גיליון עורך הדין מס' 55 אוקטובר2026

קודם כל שתהיינה בחירות

עורך הדין 55 גיליון | 2026 אוקטובר השופט בדימוס פרופ' חנן מספר על המאמצים מלצר למנוע התערבות זרה בבחירות ועל החשש מפגיעה 8 עמוד | בחופש העיתונות

נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי בריאיון פרישה 18 ' עמ |

הנחות, הצטרפו לאלפי חברים שנהנים מ- מתנות והטבות! להצטרפות למועדון או היכנסו לאתר *9911 ולהזמנת כרטיס חייגו extramembers.co.il

חברי לשכת עו״ד – הצטרפו עכשיו למועדון הצרכנות ותיהנו ממגוון הטבות שוות במיוחד! Extra Members או היכנסו *9911 חייגו להצטרפות למועדון ולהזמנת כרטיס extramembers.co.il לאתר * בהתאם לתקנון באתר תוענק בהנפקת כרטיס אשראי חדש במועדון בלבד, מתנת ההצטרפות - | הנחה בדמי כרטיס עד להודעה חדשה 100%- במסגרת חברותך במועדון הנך זכאי ל פטור מדמי כרטיס - המתנה הינה אחת ל-ת“ז ותשלח לאחר שימוש ראשון בכרטיס לנייד המעודכן במערכות החברה באמצעות חברת סטייל. המתנה ניתנת לבחירה במשך חצי שנה מיום קבלת המסרון. - הינה במשיכת מזומן בחוץ לארץ ממכשירים ההטבה בעמלת מט“ח למבחר רשתות ובתי קפה, רשתות אופנה, ספורט, מוצרים לבית, מתנות ועוד. ₪ 75 המתנה הינה שובר דיגיטלי בסך * פניות בנוגע להטבות תו דיגיטלי לרשתות | אוטומטים ובביצוע עסקאות במטבע חוץ בבתי עסק. החיוב ייעשה ע״פ שער יציג. עמלות ההמרה הינן כפי שמפורסם בתעריפון המנפיקה . ההטבות המופיעות בפרסום זה בכפוף extramembers@israelbar.org.il או במייל 03-6946840 מזון, תו הזהב, ארנק דיגיטלי, יש לפנות ישירות לשירות הלקוחות של המועדון בטלפון לפרטי ההטבה המלאים המפורטים באתר. ישראכרט אינה צד לעסקה ואינה אחראית לפרסום ו/או לעסקה ו/או לשירות ו/או למוצר ובכלל זה למחיריהם, טיבם, איכותם, מועד אספקתם * ישראכרט תהיה רשאית לשנות ו/או להוסיף ו/או לבטל את ההטבות האמורות לעיל, מעת לעת, לפי שיקול דעתה הבלעדי. כמו כן ככל שההטבה קשורה לצד ג‘ כלשהו ההטבה תשתנה/תבוטל בהתאם ובכפוף להסכמים הקיימים לישראכרט עם צדדי ג‘ – נותני ההטבות. הנפקת הכרטיס וגובה המסגרת נתונים לשיקול דעתה הבלעדי של ישראכרט בע“מ ו/או .05/2026 בע“מ ו/או ישראכרט מימון בע“מ ו/או הבנק המנפיק * אי עמידה בפירעון ההלוואה או האשראי עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל. מעודכן לתאריך

דבר ראש הלשכה

עורכות ועורכי דין יקרים,

,2026 של כתב העת 'עורך הדין' - אוקטובר 55 ' אני שמח להגיש לכם את גיליון מס היוצא לאור מטעם לשכת עורכי הדין. שופט בית בגיליון הקרוב מתפרסם ריאיון מיוחד לקראת הבחירות הארציות עם , שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות. בריאיון הוא המשפט העליון בדימוס פרופ' חנן מלצר מספר על העבודה עם ראשי הארגונים הביטחוניים למנוע התערבות זרה בבחירות, על תפקידו כנשיא מועצת העיתונות ועל חששו מפגיעה בעצמאות התקשורת החופשית. , לקראת סיום תפקידה עו"ד נוחי פוליטיס בהמשך הגיליון, אנו מפרסמים ריאיון עם כראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, בו היא מספרת על משרד עורכי הדין החברתי הגדול במדינה וכן על הרחבת הייצוג לנפגעי עבירה בהליכים פליליים ועל שינויי מדיניות שהשפיעו על רבים. לצד זאת, אנו מפרסמים מאמרים מקצועיים , היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו״ד ברק לייזר מעשירים ומרתקים של , ד״ר עו״ד רן לוסטיגמן ר, עו"ד מירי ספי , עו"ד יעקב עוז , פרופ' עו"ד גדעון פישר ועוד. עו"ד דניאלה גבאי בן-זאב , השופט בדימוס ד"ר אברהם טננבוים אבקש להודות ליו"ר ועדת כתב העת, עו"ד מיטל אופיר דגני על השקעתה הרבה ועשייתה המתמדת לטובת ציבור עורכי הדין לאורך השנה וכן לעורך כתב העת, עו"ד מנחם שטאובר. ואבקש לנצל הזדמנות זו כדי 26- אנו נמצאים כאמור בסמוך ליום הבחירות לכנסת ה לקרוא לציבור עורכות ועורכי הדין לצאת ולהצביע ולממש את זכותם הדמוקרטית. זו חובתנו האזרחית, צאו והצביעו למדינה דמוקרטית, שוויונית, שומרת חוק, עם רשות שופטת עצמאית ומקצוע עריכת דין חזק ועצמאי. כולי תקווה שהשינוי שיהיה בקרוב יאפשר להטמיע רפורמות ושינויים במערכת המשפט, כאלה שיחזקו את מקצוע עריכת הדין, את עצמאות מערכת המשפט ויעגנו את היסודות שיבטיחו את חיזוקה של הדמוקרטיה הישראלית לשנים קדימה.

שלכם, עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין בישראל

בתחום שלכם. להעמיק את תחומי העיסוק. להרחיב ידע חדש. ללמוד

. מגוון קורסים מקצועיים של ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין < מצאו את הקורס המתאים לכם

דברי העורך ויו"ר ועדת כתבי עת , הינו הגיליון השני של כתב העת 'עורך הדין' המפורסם בשנת 55 גיליון אנו מזמינים אתכם 26- . בגיליון הנוכחי ולקראת הבחירות לכנסת ה 2026 לקרוא ריאיון מיוחד עם המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר ומי שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות, השופט בדימוס חנן מלצר. בריאיון עם עו"ד אורי דגני, מתייחס השופט מלצר לעבודתו כיו"ר ועדת הבחירות ולשיתוף הפעולה שקיים עם ראשי הארגונים הביטחוניים כדי AI למנוע התערבות זרה בבחירות. לצד אלה, מתייחס מלצר למהפכת ה שלא פסחה על עבודת בית המשפט וכן על תפקידו כנשיא מועצת העיתונות ועל החשש שלו מהפיכת התקשורת לכזו ש"מדבררת" את הממשלה. בהמשך הגיליון אנו מפרסמים ריאיון פרידה מעוה"ד נוחי פוליטיס, שסיימה לאחרונה את תפקידה כראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. בריאיון עומק עימה מתייחסת פוליטיס ל"משרד עורכי הדין החברתי הגדול במדינה" שבו עמדה עד לא מזמן, על הרחבת הייצוג לנפגעי עבירה בהליכים פליליים ועל הדרך שבה טיפול בעניינו של אדם אחד יכול להוביל לשינוי מדיניות המשפיע על רבים - גם כשהדבר מחייב לנהל הליך משפטי נגד המדינה. בנוסף, אנו מפרסמים מאמר של עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, אשר מתייחסת למערכת "צ'אט המשפט", תוך שהוא צולל ומרחיב על הזכות להכרעה אנושית בעידן הבינה המלאכותית, כחלק מהזכות החוקתית להליך הוגן. תוכלו לקרוא במדור "בעיני עורך הדין" מאמרים מקצועיים 55 בגיליון בתחומי המשפט השונים, חלקם קוראים לשינוי, אחרים מבקשים להביא לידיעת עורכי הדין סוגיה משמעותית או זווית חדשה. המדור מבקש לפתוח צוהר לעולמות משפטיים מגוונים - דרך עיניהם של מי שפועלים בהם מדי יום, מלווים לקוחות, מתמודדים עם אתגרים מקצועיים ומעצבים את השיח המשפטי בתחומם. אנו רוצים להודות לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר ולמנכ"לית הלשכה, עו"ד ורד זייטמן על עשייתם למען ציבור עורכי הדין. בנוסף נבקש להודות לכל הכותבות והכותבים הרבים שלקחו חלק בגיליון, על עבודתם והשקעתם הרבה. ולכם ולכן קוראי כתב העת נאחל קריאה מהנה ובשורות טובות.

שלכם, עו"ד מנחם שטאובר, עורך כתב העת עו"ד מיטל אופיר דגני, יו"ר ועדת כתב עת

תוכן עניינים

2026 אוקטובר | 55 ' גיליון מס

13-8 ”לפי תפיסתי, לרובוטים אין זכויות אדם“ ריאיון מיוחד עם שופט ביהמ"ש העליון בדימוס ונשיא מועצת העיתונות חנן מלצר

14

16-14 דעת יחיד עו"ד ברק לייזר על הזכות להכרעה אנושית בעידן הבינה המלאכותית

22-18 שיר פרידה עו"ד נוחי פוליטיס בריאיון סיום תפקיד כראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים

18

29-24 עו"ד דעה עו"ד רואי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית 83-31 בעיני עורך הדין מאמרים מקצועיים, הצעות ייעול ומחשבות במגוון נושאים שעל סדר היום

85-84 כך אני הייתי מנסח prompt ד"ר עו"ד רן לוסטיגמן במשיכת

24

95-87 מדור המחוזות יושבי ראש המחוזות בטור מיוחד

32 38

2026 אוקטובר | 55 ' גיליון מס עורך הדין

קודם כל שתהיינה בחירות

97-96 שלוחי מצווה מתנדבים בתוכנית "שכר מצווה" מספרים על הזכות להיות חלק ממנה 103-98 חדשות הלשכה פגיעה = אלימות נגד עורכי דין בשלטון החוק - לשכת עורכי הדין בכנס מיוחד בעקבות רציחתו של עו"ד ארבל פלדמן ז"ל 105-104 אחרי מות עו"ד עמית בן ארויה על השופט זכריה כספי ז"ל

