מוקד חדש ויעיל שאנו מטייבים אותו יום-יום, הרחבנו את כיסוי הביטוח וייסדנו ועדת ערר ייחודית לעורכי דין במסגרת הליכי הביטוח שמוודאת שעורכי הדין יקבלו את הכיסוי הביטוחי המגיע להם. כמו כן, לשכת עורכי הדין היא גוף חברתי ששם בראש מעייניו את הציבור, אם זה בהגשת ניירות עמדה והשתתפות בדיוני כנסת בנושאים של חקיקה חברתית למען הציבור, וכן אנחנו מעניקים שירותי פרו-בונו למעוטי יכולת, וכל הזמן מחפשים איך לעשות עוד למען הציבור כפי שגם עשינו במבצע ‘עם כלביא’ באמצעות טיפול בפניות בדוברי השפה הרוסית ובכלל הציבור, ועורכי הדין בפרט”. נלחמים במהלכים פופוליסטיים של פגיעה בשכר הטרחה מנתונים עדכניים עולה ששכר הטרחה ושכר המשפטנים בהיי-טק הוא גבוה, אולם בשאר התחומים הוא נמוך, ודאי ביחס לארה”ב ולבריטניה. בכל זאת אנחנו רואים מספר הצעות חוק שמבקשות להגביל את שכר הטרחה של עורכי הדין בישראל. "אנחנו רואים כבר שנים ארוכות ניסיון לפגוע במעמד עורכי הדין, זה אקט מאוד פופוליסטי, אך שרי משפטים וחברי כנסת בלמו הצעות כאלה מתוך הבנה שמדובר בשכר טרחה ראוי, וגם לאור העובדה שיש בלשכת עורכי הדין ועדת שכר טרחה, ועדה סטטוטורית, שתפקידה לטפל בתלונות הציבור על שכר טרחה

מופרז. מדובר בטרנד שמתאפשר על ידי שר המשפטים וחברי כנסת שרוצים להראות כאילו הם פועלים למען הציבור. אולם בפועל, כלל הצעות החוק שמבקשות להגביל את שכר הטרחה, פוגעות בציבור החלש ביותר במדינת ישראל שכתוצאה מהצעות החוק יוותר ללא מעטפת הגנה ראויה ויפסיד את הזכויות המגיעות לו מהמדינה, ראינו זאת למשל בהצעת החוק העוסקת בתגמולים של נכי צה״ל ונפגעי פעולות איבה, ארגון נכי צה״ל בעצמו התנגד לחקיקה בדיוק מהסיבה הזאת. אך הנושא הזה עומד בראש מעייננו בדיוק כמו המאבק למען שמירה על הדמוקרטיה הישראלית ויעידו על כך עורכי ועורכות דין המייצגים את הלשכה בדיוני הכנסת ופועלים ללא לאות במסגרת המאבק בהצעות החוק. הלשכה פועלת בשני מישורים בנושא זה, במישור הראשון הלשכה נפגשת עם חברי כנסת מכל צדדי הקשת הפוליטית והיו גם תוצאות, כמו למשל הצעת החוק שעסקה בהגבלת שכ״ט בתחום הביטוח הלאומי נגנזה בעקבות עבודה משותפת של הלשכה מול חבר הכנסת המציע. המישור השני הוא הגשת ניירות עמדה והשתתפות בדיוני הכנסת, פרסום לחברים ולחברות, עבודת הסברה מול הרגולטורים הרלוונטיים ונקיטת אמצעים כשצריך". איך הלשכה שומרת על האינטרס של עורכי הדין בשוק העבודה ? AI בעולם "הבינה המלאכותית תשנה פניהם של הרבה מקצועות, ומקצוע עריכת הדין ביניהם. תחומים שבעבר עורכי דין היו עושים או היו נותנים לעורכי דין צעירים או כוח עזר או מתמחים, כמו חיפושים משפטיים או סיכום ישיבות או סיכום פרוטוקולים - היום יש כלים טכנולוגיים שיכולים לעשות את זה, וזה אומר שהמשימות של עורכי הדין יהיו שונות. מציב אתגרים וגם הזדמנויות, הוא עתיד לשנות ולהשפיע AI עולם ה גם על התחום המשפטי, כשהאתגרים הם גם בתחום המשפטי וגם בניהול משרד עורכי הדין והעסקים. ישפיעו גם על התכנים שבהם AI ההתפתחות הטכנולוגית וה יעסוק עולם המשפט וגם על מבנה שוק העבודה ומבנה המשרדים והתעסוקה של עורכי הדין. הלשכה צריכה לעקוב. בתחומי המשפט כמו הגנת הפרטיות או אתיקה מקצועית, הלשכה צריכה להביע את דעתה בנוגע לשינויים הנדרשים כפי שהלשכה עושה בכלל התחומים. בנושא ההתמודדות של שוק עריכת הדין עם ההתפתחויות והשינויים, על הלשכה לתת לעורכי הדין כלים ללמוד איך לנצל לטובתם את הכלים החדשים, להתפתח ולהיבנות מהם, להגביר השתלמויות והכשרות בתחום ולאפשר לעורכי הדין התמודדות נכונה וטובה בשוק משתנה ותחרותי”. מהן התוכניות שלך לעתיד? “אני כראש לשכה אמשיך לפעול בכל יום לטובת קידום הדמוקרטיה, קידום שלטון החוק ולמען טובתם של עורכי הדין בישראל. מבחינת מה שעשיתי, אני מאוד גאה בהתייצבות הלשכה במאבק לשחרור חטופים - אני הכי גאה בזה בעולם. להיות ראש לשכת עורכי הדין זה תפקיד חשוב מאוד ואני שמח מאוד להיות בו ולפעול למען הציבור ולמען מדינת ישראל”.

17 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון

עו"ד דעה

מה מתקבל על הדעת בעניין אפרופים ובעניין החקיקה שבאה בעקבותיו

סנקציה בגין הפרה אחת בלבד, היא איחור בהצגת דרישה לרכישה, ולא נקבעה בו סנקציה בשל איחור בבנייה. יוצא שהסנקציה החוזית חלה על שלוש הפרות: ראשית, איחור בהצגת דרישה לרכישה מטעם הקבלן כלפי המדינה באזורים המבוקשים; שנית, איחור בהצגת דרישה לרכישה באזורי הפיתוח; שלישית, איחור בבנייה באזורים המבוקשים. על המקרה הרביעי – איחור בבנייה באזורי הפיתוח – לא חלה הסנקציה לפי לשון החוזה. השאלה הייתה אם למרות זאת יש להחיל גם על מקרה זה את הפיצוי המוסכם שקבע החוזה, המאפשר למדינה לנכות אחוז מסוים מהסכום שהמדינה חייבת לקבלן. המצב שעורר את הבעיה היה צפוי, הצדדים היו ערים לו, הייתה אליו התייחסות חלקית בחוזה שכלל סעיף פיצויים, ולא דובר בפגם רצוני כלשהו. האם ליקוי ניסוחי זה מצדיק חריגה מהמשמעות המילולית הרגילה שיש לייחס למילות החוזה? האם השארת החוזה בעינו מובילה לתוצאה אבסורדית? השופט ברק השיב על שאלות אלה בחיוב. הוא הטעים כי תכלית החוזה לא תוגשם בניסוחו הנוכחי, וכי חסרונה של הסנקציה בשל איחור בבנייה באזורי פיתוח משול לחסרונו של גלגל רביעי, שבלעדיו אי-אפשר להוביל את עגלת החוזה. כדי להגשים את תכלית החוזה במובן האובייקטיבי, כך המשיך השופט ברק וקבע, יש לתקן את החוזה על פי פרשנותו במובן הרחב ועל פי עקרון תום-הלב, שהוא בסיס לפרשנות “במובן הרחב”. תיקון זה הוסיף לחוזה סנקציה (שלא הייתה כלולה בו) בגין איחור בבנייה באזורי פיתוח, שמכוחה יופחת התשלום שהקבלן בגין כל חודש איחור. 5% יהיה זכאי לו מהמדינה ב עמדה זו של השופט ברק עוררה קושי רב. קשה להשלים עם קביעה, שהעדרו של סעיף הקובע סנקציה בגין איחור בבנייה, מונע את זרימתו השוטפת של החוזה ואת היכולת להניעו. בעניין זה עדיפה דעת המיעוט של השופט מצא, שלפיה אין להוסיף לחוזה סנקציה שאינה קבועה בו לטובת המדינה. כעקרון, לא ניתן לומר שחוזה אינו שלם או שהוא זקוק להשלמה אם אין בו סעיף פיצויים מוסכמים, שכן הדין משלים את העניין וקובע כללים לחישוב הפיצויים. ציינתי שהחוזה האמור הוא חוזה מסחרי שנחתם בין גופים עסקיים מנוסים. מדובר בחוזה שערכה המדינה, וניתן להניח לגביו שהוא עבר את עיניהם הבוחנות של עורכי-הדין של שני הצדדים. דעת הרוב לא תיקנה טעות בחוזה, שהרי היא קבעה שבחוזה לא נפלה טעות; היא תיקנה את החוזה כדי שיוכל לחול על נסיבה מסוימת, אשר הצדדים היו ערים לקיומה, אבל לפי נוסחו הוא לא חל עליה. אך מובן שאין זה מקרה המצדיק את תיקון החוזה, שהרי אין תפקידו של בית-המשפט