עורך הדין 55 גיליון | 2026 אוקטובר השופט בדימוס פרופ' חנן מספר על המאמצים מלצר למנוע התערבות זרה בבחירות ועל החשש מפגיעה 8 עמוד | בחופש העיתונות

95

נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי בריאיון פרישה 18 ' עמ |

עו"ד מנחם שטאובר עורך ראשי: עו"ד מיטל אופיר דגני יו"ר ועדת כתב העת: עו”ד עמית פרלמן יועצי המערכת: תמר בן שבת, לשכת עורכי הדין עיצוב גרפי: תכנית מעוז, עמוס לוזון, לשכת צילומים: עורכי הדין, יוסי זמיר, דוברות הרשות השופטת, רמי זרנגר, תמי בר שי השופט בדימוס חנן מלצר, לשעבר בשער: המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות רמי זרנגר צילום שער: : לשכת עורכי הדין בישראל מו”ל , תל-אביב 10 רח’ דניאל פריש עו"ד ורד זייטמן מנכ”לית הלשכה: 03-6918696 פקס: | 03-6362200 טל': www.israelbar.org.il אתר הלשכה: מייל המערכת: menachem.s@israelbar.org.il meytal@aln.co.il

107 שירה משפטית עו"ד מיטל אופיר דגני

104

98

לשכת עורכי הדין בכנס מיוחד בעקבות רצח עו"ד ארבל פלדמן ז"ל

המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות

"הרשות המבצעת התרגלה לכך שהיא שולטת ברשות המחוקקת"

כיהן כיו"ר ועדת הבחירות שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' חנן מלצר בשתי המערכות הקודמות. הוא מדמה את תפקידו של שופט בוועדת הבחירות לזה של השופט המקראי שיושב בשער העיר. בראיון הוא מספר על העבודה עם ראשי הארגונים הביטחוניים למנוע התערבות זרה בבחירות. בתפקידו כנשיא מועצת העיתונות הוא מביע חשש מהפיכת התקשורת ל"מדבררת של הממשלה בשפיטה הוא סבור כי שופט שנעזר בבינה מלאכותית AI בקולות שונים". לגבי חייב לציין זאת בפני הצדדים

מאת: אורי דגני |

אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 8

“לפי תפיסתי, לרובוטים אין זכויות אדם” :2019 מערכת הבחירות הנוכחית מתקיימת בעולם שונה מאוד מזה של בוטים ותוכן סינתטי שאפשר , Deepfake בינה מלאכותית, סרטוני מסוג לייצר בתוך דקות. החוק מחייב כיום סימון של תעמולת בחירות ? . האם סימון מספיק Deepfake האמת ניתנת להיאמר, השינוי הגדול שיש עכשיו הוא השינוי שבא “ . אבל גם כשאני הייתי יו"ר ועדת Deepfake עם הבינה המלאכותית וה הבחירות התעוררו שאלות נכבדות לגבי תחולת דיני התעמולה ברשתות החברתיות. כל כך למה? כי חוק הבחירות הוא חוק מיושן. בבסיסו הוא . יש שם אפילו דברים שלא תוקנו במשך שנים, כמו 1959 נחקק בשנת הוראות לגבי שימוש בלפידים. לעומת זאת, את הוראות החוק לא . התאימו בצורה מסודרת לרשתות החברתיות" ואז התעוררה אצלי בפעם הראשונה השאלה: איך מחילים את הוראות “ חוק דרכי תעמולה על הרשתות החברתיות? ניסיתי להביא את כל הרשימות לכנסת להסכמה שהן יחילו על עצמן בעת שהן פועלות ברשתות החברתיות את מגבלות החוק במסגרת של אמנה בנושא, אבל הן לא הצליחו להגיע להבנה, ואז נדרשתי לפסוק. כשמובא בפני שופט מקרה, אפילו אין הוראת דין מפורשת הוא חייב לפסוק. וכאשר אין תשובה בדבר חקיקה או בהלכה פסוקה, הולכים להיקש ולעקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל - כל זאת לפי ."1980 חוק יסודות המשפט, תש"ם נתתי החלטה שהייתה תקדימית לא רק בארץ אלא גם בעולם, והחלטה “ זו קיבלה הד עצום על הרקע של פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שהעלתה בצורה מאוד חריפה את השאלה של תעמולת בחירות ממוקדת ברשתות חברתיות על בסיס איפיון של אנשים ואוכלוסיות. , ובהמשך The New Yorker הייתה כתבה גדולה על החלטתי ב גם הזמינו אותי להרצות בנושא בייל ובהרווארד. בהחלטה קבעתי, בדרך של אנלוגיה, שחוק דרכי תעמולה חל גם ברשתות החברתיות, ושבזמן מערכת בחירות לא צריכה להיות אנונימיות ברשת. צריך לאפשר לציבור לזהות מי עומד מאחורי כל מודעה ופרסום ומי מממן אותן. באותה תקופה התחילו לעשות שימוש גם בבוטים, והיו שטענו שהאנונימיות משרתת את חופש הביטוי. על כך השבתי: יכול להיות, אבל לא בתקופת בחירות, כי מן הצד השני עומדות גם הזכות לבחור . ולהיבחר וגם טוהר הבחירות" אם יש התנגשות בין שתי הזכויות: הזכות לאנונימיות והזכות “ לבחירה חופשית, הרי שהזכות לבחירה חופשית גוברת שכן היא זכות קונסטיטוציונית מעוגנת במפורש בחוק-יסוד: הכנסת. חופש הביטוי אמנם גם הוא בגדר זכות חשובה ביותר, אבל היא רק זכות נגזרת. לכן קבעתי שצריכים להיות מסוגלים לנטר מי עומד מאחורי כל פרסום פוליטי בתקופת בחירות, בדומה למה שנדרש, למשל, בשלטי חוצות. גם באירופה אימצו לאחר החלטתי את הרעיון שבתקופת בחירות צריך לגלות מי עומד מאחורי הודעות ומודעות הקשורות בבחירות". גם אצלנו שינו בעקבות החלטתי את חוק דרכי התעמולה. אמנם לא “ אלא הצרו אותה במידה מסוימת, אבל , As-is קיבלו את כל הפסיקה שלי העיקרון מעוגן היום בחוק. יש תחומים שאני צפיתי בהחלטתי שיתרחשו ואלה לא כוסו בתיקון החקיקה שנעשה אז. בתחום Deepfake כמו ה- יש כמה מופעים ודרגות, אפשר לקחת נאום אמיתי של אדם Deepfake ה ורק להשמיט חלקים ממנו (כמו למשל את מילת השלילה As-is שמוצג 'לא'). הסוג המתוחכם יותר הוא לקחת דברים שאדם אמר בהזדמנויות שונות וליצור מהם תצריף של טקסט חדש, גם במלל וגם בתמונה, כך . שכל הסרטון למעשה מלאכותי"

השופט בדימוס פרופ' חנן מלצר כיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון וכיו"ר ועדת הבחירות המרכזית ). מאז 22- וה 21- בשתי מערכות בחירות (לכנסת ה פרישתו הוא מכהן בהתנדבות כנשיא מועצת העיתונות והתקשורת בישראל וממשיך לעסוק בשאלות שנמצאות בלב המתח שבין משפט, דמוקרטיה, תקשורת וטכנולוגיה אדוני כיהן כיו"ר ועדת הבחירות בשתי מערכות בחירות. אילו היית יושב היום שוב בכיסא יו"ר הוועדה – מה היה הדבר הראשון ?2026 שמדאיג אותך לקראת בחירות “קודם כול - שתהיינה בחירות". אני אומר את זה כי בישראל שלוש פעמים נדחו בחירות: בפעם “ הראשונה, כשקמה המדינה והיו בחירות לאסיפה המכוננת ופרצה מלחמת העצמאות; בפעם השנייה, במלחמת יום הכיפורים, שאז בעיצומה של המלחמה דחו את הבחירות בלי לפתוח את הרשימות; ובפעם השלישית, במלחמה הזו – אמנם לא בבחירות לכנסת אלא . בבחירות לרשויות המקומיות – הייתה דחייה בגלל המלחמה" 'א 9 מה שרלוונטי לענייננו הוא שדחיית בחירות מוסדרת בסעיף “ לחוק־יסוד: הכנסת, והוא מציב מספר תנאים: הכנסת צריכה להאריך חברי כנסת; 80 את תקופת הכהונה של הכנסת הנוכחית ברוב של צריכות להתקיים נסיבות שבעקבותיהן אי־אפשר לערוך בחירות; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מן המצב; ובחוק . הדחייה כבר צריך לקבוע את המועד החדש" אם חס וחלילה תפרוץ מלחמה עצימה, לכאורה יהיה מקום לדון אם יש “ מקום לבקש מהכנסת לדחות את הבחירות, וכפועל יוצא מכך להאריך מערכות הבחירות שאני ניהלתי, . את כהונתה של הכנסת הנוכחית אם הייתה מתעוררת סיטואציה כזו, צריכה הייתה להיות החלטה של הקבינט הביטחוני או הממשלה להביא את הנושא לפני הכנסת. אני הנחיתי שאם קורה כדבר הזה, צריך להזמין את יו"ר ועדת הבחירות כדי שהוא יחווה את דעתו בפני אותו פורום שידון בשאלה האם מתקיימים . התנאים הקבועים בחוק היסוד" לשמחתי, בשתי מערכות הבחירות שאני ניהלתי הצורך לא התעורר. “ עם זאת, אין סיבה שההנחיה הזו שלי לא תופעל גם אם, חס וחלילה, מצב שכזה יתרחש הפעם, וכולנו תקווה שלא נגיע לכך. יתר על כן, גם במציאות שאנחנו מכירים היום יש ניסיון להסדיר את החיים תחת מצב החירום כך שעד כמה שאפשר השגרה לא תיפגע. בהקשר זה אזכיר כי גם במבצעים האחרונים שהיו כנגד איראן, ברוב המקומות ניסו לחזור לשגרה בין האזעקות. לכן, אם חס וחלילה תהיה התרחשות נוספת כזו צריך לבדוק, האם באמת אי . אפשר לקיים את הבחירות" חברי כנסת נשמע כמו רף גבוה. 80 חברי כנסת זה מספר 80 יש כאן תובנה שהיא חשובה. לכאורה נראה ש- “ גבוה. אבל כאשר לחלק גדול מחברי הכנסת כבר ברור שהם לא יהיו בכנסת הבאה, מטבע הדברים יהיו כאלה שייטו להצביע בעד הדחייה כדי להשיג הארכה של כהונתם. לכן היום אפשר, בנסיבות מסוימות, . להגיע למספר הזה ביתר קלות"

9 | עורך הדין | אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון

יודעת, אבל בכללי השימוש של פייסבוק כל משתמש מכפיף את עצמו לדין האמריקאי ולשיפוט בארצות הברית. חששתי שהם יגידו: אם יתעורר משהו, אנחנו לא נהיה כפופים לך ויהיה צורך בהתדיינות ארוכה בנושא ובינתיים הפרסום כבר יופץ ברשת באופן מעריכי . (אקספוננציאלי) והנזק ייגרם" "בשיחה עם ראשי פייסבוק הם לא ששו לרעיון שהם יהיו כפופים לסמכות המעין-שיפוטית של יו"ר ועדת הבחירות. עם זאת אמרתי שאני מצפה מהם לתשובה חיובית. בתגובה הם הסבירו לי שיש להם קושי טכני. הם כבר מיישמים לקחים שהופקו מפרשת קיימברידג' אנליטיקה, אבל בגלל השפה העברית הם אמרו שההטמעה בישראל תהיה קשה ותמשך תקופה ארוכה. הם ביקשו פסק זמן למחשבה ולהיערכות בשים לב להצהרה שניתנה על ידי פייסבוק בקונגרס האמריקאי, אליה הפניתי אותם, שלקחי קיימבריג' אנליטיקה ייושמו במערכות בחירות בכל העולם. שעות ואמרו שיכבדו 72 שעות. הם חזרו אליי אחרי 48 נתתי להם אפוא כל החלטה שלי". לגבי הרשתות האחרות, רובן . מאז נוסד שיתוף הפעולה עם פייסבוק “ הלכו בעקבות פייסבוק כי היא הייתה מובילת התעשייה באותו הזמן. (הודעה Notice and Take Down בנוסף, פייסבוק הנהיגה מנגנון של והורדה). במסגרת זו הוקם על ידי פייסבוק גוף בין-לאומי שאליו יכול לפנות כל מי שיש לו טענות לגבי פרסומים ברשתות השייכות לפייסבוק. את ההקמה של אותו גוף מימנה פייסבוק, אבל לאחר מכן הוא התנתק ממנה, ופייסבוק הודיעה שבעיקרון היא תפעל ותכבד החלטות שלו בנוגע לפרסומים שמפרים את כללי הקהילה של הרשתות שבבעלות פייסבוק" זה עבד. לפחות בשתי מערכות הבחירות שניהלתי אפשר היה לפנות “ זה המקום להבהיר כי על פי כללי . ישירות לרשתות, ויש בכך מיידיות הקהילה של פייסבוק אסור להשתמש בבוטים, אווטארים ולהתחזות. פייסבוק גם שכללה את האמצעים שמאפשרים לאתר פרסום שקשור . בבחירות, בין אם זה נעשה בתשלום ובין אם לא" כמובן שמאז התפתחו טכנולוגיות נוספות, והיום אנחנו כבר בפאזה “ שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, ואני מצפה שאותו Deepfake נוספת – סיכום שהושג אז יחול גם על השימושים האלה, ומובטחני שיו"ר ועדת הבחירות הנוכחי, המשנה לנשיא השופט סולברג ומנכ"ל הוועדה, עו"ד דין ליבנה, פועלים בכיוון זה. האפשרות לפנות במקביל לוועדת הבחירות ולרשת עצמה ולקבל טיפול מיידי היא, מבחינתי, ההשלמה המעשית . לתיקון החקיקה האחרון שדיברנו עליו" “שופט שיושב בשער העיר” האם יש הבדל בין האופן שבו שופט רואה את הדמוקרטיה מתוך אולם בית המשפט לבין האופן שבו יו"ר ועדת הבחירות רואה אותה מהשטח, ? דרך הקלפיות והבוחרים עצמם . בהחלט" “ בבית המשפט העליון אנחנו לא שומעים בדרך כלל את הראיות מחדש. “ אתה מקבל תצהירים וחומרים לאחר שבמקום אחר שמעו את ההוכחות, ואתה בוחן את ההחלטה בראייה משפטית – סמכות, שיקולים זרים, סבירות, מידתיות. במובן הזה, הביקורת השיפוטית נעשית מלמעלה . בוועדת הבחירות המרכזית ליו"ר הוועדה יש גם )Top- down( למטה . סמכויות מעין-שיפוטיות וגם סמכויות מינהליות" מהי בכלל ועדת הבחירות? בין בחירות לבחירות יש צוות מקצועי של “ כמה עשרות אנשים, שתפקידו להביא את המערכת למצב שבו היא יכולה ברגע . להיות מוכנה לבחירות בתוך שלושה-ארבעה חודשים מהכרזתן

26- "התיקון האחרון שנעשה במסגרת ההוראות המיוחדות לבחירות ה - ואני שמח שנעשה – דורש סימון של פרסום שנוצר באמצעות בינה מלאכותית ומחייב שבמהלך הסרטון תהיה הודעה שמדובר בתוכן . שנעשה באמצעות בינה מלאכותית או שהוא מהווה נחזות עמוקה" האם נכון שגם הציבור יידע מי מממן ומי עומד מאחורי הפרסומים שנעשים בבינה מלאכותית? AI לפי תפיסתי, לרובוטים ולסוכני . ודאי. גם הציבור צריך להיות מודע “ . אין זכויות אדם" ? האם החקיקה שעברה לאחרונה מספיקה לדעתך קודם כל, זו התקדמות. על פי החקיקה שעברה - מי שצופה בסרטונים “ שיוצרו על ידי בינה מלאכותית או שיש בהם נחזות עמוקה צריכים לקבל אזהרה מפורשת ובולטת על עובדות אלו. האם זה מספיק? מטבע הדברים, לא. כי לעתים התפוצה הרחבה והמעריכית של התוצר ברשתות והנזק - עד להחלטת ההורדה - כבר מוטמע. לכן צריך את שיתוף הפעולה של הרשתות כדי שניתן יהיה להוריד תוכן באופן מיידי כשצריך". “מה שמותר לי להגיד - ניסיונות להתערבות זרה לא צלחו” כיו"ר ועדת הבחירות נדרשתם גם לאפשרות של התערבות מצד מדינות ? זרות וקמפיינים תודעתיים. כיצד נערכתם לאיום הזה כשאני נכנסתי לתפקיד מצאתי שהעניינים השוטפים נוהלו טוב מאוד. “ רוב הצוות שטיפל בנושאים המקובלים והשגרתיים היה מורכב מנשים בראשות המנכ"לית דאז עו"ד אורלי עדס, והערכתי מאוד את הפעילות שלהן. ראיתי שהשוטף מתנהל בסדר, ולכן אמרתי שאני אתמקד במיוחד בהיבטים הביטחוניים של הניסיונות להתערבות זרה בבחירות וזאת בעקבות לקחי קיימברידג' אנליטיקה שהתפרסמו באותו הזמן". "מה שעשיתי הוא שכינסתי בצינעה את ראשי כל שירותי הביטחון ויצרתי מעין ועדת ראשי שירותים לענייני בחירות. איך כינסתי אותם? מצאתי סעיף נשכח בחוק הבחירות לכנסת, שלפיו כל רשות מרשויות המדינה אם שמעת לאחרונה . צריכה לסייע ליו"ר ועדת הבחירות במילוי תפקידו את ראש השב"כ אומר שבענייני בחירות הוא מונחה על ידי יו"ר ועדת . הבחירות – זו הסיבה" גם ראשי השירותים הרגישו נוח יותר שבנושאים הללו ינחה אותם “ יו"ר ועדת הבחירות ולא ראש הממשלה או שר הביטחון, שהם בעצמם ברגע שקראתי לכולם . מועמדים בבחירות ויכול להיווצר כאן ניגוד עניינים והם נענו יכולתי גם לאגם את כל המאמצים, במקום שכל גוף בטחוני . יפעל בנפרד" אני יכול לומר – מה שמותר לי להגיד – שבמערכות הבחירות שניהלתי, “ . ניסיונות להתערבות זרה לא צלחו" “אמרתי לפייסבוק שאני מצפה שיכבדו את ההחלטות שלי” גם אם יו"ר ועדת הבחירות נותן החלטה, ברשתות החברתיות פרסום ? יכול להתפשט בתוך דקות. איך אפשר בכלל לאכוף החלטה בזמן אמת אחרי שנתתי את ההחלטה התקדימית הנ"ל הדבר קיבל כאמור פרסום “ רב, אבל מבקרים אמרו לי: ההחלטה יפה, היא מבוססת אקדמית ומשפטית – אבל היא לא בת־ביצוע, כי צריך את שיתוף הפעולה של הרשתות החברתיות. מה שהם לא ידעו הוא שבמסגרת הסמכויות המינהליות שלי כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית קראתי לראשי פייסבוק לשיחה, ואמרתי . שאני מצפה מהם שיכבדו את ההחלטות שלי" באותו זמן פייסבוק הייתה הרשת המובילה. ואני לא יודע כמה את “

אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 10

התורה ואף שההיענות הייתה מורכבת והצריכה התארגנות מיוחדת, נעניתי לבקשתו בהקשר האמור".