* נילי כהן מאת:

נחשב להלכה מרכזית בפרשנות חוזה במשפט אפרופים פסק דין (א) המקורי לחוק החוזים (חלק 25 הישראלי. במוקד הדיון מצוי סעיף , שכותרתו “פירוש של חוזה”. הסעיף (שתוקן 1973 כללי), תשל”ג פעמיים לאחר מכן) קבע כי - “חוזה יפורש לפי אומד דעת הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות.” (א) עולה שכעיקרון ללשון החוזה עדיפות על הנסיבות, 25 מסעיף ואלה ממלאות תפקיד משני בלבד. זוהי תורת שני השלבים שאומצה בפסיקה הישראלית כבסיס לפרשנות החוזה – תורה המעניקה שינה אפרופים עדיפות התחלתית למילות החוזה. אולם בעניין השופט ברק את המבנה המדרגי וקבע כי יש לתת משקל שווה למסמך ולנסיבות. תכלית החוזה, מטעים השופט ברק, ניתנת לאיתור רק על יסוד אינטגרציה בין הטקסט לנסיבות. הטקסט אינו ברור ללא הנסיבות, ומכאן שקיים היזון הדדי בין הטקסט לבין הנסיבות, ללא מוקדם ומאוחר. נידון חדשות לבקרים, נראה שלא יהיה מיותר אפרופים אף שעניין לחזור על עובדותיו בקצרה, כדי להבהיר את זווית הביקורת ואת דן בחוזה בנייה בין המדינה אפרופים המשך העלילה בעניינו. לקבלנים, והתמקד בשאלה אם המדינה רשאית לנכות, כפיצוי מוסכם על-פי החוזה, אחוז מסוים מהסכום שהיא חייבת לשלם לקבלן בשל איחור בבנייה. בחוזה נידונו שני סוגי הפרות – איחור בביצוע ואיחור בהצגת דרישה לרכישה מטעם הקבלן כלפי המדינה. החוזה גם ערך הבחנה בין שני סוגי בנייה לפי אזור הבנייה: אזורים מבוקשים ואזורי פיתוח. לגבי האזורים המבוקשים קבע החוזה סנקציות על שני סוגי ההפרות: הן על איחור בביצוע, הן על איחור בהצגת דרישה לרכישה כלפי המדינה. לגבי אזורי הפיתוח, לעומת זאת, קבע החוזה

*פרופ’ אמריטה אוניברסיטת תל-אביב, כלת פרס ישראל לחקר המשפט

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 18

אימצה והשאירה על כנה; ואילו אלה שביקרו אותה סברו כי גם אם , גם אם לא אפרופים לשון התיקון לקויה, תכליתו ברורה, ולכן הלכת בוטלה, בוודאי תוקנה בחלקה. המשיכה ללוות גם את התהליך החקיקתי אפרופים מה חבל שמועקת ששאף להסירה. היה ראוי שנורמת חקיקה, המבקשת לחולל שינוי שנועד להבליט את עליונותו של הטקסט החוזי המחייב, תאפשר לנמעניה להבין בקלות יחסית את המסר העולה ממנה. כוונת התיקון במקורה הייתה רצויה, ולא היה אלא להצטער על התמוססותה 2 מס’ החלקית במהלך שלבי החקיקה, ועל כך שהיא לא הובהרה כראוי. חזרו בתי המשפט אפרופים ציינתי שמבלי להיכנס לפולמוס ואימצו את עקרון שני השלבים. בתהליך זה היוותה ההלכה של ע”א (נבו ביבי כבישים עפר ופיתוח בע”מ נ’ רכבת ישראל בע”מ 7649/18 ) נקודת ציון מיוחדת, שבה חזר בית המשפט לעקרון 20.11.2019 הבסיסי של עליונות הלשון תוך הבחנה בין סוגי חוזים (השופט שטיין) וסוגי מתקשרים (השופט גרוסקופף). בפועל, אם כן, נסוג בית המשפט מהלכת אפרופים. אולם העובדה ) לא עלה יפה, וכי יש שופטים 2 שהתיקון החקיקתי הקודם (תיקון מס’ עומדת בעינה, היא שהניעה את אפרופים הממשיכים לסבור שהלכת חקיקתו של התיקון הנוסף הנוכחי הנוגע לפרשנות חוזה. , המוקדש לסעיף 2026 לחוק החוזים משנת התשפ”ו– 3 תיקון מס’ , מדגיש את המשקל של הסכמת הצדדים והלשון בפרשנות חוזה. 25 ) קובע כי “אופן הפרשנות של חוזה והראיות שיהיו 1 (א)( 25 סעיף קבילות לפירושו יהיו ככל אשר הסכימו הצדדים; לא הסכימו הצדדים על אופן פרשנות החוזה, יפורש החוזה בהתאם ליתר הוראות חוק זה;". התיקון מבחין בהמשך בין סוגי חוזים ומתקשרים, ומייחד הוראות לחוזה עסקי ולחוזה צרכני. כללית, נראה שהתיקון מחזיר את עטרת שני השלבים ליושנה, לפחות בחוזה עסקי, הוא החוזה שהצית . אפרופים את הבעיה בפרשת לחוק? 3 לו היה נדון היום על פי תיקון מס’ , אפרופים מה היה דינו של ) קובע כי “חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין 3 (א)( 25 סעיף אופן הפרשנות יפורש בהתאם ללשונו בלבד, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: ( )א מלשון החוזה בלבד נובעת תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת;” נדון חוזה עסקי, שעל פי נוסחו של החוק אפרופים כאמור, בעניין המתקן יש לפרשו על פי לשונו בלבד. אבל אפשר לנחש שהשופט ברק היה דבק בדעתו, וסובר כי מלשון החוזה נובעת תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת. לכן הוא היה מוסיף לחוזה את הסנקציה לטובת המדינה, למרות שזו לא הייתה קבועה בו, ולמרות שמדובר בחוזה אחיד שהמדינה ניסחה. עמדה כזו מבטאת אי השלמה עם התיקון של המחוקק, על בסיס ההנחה שהחקיקה השיפוטית עדיפה. היו מתחזקים בדעתם שהתערבות בחוזה אפרופים ואילו מבקרי עסקי כזה, שהוא גם חוזה אחיד, לטובת המנסח אינה מתקבלת על הדעת. אין, אפוא, כל הצדקה להוסיף לחוזה סנקציה שאינה כלולה בו לטובת המדינה, כשזו לא השכילה לנסח כראוי את החוזה שעליו חתמה. זו, בעיני, העמדה הפרשנית היחידה המתקבלת על הדעת, והעולה בקנה אחד עם לשון החוק המתקן.