200 שמוכרזות בחירות, הגוף הראשוני הזה גדל כבר בחודש הראשון לכ איש: בוועדה המרכזית ובוועדות האזוריות. בתוך חודשיים-שלושה צריך אלף איש ביום הבחירות 120 להביא לכך שמערכת שמופעלת באמצעות כ צריך לגייס אנשים ולמיין אותם; חלקם נציגי . תהיה מאוישת ומתפקדת מפלגות שממומנים על ידי אוצר המדינה, וחלקם אנשי ועדת הבחירות. . צריך להפעיל את ועדות הקלפי ולדאוג שכל המערכת הזו תעבוד" מאחר שהיו טענות לאי־סדרים בסקטורים מסוימים, אני גם הוריתי על “ הקמה של 'סיירת טוהר הבחירות'. היו בה אנשים שלא היו מעורבים בפעילות מפלגתית, הם צוידו במצלמות גוף, נעו בין הקלפיות ובעת עכשיו אני חוזר לשאלה שלך: כשהייתי . הספירה תיעדו את הליך הספירה יו"ר ועדת הבחירות אני הרגשתי שלהבדיל משופט שיושב במרום מושבו, כאן בתוך עמך אתה יושב, כמו השופט המקראי שישב בשער העיר והעם בא להישפט בפניו". בנשיאות ועדת הבחירות יש נציגים של המפלגות הגדולות. התמזל “ מזלי שהיו לי סגנים שלא בהכרח קיבלו באופן אוטומטי את עמדת המפלגה שלהם, אלא פעלו לטובת התכלית המשותפת בצורה עניינית. לעיתים אפילו היו להם עימותים עם המפלגות שלהם מתוך הבנה שלהם שתפקידם לדאוג לכך שהבחירות יהיו טהורות והוגנות". אני חייב לציין בהקשר הזה את חה"כ דוד ביטן מהליכוד, שהיה סגני; “ וגם את חה"כ משה ארבל מש"ס שאף הוא היה סגן שלי; אני גם הבנתי את הצרכים והאילוצים של נציגי המפלגות השונות, אבל פעלנו כולנו למען מטרה משותפת של הצלחת הבחירות והגינותן. לגבי הבנת הצרכים אתן כדוגמה את הדרישה לספק כשרויות מיוחדות למשקיפים מהמפלגות החרדיות. בהקשר זה פנה אלי חה"כ אורי מקלב מיהדות

“את הניצנים של הכרסום ראיתי כבר אז” איזו החלטה שקיבלת כיו"ר ועדת הבחירות הייתה הקשה ביותר, לאו ? דווקא מבחינה משפטית אלא מבחינת האחריות הציבורית , בן מאיר נגד מפלגת הליכוד ואחרים, שבה 8/21 ההחלטה בעניין תב"כ “ החלתּי, בשינויים המחויבים, את כללי חוק הבחירות (דרכי תעמולה) גם . על הרשתות החברתיות, הייתה החלטה מאוד משמעותית אבל אני חייב לציין עוד דבר, בכל החלטה שיפוטית יש צד שזוכה וצד “ שמפסיד, וצריכים לקבל את ההחלטה השיפוטית שהשית השופט לפי החוק וכפי שהוא מבין אותו. במערכת הבחירות, כשפסקתי לטובת צד א', מבחינתו זה היה מובן מאליו שהוא צריך היה לזכות. אבל אם פסקתי לרעתו, היו כאלה שלא היו מוכנים להשלים עם הפסיקה – והתגובה השלילית הייתה מיידית ופורסמה ברבים לרבות ברשתות החברתיות". הכרסום שהיום קיבל תפנית מאוד מדאיגה – התפיסה שלא צריכים לציית “ לפסקי דין – את הניצנים שלו ראיתי כבר אז כשהייתי יו"ר ועדת הבחירות" “הרשות המבצעת שולטת דה־פקטו בכנסת” בשיח הציבורי נשמעת הטענה שבית המשפט העליון צבר במשך השנים כוח רב מדי. מן הצד השני נטען שהמערכת הפוליטית מבקשת להחליש ? את מנגנוני הביקורת. איפה, לדעתך, נמצאת היום המטוטלת כל הקואליציות באשר הן הביאו ברבות השנים לכך שהרשות “

11 | עורך הדין | אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון

“אשרי אדם פוחד תמיד” מאז פרישתך מבית המשפט אתה עוסק גם בהגנה על חופש העיתונות. על רקע השינויים שמבקשים לקדם בשוק התקשורת – ממה אתה מודאג יותר: מעוצמת המדינה מול התקשורת או מעוצמת ? בעלי ההון והפלטפורמות ודאי שאני מודאג. על זה יש להפעיל את הכלל 'אשרי אדם פוחד תמיד'. “ לשמחתי, גם באמצעות צווים שיפוטיים וגם באמצעות הפעילות שלנו כמועצת העיתונות בכנסת, חלק מהשינויים שרוצים להנהיג, אם בכלל . ייכנסו לתוקף, יופעלו לאחר הבחירות" "אני אמרתי גם בהופעות שלי בכנסת שצריך להפעיל כאן את עקרון 'מסך אמרתי לחברי הכנסת: אני אתנגד לכל . הבערות' של הפילוסוף ג'ון רולס פגיעה בחופש העיתונות והתקשורת. אבל כאשר אתם יוזמים חוקים כאלה, אתם הרי לא יודעים היום מי יהיה בקואליציה ומי יהיה באופוזיציה אני אהיה . בעתיד. אתם נותנים כלים למי שאתם לא יודעים מי הוא יהיה . נגד זה בכל שלטון באשר הוא" המציאות מלמדת שכל שלטון, באשר הוא שלטון - לא אוהב ביקורת. “ לכן למעשה נותנים כאן כלים שיכולים להצר את חופש העיתונות לכל ההנמקה ליוזמות האלה היא שהן יביאו לתחרותיות . ממשלה באשר היא ולגיוון. אבל כשבוחנים לעומק איזה גיוון מבקשים להשיג, החשש הוא זה . שעמדות הממשלה פשוט ידובררו בקולות שונים ובסגנונות שונים . קיים במדינות שאנחנו לא רוצים להידמות להן" מעבר לכך - אני מסתכל על מה שנראה לכאורה כרציונל העמוק של “ אותה תפיסה. רוצים לפגוע בשידור הציבורי, רוצים להביא את הערוצים המסחריים למצב שבו לא תהיה כדאיות כלכלית לקיומם. בשוק הישראלי יש מקום למספר מוגבל של זכייניות מסחריות, ואם גם הן יהיו סמוכות על שולחנה של הממשלה – בעיקר בתחום החדשות והאקטואליה – הן במילים אחרות, הדבר היחיד שיהיה מותר להן לעשות . לא יהיו עצמאיות .’ זה – לספק לעם 'לחם ושעשועים כנגד כל זה מועצת העיתונות והתקשורת פעלה בכנסת, בראיונות ברדיו “ לעת הזו הצלחנו לבלום את . ובטלוויזיה ובהליכים משפטיים שיזמנו ”. המהלכים הללו. אבל העתיד מי ישורנו האם עיתונות חופשית היא בעיניך מוסד חוקתי, גם אם אין בישראל ? סעיף מפורש בחוק־יסוד שמגן עליה חד-משמעית כן, וכפי שאמרתי קודם חופש העיתונות הוא לפחות “ בבחינת זכות חוקתית נגזרת. אזכיר את פסק הדין בפרשת 'קול העם', זהו פסק דין משנות . שהוא מנכסי צאן הברזל של הפסיקה הישראלית החמישים. בית המשפט של אז, לפי הסיווגים שמשתמשים בהם ובכל זאת בית המשפט . המבקרים היום, היה נחשב בית משפט שמרן . העלה את חופש העיתונות למעמד חוקתי גבוה מאוד" שם היה פרסום בעיתון 'הארץ' . צריכים לראות גם מה הדומה והשווה “ שלפיו ישראל הציעה סיוע צבאי לפעילות אמריקאית מסוימת. בעקבות זה 'קול העם', שהיה עיתון קומוניסטי, והעיתון הערבי הקומוניסטי 'אל־ איתיחאד', פרסמו ביקורת חריפה וטענו שישראל משתפת פעולה עם . האמריקאים נגד ברית המועצות שר הפנים הורה לסגור את העיתונים למספר ימים. ולכאורה הייתה הוגשו עתירות . לו סמכות לעשות את זה לפי החוק שהיה בתוקף אז כנגד החלטת הסגירה הזמנית ובית המשפט, בפסק דין מונומנטלי של השופט אגרנט, שאליו הצטרפו השופטים לנדוי וזוסמן, וקבע שחופש העיתונות מגביל גם את הפעלתה של סמכות שקיימת . לכאורה בחוק"

המבצעת שולטת דה־פקטו בכנסת. זה מצב לא בריא, והוא עומד אצלנו . בניגוד לתורת הפרדת הרשויות, שהיא מיסודות הדמוקרטיה זה היה קיים כאמור גם בממשלים קודמים, וזו תופעה שצריך לתת עליה את הדעת כדי להגביר את העצמאות של הרשות המחוקקת. . צריך לתת יותר כוח לכנסת כמי שאמורה גם לפקח על הממשלה מעבר לכך יש תופעה שלילית נוספת שהתעצמה לאחרונה. לאט לאט הרשות המבצעת רוצה להשתלט לא רק על הכנסת – אלא זאת ועוד – בתקופה המודרנית התפתחה . גם על הרשות השופטת גם מה שמכנים 'הרשות הרביעית' – התקשורת. הרשות השופטת והתקשורת ממלאות, כל אחת בדרך שונה, תפקיד היסטורי של . ביקורת על הרשויות האחרות" הרשות המבצעת התרגלה לכך שהיא שולטת ברשות המחוקקת. “ התופעה התעצמה מאז מה שמכונה הרפורמה המשפטית, שהיא למעשה ניסיון למהפכה, במסגרתה יש כוונה להשתלט גם על הרשות השופטת וגם על התקשורת, כדי שגם הן יפעלו לפי רצונה אם זה יצליח, האמירה שאנחנו מתהדרים בה, . של הרשות המבצעת שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, תהיה אמירה שלא תעמוד עוד במבחן". מנמקים את השינויים בכך שהממשלה נבחרה על ידי רוב של העם. “ נימוק זה אינו נכון בעיניי משני טעמים: הראשון, מי שנבחר צריך העם ולאו דווקא רק את מי שבחר בו. הנימוק השני, כל לשרת את הרשות המבצעת אינה יכולה למחוק דה־פקטו את שאר הרשויות. את המחוקקת היא כבר החלישה מאוד (לאו דווקא בקואליציה הנוכחית), והניסיון להשתלט גם על הרשות השופטת ועל התקשורת לעת הזו, המאמץ הזה נבלם . הוא החידוש של הקדנציה האחרונה בפעילות של הכוחות הדמוקרטיים בחברה ובציבור, בפסיקה של בתי המשפט וביוזמות של מועצת העיתונות והתקשורת". שמרנים, ליברלים ועצמאות בית המשפט עד כמה בכלל נכון לדבר על שופט כ"שמרן" או "אקטיביסט"? האם התוויות האלה מסייעות להבין את הפסיקה, או שהן הופכות שופטים ? בעיני הציבור לדמויות פוליטיות ודאי שיש שופטים שמרנים ויש שופטים ליברלים בגישה שלהם. “ אבל מה שמאפיין עכשיו את בית המשפט הוא שגם השופטים המכונים שמרנים אינם מסכימים עם התפיסה שצריך לבטל את עצמאותו של בית המשפט או את התפקיד הביקורתי שלו כלפי בכך הם לא הופכים לדמויות פוליטיות, אלא לכאלה . שאר הרשויות שמכבדים את מצוות המחוקק". שני הגופים: הרשות השופטת . אותו כלל חל גם לגבי העיתונות “ והעיתונות, ממלאים תפקיד של ביקורת על הרשויות האחרות – בית . המבצעת והמחוקקת – אבל כל אחד עושה זאת בדרך אחרת המשפט מבקר באופן שיפוטי מעשים ומחדלים של הרשויות האחרות, ויש לו כוח להוציא צווים שיפוטיים בני אכיפה. עד היום היה מקובל . שמכבדים אותם" התקשורת מבקרת את הרשויות, כולל את בתי המשפט, באמצעות “ תחקירים וחשיפת מחדלים שלטוניים. 'הנשק' שלה הוא עצם חשיפת העובדות. המטרה היא שהציבור יידע את העובדות, וזה משרת את הנה כי כן, אם המכנה המשותף לכל הרפורמות . זכות הציבור לדעת המוצעות השונות האלה יתקבל במלואו, לא נוכל להיות דמוקרטיה ”. במובן המהותי והמקובל של המילה

אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 12

מכל מקום בנושאים משפטיים, ההכרעה צריכה להישאר, לדעתי, בידי “ יש לבינה המלאכותית גם חסרונות. יש לה בשלב זה . שופט בשר ודם לכן למעט . נטייה לרצות את השואל, יש אי־דיוקים, יש תקדימים מומצאים סיכום של תיקים וחומרים – וגם שם רק תחת בקרה אנושית – את פסקי . הדין צריך להותיר בידי גורמים שיפוטיים בשר ודם" ? האם הוא צריך לגלות את זה לצדדים AI ואם שופט נעזר ב- ”. כמובן. צריך לגלות את זה “ “היא לא בהכרח תמיד נכונה - אבל היא סופית” אחרי שנים בבית המשפט העליון ובוועדת הבחירות, יש החלטה שקיבלת ? ושבמבט לאחור היית מכריע בה אחרת . קודם כל, יש שתיים-שלוש החלטות שאולי הייתי מחליט בהן אחרת “ ובכלל, החלטה של בית המשפט העליון – בכפוף לשני מנגנונים חריגים, היא לא בהכרח תמיד נכונה, אבל . דיון נוסף ומשפט חוזר – היא סופית בנושא זה יש גם חשיבות לדעת הרוב ולדעת המיעוט מה . היא סופית שמראה שלא בהכרח דעת הרוב היא התוצאה וההלכה הנכונה וכי יש אפשרות לשנותה בעתיד על פי דעת המיעוט". יש מקרים בודדים שבהם אולי הייתי מכריע אחרת. היה אפילו דיון נוסף “ אחד שבו השתכנעתי שדעתי הקודמת לא הייתה מדויקת ושיניתי את . דעתי לאחר שהשתכנעתי מעמדות חבריי" "לגבי משפט חוזר הוריתי על המשפט החוזר של רומן זדורוב, משום שחשבתי שיש היתכנות לזיכוי, כפי שאכן קרה בסופו של דבר (בדעת רוב)". כאן אני חייב לציין: עוד לפני שהתמניתי לשופט, כשהייתי טוען בפני בית “ המשפט, הייתי לפעמים נוסע מירושלים לתל אביב ומייסר את עצמי: . יכולתי לתת תשובה יותר טובה, או הייתי צריך להציג את הטיעון אחרת כשהתמניתי לשופט הבנתי שפסק הדין שאני נותן הוא סופי ולכן האחריות יש גם דעות . רבה יותר; אבל הסופיות שלו אינה אומרת שהוא בהכרח נכון מיעוט. לעיתים, ברבות השנים, היחס אליהן משתנה. היו גם לי דעות מיעוט שלא התקבלו, והצטערתי שלא התקבלו. אבל כשהתמניתי לשופט וירדתי לשפלה אחרי שעות מרובות של עבודת שפיטה, המחשבה הנ"ל ירדה מן הפרק כי הבנתי, כי אחרי שאתה מוציא פסק דין כבר אי־אפשר בדרך כלל לשנות אותו – בכפוף לאותם חריגים של דיון נוסף או משפט ”. חוזר או ציפייה שדעת מיעוט שלך תהפוך בעתיד לדעת רוב ודאי שיש שופטים שמרנים ויש שופטים ליברלים בגישה שלהם. אבל מה שמאפיין עכשיו את בית המשפט הוא שגם השופטים המכונים שמרנים אינם מסכימים עם התפיסה שצריך לבטל את עצמאותו של בית המשפט או את התפקיד הביקורתי שלו כלפי שאר הרשויות. בכך הם לא הופכים לדמויות פוליטיות, אלא לכאלה שמכבדים את מצוות המחוקק

) שם דובר על סגירה זמנית לכמה ימים 1 בהקשר זה אדגיש עוד: ( “ ובית המשפט ביטל את צווי הסגירה הזמנית חרף נימוקי . בלבד הממשלה והעובדה שפעלה כביכול מכוח סמכות פורמאלית מפורשת ) ראש הממשלה דאז בן-גוריון טען שהידיעה שעליה התבססו 2 בחוק. ( אותם מאמרים הייתה לא נכונה, ועד היום למיטב ידיעתי שאלת אמיתות ) בית המשפט השמרני של אז הכפיף את שיקול 3 התוכן לא נבחנה. ( הדעת הממשלתי לעיקרון של שמירה על חופש העיתונות". היום שר התקשורת הנוכחי מבקש לעצמו סמכויות שיכולות להגיע “ לפגיעה הרבה יותר מרחיקת לכת בכלי תקשורת כדי סגירתם לחלוטין ולתמיד, ההקבלה הזאת עם הלכת קול העם אומרת דרשני מכוחו של קל וחומר בן בנו של קל וחומר". כאשר אזרח מקבל חלק גדול ” הם כבר "עיתונות? X האם טיקטוק ו וטלגרם ולא מכלי תקשורת מסורתי – X , מהמידע שלו מטיקטוק האם עוד אפשר לדבר על "חופש העיתונות" באותם מונחים שבהם ? דיברנו עליו לפני עשרים שנה אני אישית חושב שמצד אחד צריך להחיל את חופש העיתונות גם “ אבל יש הבדל בין התקשורת הקלאסית לבין . על הגופים האינטרנטיים התקשורת החדשה. בתקשורת הקלאסית יש פונקציה של עורך. התפקיד ברשתות החברתיות כרגע . שלו הוא, בין היתר, לסנן ידיעות שלא נבדקו גם הרשתות החברתיות הן בעיניי כלי תקשורת. . אין את זה – לטוב ולרע אבל דווקא משום שאין להן פונקציה של עורך, צריך להפעיל עליהן גם . את הבקרות הקיימות שיש ביחס לפרסומים כוזבים" הרשתות, בגלל כוחן הרב, יצרו לעצמן הגנות וחסינויות שלתפיסתי “ צריך לצמצם אותן. יש גם פסיקה בארץ ובעולם שמגבילה חסינויות אם הרשתות מבקשות להיחשב לכלי תקשורת . רחבות מדי כאלה וליהנות מחופש הדיבור וחופש העיתונות, צריך לזכור שגם לכלי תקשורת אין חסינות מוחלטת, למשל מפני דיני לשון הרע. הנה כי כן, צריך לתת לרשתות המפיצות חדשות ואקטואליה הגנות שמתאימות . לאופי שלהן, אבל לא חסינות בלתי מוגבלת" “את ההכרעה צריך להשאיר בידי שופט בשר ודם” בבחירות, אבל הבינה המלאכותית נכנסת במהירות AI אנחנו מדברים על בניתוח תיק או AI גם לעולם המשפט. היית מוכן ששופט ייעזר ב- ? בכתיבת טיוטת פסק דין בדרך AI נתחיל בזה שכשעזבתי את בית המשפט עוד לא היו מערכות “ גם באוניברסיטה עלתה השאלה אם נכון לאפשר . שבה הן קיימות היום . היו שתי עמדות קיצוניות, ובסופו של דבר AI לסטודנטים להשתמש ב נבחרה, בצדק לדעתי, אפשרות ביניים: מותר להשתמש, אבל צריך לציין לסכם חומרים. כמובן, צריכה להיות AI אני חושב שאפשר לתת ל- . את זה על זה בקרה אנושית – כמו בכל דבר. הרי גם מתמחים ועוזרים משפטיים מסכמים חומרים, והשופט צריך לבדוק אותם. אבל לגבי ההחלטה . השיפוטית עצמה – את זה צריך לעשות בשר ודם" "בתחומי בוררות ובנושאים טכניים ישנו ניסיון שיזמה גב' ברידג'ט מרי מקורמק, מי שכיהנה כנשיאת בית המשפט העליון במדינת מישיגן בארה"ב. היא עזבה את תפקידה השיפוטי והתמנתה כנשיאה ומנכ"לית האמריקאי, והובילה שם פיתוח מנגנון למתן הכרעות AAA–ICDR ה- של באמצעות בינה מלאכותית. לדוגמה כשיש חוות דעת מרובות של מומחים יכול לתחלף הכרעה של AI מנסים לראות האם בנושאים טכניים אלה מומחה בשר ודם. הנושאים האלה בארה"ב יותר מתקדמים וצריך לחכות ולראות מה יקרה שם".