לכתוב בעבור הצדדים חוזה סביר יותר מזה שהם כתבו לעצמם. זאת לא התייחס כלל לעובדה שדובר אפרופים ועוד: השופט ברק בעניין שם בחוזה מסחרי אחיד, שהמדינה היא צד לו, ושהחוזה נוסח מן הסתם ברשלנות על-ידי המדינה. במקרה כזה מן הדין שרשלנותו של הציג מצב של אפרופים הצד המנסח תיזקף לחובתו. בהנחה שמקרה ספק פרשני, ספק זה היה צריך לפעול לטובת הקבלן. בפועל הטיל בית-המשפט על החוזה סעיף קנס באמצעות פרשנות, שתוצאתו החלוקתית יצרה העברת עושר כפויה מהקבלן למדינה. על פני הדברים, זו תוצאה קשה, ולא ניתן להצדיקה. ביטאה חלק מהאקטיביזם אפרופים מסקנתו של בית-המשפט בעניין השיפוטי שחל לא רק על טקסט חוזי אלא גם על חקיקה. ללשון הטקסט מיוחסת חשיבות משנית. קובעת התכלית, לרבות התכלית האובייקטיבית, הנקבעת על ידי השופט. ההלכה פתחה פתח להתערבות בחוזה כמעט בכל מקרה שבו מתקשרים אינם שבעי-רצון מהתוצאה המוכתבת על-פי לשון החוזה. מכאן הדרך קצרה לשחיקה במעמד החוזה, ליצירת תמריץ להתדיינויות משפטיות רוויות סרבול ראייתי, לאובדן הוודאות המשפטית, לפגיעה באמון ברשות השופטת, כמו-גם לאובדן הביטחון בעסקות. השופט דנציגר הביע בשורה של פסקי-דין את הסתייגותו הנמרצת מההלכה, ואת תמיכתו בעמדת שני השלבים המסורתית של סעיף (א), בהבהירו כי מקום שלשון החוזה ברורה, יש לתת לחוזה את 25 המשמעות הפשוטה העולה מלשונו. בכמה פסקי-דין הביעו שופטים והסתייגו מהסתייגותו של השופט אפרופים אחדים תמיכה בהלכת דנציגר, אך עם זאת הדגישו את דבקותם בהלכת שני השלבים. לא אכנס לפרשנותה של הפסיקה – לא המסתייגת ולא התומכת; לא אכנס לשאלות הצדק והיעילות, האמת והיציב, הכרוכות בניסיון לבטל הלכה; לא אכנס גם לבעיות של קוהרנטיות, יוקרה ופוליטיקה שביטאה גלישה של האקטיביזם השיפוטי , אפרופים שיפוטית. הלכת מהמשפט הציבורי לתחום האפור יותר של דיני החוזים, עוררה סערה תוקן 2011 בקרב הקהילה המשפטית, והמחוקק ביקש לבטלה. בשנת ), וזו לשונו: 2 (א) לחוק החוזים (תיקון מס’ 25 סעיף “חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.” ) לחוק, הקובע את כלל הפרשנות 1 (ב 25 כמו-כן הוסף סעיף נגד המנסח: “חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.” השינוי האחרון אופיו הצהרתי בלבד, שכן העיקרון של “פרשנות נגד המנסח במקרי ספק” המשיך להיות מיושם על-ידי בתי-המשפט למרות העדרו עד כה מחוק החוזים. יש להצר על כך שהעיקרון לא , ואפשר שהכללתו בחוק המתקן באה לשמש אפרופים יושם בהלכת לא רק הנחיה ברורה לעתיד, אלא גם מעין תזכורת לעבר הבעייתי. אפרופים האם הצליח המחוקק להגשים את מטרתו לבטל את הלכת באמצעות הטקסט החדש? התשובה לא הייתה ברורה מאליה מנוסח התיקון, ופרשנים שונים נתנו לה תשובות שונות, בין היתר : אלה שצידדו בהלכה סברו כי החוק אפרופים לאור יחסם להלכת

19 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון

ריאיון

“הניסיון לראות הכל בפריזמה הפוליטית - חוטא להבנה של התפקיד השיפוטי”