13 | עורך הדין | אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון

דעת יחיד

צילום: דוברות הרשות השופטת

* ברק לייזר מאת:

הזכות להכרעה אנושית בעידן הבינה המלאכותית להליך הוגן הזכות החוקתית כחלק מ

מחזון טכנולוגי ) AI ( בעשור האחרון הפכה הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של כולנו. החל מיישומי הבינה המלאכותית הזמינים בטלפונים החכמים שלנו ומיעלים את שגרת חיינו ועד למערכות ההגנה האווירית המתקדמות אשר הגנו על שמי המדינה והצילו חיים במלחמה האחרונה. השאיפה להתייעלות ולהגברת התפוקה הובילה להטמעת כלים אלגוריתמיים מתקדמים בכלל תחומי החיים וכך גם במנהל הציבורי, במערכות אכיפת החוק ובתי המשפט בעולם כולו. גם במערכת בתי המשפט בישראל נעשה שימוש הולך וגובר בכלי AI בינה מלאכותית שהמעניין בהם הוא: "צ'ט המשפט" - מדובר בכלי הפועל בסביבת ענן מאובטחת, המסייע לשופטים להתמצא במסמכי התיק ולסייע להם בסיכום מסמכים וניתוחם. הנהלת בתי המשפט מצהירה אמנם כי מדובר בכלי עזר בלבד שאינו מחליף את שיקול הדעת השיפוטי, אך השימוש ההולך וגובר בכלי זה לצד ההתפתחות הטכנולוגית, אינו מוציא מכלל אפשרות שיהיה בעתיד הקרוב מי שיראה בהחלטות שיפוטיות שתתקבלנה באופן אוטומטי על ידי כדבר לגיטימי. AI יישומי השילוב של בינה מלאכותית ככלי עזר לשופטים הוא מבורך ונחוץ במיוחד לנוכח העומס החריג המוטל על בתי המשפט בישראל והצורך בשיפור השירות שניתן באמצעותם לציבור. עם זאת, מתעוררת שאלה עקרונית: האם הציבור יהיה מוכן להשלים עם החלפת שיקול הדעת האנושי בהכרעה ממוחשבת בשם ערך היעילות? המצדדים בשפיטה אלגוריתמית ללא מגע יד אדם יטענו כי בהליכים פשוטים בסכומים נמוכים, הבינה המלאכותית עשויה להוות פתרון אולטימטיבי שימנע סחבת אינסופית או פרקטיקות פשרניות בלתי

מערכת "צ'אט המשפט" כבר מסייעת לשופטים בעבודתם, ובעתיד עשויה גם להשפיע על עיצוב ההכרעה. מאמרו של היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט בוחן את הגבול שבין כלי עזר טכנולוגי לשיקול דעת שיפוטי, ואת השאלות שהוא מעורר בדבר הזכות להכרעה אנושית כחלק מהזכות להליך הוגן, הטיית האוטומציה והשלכותיה, והחסינות השיפוטית בעידן הבינה המלאכותית

הכותב הינו עורך דין, השמש כיועץ המשפטי של הרשות השופטת. * .29.7.26 המאמר הינו פארפרזה למאמר בנושא זה שהתפרסם בנבו ביום המקורות עליהם מסתמך הכותב מפורטים במאמר המלא.

תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 14

רצויות של "צדק מואץ" (כגון לחץ להסדרים או פסיקות קצרות לא מנומקות שהערעור עליהן מוגבל או אף החלטות הניתנות על יסוד הנטען בכתבי הטענות ללא דיון). בנוסף, נטען כי המכונה מסוגלת לנטרל הטיות אנושיות, עייפות וחוסר עקביות ויכולה לעשות עבודה לא פחות טובה מזה של השופט האנושי. מנגד, הגישה המרכזית גורסת כי לצד מהלכי ההתייעלות הנדרשים, לרבות שימוש באמצעי בינה מלאכותית, ליבת שיקול הדעת חייבת תמיד להישאר בידיו של כלפי הציבור )Accountability( שופט בשר ודם, הנושא באחריותיות שיפוטי המתנהל בבתי המשפט. לא זו בלבד שזו היא בכל הליך וזאת זכותו החוקתית של הפרט, זו היא גם הצבת גבול ברורה בכל הנוגע לעליונות האדם על המכונה. דילמה זו מציבה אתגר חסר תקדים בפני שלטון החוק ומולידה את "הזכות להכרעה אנושית" כזכות חוקתית ופרוצדורלית הנגזרת, בין היתר, מהזכות להליך הוגן. שיקול הדעת השיפוטי העצמאי והזכות להליך הוגן הזכות להליך הוגן הוכרה בפסיקה הישראלית (החל מ-"פרשת עמוס ברנס") כזכות יסוד חוקתית הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. רכיביה של זכות זו כוללים, בין היתר, את זכות הטיעון, חובת ההנמקה והחובה להפעלת שיקול דעת עצמאי. עצמאות שיקול הדעת הוגדרה בפסיקה כ"ציפור הנפש של מלאכת השיפוט" ו-"כבריח התיכון של השיטה הדמוקרטית". משמעותה של זכות זו, בין היתר, היא הכרעה המבוססת על חירות המחשבה, המצפון והדין, נקייה מלחצים או מתמריצים חיצוניים. מלאכת השפיטה אינה אלגוריתם מתמטי קשיח. היא נשענת על תכונות אנושיות מובהקות כגון קשב, חמלה, הבנת ההקשר החברתי, הערכת מהימנות עדים פנים אל פנים והיכולת לקרוא את המסרים שבין השורות. על כן השפיטה אינה ניתנת להמרה אלגוריתמית יתרה מכך, בעוד שהמשפט הוא יצירה חיה המתעצבת ומדייקת את עצמה ממקרה למקרה מתוך מציאות משתנה, האלגוריתם נבנה על בסיס ניתוח נתוני העבר. כתוצאה מכך, אם נתוני העבר אינם מספקים מענה הולם או כוללים הטיות חברתיות או אפליה ממסדית, המערכת הממוחשבת עלולה לקודד ולהנציח אותם כ"מדע אובייקטיבי". קושי חמור נוסף לשימוש בבינה מלאכותית כתחליף לשפיטה, נעוץ באפקט שבהן AI המאפיין את מערכות ה- )Black box( "הקופסה השחורה" הלוגיקה הפנימית שמכתיבה את תוצרי המערכת אינה ניתנת לפענוח מלא אפילו לא על ידי מפתחיהן. עובדה זו מסכלת את היכולת להבטיח את עקרונות השפיטה: חירות המחשבה והמצפון, שיקול דעת בלתי תלוי ואחריותיות. קושי משמעותי נוסף נעוץ במה שמכונה "הטיית - מחקרים מראים כי בני האדם נוטים )Automation Bias( האוטומציה" לייחס אובייקטיביות יתר לפלט מחשב ולהסתמך עליו באופן "עיוור". הטיה זו הופכת את הפיקוח האנושי על מערכות בינה מלאכותית ל"חותמת גומי" בלבד. אימוץ עיוור כזה כובל את שיקול הדעת האנושי למכונה ופוגע אנושות בעצמאות ההחלטה שבליבת הזכות להליך הוגן. זאת ועוד, מבחינה חוקתית ומנהלית, היסמכות עיוורת על תוצרי עשויה לעלות כדי האצלת סמכות בלתי חוקית. המשפט הישראלי AI אוסר על רשות לאצול את גרעין סמכותה (במיוחד סמכויות שלטוניות ושיפוטיות הפוגעות בזכויות אדם) לגורם חיצוני, ובכלל זה למערכת

15 | עורך הדין | תשפ"ז | 55 גליון

ופענוח pdf בלתי נראה לחלוטין, אך עבור תוכנות הקוראות מסמכי הוא נקרא באופן מלא. בטקסט הנסתר נכתבו הוראות )ocr( טקסט , להסכים לעמדת התובע ולפסוק AI מפורשות, המיועדות למערכות לטובתו. בית המשפט, שהבחין ברווחים הלא מוסברים בטקסט הכתוב, גילה בסופו של יום את כוונותיו של התובע ופסל את כתבי הטענות. בית המשפט ראה בניסיונו של התובע כשיבוש חמור של מהלכי משפט והורה לתובע מעתה והלאה להגיש את כתבי הטענות . )Elliot v. New York Bariatric Group( בעותקים פיזיים בלבד עיגון הזכות להכרעה אנושית במשפט המשווה אירופה מובילה את המאבק המשפטי לשימור עליונות האדם על המכונה. מועצת אירופה קבעה מגוון הוראות רגולטוריות במטרה להבטיח לשופטים אוטונומיה מוחלטת לשנות או לבטל כל פלט של . בנוסף, AI מכונה ולמנוע האצלת סמכויות שיפוטיות גרעיניות ל- מסווג 2023 משנת )EU AI Act( חוק הבינה המלאכותית האירופי המשמשות במערכת המשפט ובמנהל הציבורי כבעלות AI מערכות "סיכון גבוה" ומטיל עליהן חובות מחמירות של פיקוח אנושי הדוק General( של האיחוד האירופי GDPR ושקיפות מלאה. תקנות ה- באופן מפורש 22 מעגנות בסעיף )Data Protection Regulation את זכותו של אדם שלא להיות כפוף להחלטה המבוססת אך ורק על עיבוד אוטומטי של מידע המייצרת השלכות משפטיות לגביו. בארה"ב, כמו בישראל, אין רגולציה אך סוגיות משמעותיות עוצבו ) ביטל בית 2016( Loomis v. Wisconsin בפסיקה. כך למשל בפרשת (מערכת AI משפט ממצאי הערכת מסוכנות שנקבעו על ידי מערכת משהוכח כי המערכת הציגה הטיות גזעיות בממצאיה. )COMPAS הקוד האתי של הנהלת בתי המשפט, ובמידה מסוימת עמדת ועדת , מהווים 2024 האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין שהופצה במאי את הרגולציה "הרזה" של מערכת בתי המשפט הישראלית בתחום השימוש בבינה מלאכותית בהליכים שיפוטיים. יש להניח בהנחה סבירה, כי עם התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הגובר ביישומי בינה מלאכותית, תמצא עצמה מערכת המשפט בישראל נדרשת לסוגיות שונות בתחום זה לרבות הזכות החוקתית להכרעה אנושית. הבינה המלאכותית מציעה יתרונות עצומים לייעול לסיכום המערכת המשפטית ויש לעודד את המשך השימוש בה; יחד עם זאת הזכות החוקתית להליך הוגן ועקרון עליונות האדם על המכונה, מכתיבים כי השימוש בבינה מלאכותית בהליכים שיפוטיים יעשה ככלי עזר בלבד ולעולם לא יחליף את שיקול הדעת השיפוטי האנושי. ניתן בהחלט לעשות שימוש בבינה מלאכותית ככלי עזר לישוב מחלוקות משפטיות בהסכמה, מחוץ לכותלי בית המשפט, אך בהעדר הסכמה, ינוהל הליך שיפוטי בפני אך השופט הוא זה AI שופט בשר ודם שיכול להסתייע לשם כך ב שיפעיל את שיקול הדעת ויישא באחריות. מלאכת השפיטה אינה טכנית, אלא דורשת אינטואיציה, חמלה ויישום ערכים עמומים כגון "תום לב" ו"סבירות" שאינם ניתנים לכימוס אלגוריתמי. אמנם הבינה המלאכותית היא כאן כדי להישאר ולעצב מחדש את חיינו, אך בכוחו של האדם להציב את הגבול ולשמר את הזכות החוקתית להכרעה אנושית, על מנת להבטיח שהצדק המשפטי יישאר אנושי ומוסרי וכי לעולם לא ישלט האדם על ידי המכונה.