2026 אפריל | 54 גליון | עורך הדין | 20

40 עוד לא בת עורכת הדין כרמל בן צור וכבר ייצגה את ראש הממשלה ובכירים נוספים במערכת הפוליטית. בריאיון היא מספרת על העבודה עם התקשורת בתיקים בעלי פרופיל גבוה, איך עובדים יחד שני דורות במשרד, וסבורה שעדיין אין שוויון “נשים חייבות לשבת בכסא מגדרי אמיתי: הנהג. אם נעצום עיניים חזק ונדמיין שאין אירוע - כלום לא ישתנה” שנים הייתה עורכת הדין כרמל בן צור חיילת עיתונאית בגלי 20 לפני יום, בחרו 90 צה”ל. אחרי טירונות, ובסיום קורס עיתונאים צבאיים בן , 18 בה מפקדי התחנה לשרת ככתבת המשפט של גלי צה”ל. כך, בגיל מצאה עצמה בן צור, חיילת, אוחזת מיקרופון בתא הכתבים באולמות בתי המשפט ומסקרת התרחשויות אקטואליות, לצד כתבים מבוגרים בהרבה ממנה. זווית הראיה אולי הייתה חדשה, אבל את השפה הכירה מהבית, דרך משרד עורכי הדין של אביה, עורך הדין בעז בן צור – מגדולי הליטיגטורים בישראל. שנים חלפו מאז, וכיום, בסגירת מעגל מסוימת, עו”ד בן צור מייצגת, יחד עם אביה, את ועד עובדי גלי צה”ל בעתירה כנגד סגירת התחנה. “יש לנו במדינה היסטוריה לא מאוד ארוכה. משחר ההיסטוריה היא מוסד תרבותי. גם אם אפשר 1950 שלנו, גלי צה”ל, שהוקמה ב לקיים דיון על סגירת גלי צה”ל, אי אפשר לקיים את הדיון כפי שהוא התקיים עכשיו. אי אפשר להקים ועדה פוליטית, שהמסקנות שלה סומנו מראש, שהתשתית שהיא אספה הייתה דלה, ולהעביר את זה בהחלטת ממשלה - כשמדובר בהסדר ראשוני מובהק. בטח כשזה כחלק ממגמה יותר רחבה שנתפסת כניסיונות לצמצם את חופש הביטוי. הוועדה שהקים שר הביטחון לא התבססה על תשתית עובדתית רצינית. היא פרסמה קול קורא, אבל קיבלה פניות חזרתיות פניות שהיא 5,000 של ‘בוטים’ – לפי מה שהיא כותבת בעצמה, מתוך פניות של בוטים. אנשים שהופיעו מולה צוטטו 4,700 קיבלה, היו באופן אנונימי בדוח שהיא פרסמה. כך לא מקבלים החלטה שיש לה משמעות היסטורית. זו לא הדרך”. מתא הכתבים - לספסל עורכי הדין . נשואה ואמא לחמישה. היא בעלת תואר ראשון 39 עוה”ד בן צור בת ושני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. בצבא שירתה כאמור בגלי צה”ל ככתבת משפט. לאחר שסיימה את לימודי המשפטים התמחתה אצל שופט העליון עוזי פוגלמן, והמשיכה כעוזרת המשפטית שלו במשך שלוש שנים נוספות. בסיום התקופה היא “שבה הביתה”, והחלה לעבוד במשרד עורכי הדין של אביה ושותפיו. כיום היא מטפלת, לעיתים עם אביה, לעיתים בעצמה או עם שותפים אחרים - בתיקים המתוקשרים במדינה. עו"ד מיטל אופיר דגני מאת:

הסיסמה ‘מין תמורת מינויים’ עשתה נזק לעורכי הדין ולמערכת המשפט. עורכי הדין שמופיעים בבית המשפט כל יום יודעים שהשופטים הם שופטים מקצועיים

“למעשה, יצא לי לראות את האולמות משלוש זויות”, מספרת עוה”ד בן צור. “פעם אחת ככתבת מתא הצפייה של הכתבים, לאחר מכן מהזווית של בית המשפט בתור עוזרת משפטית, ואחר כך כעורכת דין. לכל תחום יש את הקסם שלו. תחום העיתונאות המשפטית מאוד השתנה מאז שאני סיימתי. כשאני הייתי כתבת, התחום המשפטי היה יותר ל’עכברי משפט’ - מי שצרך את התקשורת היה מי שהתעניין בנושאים משפטיים. היום המשפט לקח תפקיד אחר בציבוריות הישראלית. הוא התערבב עם פוליטיקה, עם מדיניות, עם ביטחון, ובהתאם לכך התפקיד של כתבי המשפט השתנה מאוד. אמנם, גם בזמנו היו מקרים שהמשפט פגש סוגיות שעמדו במחלוקת ציבורית, אבל המערכת עצמה לא נתפסה ככזו שעומדת במוקד של ויכוח פוליטי. היום אני שואלת את עצמי אם ככתבי משפט נתנו מספיק ביטוי לקולות שהתנגדו למה שאז היה התפיסה השלטת בתחום, אבל צריך להגיד ביושר שגם היקף הביקורת היה פחות”. בית המשפט יותר פוליטי היום? “אני חושבת שבית המשפט מצטייר כהרבה יותר פוליטי ממה שהוא. משפטים זו עדיין פרופסיה ותחום התמחות, ובעיני הניסיונות לתייג שופטים: ‘זה שמרן, זה ליברל, זה יפסוק ככה, זה יפסוק אחרת’, חלקם מאולצים. זה בוודאי נכון בערכאות הנמוכות, אך זה גם נכון במידה רבה בבית המשפט העליון. רוב העשייה שלו היא משפטים כמקצוע - משפט אזרחי, משפט פלילי - ורק דברים אחדים נוגעים לעניינים שהם בלב מחלוקת ציבורית. גם אם יש תחומים כאלה, שבהם דעות שונות ועמדות שונות - הניסיון לראות הכל בפריזמה הפוליטית - חוטא להבנה של התפקיד השיפוטי. לא רק בתיאוריה, אלא גם באיך שהדברים מתנהלים בפועל”.

21 | עורך הדין | 2026 אפריל | 54 גליון