2 ממוחשבת. בנוסף, עקרון העצמאות השיפוטית המעוגן בסעיף לחוק-יסוד: השפיטה, הקובע כי אין מרות על השופט זולת מרותו של הדין, שולל את כבילת שיקול הדעת השיפוטי לגורמים חיצוניים ומכאן גם לתוצרים אלגוריתמיים של מערכות בינה מלאכותית. על דוקטרינת החסינות AI השלכות השימוש ב הצורך בהכרעה אנושית מתחדד גם בהקשר של השיפוטית החסינות השיפוטית מפני תביעות נזיקין. לפי "הלכת אדם", לשופטים מוקנית חסינות מהותית השוללת גם את אחריותה השילוחית של המדינה. תכלית החסינות היא הגנה על האינטרס הציבורי, הבטחת עצמאות השופטים, שמירה על סופיות הדיון ומניעת הצפת בתי המשפט בתביעות סרק. הרציונל לפטור מאחריות בנזיקין נשען על החזקה הפונקציונלית שהגורם השיפוטי הפעיל שיקול דעת עצמאי, רציונלי ובשקידה סבירה. אימוץ עיוור של פלטי בינה מלאכותית כ"קופסה שחורה" עלול לשמוט את הקרקע תחת רציונל זה. כאשר פונקציית שיקול הדעת מופקרת או מואצלת הלכה למעשה למערכת טכנולוגית, השופט חורג מסטנדרט השקידה הסבירה. במצבים אלה, פוקעת ההצדקה הנורמטיבית להענקת חסינות, ועשוי להיפתח פתח דוקטרינרי להטלת אחריות בנזיקין על המדינה או על השופט בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהשימוש הכושל בטכנולוגיה. הקוד האתי לשימוש בבינה מלאכותית של הנהלת פרסמה הנהלת בתי המשפט קוד אתי 2026 בשנת בתי המשפט חלוצי המסדיר את השימוש בבינה מלאכותית ברשות השופטת. הוא כלי עזר בלבד שאינו מחליף את הגורם AI הקוד קובע כי ה האנושי, וכי האחריות המלאה על ניהול הליך הוגן כמו גם של ההכרעה השיפוטית נותרת של השופטים. הקוד מדגיש כי שימוש בטכנולוגיה אינו פוטר את השופט מחובתו לבדוק את התוצרים, להפעיל שיקול דעת עצמאי ולנמק את החלטתו בהיסמך על הוראת הדין. בספרות המחקרית מקובל להבחין בין שני מודלים של פיקוח - המערכת פועלת ) HOTL Human on the loop אנושי: האחד - ( אוטומטית והגורם האנושי מתערב רק לעצירת שגיאות ומניעת : כל פעולה והחלטה )HITL( Human in the Loop תקלות; השני - בתהליך מותנית באישור אנושי אקטיבי ומקדים. הקוד האתי של . הוא HITL הנהלת בתי המשפט מאמץ באופן מובהק את מודל ה מטיל חובת בדיקה ואימות קפדנית של כל ציטוט, עובדה או אזכור חקיקתי מול מקורות מוסמכים. חובה זו חלה לא רק על כלי העזר של השופט, אלא גם על כתבי טענות המוגשים על ידי בעלי הדין . הקוד האתי מבקש מהשופטים להיות ערים לכך, AI המסתייעים ב שגם בעלי הדין ובאי כוחם עושים שימוש בבינה מלאכותית לניסוח כתבי הטענות שלהם. על כן ""צ'אט המשפט" עשוי להפוך תוצרי בינה מלאכותית שהוגשו על ידי הצדדים "לאמת אובייקטיבית" ועל כן על השופט לבדוק ממצאים אלה במטרה לזהות "הזיות" וטעויות אלגוריתמיות. )Hallucinations( , דן בית המשפט בקונטיקט, ארה"ב, 2026 בתחילת חודש אוגוסט במקרה שנחשב למקרה המתועד הראשון בארה"ב של ניסיון עקיף . Promt injection להטיית הליך שיפוטי באמצעות מה שמכונה במקרה הנ"ל התובע, שייצג את עצמו, השתיל בכתבי הטענות טקסט בגודל גופן זעיר בצבע לבן. עבור עין אנושית הטקסט היה

תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 16

17 | עורך הדין | תשפ"ז | 55 גליון

ייצוג משפטי במימון המדינה: ״חובת הנאמנות שלנו היא אך ורק ללקוחות״

איך מקבלים הנחיות מלקוח שאינו יכול לדבר? כיצד מייצגים אדם שנחטף לעזה? מעוברית שטרם נולדה הסיוע ועד ניצולי שואה, מלווה את לקוחותיו המשפטי במצבי חיים מורכבים. עם סיום תפקידה כראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מספרת עו״ד נוחי פוליטיס על משרד עורכי הדין החברתי הגדול במדינה, על הרחבת הייצוג לנפגעי עבירה בהליכים פליליים ועל הדרך שבה טיפול בעניינו של אדם אחד יכול להוביל לשינוי מדיניות גם - המשפיע על רבים כשהדבר מחייב לנהל הליך משפטי נגד המדינה

צילום: תוכנית מעוז

מיטל אופיר דגני מאת: |

אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 18

משפטי להגשת תביעות בגין הפליה וגזענות, ייצוג בני משפחה שכולה שפוטרו בשנת אבל ראשונה, סיוע משפטי לאוכלוסיה מבוגרת נפגעת עבירות הונאה ועוקץ, סיוע משפטי בהליכים אזרחיים למשפחות נעדרים, סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין החל מהגשת התלונה, ליווי בהליכים פליליים לנפגעות סחר בבני אדם ועוד. בין היתר הייתה התרחבות ניכרת בייצוג של נפגעי עבירות: “בשנים האחרונות באמצעות חקיקה נמרצת הסיוע המשפטי נכנס בצורה מאוד משמעותית גם להליכים הפליליים. הסניגוריה הציבורית מייצגת את החשודים, הנאשמים, העצורים והאסירים; והסיוע המשפטי מייצג את נפגעי העבירה. כך שהיום נפגעי עבירות המתה, משפחות שכולות ומשפחות נפגעי איבה, נפגעי עבירות מין ונפגעי סחר בבני אדם מקבלים מעטפת משפטית שלמה הן בליווי שלהם בהליכים הפליליים והן בהליכים האזרחיים”.

עו”ד נוחי פוליטיס מסיימת בימים אלה את תפקידה כראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, לאחר חמש שנות כהונה. היא החלה את דרכה כמתמחה בסניגוריה הציבורית, כיהנה בתפקידי ניהול שונים, ולאחר שנים כמנהלת מחלקת חנינות. סיום התפקיד מגיע 6 מכן כיהנה במשך במקביל למינויו של בעלה, אלוף טל פוליטיס, לנספח צה”ל בוושינגטון. רגע לפני המעבר, היא מתיישבת לשיחה על הסיוע המשפטי, המטפל בשנה החולפת - ואשר אותו 150,000- במסה גדולה של תיקים - יותר מ היא מדמה ל’נושאת מטוסים ענקית’. “זה גוף משפטי אחד, שמופעלים בו מערכי ייצוג נפרדים של עורכי דין מייצגים שקיבלו הכשרה ייעודית וכלים ייחודיים לייצוג אנשים מקבוצות מסוימות באוכלוסייה; גוף אחד ששולח מידי יום עורכי דין מתחומים שונים אל ערכאות שיפוטיות וועדות ערכי אחד שבו הלקוח הוא DNA מנהליות שונות. הכל מתוך ייעוד אחד, יותר מהבעיה שבגינה פנה לסיוע, ותחת קורת גג אחת”. הניהול של גוף משפטי בהיקף מהסוג הזה, מזמן גם הזדמנויות לבצע שינויי רוחב במערכת המשפטית כולה. בעוד שעורך דין שמנהל תיק רואה את הלקוח ואת ההחלטה שניתנה בעניינו, גוף שמרכז תיקים רבים מכל הארץ יכול לראות אם אותה בעיה חוזרת במחוזות שונים ולהבין מתי מדובר כבר בסוגיית רוחב. פוליטיס מסבירה: “אנחנו יכולים לשלוח שאילתה ‘אין־האוס’ ולשאול: מה קורה אצלכם בוועדות? מה קורה בביטוח הלאומי בלשכה מסוימת? מה קורה בחדלות פירעון באזור מסוים? ומהר מאוד לאסוף את הנתונים ולקבל תמונה מלאה על מדיניות ועל אופן ההפעלה שלה בכל מקום, ואת התמונה הזו להציג למקבלי ההחלטות”. “הסיוע המשפטי מטפל כמעט בכל אירועי החיים של אדם, למשל ייצגנו עוברית”, אומרת פוליטיס, ומתייחסת לפרשת החלפת העוברים באסותא, שם ייצג הסיוע את העוברית שמונה לה אפוטרופוס לדין עוד בטרם נולדה. ומוסיפה: “כשאנחנו מייצגים קטינים, הייצוג הוא כל עוד שנה. אנחנו מייצגים גם בהליכים 18 הקטין צריך אותנו – לפעמים זה אחרי המוות, הליכים של צוואות וירושות, ובתווך מייצגים בגירים צעירים, הורים צעירים, אנשים בגילאי העבודה ובגילאי פרישה וכמובן אנשים בגיל הזיקנה”. כאשר אני מכנה את המיוצגים “אוכלוסיות מוחלשות” – פוליטיס מסתייגת: “אני פחות אוהבת שמכנים אותם ‘מוחלשים’. לא כל מי שנפגע או מתמודד עם מצוקות חיים הוא אדם מוחלש או חלש. אבל מה שמשותף לכל קבוצות הלקוחות שלנו הוא שמדובר במי שמתמודד עם אתגרים מורכבים מאד, עם רגישות או עם פגיעות מיוחדת, ונדרשת התייחסות מיוחדת ומציאת מענים מיוחדים. אלה אוכלוסיות שמדינת ישראל החליטה לתת להן את המעטפת הטובה הזאת של הסיוע המשפטי, כי יש חסמים משמעותיים בין אותן קבוצות לבין מימוש הזכויות שלהם. הם יכולים להיות חסמים שפתיים או חסמים של תרבות או חסמים גיאוגרפיים, חסמי ידע ומידע ועוד. למשל, יש מי שעבורה המשמעות של הגשת תביעה לפיצוי עבור נזק שנגרם לה, היא הפסד של ימי עבודה - דבר שהיא לא יכולה להרשות לעצמה למרות שהיא מאד זקוקה לכסף לאור הפגיעה. עורכי הדין של הסיוע המשפטי מודעים לאתגרים של אנשים שחיים בעוני, ולומדים לייצג אותם באופן מותאם”. מהאזרחי אל תוך ההליך הפלילי אחד השינויים המשמעותיים בתקופת כהונתה של פוליטיס הוא הרחבת תחומי הסיוע המשפטי, באמצעות חקיקה שקודמה בדחיפת מנכ”ל המשרד ושר המשפטים. למשל, הורחב הסיוע לניצולי שואה בכל התחומים המשפטיים כגון חובות ודיור ציבורי; חודשה האפשרות לסיוע

באמצעות הסכמות נחסך המון זמן ללקוחות. כמו שאחד הלקוחות שלנו אמר: גם אם בסוף ישלמו לי את כל הקצבאות - מי ישלם לי על חצי שנה שהמקרר שלי היה ריק?

“יש פה עבודה משפטית שמאפשרת ללקוחות למצות את הזכות שלהם להשתתפות בהליכים ולהשפיע עליהם, כי במעשה הפגיעה רבים מהם חווים אובדן שליטה. הייצוג מאפשר להם להשמיע את הקול שלהם, כי יש הרבה קולות מושתקים ואילמים. לפעמים כתוצאה מההתמודדות עם הטראומה, ולפעמים בגלל שאין מספיק הבנה של ההליכים וידיעה איך אפשר להשתתף בהם לפי חוק זכויות נפגעי עבירה. לפעמים גם הנפגעים חסרי אמון במערכות שלא שמעו אותם. חשוב להבין שגופי האכיפה והתביעה אמונים על קידום האינטרס הציבורי, ואילו הסיוע המשפטי אמון על קידום האינטרס של הלקוחות, ולא תמיד ישנה זהות בין האינטרסים. חובת הנאמנות שלנו היא אך ורק ללקוחות”. גם השופטים מבקשים כיום לנצל יותר את האפשרות לשמוע את קולם של נפגעי העבירה. פוליטיס מספרת על שופט שדן בערר בעניין מעצרו של חשוד בעבירות מין. כשהתברר לו שנפגעי העבירה מיוצגים באמצעות עורכות דין של הסיוע המשפטי הוא דאג לקבוע את הדיון בנוכחותן. “הוא אמר: ‘סוף סוף יש מי שמשמיע את הקול הזה, והוא משמיע אותו באמצעות טיעונים סדורים, בצורה מנומקת; מפנה אותי לסעיפים בחוק זכויות נפגעי עבירה, מפנה אותי לדברים שאני צריך לשקול במסגרת החלטה על מעצר. אני רוצה לשמוע את הקול הזה’”. מתיקים פרטיים לשינוי מערכתי “כשהסיוע המשפטי מממש את חובתו בכובעו הציבורי ובוחר להעלות בעיה שהוא נתקל בה, כבעיית רוחב באמצעות תביעה או עתירה – זו אחת הדרכים להתגבר על החסמים ולהביא לפתרון רוחבי שיש לו אימפקט חברתי גדול על אנשים רבים”.

19 | עורך הדין | אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון

אמר: גם אם בסוף ישלמו לי את כל הקצבאות – מי ישלם לי על חצי שנה שהמקרר שלי היה ריק? כשאדם חי על קצבת נכות ואין לו יכולת השתכרות, חודש זה המון זמן ומאה שקל זה המון כסף”.

אותו עיקרון עמד מאחורי מעורבות הסיוע המשפטי בשני הליכים 1 עקרוניים שנוהלו בבית המשפט העליון. בבג”ץ ניתוקי החשמל נדונה האפשרות לנתק מאספקת חשמל צרכנים שצברו חוב. הסיוע המשפטי הצטרף להליך כידיד בית המשפט, ובית המשפט קבע כי יש להסדיר בחינה פרטנית של מצבו של הצרכן וזכות טיעון, תוך התייחסות למצבים רפואיים וכלכליים קשים שבהם הניתוק עלול לפגוע בקיום מינימלי בכבוד. נדונה זכותם של הורים להיות מיוצגים בידי עורך דין 2 8647/22 בבג”ץ בוועדות תכנון, טיפול והערכה של משרד הרווחה בעניינם של ילדים בסיכון – ועדות שבמסגרתן עשויה להישקל גם השמה חוץ-ביתית. הסיוע המשפטי הצטרף כידיד בית המשפט, ובית המשפט העליון קבע כי אין לשלול מן ההורים את האפשרות להיות מיוצגים בדיוני הוועדה. פוליטיס מתארת את פער הכוחות שמאחורי הסוגיה: “את אימא שלרוב מתמודדת עם מוגבלות מסויימת, שמראש נמצאת בעמדת נחיתות שאין יותר נמוכה ממנה – רוצים לקחת לך את הילד, או שכבר לקחו לך את הילד. את צריכה לעמוד בפני וועדה כי את נחשבת אמא לא מספיק טובה לילדייך. את עומדת יחידה מול אנשי מקצוע שמדברים בשפה מקצועית. זה פער הכוחות. בית המשפט תאר את הסיטואציה המורכבת, שבה לא תמיד אפשרו לעורכי הדין ללוות את ההורים-הלקוחות ‘המדובר איפוא בתא משפחתי ששליטתו על עתידו מופקע ממנו; בילדים ובהורים שסיפור חייהם מאותה נקודת זמן נכתב במידה רבה לא על ידם, כי אם על ידי גורמים חיצוניים, גם אם אלה עושים כמיטב יכולתם ופועלים לטובת הילד כפי הבנתם. פעמים רבות, גורלן של המשפחות הללו-תלוי על בלימה’. בעמדת ידיד בית המשפט הגיש הסיוע המשפטי מידע ונתונים על הוועדות, לרבות תצהירים של עורכי דין, עובדים סוציאליים והורה. בית המשפט העליון קבע כי קיימת זכות להורים להיות מיוצגים בוועדות וכי יש לאפשר להם לממש את זכותם זו”. דוגמה אחרת לשינוי רוחבי נבעה לא מהמצב המשפטי עצמו, אלא מאופי ההליך המוביל אליו. באותו מקרה רוכזו ואוחדו ארבעה ערעורים שהגישו עורכי דין של הסיוע המשפטי על החלטות של ועדות רפואיות לעררים של הביטוח הלאומי. בין הפונות היו נפגעות תקיפה מינית ושורדות זנות, והטענה המשותפת הייתה שההליך עצמו אינו מותאם לאנשים שעברו טראומה. “לפעמים היחס אל הנפגעות שמתמודדות עם טראומות היה לא מספיק רגיש”, אומרת פוליטיס, “יש שאלות שיכולות להיות ממש טריגריות בתוך הוועדה”. למשל, הייתה נפגעת שהבדיקה גרמה לה לסטרס חזק מאד והיא ביקשה לקיים את הבדיקה מרחוק, ומי שביקשה להיבדק בידי רופאה ולא רופא. “במהלך השנתיים שבהן ניהלנו את ההליכים הצלחנו לגייס את הביטוח הלאומי, את משרד הבריאות וגורמים רפואיים, ובסופו של דבר בהסכמה נפתחה הדרך לתוכנית הכשרה ייעודית למי שבודק בוועדות האלה אנשים נפגעי טראומה. הושג שינוי רוחבי הלכה למעשה עבור ציבור של נפגעות ונפגעים שנבדקים בוועדות”. עוד מצביעה פוליטיס על מנגנון עבודה מול הביטוח הלאומי, שבמקרים מתאימים מאפשר להחזיר עניין לוועדה ללא ניהול ערעור בבית הדין. “הסיוע המשפטי מייצג את לקוחותיו בנאמנות, במסירות וללא מורא, ועורכי הדין שלנו נאבקים בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותם עבור הלקוחות”. לצד זאת, היא רואה חשיבות רבה בפיתוח מנגנונים של יישוב סכסוכים, כאשר הדבר מקדם את האינטרסים של הלקוחות: “באמצעות הסכמות נחסך המון זמן ללקוחות, וכסף ציבורי רב שנדרש לניהול ההליכים בערכאות”, היא אומרת. “כמו שאחד הלקוחות שלנו

תיקים של משפחות שכולות, 3500 : באוקטובר 7 חטופים ושבים באוקטובר הביאה אל המערכת המשפטית מקרים 7 האכזריות של אירועי באוקטובר אומרת פוליטיס: “ירדנו 7 וסוגיות קשות. על הימים שאחרי לשטח, הגענו למלונות, הגענו לכפרי נופש שקלטו מיד את המשפחות, פתחנו עמדה, שולחן, כסאות. נפגעי האיבה עדיין לא ידעו מה לבקש, הם עדיין לא ידעו מה לשאול, חלקם הגיעו עם מישהו שלקח אותם ביד אלינו לבדוק מה ניתן לעשות עבורם. לעולם לא אשכח אדם מאחד מיישובי העוטף במלון שליווה שני אחים לחדר שהיה בו עורך דין שלנו, כדי שיסביר להם איך יוכלו לקבל סיוע כספי להתארגנות. ולאחר שהסתיים ההסבר שאל עורך הדין את המלווה - ‘ולך, אפשר לעזור?’ ורק אז אמר המלווה שהיה בעצמו תושב העוטף ‘באמת אני צריך לשאול. נרצחו תיקים 3,500- לי בני משפחה’. ומאז נפתחו בסיוע המשפטי למעלה מ של משפחות שכולות, חטופים ושבים. אמרתי לאנשים שלי מהימים הראשונים ‘זו ריצה למרחקים ארוכים’, אנחנו בתחילת הדרך – כעת אנחנו ממצים זכויות, עוד לא התחילו ההליכים הפליליים, עוד לא התחילו הליכי ההעמדה לדין. יש עוד עבודה רבה לפנינו”.

הסיוע הגיש יותר מחמישים ערעורים בעניין ההכרה בבני משפחה שלא נכחו באירוע כנפגעי פעולות איבה בעצמם. אימא ששמעה את הבן שלה על הקו אונליין, כי המחבל התקשר אליה, או משפחה שראתה את מי שנחטף לפני שהוא נחטף, כי המחבלים צילמו ושלחו להם בפייסבוק לייב, ולא ישנה בלילות מאז

“ייצגנו גם נעדרים, שאלנו את עצמנו מה זה לייצג לקוח נעדר? למשל לפעמים צריך להתמודד עם בעל הדירה שהוא שוכר שדורש מהמשפחה להמשיך לשלם שכירות או שהחפצים של הנעדר או החטוף יפונו. גם עם מקרים עצובים כאלה התמודדנו”.

.)20.1.22 (נבו רוזנצווייג מויסה נ’ הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל 4988/19 בג”ץ 1 .)18.9.25 (נבו האגודה לזכויות האזרח בישראל נ’ משרד הרווחה והביטחון החברתי 8647/22 בג”ץ 2

אוקטובר תשפ"ז | 55 גליון | עורך הדין | 20